• פורום בנתיבות הישיבה: מה מתאים לדיון? סוגיות חינוכיות בישיבה. השקפה ומוסר בעולם הישיבות. טיפים וקשיים בלימוד. נושאים חברתיים בישיבה. מטרה: דיון תורני וחינוכי מועיל ורלוונטי לעולם הישיבות, תוך שמירה על כבוד הדדי.

מאן דהו

משתמש מוביל
gemgemgemgemgem
הודעות
1,798
פוסט השבוע
1
תודות
6,705
נקודות
244
ממתי התחיל העניין המשונה הזה באמצע אלול שתלמידי שיעור א' בישיבות הגדולות חוזרים הביתה?
האם יש ישיבות היום שלא מאשרות לכתחילה לתלמידים לצאת באלול גם משיעור א'.
 
ממתי התחיל העניין המשונה הזה באמצע אלול שתלמידי שיעור א' בישיבות הגדולות חוזרים הביתה?
האם יש ישיבות היום שלא מאשרות לכתחילה לתלמידים לצאת באלול גם משיעור א'.
בזמנו כשהתחיל בין הזמנים היה גם ששאלו ממתי התחיל הענין המשונה הזה? ועכשיו זה נראה כדבר טבעי
ראשי הישיבות שמנהיגים את עולם הישיבות ורואים את הבחורים מצאו לנכון להנהיג כך...
 
באופן כללי אפשר לדון בשאלה האם הדור חלש היום והבחורים מתפנקים לשווא...
עולו ואיתכנשו לעולם הישיבות הקדוש ותראו בכל שעות היממה את בתי המדרשות עמוסים לעייפה בבני התורה המסולאים בפז, ושלא לדבר על שעות הסדרים שבהם בחורים מכל המינים ומכל הסוגים מנסים לחדד חידוד אחר חידוד את דברי הרמב"ן והרשב"א, רעק"א, ר' חיים ור' ברוך בער, כאומרים 'כל העולם עומד ותלוי עכשיו האם אשה שזרק בעלה גט מגורשת או לא, או האם תולדות שור ביוצא בהן,' ואין להם בעולמם אלא להבין בבירור את דברי הר"מ /רה"י בשיעור האחרון, זאת בזמן שבני גילם לא הרחק מהם ברחוב עסוקים בסרטון האחרון בטיקטוק או בסרטון וויראלי שתפס משום מה, שלא לדבר על עבירות חמורות רחמנא ליצלן.
מחובתינו להעריך ולהעריץ את בני עולם הישיבות אשר בחרו בדרך החיים, בחרו לקום לסדר ב' מהפסקת צהרים בשביל להתייגע בפרקים הנוספים במסכת,
עלינו להרים דגל שחרוט עליו באותיות זהב "אשריכם, אשריכם לומדי התורה אשריכם מחזיקי העולם".
כל אחד מהם לא היה צריך להתאמץ הרבה בשביל להתעסק עם שטויות והוויות העולם, (ולהישאר כבן ישיבה ובצורת בן ישיבה) אך כל אחד מהם בחר בה' ובתורתו.
אז גם לפעמים יש לנו דברים שאפשר להעביר עליהם ביקורת עלינו לזכור: אלו אנשים שבחרו בדרך הנצח על פני דרך העראי.
 
לקראת חודש אלול מסתמן שינוי במועד "שבת הגעגועים" בעולם הישיבות (בני שיעור א' חוזרים לבית מגעגוע).
מרן הגרמ"ה הירש סבור כי ראוי שבחורי הישיבות ייצאו לשבת בביתם בפרשת כי תבוא (ט"ז באלול), השבת השלישית של החודש, ולא בפרשת כי תצא. בעקבות הדברים מתקיימים מגעים בין ישיבות רבות במטרה לתאם מועד אחיד. בין הישיבות שנענו בחיוב או שוקלות להצטרף: חברון, פוניבז', בית מאיר, תפרח, וולפסון, אור ישראל, בית מתתיהו, סורוצקין, גרודנא, לנדא וחמד.
 
ממתי התחיל העניין המשונה הזה באמצע אלול שתלמידי שיעור א' בישיבות הגדולות חוזרים הביתה?
האם יש ישיבות היום שלא מאשרות לכתחילה לתלמידים לצאת באלול גם משיעור א'.
מה אתה עשית בשבת שנייה של שיעור א'?
 
אל תחתור לאן שאתה חותר. ואל תחטיא את מטרת האשכול.
השאלה מי ומה ראה צורך לאפשר שבת געגועים. נקודה סוף!
התשובה היא שרוב הבחורים צריכים את זה, ורוב הציבור בישיבתי (למעט בודדים) נצרכו לכך.
סביר להניח שבחור שעד לא מזמן לא דידה מעבר לחמישים אמה של ביתו, לא יסתדר עם עב"מים שונים למשך שישה חודשים רצופים.
וחבל שלא הבנת את זה קודם, ולקחת את זה אישי.
 
התשובה היא שרוב הבחורים צריכים את זה, ורוב הציבור בישיבתי (למעט בודדים) נצרכו לכך.
סביר להניח שבחור שעד לא מזמן לא דידה מעבר לחמישים אמה של ביתו, לא יסתדר עם עב"מים שונים למשך שישה חודשים רצופים.
וחבל שלא הבנת את זה קודם, ולקחת את זה אישי.
לקחתי את זה לכיון עניני. עכ"פ כעת גם אתה נמצא שם ואפשר להתקדם עם זה.
ניחא אם זה היה בא רק מצד הבחורים. אבל מזמן זה כבר תופעה שמקבלת גיבוי.
לדעתי היה טוב אם באופן רשמי לא היה שבת כזו, ומי שנצרך היה פונה למשגיח ומקבל אישור.
העניין שהמון בחורים שבנויים חזק, ומרוצים מהשינוי הזה, מרגישים צורך ללכת גם הביתה כדי שלא ייחשבו מסכנים.
 
בזמנו כשהתחיל בין הזמנים היה גם ששאלו ממתי התחיל הענין המשונה הזה?
אגלה לך עוד משהו:
כשהתחילה עולם הישיבות היו ששאלו מה זה העניין המשונה הזה?
כשהתחילה תנועת החסידות היו ששאלו מה זה העניין המשונה הזה?
כשהתחילה תנועת המוסר היו ששאלו מה זה העניין המשונה הזה?
כשפתחו את "דגל התורה" היו ששאלו מה זה העניין המשונה הזה? [להבדיל]
וזה נכון, כי כשבאים לחדש משהו זה אומר דרשני, וצריך לבדוק את זה, אבל אחרי שבדקו את זה וזה התברר כנחוץ וטוב אזי כולם מסכימים שזה דבר טוב ונחוץ לעשות, [תדמיין מה היה בלי, היו שורדים, אבל...] ואותו הדבר בדבר הזה.
ואם אתה בכל זאת מתכחש למציאות כלך לך אצל בחורים שזה עתה נעתקו מזרועות הוריהם היישר לבחורים חדשים שבודקים אחריהם בשבע עיניים וכו' ואין צורך להאריך, והרעיון הובן.
 
אגלה לך עוד משהו:
כשהתחילה עולם הישיבות היו ששאלו מה זה העניין המשונה הזה?
כשהתחילה תנועת החסידות היו ששאלו מה זה העניין המשונה הזה?
כשהתחילה תנועת המוסר היו ששאלו מה זה העניין המשונה הזה?
כשפתחו את "דגל התורה" היו ששאלו מה זה העניין המשונה הזה? [להבדיל]
וזה נכון, כי כשבאים לחדש משהו זה אומר דרשני, וצריך לבדוק את זה, אבל אחרי שבדקו את זה וזה התברר כנחוץ וטוב אזי כולם מסכימים שזה דבר טוב ונחוץ לעשות, [תדמיין מה היה בלי, היו שורדים, אבל...] ואותו הדבר בדבר הזה.
ואם אתה בכל זאת מתכחש למציאות כלך לך אצל בחורים שזה עתה נעתקו מזרועות הוריהם היישר לבחורים חדשים שבודקים אחריהם בשבע עיניים וכו' ואין צורך להאריך, והרעיון הובן.
אגלה לך עוד משהו:
כשהתחלת לקרוא את מה שכתבת שאלת מי זה הכותב המשונה הזה,
אבל אם היית קורא עד הסוף היית רואה שכתבתי ממש את מה שכתבת, בהודעה שהוספתי מיד לאחר מכן הוספתי לבאר כמה צריך את זה
גוט שעבאס
 
אגלה לך עוד משהו:
כשהתחלת לקרוא את מה שכתבת שאלת מי זה הכותב המשונה הזה,
אבל אם היית קורא עד הסוף היית רואה שכתבתי ממש את מה שכתבת, בהודעה שהוספתי מיד לאחר מכן הוספתי לבאר כמה צריך את זה
גוט שעבאס
הוא תנא דמסייע לך.
 
לפי בירור ושיחות עם חברים (לפני יותר משני עשורים..)
אבל כל אינש ידע בנפשיה..
בחור נכנס לישיבה גדולה תרתי משמע...
ויש סוג של הרגשה של נתק מהבית, וכאילו זה משהו ארוך. ומאוד קשה, איך שזה נקרא כ--ל אלול,
ופחות משקיע בעבודת חודש אלול הפנימית בלהתעלות ועוד..
ואז משחררים לשבת (רק מי שרוצה...)
ומגיעים לבית ורואים שזה לא כ"הצעקתה"...
בסדר הכל אותו דבר..
ואז ויחזור לתלמודו ביתר חשק..
{ומהפן השני בתור מליצה בעלמא..
תן לשיעור ב' לחזור קצת לשיעור א' כי שיעור א' לא נמצאים ואפשר פחות להציג וכדו' :) }
 
עד לפני 4 עשורים - רוב הישי"ק היו עם פנימיות (היו גם מתיבתות לגילאי כיתות ז-ח).

כך שבחור הגיע לישי"ג כשחויית היציאה מהבית וחזרה לאחר כמה שבועות היתה דבר הכי רגיל אצלו.

בשלב מסוים ומכמה סיבות רוב ככל הישי"ק הם ללא פנימיה,

כך יוצא שהבחור בן ה16-17 לראשונה בחייו חי מחוץ לבית.
 
לקראת חודש אלול מסתמן שינוי במועד "שבת הגעגועים" בעולם הישיבות (בני שיעור א' חוזרים לבית מגעגוע).
מרן הגרמ"ה הירש סבור כי ראוי שבחורי הישיבות ייצאו לשבת בביתם בפרשת כי תבוא (ט"ז באלול), השבת השלישית של החודש, ולא בפרשת כי תצא. בעקבות הדברים מתקיימים מגעים בין ישיבות רבות במטרה לתאם מועד אחיד. בין הישיבות שנענו בחיוב או שוקלות להצטרף: חברון, פוניבז', בית מאיר, תפרח, וולפסון, אור ישראל, בית מתתיהו, סורוצקין, גרודנא, לנדא וחמד.
מאי אתא לאשמועי', הא בשנה זו פרשת כי תבא היא השבת השניה של הזמן, כיון שיצא שהזמן מתחיל ביום ראשון כי תצא, מקסימום יום חמישי שופטים, כך שאם הבחורים יצאו לשבת כי תצא זה ממש חוכא ואיטלולא, שתוך שבוע פחות או יותר הם בורחים הביתה כתינוק וכו',
ומסתמא זו החלטה ויוזמה פרטית של כל ראש ישיבה באשר הוא, ואחד לקח את זה למקום שיווקי, מתקיימים מגעים וכדו', בקיצור כותרת יפה, אבל ריקה מתוכן.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון