השינה אינה מצטרפת, דבזמן זה הוא ישן ואינו בר חיובא ונחשב כשוטה, ועוד דאינה שמחה ועונג אלא צורך בסיסי לאדם, וגם בזמן השינה לא יכול לכוון לשם מצווה
א"כ אדם הישן ביו"ט ביום כ5 שעות מחלק רק את השעות הנותרות חצי לד' וחצי לכם
מאידך ב'תפארת שמואל' (קיא) הביא ממרן הגרש"א דאינו בכלל 'לכם' מן האמור בסוכה נג., ויל"ע
הנה לגבי שבת מצינו (ילקוט הראובני פ' ואתחנן) "שינה בשבת תענוג". אך מאידך לגבי יו"ט לא מצינו שינה ביו"ט שמחה. ולכאו' הוא משום שאין בזה שמחה כלל אלא עונג. ובאמת בפוסקים דנו האם יכול לבטל בליל שבת ולא לישון דבכך מבטל מצות עונג שבת, (ע' ציץ אליעזר ח"ז סי' כ"ג שהביא מהגר"ש דבילצקי זצ"ל שאסור) ואילו לגבי יו"ט אדרבה מצינו בכ"ד שאפשר לבטל וכגון בליל הסדר "עד שתחטפנו שינה.." וה"ה בשמחת בית השואבה "לא ראינו שינה".
במאמר המוסגר: אם נחשב לשוטה מדוע חייב בהיזק שהזיק באמצע השינה, דהרי חשו"ק פגיעתן רעה.
