שולחן שבת ישיבה משותפת לפי ההלכה? (מפוצל) (1 צופה)

[חסידישער כולל יונגערמאן]

ומאידך בנושאים של צניעות וכו' הציבור החסידי מחמיר יותר ודי למבין.

לחץ כדי לכווץ...

לדוגמא בשולחן שבת יושבים גיסים וגיסות. בציבור שלנו ב"ה אין דברים כאלה

 

[עוזי ומגני]

לדוגמא בשולחן שבת יושבים גיסים וגיסות. בציבור שלנו ב"ה אין דברים כאלה

לחץ כדי לכווץ...

מה יושבים עם מחיצה?
כי אצלינו יושבים הגברים בחצי אחד, והנשים בחצי השני, ובאמצע זוג, או הרבה ילדים..

 

[היש״ר]

מה יושבים עם מחיצה?
כי אצלינו יושבים הגברים בחצי אחד, והנשים בחצי השני, ובאמצע זוג, או הרבה ילדים..

לחץ כדי לכווץ...

גם ה'מחמירים' הרציינים לא יושבים בסתם שבת אם מחיצה

 

[מראה מקום]

קצש"ע סימן קמט סעיף א':
צריכין ליזהר שלא יאכלו אנשים ונשים בחדר אחד, שאם אוכלים אנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים שהשמחה במעונו כי אין שמחה כשיצר הרע שולט.

 

[עוזי ומגני]

קצש"ע סימן קמט סעיף א':
צריכין ליזהר שלא יאכלו אנשים ונשים בחדר אחד, שאם אוכלים אנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים שהשמחה במעונו כי אין שמחה כשיצר הרע שולט.

לחץ כדי לכווץ...

וכן אתה נוהג?

 

[מראה מקום]

שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק א סימן מא

ובמקום קבוץ לדברי הרשות ואף בחתונות מסופקני אם יש האיסור זה באופן שליכא חשש יחוד ויותר נוטה שליכא לאיסור זה דהא אשכחן באכילת הפסח שהיו אוכלין האנשים והנשים בבית אחד, והיו שם כמה משפחות שאין לך כל פסח ופסח שלא נמנו עליו יותר מעשרה כדאיתא בפסחים דף ס"ד, ובמדרש רבה איכה איתא תני ר"ח אפילו מ' ואפילו נ', בר קפרא אמר אפילו ק', דלר"ש אין הפסח נאכל בשתי חבורות ואם יעשו מחיצה ביניהם הרי יחשבו כשתי חבורות כדאיתא בפסחים דף פ"ו ומדר"ש נשמע שגם לר' יהודה אף שנאכל בשתי חבורות לא חייבו שהנשים יאכלו בחבורה אחרת. וגם בדף צ"א תנן ואין עושין חבורת נשים ועבדים וקטנים אף למאי שמפרש רבא שאין עושין נשים ועבדים בחבורה אחת משום תפלות משמע שנשים עם אנשים ישראלים מותר, ולמה דהיה סבור ר' עוקבא בר חנינא לא עבדינן לנשים לבדן אלא דוקא עם אנשים עיין שם. חזינן שגם לר' יהודה דאיירי אליביה רשאין לאכול בחבורה אחת שהוא בלא מחיצה. וגם הא דהכלה הופכת פניה שפרש"י ע"מ שארחב"א א"ר יוחנן מפני שהוא בושה לאכול לעיני האנשים ע"י שמסתכלין בה שאין שייך בפני אביה ואחיה אלא בפני אנשים אחרים, א"כ מפורש שלא היה מחיצה ביניהם. אבל בביהכ"נ ובשעת התפלה הוא איסור ברור ומדאורייתא וצריך שתהיה מחיצה של י"ח טפחים ביניהם או שיהיו הנשים למעלה והאנשים למטה כדבארתי.

 

[מראה מקום]

שו"ת באר משה חלק ד סימן קמז

לא) והשתא דאתיא לידינו ענינים אלו לא אוכל לעבור בשתיקה על מחלת הזמן ונגע העת בענין החתונות. הנה על תערובות תודה לא - ל אין אנו צריכים לדבר שע"ז מקפידים בינינו עד מאוד. אבל עתה מחדש הני בעלי תאוה מסדרי יושבי החופה, עורכים הכסאות עקום קצת - לא פנים אל פנים ח"ו - מב' צדדים שכסאות האנשים מסדרים עקום קצת כלפי צפון וכסאות הנשים מסדרין קצת עקום כלפי דרום באופן "גירוי הדוב" ואין לך חוצפה ועזות פנים גדולה מזו, וכל בעל שמחה מחוייב להתנות שהכסאות בין של האנשים ובין של הנשים יהיו מסודרין ישר שתיהן לצד אחד שוה בשוה. ובשעת הסעודה, אנשי מעשה מקפידים להעמיד מחיצה כראוי, האשכנזים מסדרין השולחנות של האנשים בלבד, ושל הנשים בלבד, כי כן היה מנהגם ביוראפ גם אצל הרבנים מובהקים וצדיקים מפורסמים. והאמת כן הוא, ובעצמי ראיתי שכן היו נוהגין. אולם נשתנו מאז עד עתה מעשה בראשית. אז דרך הנשים היה שלבשו בגדים ארוכים. ודכירנא שאפי' הנשים הפשוטות שהיו נקראין "מאדערנע" מעולם לא הלכו בבגד למעלה מחצי הרגל שבין הברכים והמנעלים, והיותר שומרי דת והמצות בכל דקדוקיה למטה מחצי הרגל שבין הברכים והמנעל. וכולם הלכו בגרביים עבים, ולרוב במראה כהה אם לא שחור, ולראות בשר רגליהם דרך הגרביים מאן דכר שמיה לא מיניה ולא מקצתי'. ואפילו הפרוצות לרוב לבשו בגד יותר ארוך ממה שנשי החסידים לובשות עתה בזמנינו, ע"כ לא הקפידו כל כך ע"ז שיעשו מחיצות, וסגי היה להרחיק ישיבת האנשים והנשים זה מזו, וזו מזה, אבל עתה בזמנינו שלרוב נשים של האשכנזים הולכים בבגדים קצרות - לא הרבה קצרות מנשי החסידים, ולפעמים לחרפתינו להיפך שנשי החסידים בגדיהם קצרות יותר מנשי האשכנזים, וגם זרעותיהם עד המרפק (עללענבויגען) לרוב מגולה, וכשיושבות הנשים שמלותיהם מתקצרות עוד הרבה יותר, ובודאי בכה"ג אסור ואסור לישב ביחד בחדר אחד ע"י פירוד השולחנות שאינו מועיל כלום, וע"כ צריך להעמיד מחיצות ביניהם להפרידם פירוד גמור, וכ"ז מובן מאליו לכל מי שיש לו מוח בקדקדו ומודה על האמת ואינו רוצה לשקר ולעקם האמת. וכל האומר: "אין דער היים איז מען אויך אזוי געזעסען [כך היו יושבין גם כן בקהלות הקדושות ביוראפ] בעצמו יודע ששקר בימינו, וחוזק עושה מדבריו.


שו"ת יביע אומר חלק ג - אבן העזר סימן י

(ט) ומלבד כל הנ"ל נראה שצריכים להזהר לבל ישבו אנשים ונשים בערבוביא, אלא ייחדו מקום לגברים לבד, ולנשים לבד. וכמ"ש הב"ח (סי' סב) שנוהגים בקראקא שבסעודה שבליל שני אין או' שהשמחה במעונו. וה"ט לפי שסעודה זו קטנה היא ומושיבין אנשים ונשים יחד בחדר אחד, וכתב במנהגים שאין מב' שהשמחה במעונו כשיש חשש הרהורי עבירה. ע"כ. וכ"ה בב"ש שם. וכ"כ בס' חסידים (סי' שצג ותתש"כ) שבכגון זה אין לברך שהשמחה במעונו. ע"ש. וע' בשו"ת יוסף אומץ (ר"ס מז) שהשיג על הב"ח שלא זכר מהס' חסידים. ע"ש. אולם בתשו' הב"ח החדשות (סי' נה) הביא באמת את הס"ח הנ"ל. וחילק שם בין סעודות קטנות שנעשים רק לקרובים, שאז נהגו לשבת בחדר א', משא"כ בסעודה גדולה שאין שם תערובת אנשים ונשים. ע"ש. וא"כ בודאי שבעריכת החופה שמתקבצים קהל גדול קרובים ורחוקים אין להסב אנשים ונשים ביחד, אלא כל אחד לחוד. וכמבואר בסוכה (נב) כשעוסקין בשמחה ויצה"ר שולט בהם עאכ"ו דאנשים לחוד ונשים לחוד. ע"ש.

 

[גלגולים]

קצש"ע סימן קמט סעיף א':
צריכין ליזהר שלא יאכלו אנשים ונשים בחדר אחד, שאם אוכלים אנשים ונשים בחדר אחד אין אומרים שהשמחה במעונו כי אין שמחה כשיצר הרע שולט.

לחץ כדי לכווץ...

בנשים זרות לא בבנות משפחה

 

[חילך לאורייתא]

בנשים זרות לא בבנות משפחה

לחץ כדי לכווץ...

מהיכי תיתי לך ?

 

[גלגולים]

מהיכי תיתי לך ?

לחץ כדי לכווץ...

כל האיסור משום קריבות הדעת

 

[חילך לאורייתא]

כל האיסור משום קריבות דעת .

לחץ כדי לכווץ...

ובגיסות שלך ?

 

[הנעלם שבמשה]

גם ה'מחמירים' הרציינים לא יושבים בסתם שבת אם מחיצה

לחץ כדי לכווץ...

זה דברים ידועים שיש משפחות שמהדרות בענינים אלו

 

[חילך לאורייתא]

זה דברים ידועים שיש משפחות שמהדרות בענינים אלו

לחץ כדי לכווץ...

לשים מחיצה ?

 

[ישעיהו מנחלת דן]

נראה לי גם המחמירים לא החמירו אלא בשמחה גדולה כשמחת נישואין וכדומה דשכיח קלות ראש ואתי לידי יצר הרע אבל לא בסעודות שגרתיות

 

[חיימ'ל]

החילוקים בין המשפחות השונות בסדר הישיבה בשולחן שבת נובע ככל הנראה מגישה ואווירה, וד"ל....

 

[ישעיהו מנחלת דן]

החילוקים בין המשפחות השונות בסדר הישיבה בשולחן שבת נובע ככל הנראה מגישה ואווירה, וד"ל....

לחץ כדי לכווץ...

לא בהכרח
אצלנו יושבים גיסים וגיסות בשולחן שבת אחד כל זוג לעצמו ואין שום קרוב דעת ח''ו

 

[חיימ'ל]

לא בהכרח
אצלנו יושבים גיסים וגיסות בשולחן שבת אחד כל זוג לעצמו ואין שום קרוב דעת ח''ו

לחץ כדי לכווץ...

גם אצלינו כנ"ל, כוונתי לחילוק בגישה בין חסידים, ספרדים ליטאים וכדו' בכל ענייני הבית והמשפחה.
אמנם אתה בוודאי צודק במה שחשבת שזה תלוי גם באווירה בכל משפחה.

 

[הרב מרודוש]

לא נכון!!!
אצל הליטאים והספרדים אין מצווה טאנץ

 

[חיימ'ל]

כמובן שצריך להתנהג כאדם מן היישוב ולא לחשוש לקירוב דעת עם גיסותיו, חמותו וכדו'.

 

[ישעיהו מנחלת דן]

אצל הליטאים והספרדים אין מצווה טאנץ!!

לחץ כדי לכווץ...

דוד שלי היה בשבע ברכות של אנשים שמאמינים בחסידות והסבירו לו את המצוה טאנץ שהחתן כנגד קוב''ה והכלה כנגד כנסת ישראל והוא שאל בתמימות שא''כ האדמו''ר שמתערב באמצע הרי זה ע''ז של שיתוף וצ''ע