שיח ומעשה דברי חפץ וחידוד ושיחת תלמידי חכמים

[נדיב לב]

בחור מבוגר התקשה למצוא את זיווגו, בין היתר בגלל אביו המגושם שהתנהג באופן בזוי ביותר.
לימים הגה שדכן אחד רעיון מבריק איך לעזור לבחור המעוכב למצוא את זיווגו.
הרעיון בגדול.. לספר לכל המוצעות שהבחור דנן יתום, נשמת אביו צרורה בצרור החיים, אך הוא בחור יקר מאוד, נעים הליכות.

ואכן בימים הקרובים זכה השדכן לקצור פרי עמלו, כאשר אציע את הבחור לנגיד שחיפש בחור בן תורה, ולא מצא פגם שהבחור יתום ל"ע... ומהר מאוד השידוך נסגר לשמחת שני הצדדים...

במסיבת האירוסין, הבחין המחותן הנגיד אבי הכלה, באדם שיושב בירכתי האולם וזולל בצורה מעוררת דחייה, הוא ניגש אליו ושאל אותו לזהותו, השיב לו האיש בפליאה, והלא אני המחותן שלך אבי החתן...!

אב הכלה לא ידע את נפשו מרוב תדהמה, ומיד ניגש לשדכן ונתן לו על הראש למה רימיתני?
והלא אמרת לי שהבחור יתום - שאביו כבר לא חי - ועכשיו אני רואה אותו לנגד עיני שהוא חי....

השיב לו השדכן: דאס הייסט דען געלעבט?! זה נקרא חי?!...

 

[תורה תמימה]

טרדן שאל את מרן הגר"ח קניבסקי זצ"ל: אדם שמגרד לו בשתי רגליו, האם צריך להקדים לגרד רגל ימין כמו בקשירת הנעל?
תשובת הגר"ח: ישפשפם זו בזו.

לחץ כדי לכווץ...

ראיתי רב שהתרעם על שאלות בסגנון דומה ששלחו לר' חיים וגזלו את זמנו.

 

[חד מבתראי]

פעם היה איזה ראש ישיבה, שהניח "שומר הפתח", ואמר כל מי שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש.
נכנס בחור אחד שלא ברשות, בהבחינו אמר: מי הוא שעלה שלא ברשות, ירד.
עמד הבחור על רגליו ואמר: יהיבנא ליך דמי פלגא דסעודתיך.
ושבקיה.

לחץ כדי לכווץ...

רבי אברהם יהושע סולבייציק שליט"א.

 

[חד מבתראי]

קבוצת בחורים בישיבת פוניבז' התחילה ללמוד זבחים. פנה להם הרב מפוניבז' ואמר: נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה...

לחץ כדי לכווץ...

המעיישה היה בבחור מישיבת פוניבז' שעבר לבריסק, ומרן הגרא"מ שך אמר לו כך. (אני לא מאמין שהרב מפוניבז' יאמר כן על קדשים)
הלך הבחור הפגוע לגראי"ס וסיפר לו הדברים.
השיב הגראי"ס: "אלטע טעיינה, הוא לא הראשון שאומר זאת, פרעה כבר אמר את זה הרבה לפניו"

 

[למדן צעיר]

ראשי ישיבה מהקנאים הוכיח את תלמידיו בשיחת מוסר, שבחור המאחר זמן קר"ש מחזק את מדינת ישראל רח"ל, כיוון שידוע מה שאמר רבינו זצ"ל שמדינת ישראל תתבטל כשיבוא הגואל. ואיתא בזוהר שאיחור בזמן קר"ש מעכב את הגאולה וממילא נמצא שאיחור בזמן קר"ש מאריך ומחזק מלכות הרשעה מדינת ישראל...

 

[למדן צעיר]

פעם היתה אשה עגונה, והתירה אחד הרבנים עפ"י הגמ' בכתובות שרב רחומי נפטר מכיון שאשתו הורידה דמעות, וא''כ האשה הזו הורידה אלפי דמעות, וודאי שבעלה מת...

 

[עוזי ומגני]

פעם בחור שהאריך רבות בפגישות לפני החתונה,
גער בו רבו וא"ל, הרי אסור לקדש עד שיראנה, ראית מספיק,
א"ל הבחור, הלא לימדת אותנו שכל מילה של חז"ל יש תוכן ומשמעות עמוקה, עעעעעעד שיראנה...

 

[לב טוב]

במקום אחד כתוב שהאריז"ל ישן ב' שעות בשבת ביום, ובמקום אחר נאמר ג' שעות. על כן ירא שמים יוצא ידי שניהם, ומחמיר לישון ה' שעות...

לחץ כדי לכווץ...

ברציפות, ללא חשש הפסק.

 

[לב טוב]

כידוע הברכה האחרונה בשבע ברכות היא הכי חשובה ולא הראשונה.

אמר על זה אחד בבדיחותא דהנה כידוע ליכא מידי דלא רמיזא באורייתא

פרשת תולדות כ''ז ל''ז הן גביר. פי' רש''י ברכה זו שביעית היא והוא עושה אותה ראשונה, אלא אמר לו מה תועלת לך בברכה, אם תקנה נכסים שלו הם, שהרי גביר שמתיו לך ומה שקנה עבד קנה רבו עכ''ל.

 

[חכמתא]

ר' אלימלך בידרמן סיפר על אחד שקנה משקה גזוז בהיותו על אם הדרך, וכשראה את הכיתוב על המוצר 'לשמור במקום קריר ויבש' שאל את המוכר היכן יחזיקו בדרך עד שיגיע לביתו, השיבו המוכר, 'נגד הלב' מקום קריר ויבש לגמרי...

 

[נדיב לב]

פעם עלה ר' יעקב ישראל פוזן על האוטובוס לזכרון יעקב ופגש את ר' חיים גריינימן יושב ולידו מקום פנוי. שאלו אם אפשר לשבת לידו. נענה רבי חיים ואמר: טוב תתי אותה לך מתתי אותה לאיש אחר, שבה עמדי...

 

[לי נראה]

כשהיה מגיע הרה''ג ר' אברהם גנחובסקי זלל''ה אל מרן הגר''ח גרינימן זלל''ה היה משתחוה בענותנתו הרבה
א''ל הגר''ח קיימת הפסוק ''וישתחו אברהם לפני עם הארץ''

 

[בדרך אפשר]

הגאון רבי יוסף רוזובסקי זצ"ל אמר פעם לתלמיד: "ראיתי היום באחד הספרים ממחברי זמנינו הכותב בספרו: "שוב מצאתי ברבי עקיבא אייגר ששואל כדברינו'.

"אך משום מה נראה לי, שהכוונה ב'מציאה' זו, לגמרא בתחילת בבא מציעא: 'מאי מצאתיה – ראיתיה'...

 

[בדרך אפשר]

הגאון רבי יוסף רוזובסקי זצ"ל אמר פעם לתלמיד: "ראיתי היום באחד הספרים ממחברי זמנינו הכותב בספרו: "שוב מצאתי ברבי עקיבא אייגר ששואל כדברינו'.

"אך משום מה נראה לי, שהכוונה ב'מציאה' זו, לגמרא בתחילת בבא מציעא: 'מאי מצאתיה – ראיתיה'...

לחץ כדי לכווץ...

בהזדמנות אחרת אמר רבי יוסף: "בצעירותי ידעתי כי ההבדל בין אומרי השיעורים, הוא 'איכא דאמרי' – שיש אומרים כך ויש אומרים אחרת. אבל היום ההבדל הוא קל ביותר, בסך הכל בבחינת 'לישנא אחרינא'

 

[בדרך אפשר]

אמר לי פעם מרא דכולא תלמודא רבי אליהו גרינצייג זצוק"ל שנפטר בחודש אלול האחרון והיה מגאוני העולם ממש - אם יש כאן אחד מתושבי מקור ברוך שמכיר...
שהיום הכי שמח שהולך להיות בין עורכי 'אנציקלופדיה תלמודית' הוא היום בה הולכים להגיע לערך האחרון,
ערך 'תשעה באב'
ושם הולך להיות כתוב שפעם בית המקדש היה חרב... פעם... ואז היה מושג שנקרא 'תשעה באב'... והיום זה כבר הפך להיות מועד...

 

[בדרך אפשר]

כ"ק מרן אדמו"ר מוויזשניץ-לונדון שליט"א הוצרך פעם לנסוע למקום מסויים, הרבי נכנס לרכב שחיכה לו ונסע למחוז חפצו. כשיצא הרבי מהרכב, נשאר הנהג ברכב וחיכה להרבי, ובינתיים הדליק הנהג את הטייפ ושמע קצת מיוזיק.

כשחזר הרבי ונכנס לרכב עדיין דלק הטייפ ונשמעו קולות שירה וזמרה. שאל הרבי "מי שר שם?", השיב הנהג, שזה משורר בשם מרדכי ורדיגר, ומוכר בפי כל בשם "מרדכי בן דוד".

הרבי שמע וחייך, ואמר בבדיחותא: שמו של המשורר בדיוק להיפך מהשם שלי, לו קוראים "מרדכי בן דוד", ולי קוראים "דוד בן מרדכי". אמר הנהג להרבי "המשורר גם שר בדיוק להיפך מהרבי"… והרבי חייך.

בהזדמנות סיפר הנהג הזה את הסיפור לבדחן הנודע הרב ישראל שטערן שליט"א מלונדון, והוא קפץ על המציאה, ובחתונה הראשונה שהשתתף בה אחר ששמע את הסיפור סיפר את זה לכולם. אך לאחר שסיפר את הסיפור, התיישב הבדחן בדעתו שאולי לא יפה שסיפר את הסיפור הזה ברבים, כי הלא בייש את הרבי בזה שאמר כאילו שהרבי אינו יכול לשיר, ולכן החליט לפייס את הרבי.

נכנס איפוא ר' ישראל אל הרבי שליט"א, וסיפר להרבי את מה שהשמיע ברבים, ואמר שברצונו לבקש הימנו מחילה. שאל אותו הרבי "תגיד לי, כשסיפרת את הסיפור הזה ברבים, האם צחקו השומעים?" חייך ר' ישראל ואמר "נאר וואס דען?!" [רק מה?]

אמר לו הרבי "אם כן ברצוני לבקש ממך טובה, מעתה, בכל חתונה שתשתתף שם תשתדל בבקשה לספר את הסיפור הזה, כי גם אני רוצה לקחת חלק בזה שמשמחים אידישע קינדער"…

 

[אבא ביתך]

כתב המשנה ברורה (סימן נא ס"ק יז) בשם הזוהר הקדוש:
"ויאמר שירת הים בשמחה, וידמה בדעתו כאילו באותו היום עבר בים, והאומר בשמחה מוחלין לו עוונותיו". ע"כ.

מה מיוחד במעלת אמירת אז ישיר בשמחה?
ביאר ת"ח אחד בדרך צחות:
מי אומר אז ישיר בשמחה?
רק מי שהגיע מוקדם לתפילה!...

לחץ כדי לכווץ...

שמעתי מידיד חריף:
מנהג בעלזא לסיים תפילת ערבית באמירת אדון עולם. והטעם (אינני יודע אם אמת הוא, כך אמר הידיד), להראות החפץ הנכבד בנפשינו שאכן זה עצה סיימנו תפילת ערבית, אבל הנה כבר כבר מגיעה תפילת שחרית, ותפילת שחרית נפתחת באדון עולם. (וזה כבר ודאי נכון, כך מתחילה התפילה בבעלזא.)
המשיך ואמר, ואצלנו, מסיימים תפילת ערבית בברכו, ומאותו טעם!!!...

 

[אבא ביתך]

יהודי שביקר בעיר שטראסבורג באלזס, מקום שמתגוררים הרבה ייעק'ס
סיפר שהוא נכנס בלא מעט מהסוכות שלהם, וראה כמין מאוורר תלוי על הסכך בנוי מבצל ונוצות תקועים בבצל
כששאל את אחד מבעלי הסוכות מניין המנהג הזה?
הוא ענה לו לא פחות ולא יותר......."בצל כנפיך תסתירנו"!!!!!!!!!!!!!!

לחץ כדי לכווץ...

כבר כתבתי באשכול אחר, שהקישוט הזה מוכר מאוד בין יהודי אלזס, וניתן למוצאו גם בסוכת הורי שיחי' בירושלים (וכשנחה הרוח על ילדי, גם בסוכה שלי...), ושמו 'שויטה', ממש כך, אין לי מושג מה המשמעות. את ההקשר 'בצל כנפיך' היו מסבירים לכל שואל, אבל תמיד בנימה מבודחת.

 

[צופה מן הצד]

פעם היה איזה ראש ישיבה, שהניח "שומר הפתח", ואמר כל מי שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש.
נכנס בחור אחד שלא ברשות, בהבחינו אמר: מי הוא שעלה שלא ברשות, ירד.
עמד הבחור על רגליו ואמר: יהיבנא ליך דמי פלגא דסעודתיך.
ושבקיה.

לחץ כדי לכווץ...

הסיפור ידוע על הגרא"י סולובייצ'יק שליט"א שנכנס לשיעורו בחור טרם מלאו שנות ההמתנה, הגרא"י שתק ולא התחיל את השיעור עד שאמר אותו בחור יהיבנא לך דמי פלגא דסעודתך.

 

[צופה מן הצד]

שמעתי מיהודי ירושלמי עסיסי מאנשי הישוב הישן:
תחת אחד השיחים נפגשו הרה"ק רבי יואל מסאטמר זיע"א ומרן הגר"א קוטלר זצוק"ל ושוחחו בלימוד.
משנתלהט הוויכוח כדרכה של תורה, קרא הגרא"ק לר' יואל בסערה: "עם הארץ!" (כידוע דרכו בקודש).
למשמע ההאשמה הכבידה נסוג הרבי מסאטמר אחוריו בבהלה.
הרגיעהו משמשו: "רבנו, אל יחר אפך, כשרבי אהרן אומר "עם הארץ", הוא מתכוון למה שהרבי קורא "אפיקורס"...