הוה עובדא בתבשיל פרוה שנתבשל בסיר בשרי, שנטף לתוכו מעט חמאה, יש לעיין אם המאכל נעשה חלבי, וממילא הסיר הבשרי נטרף.
והנה הט"ז בסי' צ"ח סק"א כותב, כי שומן נחשב "מידי דעביד לטעמא" דלא בטיל, ולכן שומן נבלה שנפל לתבשיל אוסר אף בפחות מס',
אשכותב הט"ז, שזהו דווקא בשומן של איסור, אבל בשומן של בשר שנפל בחלב אינו נאסר בפחות מס',
ומבאר הטעם, דכיון שאין האיסור מצד עצמו אלא מצד התערובת, וכיון שיש כאן שישים אין כאן תערובת,
ונראה פשוט שחמאה דינה כשומן.
אלא שיש להסתפק אם דין חלבי בפרווה הוא כדין חלבי בבשרי שבטל, או דלמא כדין שומן נבילה בהיתר?
אשמח לדעת התלמידי חכמים.
והנה הט"ז בסי' צ"ח סק"א כותב, כי שומן נחשב "מידי דעביד לטעמא" דלא בטיל, ולכן שומן נבלה שנפל לתבשיל אוסר אף בפחות מס',
אשכותב הט"ז, שזהו דווקא בשומן של איסור, אבל בשומן של בשר שנפל בחלב אינו נאסר בפחות מס',
ומבאר הטעם, דכיון שאין האיסור מצד עצמו אלא מצד התערובת, וכיון שיש כאן שישים אין כאן תערובת,
ונראה פשוט שחמאה דינה כשומן.
אלא שיש להסתפק אם דין חלבי בפרווה הוא כדין חלבי בבשרי שבטל, או דלמא כדין שומן נבילה בהיתר?
אשמח לדעת התלמידי חכמים.
