חיי שרה שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה

[הצעיר שבחבורה]

ומכאן עולה כי השדה היה במכפלה

אבל, קודם לכן כתוב "וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ" הרי שמערת המכפלה היא בקצה שדהו?

 

[הצעיר שבחבורה]

מיישב זאת המלבי"ם

ואחרי כן קבר אברהם. והחזיק בה למקום קברות, והשדה לא נתיחדה לזריעה רק לשדה שלפני הקברות, ועז"א שדה עפרון אשר במכפלה, שהשדה נעשית טפלה אל המכפלה ​

 

[דוד בן ישי]

הרשב''ם אומר בפסוק ט' ד''ה מערת המכפלה כל הבקעה קרויה מכפלה!

 

[הצעיר שבחבורה]

הרשב''ם אומר בפסוק ט' ד''ה מערת המכפלה כל הבקעה קרויה מכפלה!

לחץ כדי לכווץ...

נראה מדבריו שהמקום קרוי מכפלה, ובקצה שדהו קאי המערה

אלא שאיני יודע אם עולים הדברים בקנה אחד, עם דברי חז"ל שנקרא מכפלה ע"ש הקבר.

 

[הצעיר שבחבורה]

נראה מדבריו שהמקום קרוי מכפלה, ובקצה שדהו קאי המערה

אלא שאיני יודע אם עולים הדברים בקנה אחד, עם דברי חז"ל שנקרא מכפלה ע"ש הקבר.​

לחץ כדי לכווץ...

שוב מצאתי ברמב"ן שכתב
"מערת המכפלה" - לשון רש"י בית ועליה על גביו דבר אחר שכפולה בזוגות ואיננו נכון כי הכתוב אמר שדה עפרון אשר במכפלה (להלן פסוק יז) והנה הוא שם המקום אשר בו השדה ואין צורך לבקש טעם לשם המקומות ובבראשית רבה (נח ח) אמרו שכפל הקב"ה קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה ועל דעתם היה כל המקום ההוא נקרא כן מעולם והם לא ידעו טעמו

ובעיני יפלא שהרי לא פירש כן רש"י מדעתו, אלא תלמוד ערוך הוא (עירובין נג א)
מערת המכפלה רב ושמואל חד אמר שני בתים זה לפנים מזה וחד אמר בית ועלייה על גביו בשלמא למאן דאמר זה על גב זה היינו מכפלה אלא למאן דאמר שני בתים זה לפנים מזה מאי מכפלה שכפולה בזוגות.​

 

[יוסף צ. הירשמן]

ובעיני יפלא שהרי לא פירש כן רש"י מדעתו, אלא תלמוד ערוך הוא (עירובין נג א)
מערת המכפלה רב ושמואל חד אמר שני בתים זה לפנים מזה וחד אמר בית ועלייה על גביו בשלמא למאן דאמר זה על גב זה היינו מכפלה אלא למאן דאמר שני בתים זה לפנים מזה מאי מכפלה שכפולה בזוגות.

לחץ כדי לכווץ...

כוונת הקושיא היא, כי מאחר שהוכח שדברי חז"ל אילו אינם לפי פשוטו של מקרא, לא היה רש"י אמור להביאם, כי דרכו של רש"י בפירושו היא להביא רק דרשות חז"ל שמתיישבות עם פשט המקרא, ואדרבה היה לו לרש"י להביא דרשתם בב"ר שהמקום נקרא מכפילה, שדרשה זו עולה בקנה אחד עם הפשט.

אמנם לא ירדתי כלל לסוף דעתו של הרמב"ן, היכן ראה בדרשת חז"ל בב"ר שכל המקום נקרא כן מעולם? הרי לא אמרו אלא שמערת קבורתו של אדם נקראת "מכפילה" על שם שכפלו ה' לתוכה, והיכן אמרו שכל השדה נקראה כן?

ואם בא הרמב"ן לומר רק שנקרא כן מימות אדם הראשון [ולכן קראו כן לכל השדה], הא ניחא גם לשיטה ראשונה שהביא רש"י, שהיתה בית ועליה על גביו, וזה היה מזמן אדם הראשון.

וצ"ע

 

[הצעיר שבחבורה]

אמנם לא ירדתי כלל לסוף דעתו של הרמב"ן, היכן ראה בדרשת חז"ל בב"ר שכל המקום נקרא כן מעולם? הרי לא אמרו אלא שמערת קבורתו של אדם נקראת "מכפילה" על שם שכפלו ה' לתוכה, והיכן אמרו שכל השדה נקראה כן?

לחץ כדי לכווץ...

לא ראה כן בחז"ל, אלא בפסוק, וכפי שהביא בעצמו
ומכח המדרש הוא מוכיח שנקרא המקום ע"ש המערה והם לא ידעו זאת

ומכך כך עדיין לא התיישבה קושייתי, מה עם דברי הגמ' הנ"ל.

 

[יוסף צ. הירשמן]

לא ראה כן בחז"ל, אלא בפסוק, וכפי שהביא בעצמו
ומכח המדרש הוא מוכיח שנקרא המקום ע"ש המערה והם לא ידעו זאת

ומכך כך עדיין לא התיישבה קושייתי, מה עם דברי הגמ' הנ"ל.

לחץ כדי לכווץ...

אני מעתיק שוב את דברי הרמב"ן בפיסקי פיסקי:

1. "מערת המכפלה" - לשון רש"י בית ועליה על גביו דבר אחר שכפולה בזוגות (עירובין נג)
2. ואיננו נכון כי הכתוב אמר שדה עפרון אשר במכפלה (להלן פסוק יז) והנה הוא שם המקום אשר בו השדה ואין צורך לבקש טעם לשם המקומות
3. ובבראשית רבה (נח ח) אמרו שכפל הקב"ה קומתו של אדם הראשון וקברו בתוכה ועל דעתם היה כל המקום ההוא נקרא כן מעולם והם לא ידעו טעמו

עד כאן

נקודה 2. ברורה בפשט הכתוב, כמו שכתב מר פעמיים, אך עדיין תמה מר בצדק - מה עם דברי חז"ל?
ולכן התמקדתי בנקודה 3. שהרמב"ן מסיק מדעת חז"ל שכל המקום נקרא מכפילה, ועל כך שאלתי היכן ראה כן בדברי חז"ל?
ואם בא הרמב"ן לומר רק שנקרא כן מימות אדם הראשון [ולכן קראו כן לכל השדה], הא ניחא גם לשיטה ראשונה שהביא רש"י, שהיתה בית ועליה על גביו, וזה היה מזמן אדם הראשון.