- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,466
- נקודות
- 1,280
את השיחה המרכזית של ראש השנה היה רבי גדליה אומר בלילה השני של ראש השנה בין מנחה למעריב. עם דמדומי החמה היה רבי גדליה מטפס ועולה אל הדוכן שלפני ארון הקודש, ומסביבו מתכנסים כל בני הישיבה, לצד אורחים רבים צמאי-דעת מהשכונה ומחוצה לה, והכל היטו אוזניים לשמוע את דבריו. היתה זו השיחה הארוכה ביותר שהיה רבי גדליה אומר במעגל השנה, ובדרך כלל נמשכה לכדי שעה וחצי ואף יותר.
במרבית הישיבות נערכת בשעה זו הפסקה ארוכה, בשל הצורך של עובדי המטבח לבשל ולערוך את סעודות יום טוב שני של ראש השנה עבור הבחורים. היערכות שמותרת על פי הלכה רק לאחר צאת יום טוב ראשון. רבי גדליה ניצל אפוא את ההפסקה הארוכה כדי לומר בה מידי שנה ושנה שיחה רבת משמעות.
למרות שבקלם לא היו אומרים שיחה בראש השנה. שם גרסו שבראש השנה תפקידו של כל אחד ואחד לדאוג לעצמו ולעורר את עצמו, ולא להטיף מוסר לאחרים. מטעם זה גם רבו מרן המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל – נסיך האסכולה הקלמאית, לא היה אומר שיחה בראש השנה, אלא רק במוצאי ראש השנה. אך רבי גדליה כן אמר שיחה בראש השנה, משום שסבר שבעיתוי הנוכחי הבחורים זקוקים לשיחה, וכדרכו התאים את עצמו למצב, ולא חיקה את האחרים (מפי חתנו רבי שלמה ברויאר).
ואכן, שיחות אלו שנאמרו בליל ראש השנה זכורות לתלמידים כשיחות מופלאות ומרוממות ביותר. הן הכניסו אותם אל מהותו ותוכנו של ראש השנה, ומכוחן נתגעשו ונתרגשו הלבבות שוב להתעצם ולהתחדש בעבודה לקראת היום השני של ראש השנה העומד בפתח.
השיחות עסקו בעניינים העומדים ברומו של עולם, כמו: עומק הדין; הכרח המשפט מצד קיום העולם ומצד כבוד שמים; הביטחון בנס לצאת זכאים במשפט בכח התשובה; גילוי מלכותו יתברך על ידי משפט; המלכת ד' יתברך על ידי מעשים; ערכם ומשמעותם של החיים הרוחניים; כח הבחירה; ועוד נושאים רחבים ועמוקים המסתעפים מהן, אשר אי אפשר למצותן על רגל אחת, והלוא הן כתובות בהרחבה בספרי 'גידולי מוסר' (חלק אלול וימי הדין). הצד השווה שבהן, שמכולן עלתה התביעה הנוקבת, שחזרה ונשנתה במשנתו שוב ושוב במהלך כל חודש האלול; להתעלות מחיי השגרה והמלומדה! להתרומם מהבלי הזמן! לחשוב חשבונו של עולם! ('רבי גדליה')
במרבית הישיבות נערכת בשעה זו הפסקה ארוכה, בשל הצורך של עובדי המטבח לבשל ולערוך את סעודות יום טוב שני של ראש השנה עבור הבחורים. היערכות שמותרת על פי הלכה רק לאחר צאת יום טוב ראשון. רבי גדליה ניצל אפוא את ההפסקה הארוכה כדי לומר בה מידי שנה ושנה שיחה רבת משמעות.
למרות שבקלם לא היו אומרים שיחה בראש השנה. שם גרסו שבראש השנה תפקידו של כל אחד ואחד לדאוג לעצמו ולעורר את עצמו, ולא להטיף מוסר לאחרים. מטעם זה גם רבו מרן המשגיח הגה"צ רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל – נסיך האסכולה הקלמאית, לא היה אומר שיחה בראש השנה, אלא רק במוצאי ראש השנה. אך רבי גדליה כן אמר שיחה בראש השנה, משום שסבר שבעיתוי הנוכחי הבחורים זקוקים לשיחה, וכדרכו התאים את עצמו למצב, ולא חיקה את האחרים (מפי חתנו רבי שלמה ברויאר).
ואכן, שיחות אלו שנאמרו בליל ראש השנה זכורות לתלמידים כשיחות מופלאות ומרוממות ביותר. הן הכניסו אותם אל מהותו ותוכנו של ראש השנה, ומכוחן נתגעשו ונתרגשו הלבבות שוב להתעצם ולהתחדש בעבודה לקראת היום השני של ראש השנה העומד בפתח.
השיחות עסקו בעניינים העומדים ברומו של עולם, כמו: עומק הדין; הכרח המשפט מצד קיום העולם ומצד כבוד שמים; הביטחון בנס לצאת זכאים במשפט בכח התשובה; גילוי מלכותו יתברך על ידי משפט; המלכת ד' יתברך על ידי מעשים; ערכם ומשמעותם של החיים הרוחניים; כח הבחירה; ועוד נושאים רחבים ועמוקים המסתעפים מהן, אשר אי אפשר למצותן על רגל אחת, והלוא הן כתובות בהרחבה בספרי 'גידולי מוסר' (חלק אלול וימי הדין). הצד השווה שבהן, שמכולן עלתה התביעה הנוקבת, שחזרה ונשנתה במשנתו שוב ושוב במהלך כל חודש האלול; להתעלות מחיי השגרה והמלומדה! להתרומם מהבלי הזמן! לחשוב חשבונו של עולם! ('רבי גדליה')
