תולדות שאלה מעניינת מהגר"י זילברשטיין

[בחקתיך אשתעשע]

סוחר עתיקות חרוץ, נסע לחו"ל לחפש פריטים נדירים. לאחר
חיפושים רבים הבחין בחנות קטנה ונידחת, ובה ראה קערת כסף
עתיקה ויפה להפליא. לפי ניסיונו ידע ששוויה אלפי דולרים.

כשניגש לבדוק, ראה את בעל החנות שופך חלב לתוך הקערה ונותן
ממנו לחתולו לשתות. הבין הסוחר שהמוכר כלל לא מודע לערך
הקערה, וחשב כיצד יוכל לרכוש אותה בזול מבלי לעורר חשד.

לבסוף שאל בתמימות: “בכמה תמכור לי את החתול שלך?" –
“באלף דולר," השיב המוכר. ראובן שילם מיד וביקש לקחת עמו
גם את קערת החלב. אך המוכר סירב בתוקף, למרות הצעות מחיר
גבוהות.

כששאל ראובן מדוע, חייך המוכר ואמר: “הקערה הזו היא העסק
שלי – בזכותה אני מוכר חתולים יקרים לסוחרים שחושבים שהם
'מתוחכמים'...".

ראובן, שנפל בפח, דרש לבטל את העסקה בטענה שזה מקח טעות
– אך המוכר השיב: “קנית חתול, ולא הצבת תנאי אחר. העסקה
תקפה".

ופסק הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א: על פי ה'אור החיים'
הקדוש בפרשתנו שאומר על מכירת בכורתו של עשו ליעקב שאינה
בטלה מדין אונאה אף שהתשלום היה שווי זעום ביחס לשוויה, כי
עשו ידע היטב שמדובר במחיר מופקע, ובכל זאת הסכים לעסקה
ומחל על בכורתו, וכך נפסק בשו"ע (חו"מ רכ"ז ס"ט), וכך גם נאמר
בנוגע לשאלתנו – ראובן 'ידע ומחל', הכניס עצמו מדעת לסיכון,
ואיהו הוא דאפסיד אנפשיה והגם שעשה זאת רק על מנת לזכות
בקערה הנדירה, מכל מקום לא התנה שהקנייה היא רק על דעת
שיקבל גם את הקערה, רק חשב על כך בליבו, והרי 'דברים שבלב
אינם דברים'. ונטען כלפיו: 'חייתא דקטרי (שק קשור המלא ברוח)
סברת וקבלת' (ב"ק ט'.) כשהחלטת לרכוש את החתול במחיר כה
רב בחושבך שתקבל גם את הקערה!