- הודעות
- 4,363
- תודות
- 11,035
- נקודות
- 885
וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו (כא כו)
במשנה בב"ק (לד, ב) תנן שורו שסימא את עין עבדו אינו יוצא לחירות. ובנמוקי יוסף כתב שהמקור לכך הוא מתיבת "איש", למעט שורו. וברבינו יונתן כתב שהמיעוט הוא מתיבת "עבדו", שהעבד אינו שייך לשור. וקצת צריך ביאור שלכאורה אין פה שום ייתור, ויש לדון בזה.
ולכאורה יש להקשות על פירוש הנמוקי יוסף, שהרי במכילתא דרשב"י איתא "מה תלמוד לומר איש, פרט לקטן", וא"כ איך שייך למעט מזה גם שור. ואולי תרתי שמע מינה.
במשנה בב"ק (לד, ב) תנן שורו שסימא את עין עבדו אינו יוצא לחירות. ובנמוקי יוסף כתב שהמקור לכך הוא מתיבת "איש", למעט שורו. וברבינו יונתן כתב שהמיעוט הוא מתיבת "עבדו", שהעבד אינו שייך לשור. וקצת צריך ביאור שלכאורה אין פה שום ייתור, ויש לדון בזה.
ולכאורה יש להקשות על פירוש הנמוקי יוסף, שהרי במכילתא דרשב"י איתא "מה תלמוד לומר איש, פרט לקטן", וא"כ איך שייך למעט מזה גם שור. ואולי תרתי שמע מינה.
נערך לאחרונה: