שיאים תורניים - תנ"ך ש"ס רמב"ם טוש"ע ועוד (4 צופים)

מאן דהו אמר:
בענין מספר הפסוקים שבתורה - מתוך ספר מספר הפסוקים התיבות והאותיות בתורה

"ת"ר חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי ס"ת, יתר עליו תהלים שמונה, חסר ממנו דברי הימים שמונה" (קידושין ל ע"א).
ויש להקשות, דבכל החומשים מצויין כי מספר הפסוקים 5,845 ולא 5,888. ועוד, מדוע, השוו חז"ל לתהלים ודברי הימים, ולא למשל לישעיהו ומשלי וכדו'. ועוד, מה שהקשו תוס', דע"כ מנין פסוקי התורה הרבה יותר מתהלים, ועי' מש"כ המהרש"א ליישב בדוחק רב. וכבר כתבנו לעיל דמנין התהלים הוא 2,528, וכן מנין דברי הימים הוא 1,656 וכתוב בסוף תהילים 2,527.

וראיתי עין יעקב קטן ע"פ "קנמן בשם" מר' יהודה אידל הלוי עפשטיין (תלמיד ר' חיים מוולוז'ין), שראה בספר ישן נושן "כתר תורה" ביאור נפלא.
בגמ' לפני זה נאמר "לפיכך נקראו ראשונים סופרים שהיו סופרים כל האותיות שבתורה", ולחז"ל היתה מסורת שמספר פסוקי התורה 5,888, אך בתורה ישנם 5,845 בלבד, פסוק נקרא לפעמים לא כל הפסוק רק חלק ממנו (דהיינו שלושה מילים) באו חז"ל ואמרו, שנוסף לפסוקי התורה נמצאים שמונה פסוקי תורה בתהלים, ושלושים וחמישה פסוקים בדברי הימים, וסימנך "והמה בכתובים". ומדוע אמרו חסר ממנו דברי הימים שמונה – לתועלת הזכרון והשינון אמרו כן, משום שהמספר 8 נאמר כאן פעמים רבות, בתורה 5,888, ויתר עליו בתהלים 8, לכך אמרו חסר ממנו ד"ה 8, כלומר מה שחסר בתורה מלבד השמונה שבתהלים, כולם נמצאים בד"ה.
ומעתה מדויקת לשון הגמ' "הוו פסוקי תורה" ולא נאמר בתורה 5,888 פסוקים, זאת משום שלא כל הפסוקים נמצאים בתורה, אלא שכולם הם "פסוקי התורה".

הנה לפניכם ציטוט של דברי ר' יהודה אידל הלוי עפשטיין "קנמן בשם"
ת"ר חמשת אלפים וכו', עי' תוס' והגהת הגרי"ב ז"ל לדברי המהרש"א על התו' וכל הברייתא ופירוש המפרשים ז"ל והכל בלתי מובן, אבל אעתיק לך מה שמצאתי בס' קטן שנקרא, כתר תורה, ולדעתי כיוון בו אל המחבר האמת, ועל הבקיאים בספרי תנ"ך לחפש אחרי' וזה לשונו ממש, למען יזכר לטוב שם משמואל הוא ניהו מר אבא מורי הרב החריף הנגיד מוהר"ר שמואל יכבדש זצ"ל, עלי לקיים מילי דאבות שהיה מרגלא בפיו שכל מי שאינו מוליד ומחדש משכלו ובינתו ודעתו איזה חידוש בתורה הוא נקרא עקר וע"ז הבטיח להם הקב"ה בברכותיו ולא יהיה בך עקר ועקרה הוא נקרא מי שאינו יכול לקבל שכל שיוכל להוליד ולחדש מזה דבר ובבהמתך הוא בר דעת קטן ע"ד דרש רז"ל אפילו בבהמין שלך יכול הוא לחדש איזה דבר מה בתורה יהיה מי שיהיה וכל מי שמחדש איזה דבר מחוייב ללמד ולהודיע לאחרים כמבואר בס' חסידים סי' תק"ל כו', וזהו כי על כל נעלם יבא במשפט, ע"ש לשונו, וכותב אני איזה חידושים מעטים שחדשתי בעז"ה (קדושין ל') ת"ר חמשת אלפים שמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים הוו פסוקי תורה יתר עלי' תהילים שמונה, חסר ממנו דברי הימים שמונה ע"כ. הקשו תוס' תימא דע"כ בחומש יש יותר ומהרש"א תירץ קושייתם וכבר הקשו עלי' כל המפרשים עי' ס' פ"י מ"ש עליו, ובר מן דין מאי שייכי דתהלים ודברי הימים לחומש שבתורה, ועוד במה יתורץ על דברי הימים שחסר כמה אלפים פסוקים והוא פלא, ולענ"ד שבעל הגמרא לא נחית לא למניינא פסוקי דתהלים וד"ה רק שקבלה היתה בידם שיש חמשה אלפים תת"פח פסוקי תורה כמבואר בברייתא אך כפי שנמסר במסורה כעת אינו נמצא רק חמשה אלפים תת"מה נמצא שנחסר שלשה וארבעים פסוקים, וכבר הקשה זאת המדקדק רבי אליהו בחור בספר כח ה' וגם בש"ס דפוס קאפוסט נדפס על הגליון תמיה זאת ע"ש ועל תמי' זאת מתרץ בעל הגמ' על הברייתא שהיות שהמ"ג פסוקי תורה נמצאים בתהלים ובדברי הימים כלשון של תורה עם כל הר"ת וס"ת וצירופים היוצאים מהם ויש מהם פסוק משלושה תיבו' ע"פ האתנחת' כמו שמצינו כמה פסוקים מג' תיבו', וה"פ יתר על הפסוקים הנמצאים כעת בתורה נמצא עוד שמונה פסוקים בתהלים כפי שנרשמים למטה ולא יותר, גם בד"ה נמצאים לשון פסוקי תורה חמשה ושלשים וה"פ שחסר ד"ה שמונה מחמת שהם נמצאים בתהלים ויהיו ס"ה חמשה אלפים ותתפ"ח פסוקים סימן בדרך צחות והמה בכתובים היינו תהלים וד"ה. וה' יראנו נפלאות בתורתו א"ס.

כמה פסוקים יש בתורה? 5888 או 5845? ואולי המספר הנכון הוא: 5847?
עם סיום לימוד חמשה חומשי תורה, זה הזמן לעסוק בשאלה המרתקת: כמה פסוקים יש בתורתנו הקדושה?

למרבה הפלא, אין לנו הכרעה ברורה לשאלה זו, וסכום מספר פסוקי התורה עדיין נותר בגדר תעלומה ואין קורא לו.

'החמה' – סימן

מצד אחד ניצבים נגד עינינו דברי חכמינו ז"ל בגמרא מסכת קידושין (ל, א): 'חמשת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה פסוקים (5888) הוו פסוקי תורה'.

אך מצד שני, המעיין בחומשים בסוף פרשת וזאת הברכה, יראה שנדפס שם סיכום של סך הפרשיות והפסוקים שבתורה, וכתוב שם: 'סכום הפסוקים של כל התורה, ה' אלפים תתמ"ה (5845) ואור החמה יהיה שבעתיים סימן'. [וכבר נאמרו ביאורים שונים, בעיקר על פי תורת הסוד, כיצד יתכן שחסרים אצלנו עוד כארבעים פסוקים מהמספר המובא בגמרא, ואכמ"ל].

סיכום בסוף הפרשיות

חשבון זה של ה'תתמ"ה, מיוסד על ספירה של כל פסוקי הפרשיות כפי שהם מצויים בידינו. שהרי בסוף כל פרשה רשום בחומש מספר הפסוקים בפרשה זו (כפי שנמסר מבעלי המסורה בזמן הראשונים והגאונים), ובצירוף כל המספרים יחד אנו מגיעים לחשבון זה של 5845 פסוקים.

תוספת שמונה פסוקים?

ברם, גם חשבון זה אינו ברור, שהרי ישנם כמה פרשיות שהמספר הרשום בחומש בסוף הפרשה אינו תואם עם מספר הפסוקים המצויים בידינו, ואלו הן:

א. בפרשת וישלח רשום בחומשים שיש קנ"ד פסוקים, ואצלנו יש רק קנ"ג פסוקים [ובפשטות ההסבר לכך, כיון שבפסוק (בראשית לה, כב) וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן וַיִּשְׁכַּב אֶת בִּלְהָה פִּילֶגֶשׁ אָבִיו וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל (פ) וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר, יש הפסק פרשה באמצע הפסוק, ובעלי המסורה חשבוהו לשני פסוקים, ואצלנו הוא נחשב לפסוק אחד].

ב. בפרשת בא רשום בחומשים שיש ק"ה פסוקים, ואצלנו יש ק"ו פסוקים.

ג. בפרשת יתרו רשום בחומשים שיש ע"ב פסוקים, ואצלנו יש ע"ה פסוקים.

ד. בפרשת צו רשום בחומשים שיש צ"ו פסוקים, ואצלנו יש צ"ז פסוקים.

ה. בפרשת ואתחנן רשום בכל החומשים שיש קי"ח פסוקים, ואצלנו יש קכ"ב פסוקים.

בסך הכל, יש כאן תוספת של עוד שמונה פסוקים! כך שיש בסך הכל בתורה ה' אלפים תתנ"ג (5853) פסוקים!

הטעם העליון

עיקר ההבדל בין המספרים נובע מהעובדה שיש כידוע שתי צורות לחלוקת פסוקי עשרת הדברות הכתובות בפרשת יתרו ופרשת ואתחנן. לפי הטעם העליון – כל דיבור נחשב לפסוק אחד, כך שיש רק עשרה פסוקים בעשרת הדברות, ולכן כתבו בחומשים שיש בפרשת יתרו רק ע"ב פסוקים, ובפרשת ואתחנן רק קי"ח פסוקים. אבל לפי הטעם התחתון – יש 13 פסוקים בעשרת הדברות של יתרו, ו-13 פסוקים בעשרת הדברות של ואתחנן, כך שיש באמת ע"ה פסוקים בפרשת יתרו, וקכ"ב פסוקים בפרשת ואתחנן.

והנה בשלחן ערוך הרב (סי' תצד, יא) כתב שלפי מנין הפסוקים הולכים לפי הטעם התחתון, כך שיש להוסיף במספר פסוקי התורה עוד ששה פסוקים (מלבד התוספות בפרשת בא ובפרשת צו).

קי"ח או קי"ט?

אלא שכאן צריך לחדד עוד נקודה: כי אחרי שהוספנו בפרשת ואתחנן רק עוד שלשה פסוקים, היינו צריכים לעלות מהמספר של קי"ח עד קכ"א, וכיצד עלינו בבת אחת מהמספר של קי"ח עד קכ"ב?

התשובה לכך, כפי שהזכרנו לעיל שאמנם בחומשים נדפס שיש בפרשת ואתחנן קי"ח פסוקים, אבל למרבה הפלא, לאחר ספירה מדוקדקת, יש אצלנו קי"ט פסוקים, ואכן המאירי ב'קרית ספר' כתב בפרשת ואתחנן שיש קי"ט פסוקים. כך שכאשר אנו מוסיפים עליהם עוד שלשה פסוקים אנו מגיעים לסך כולל של קכ"ב פסוקים.

וליישב את דעת בעלי המסורה שכתבו שבפרשת ואתחנן יש רק קי"ח פסוקים, צריך לומר שהם סברו שגם בטעם התחתון יש להחשיב את שני הפסוקים של אנכי ולא יהיה לך כפסוק אחד (כמו שהוא באמת אצלנו בטעם העליון, וכפי שמבואר בשועה"ר סי' תצ"ד ששתי דברות אלו נחשבים בפסוק אחד כי בדיבור אחד נאמרו).

אך זה פלא שבפרשת יתרו נחשבים כשני פסוקים, ובואתחנן כפסוק אחד. ובאמת בספר הכתב והקבלה בסוף חומש דברים כתב, שמצא חומש ישן ששם רואים שבפרשת יתרו נחשבים הם לשני פסוקים, ובפרשת ואתחנן כפסוק אחד.

ה' אלפים תתמ"ז!

כך או כך, המספר ה' אלפים תתמ"ה הנדפס בסוף החומשים אינו עולה בקנה אחד עם המספר שבידינו שיש ה' אלפים תתנ"ג פסוקים. אלא אם כן נחשב את הפסוקים לפי הטעם העליון, כך שנוריד ששה פסוקים, ועדיין נגיע לסך של ה' אלפים תתמ"ז!

ואכן כבר הביא הג"ר יעקב צבי מקלנבורג זצ"ל בספרו הכתב והקבלה, בסוף חומש דברים, בשם החכם המגיה הרוו"ה (ר' וואלף היידנהיים), שכתב: 'ועוד תמי' שלישית, והוא שאמרה המסורה מנין כל פסוקי התורה עולה ה' אלפים ושמנה מאות וחמשים וחמשה וסימנם החמ"ה, והיא תמוה, כי מספר האמתי הוא ה' אלפים תתמ"ז כמו שמניתי כמה פעמים'. (אולם בעל הכתב-והקבלה מאריך ליישב את תמיהתו, ודבריו צ"ב).
תורה שבכתב

דור ודור · 24 יוני (6) 2026

עמך אמר:
הנתון הזה נראה לי מוזר עד בלתי הגיוני

למה? אתה מכיר מספר אחר?

דור ודור · 24 יוני (6) 2026

בגמ' ערכין ח ע"א
9 שורות שמסתיימות באותן 3 מילים

עמך · 24 יוני (6) 2026

דור ודור אמר:
למה? אתה מכיר מספר אחר?

לא, פשוט אני לא נתקל באמורא חדש בממוצעי של אחד לחמש דפים, אני גם זוכר שמישהו שאל מיהו האמורא שמוזכר רק פעם אחת בש"ס, וענה מה שענה, [ודאי שהוא לא דייק כי לא היה רק אחד כזה, למשל בני ר"פ חלקם נזכרו רק פ"א], ובחיפוש בגוגל ראיתי למשל כתוב 500 - מספר האמוראים המוזכרים בתלמוד. [כולל המוכרים] לא יודע כמה זה מוסמך, ועדיין.

דור ודור · 1 יולי (7) 2026

חמש מילים ברצף בעלות שתי אותיות
גם לי גם לך לא יהיה גזורו (מלכים א' ג, כו)

דור ודור · 1 יולי (7) 2026

אותה מילה מסיימת באות ו', מופיעה בפסוק ארבעה פעמים.

תהלים פרק מז פסוק ז
זַמְּר֣וּ אֱלֹהִ֣ים זַמֵּ֑רוּ זַמְּר֖וּ לְמַלְכֵּ֣נוּ זַמֵּֽרוּ

אידך גיסא · 6 יולי (7) 2026

בספר צפניה, פרק ג' פסוק ח', מופיעות כל אותיות הא"ב, כולל האותיות הסופיות (ך,ם, ן, ף, ץ,), וגם שם הוי"ה. בתורה יש שני פסוקים כאלה, אלא שבהם לא מופיעות האותיות הסופיות. הפסוקים הם בחומש שמות, פרק ט"ז פסוק ט"ז, ובחומש דברים פרק ד' פסוק ל"ד.

אידך גיסא · 8 יולי (7) 2026

בכל התנ"ך לא מוזכרת המילה "של" אפילו פעם אחת!
הפעם היחידה בה היא מופיעה ברמז נמצאת בשיר השירים:"כרמי שלי לא נטרתי..."

דור ודור · 15 יולי (7) 2026

אידך גיסא אמר:
בשבוע של פרשת דברים קוראים שלושה פעמים בהם מופיעה המילה איכה: בפרשת השבוע- פרשת דברים שם נאמר בדברי משה "אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם", בהפטרה- בדברי ישעיהו "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה" ובמגילת איכה "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה".

דור ודור · 15 יולי (7) 2026

אידך גיסא אמר:
נהוג לחשוב שהספר הקצר בתנ"ך הוא ספר עובדיה, בו יש רק פרק אחד, אך למעשה עובדיה אינו נחשב לספר, כיוון שהוא חלק מתרי עשר. הספר הבודד הקטן ביותר בתנ"ך הוא מגילת רות

דור ודור · 15 יולי (7) 2026

אידך גיסא אמר:
בפרשת נשא מופיעה פרשיית "ויהי בנסוע הארון" כאשר היא מסוגרת בשני נונים הפוכים. תופעה זו אמנם נדירה אך עדיין לא יחידאית במקרא. בפרק קז בתהילים מופיעים 7 נו"נים הפוכים, וכן הרמ"א בהקדמתו לטור מציין על נו"ן הפוכה נוספת בספר בראשית בראשית יא לב אף שהדבר אינו קיים בנוסח שלפנינו.

דור ודור · 15 יולי (7) 2026

אידך גיסא אמר:
מספר שינויי הנוסחאות בין כתבי היד של התנ"ך הוא אלפים רבים (מקראות גדולות הכתר, מבוא (בסוף הספר), עמוד 4).

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמש רגיל

​

​

משתמש ותיק

משתמש ותיק

'החמה' – סימן​

סיכום בסוף הפרשיות​

תוספת שמונה פסוקים?​

הטעם העליון​

קי"ח או קי"ט?​

ה' אלפים תתמ"ז!​

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמש ותיק

משתמש ותיק

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמש רגיל

משתמשים שצופים באשכול הזה

נושאים דומים

'החמה' – סימן

סיכום בסוף הפרשיות

תוספת שמונה פסוקים?

הטעם העליון

קי"ח או קי"ט?

ה' אלפים תתמ"ז!