- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,020
- נקודות
- 885
איתא במדרש רבה (תזריע פרשה ט"ו סי' ט') דרשו על הפסוק "שאת או ספחת או בהרת", "שאת" כנגד בבל, "ספחת" כנגד פרס, ו"בהרת" כנגד יון ["והיה בעור בשרו לנגע צרעת" כנגד אדום]. ויש לרמוז בזה ע"פ מה שכתב הבעל הטורים שהבארות שיצחק חפר הם כנגד ג' גלויות, "עשק" כנגד בבל, "שטנה" כנגד המן, ו"רחובות" כנגד יון.
והנה האותיות הנשמעות במילה "רחובות" הם ר' ח' ב' ת', ו-ח' ו-ה' מתחלפים, ונמצא שזה כאותיות בהרת, שכנגד יון שרמוזה בבהרת ניצלו בענין רחובות שהרחיב ה' לנו. ובמדרש רבה (שמיני פרשה י"ג סי' ה') איתא ש"הגמל" כנגד בבל, "השפן" כנגד פרס, ו"הארנבת" כנגד יון, ובאותיות "הארנבת" גם יש אותיות בהרת.
ויתכן להוסיף שאמרו במדרש על הפסוק בשיר השירים (ו, י) "מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה", "יפה כלבנה" בימי אסתר, ו"ברה כחמה" בגלות יון, נמצא שכנגד בהרת היו עם ישראל "ברה כחמה" שזה כאותיות השורש של בהרת[1]
(על פי מה שנכתב בפרשת תולדות)
והנה האותיות הנשמעות במילה "רחובות" הם ר' ח' ב' ת', ו-ח' ו-ה' מתחלפים, ונמצא שזה כאותיות בהרת, שכנגד יון שרמוזה בבהרת ניצלו בענין רחובות שהרחיב ה' לנו. ובמדרש רבה (שמיני פרשה י"ג סי' ה') איתא ש"הגמל" כנגד בבל, "השפן" כנגד פרס, ו"הארנבת" כנגד יון, ובאותיות "הארנבת" גם יש אותיות בהרת.
ויתכן להוסיף שאמרו במדרש על הפסוק בשיר השירים (ו, י) "מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה", "יפה כלבנה" בימי אסתר, ו"ברה כחמה" בגלות יון, נמצא שכנגד בהרת היו עם ישראל "ברה כחמה" שזה כאותיות השורש של בהרת[1]
(על פי מה שנכתב בפרשת תולדות)
[1] והנה בשמואל (ב' כב, כז) כתיב "עם נבר תתבר", וברש"י ובתרגום שם מפורש דזה קאי על יעקב. ובזכות יעקב שמכונה נבר ששורשו ב' ר' [כדחזינן מתיבת "תתבר", עיי"ש בפסוק הקודם], ניצלו ישראל שמכונים ברה מיון, שורש ב' ר' ה'.
