כי תצא "שאדם עשוי בדמות דיוקנו" - והלוא גם הגוים נבראו בצלם (1 צופה)

[געגועים]

כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי.

ברש"י: זלזולו של מלך הוא, שאדם עשוי בדמות דיוקנו, וישראל הם בניו, משל לשני אחים תאומים וכו'.

וצריך לפרש משל לשני אחים תאומים, כי אף על פי שכל מין האדם עשוי בדמות דיוקנו, מ"מ הואיל וישראל הם בניו הו"ל כתאומים. [נחלת יעקב]

כי קללת וכו' וישראל הם בניו, משל וכו', הרבה דיוקים איכא למידק בלשון רבינו בזה, חדא מה היתה כוונתו במה שהוסיף לומר וישראל הם בניו, דהוה סגי במ"ש שהאדם עשוי בדמות דיוקנו, ואם הכוונה כמ"ש הרב הנחלת יעקב כי אף על פי שכל האדם עשוי בדמות דיוקנו הואיל וישראל הם בניו הו"ל כתאומים, הוא רחוק מאד לע"ד, דס"ס א"כ לא הול"ל משל לב' אחים תאומים, אלא משל לאב ובנו שדומין זה לזה. תו איכא למידק דמאי צריך למשל בדבר פשוט שהיה מובן ממילא באמרו שהאדם בדמות דיוקנו. ועוד יש לדקדק באמרו כי אחד נעשה מלך, אמאי קאמר לשון "נעשה" שהוא לשון דלא שייך לפי המובן בנמשל, אלא הול"ל אחד מלך. ועל הכל עיקרא דמילתא ק"ט דאטי בשופטני עסקינן, וכמו שהקשו הרמב"ן והרא"ם ז"ל, כי איך יחשוב פגם חושב בזה התלוי הוא המלך שלא ראה אותו עין כל בריה וכתיב ואל מי תדמיון אל ע"ש, ובפרט שאמר כל הרואה אותו אומר המלך תלוי, והיכי קאמר כל הרואה אותו, והלא אפילו יונח שיעלה זה על דעת שום אדם, אין ספק שלא יהא אלא איזה טיפש ומשוגע לגמרי. אלא נלע"ד שרבינו ז"ל כל רז לא אניס ליה, ודבר גדול נתכוין ללמדנו בזה, והיינו שידוע שהאדם החוטא ע"י הפגם מסלק מעליו צלם אלקים, וכמ"ש המקובלים ז"ל, וא"כ לפי"ז באמת זה החוטא שתלוהו ליכא בהא שום פגם וזלזול להניחו תלוי, הואיל ולפי האמת כבר נסתלק מעליו צולמא קדישא משעת החטא, אלא דמ"מ הואיל וישראל הם בניו, כלומר שכולם בנים למקום, נמצא שכולם אחים, א"כ כל מי שיראה בר ישראל תלוי יאמר הרי צלם אלקים תלוי, ואע"ג דלפום קושטא לאו הכי הוי כדאמרן, מ"מ הרואים אינם יודעים שנסתלק ממנו, דאינו דבר הניכר, והוי זלזולו של מלך. ובזה נכונו מאד דברי המשל, האחים התאומים הם בני ישראל, אחד נעשה מלך זה הצדיק, דעבד מלך - מלך, ומאן מלכי רבנן, ודייק לשון נעשה מלך, ואחד נתפס ללסטיות שחטא ואבד צלם אלקים, ואפ"ה כל הרואה אותו אומר המלך תלוי, כלומר צלם אלקים תלוי, וה"ז זלזול. ודוק, כי הוא בעיני אמת כפתור ופרח. [משכיל לדוד]​