שבועות - שבועה בסיני | ענייני דיומא | פורום אוצר התורה שבועות - שבועה בסיני | ענייני דיומא | פורום אוצר התורה

והב בסופה

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
180
תודות
448
נקודות
56
אם עמ''י נשבעו בסיני לקיים התורה (או עכ''פ שבועה בערבות מואב) האם שייך שכל העובר עד''ת עובר נמי על 'בל יחל דברו'
ותו איך כתוב בפ' נצבים שנשבעו בשבועת האלה ''ואת אשר איננו פה עמנו היום'' - וכי ניתן להשביע מי שאינו נולד היום ?
 
אם עמ''י נשבעו בסיני לקיים התורה (או עכ''פ שבועה בערבות מואב) האם שייך שכל העובר עד''ת עובר נמי על 'בל יחל דברו'
זאת שבועה יותר חזקה מסתם שבועה כמו בנשבע לבטל את המצוה שמושבע ועומד מהר סיני.
והאיסור הוא יותר מבל יחל הוא האיסור עצמו.
 
נשמה חייבת במצות ?

זאת שבועה יותר חזקה מסתם שבועה כמו בנשבע לבטל את המצוה שמושבע ועומד מהר סיני.
והאיסור הוא יותר מבל יחל הוא האיסור עצמו.
אז לפי''ז המבטל מצוה אף ללא שבועה שיעבור גם על 'בל יחל' ?
 
עי' חזו"א שודאי שאין זה שבועה ממש.
לכאורה זה סוג שבועה שונה בכל שבועה וזה כמו איסור יותר כללי ולא פרטי כמו בכל שבועה ועדיין יש לברר את גדר הדברים

עי' חזו"א שודאי שאין זה שבועה ממש.
א"כ מדוע נשבע לבטל את המצווה אין חייב על שבועתו?
 
עי' חזו"א שודאי שאין זה שבועה ממש.
יורה דעה סימן ב סעיף קטן כז:
ונראה דאע"ג דהשביע משה ע"ד וע"ד המקום לשמור התורה כדאמר נדרים כ"ה א' מ"מ אין דורות הבאים באיסור שבועה ממש אלא ברית ומ"מ הוא כשבועה אבל אין חייבין עליו משום שבועה דא"כ כל ל"ת שאין בה מלקות ליתרו בו משום שבועה ולילקי, ועוד הא לא חלה שבועה על איסור משום אין אחע"א אלא נראה הא דהזכירו בגמ' נדרים ח' א' שבועות כ"ב ב' מכות כ"ב א' מושבע ועומד הוא לאו דוקא אלא מוזהר ועומד הוא ואין שבועה חלה.
 
יורה דעה סימן ב סעיף קטן כז:
ונראה דאע"ג דהשביע משה ע"ד וע"ד המקום לשמור התורה כדאמר נדרים כ"ה א' מ"מ אין דורות הבאים באיסור שבועה ממש אלא ברית ומ"מ הוא כשבועה אבל אין חייבין עליו משום שבועה דא"כ כל ל"ת שאין בה מלקות ליתרו בו משום שבועה ולילקי, ועוד הא לא חלה שבועה על איסור משום אין אחע"א אלא נראה הא דהזכירו בגמ' נדרים ח' א' שבועות כ"ב ב' מכות כ"ב א' מושבע ועומד הוא לאו דוקא אלא מוזהר ועומד הוא ואין שבועה חלה.
מה החילוק בתוכן בין ברית לשבועה?
 
להעיר מנזירות שמשון

כתב הרב ''ממגד שמים'' כאן במדור מאמרים בעניין איסור חל על איסור הרעיון שאם נשבע שלא יאכל ביוהכ''פ לא יחול על ח''ש איסור של אכילה ביוהכ''פ, ואולי לפי מה שהובא כאן לא תועיל שבועה זו
 
זה עניין אחר, שכן שבועה היא חיוב עצמי לעשות משהו, וברית היא התחייבות מול מישהו לקיים הסכם הדדי מסויים
אם באמת עמ"י רק התחייבו בצורה של ברית מדוע קיים מושג של "מושבע ועומד מהר סיני"?
 
יורה דעה סימן ב סעיף קטן כז:
ונראה דאע"ג דהשביע משה ע"ד וע"ד המקום לשמור התורה כדאמר נדרים כ"ה א' מ"מ אין דורות הבאים באיסור שבועה ממש אלא ברית ומ"מ הוא כשבועה אבל אין חייבין עליו משום שבועה דא"כ כל ל"ת שאין בה מלקות ליתרו בו משום שבועה ולילקי, ועוד הא לא חלה שבועה על איסור משום אין אחע"א אלא נראה הא דהזכירו בגמ' נדרים ח' א' שבועות כ"ב ב' מכות כ"ב א' מושבע ועומד הוא לאו דוקא אלא מוזהר ועומד הוא ואין שבועה חלה.
וראיתי מביאים שכעין זה כתב השל"ה (עשרה מאמרות, מאמר השני, אות נ):
והנה אחר שלא ישלם שום עונש לנפש הבן ממעשה האב, איך יתפס בדברו וילכד במאמרו. וכל שכן שימשך זה עד סוף כל הדורות, כמו שיראה מהכתוב שאומר (דברים כט, יד) 'כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלוקינו ואת אשר איננו פה עמנו היום', ובכל מקום שתמצא בפי חכמים ז"ל (נדרים ח א; יומא עג ב; שבועות כא ב, ועוד) שכל בר ישראל הוא מושבע ועומד מהר סיני על כל דברי התורה הזאת, אמנם יראה שזה מה שכוונו חכמים ז"ל התרתו, במה שכתבתי במאמר שזכרנו ובזולתו, שהיו כל הנפשות העתידות נמצאות במעמד ההוא, והמה קיימו וקבלו עליהם להשלים ולקיים עד סוף כל הדורות.
 

הודעות מומלצות

נפל ברעיוני,
שכשם שמפרשים מדאורייתא את סיבת...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון