שיעורי אמונה

הייליג · 12 פברואר 2025

שִׁעוּר כא

זְהִירוּת מִקְּלִפַּת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי"

צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּעִנְיָן מְאֹד חָשׁוּב, הַנּוֹגֵעַ לִיסוֹד הַיְּסוֹדוֹת שֶׁל הָאֱמוּנָה בְּהַשְׁגָּחָה־פְּרָטִית, וְהוּא הַזְּהִירוּת הַמֻּפְלֶגֶת הַנִּדְרֶשֶׁת וְהַנִּלְמֶדֶת בַּפָּסוּק (דְּבָרִים ח, יז): "וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה"; כְּלוֹמַר, שֶׁאָסוּר לוֹמַר, שֶׁהַחֲרִיצוּת הָאִישִׁית שֶׁלִּי – גּוֹרֶמֶת אֶת הַהַצְלָחָה, וּכְמוֹ־כֵן אָסוּר לִתְלוֹת אֶת הַהַצְלָחָה שֶׁל הַזּוּלַת, בְּכָךְ שֶׁהוּא אִישׁ חָרוּץ וּמֻצְלָח, וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא לוֹמַר שֶׁהַמַּצָּב הַלֹּא־שַׁפִּיר שֶׁלִּי – הוּא תּוֹצָאָה מִבַּטְלָנוּת וְחֹסֶר חָרִיצוּת.

צָרִיךְ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁאִם נִגְזַר מִן הַשָּׁמַיִם עַל הָאָדָם שֶׁפַע - הוּא הָיָה מְקַבֵּל אֶת זֶה גַּם לְלֹא נְקִיפַת אֶצְבַּע, וְלַמְרוֹת שֶׁצָּרִיךְ לַעֲבֹד וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת 'כְּלִי' לַפַּרְנָסָה, מִכֹּחַ גְּזֵרַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא עַל הָאֱנוֹשׁוּת, אֲבָל צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר, הָאָדָם מִתְפַּרְנֵס בִּגְזֵרַת ה' – "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם" (דְּבָרִים ח, ג), וְלֹא הָעֲבוֹדָה הַמֻּצְלַחַת עוֹשָׂה אֶת הַהַצְלָחָה בְּכַלְכָּלָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, כִּי אִם גְּזֵרַת הַמָּקוֹם וְהַשְׁפָּעַת שֶׁפַע מִלְמַעְלָה עַל־יְדֵי בִּטָּחוֹן וּתְפִלָּה.

לְרֹב בְּנֵי־אָדָם קָשֶׁה לְעַכֵּל אֶת הַמְּצִיאוּת הַזֹּאת, אַף שֶׁהִיא טוֹפַחַת עַל פְּנֵיהֶם וְהֵם רוֹאִים זֹאת בְּחוּשׁ, וְנוֹכְחִים לְהִוָּכַח בְּכָךְ אֵינְסְפוֹר פְּעָמִים, כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹנוֹת עֲצוּמִים וְהִקְפִּידוּ עַל זְמַנִּים וְעַל מוּסַר־עֲבוֹדָה וְכוּ' וְכוּ', שֶׁנִּשְׁאֲרוּ לְלֹא פַּת לֶחֶם, וְכַמָּה טִפְּשִׁים מֻפְלָגִים - זָכוּ לְאוֹר הַהַצְלָחָה וְהֵם עֲשִׁירִים רֹב יְמֵיהֶם? כַּמָּה פְּעָמִים רוֹאִים מַמָּשׁ בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁהָאָדָם עִם הַתֹּאַר וְהַמִּקְצוֹעַ – לֹא מַרְוִיחַ כְּלוּם, וְאָדָם לְלֹא כְּלוּם – פָּשׁוּט זוֹכֶה לַהֲמוֹן כֶּסֶף, אֵין זֶה כִּי אִם דְּבַר ה' מַמָּשׁ.

כֵּיוָן שֶׁכָּךְ, צָרִיךְ הָאָדָם לִחְיוֹת חַיֵּי אֱמוּנָה מְלֵאִים, לְהָרִים עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה בְּכָל עֵת, וְלִבְטֹחַ לְגַמְרֵי בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא יְפַרְנֵס אוֹתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים נה, כג): "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ", וְהַבִּטָּחוֹן הוּא הַכְּלִי לְפַרְנָסָה, "מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ" (שָׁם לב, י) - אָדָם שֶׁבֶּאֱמֶת מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לֹא מְוַתֵּר עַל עֲרָכִים רוּחָנִיִּים לְמַעַן כֶּסֶף, לֹא מְבַטֵּל שִׁעוּרֵי־תּוֹרָה בִּשְׁבִיל לְהַרְוִיחַ עוֹד קְצָת כֶּסֶף, וְכָל־שֶׁכֵּן שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אִסּוּרֵי תּוֹרָה בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה – כִּי פַּרְנָסָה נוֹתֵן מִי שֶׁמְּצַוֶּה עַל הַתּוֹרָה וְהָאֱמוּנָה.

לְדַאֲבוֹנֵנוּ, גַּם בֵּין שׁוּרוֹת הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה' - שׁוֹמְעִים דְּבָרִים מְפֹרָשִׁים נֶגֶד הָאֱמוּנָה, מִבְּלִי לָשִׂים לֵב שֶׁהֵם פָּשׁוּט גּוֹרְמִים לְעַצְמָם רָעָה עוֹלָמִית מַמָּשׁ, הַשָּׁבוּעַ אָמַר לִי אַבְרֵךְ אֶחָד, שֶׁהוּא מִצְטַעֵר שֶׁלֹּא לָמַד מִקְצוֹעַ בִּמְקוֹם לָשֶׁבֶת בַּיְּשִׁיבָה... וְהַדָּבָר הַזֶּה נוֹרָא מַמָּשׁ, כִּי הֲלֹא אֵיךְ יְהוּדִי יָכוֹל לִתְהוֹת עַל שָׁעוֹת שֶׁל שְׁהוּת בְּבֵית ה', בְּתוֹךְ סִכּוּךְ שֶׁל דַּרְכֵי הַתּוֹרָה, וְלַמְרוֹת שֶׁלֹּא לָמַד כָּל הַזְּמַן, הָיְתָה לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לָשֶׁבֶת בְּבֵית ה' מַמָּשׁ, וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַחֲלִיף אֲפִלּוּ בְּדֶרֶךְ מַחֲשָׁבָה – לְחַיֵּי לִמּוּד מִקְצוֹעַ וְכוּ', וַהֲרֵי בְּאוֹתוֹ זְמַן פִּרְנְסוּ אוֹתוֹ וְחַי חַיִּים רְגוּעִים, אֶלָּא מַאי? כָּעֵת הוּא צָרִיךְ פַּרְנָסָה, הֲיִפָּלֵא מַה' דָּבָר לְפַרְנְסוֹ גַּם כָּעֵת? וְכִי מִי מוֹנֵעַ בְּכָל זְמַן לִלְמֹד מִקְצוֹעַ, וּמִי מַבְטִיחַ שֶׁהַמִּקְצוֹעַ הַזֶּה דַּוְקָא - יָבִיא אֶת הַפַּרְנָסָה וְהַשֶּׁפַע?

הַנִּסָּיוֹן הַזֶּה, הוּא מֻפְלָא עַד מְאֹד, הַכֹּל רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶת חֹסֶר הַדִּיּוּק שֶׁבַּתּוֹצָאוֹת בֵּין אֲנָשִׁים, לֹא שַׁיָּךְ בִּכְלָל לְהַגְדִּיר אֶת הַמֻּצְלָחִים בְּאֵיזוֹ שֶׁהִיא קְבוּצָה, כְּגוֹן: אִם תַּעֲשֶׂה כָּךְ – תִּהְיֶה עָשִׁיר, וְאִם לֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ – לֹא תִּהְיֶה לְךָ פַּרְנָסָה, יֵשׁ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא לָמְדוּ בִּישִׁיבָה וְהֵם מְבֻטָּלִים לְלֹא פַּרְנָסָה, וּכְמוֹ־כֵן יֵשׁ הֲמוֹן אֲנָשִׁים שֶׁבְּיַלְדּוּתָם הָיְתָה כִּסְתָם מֻטֶּלֶת בֵּין כָּתְלֵי בֵּית־הַמִּדְרָשׁ וְכַיּוֹם הֵם עֲשִׁירִים מַמָּשׁ, וְדָבָר זֶה מְפֻרְסָם וְיָדוּעַ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁכֹּחַ וְעֹצֶם יַד עוֹשִׂים אֶת הַחַיִל.

זֶה בָּרוּר שֶׁלֹּא! גַּם בְּעֵינַיִם גַּשְׁמִיּוֹת! אֶלָּא שֶׁחָסֵר אֶת נְקֻדַּת הָאֱמוּנָה – לְהָבִין שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מוֹלִיךְ אוֹתָנוּ בַּחַיִּים, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת – נַעֲשֶׂה, וְנֵדַע שֶׁאָנוּ שְׁלִיחִים שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָמִים בִּשְׁבִיל תִּקּוּנִים נִפְלָאִים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים עַל־יְדֵי מְלָאכָה וַעֲבוֹדָה, אֲבָל לֹא לַעֲשׂוֹת מֵהַסִּבּוֹת עִקָּר, חַס וְשָׁלוֹם, וְגַם מִי שֶׁעוֹבֵד וּמִתְפַּרְנֵס עַל־יְדֵי סִבָּה כָּלְשֶׁהִי, וְהוּא מַצְלִיחַ בָּהּ, עָלָיו לְהוֹדוֹת, שֶׁכָּל יְכָלְתּוֹ לָקוּם בַּבֹּקֶר וְלָלֶכֶת לַעֲבוֹדָה הוּא הַחִיּוּת הָאֱלוֹקִית שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מֵפִיחַ בְּקִרְבּוֹ, וְנִמְצָא, שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹבֵד כְּלָל, אֶלָּא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁנּוֹתֵן לוֹ אֶת הַחַיִּים, וְדָבָר זֶה הוּא בְּהִירוּת בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה מְאֹד, וְהִיא הָאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ.

כַּאֲשֶׁר קָשֶׁה לְאָדָם בְּפַרְנָסָה, עָלָיו לְהָרִים עַיִן הַשָּׁמַיְמָה, לְמִי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ וְנוֹתֵן לוֹ חִיּוּת, 'מִי שֶׁנּוֹתֵן חַיִּים – נוֹתֵן מָזוֹן', אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים. עִם הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, יוֹצְרִים אֶת הַכְּלִי לַשֶּׁפַע, מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַזָּן וּמְפַרְנֵס מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְאֶת כָּל הַבְּרוּאִים כֻּלָּם, לֹא שָׁכַח אוֹתִי וְלֹא יַעֲזֹב אוֹתִי, וְאַף בְּתוֹךְ תֹּקֶף הָעֲנִיּוּת וְהַדַּחֲקוּת, הַחוֹבוֹת וְהַהַלְוָאוֹת – יֵשׁ בְּכָל זֶה כַּוָּנָה עֶלְיוֹנָה לְטוֹבָתִי מַמָּשׁ, וְאַף שֶׁהֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים – קָשֶׁה בְּעֵת הַצַּעַר לִזְכֹּר זֹאת, וְאָז הָאָדָם עָלוּל לִפּוֹל בְּסַכָּנַת חִסָּרוֹן אֱמוּנָה, שֶׁזֶּה עַצְמוֹ גּוֹרֵם אֶת הַחֶסֶר וְהָעֲנִיּוּת, חַס וְשָׁלוֹם.

וְזֹאת מַעֲלַת קְרִיאַת 'פָּרָשַׁת־הַמָּן' בְּכָל יוֹם, וּמוּבָא (מִשְׁנָה־בְּרוּרָה סִימָן א, סְעִיף־קָטָן יג), שֶׁהָעִקָּר הַמַּחֲשָׁבָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת בְּפָרָשָׁה זוֹ, לָדַעַת וּלְהַאֲמִין שֶׁאָנוּ מִתְפַּרְנְסִים עַל־יְדֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ לְלֹא שׁוּם "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי".

הייליג · 14 פברואר 2025

שִׁעוּר כב
יוֹם רִאשׁוֹן לְסֵדֶר בְּהַר־בְּחֻקֹּתַי, י"ד אִיָּר, פֶּסַח שֵׁנִי תשע"ח

פֶּסַח שֵׁנִי – קִרְבַת אֱלֹקִים בְּכָל זֹאת

עִנְיַן 'פֶּסַח־שֵׁנִי', הוּא עִנְיָן נוֹרָא וְנִשְׂגָּב עַד מְאֹד, וּמְגַלֶּה אֶת הַקִּרְבָה שֶׁיֵּשׁ לְאִישׁ יְהוּדִי אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וַהֲלֹא פֶּלֶא הַדָּבָר מְאֹד, שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּאַף מִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאִם עָבַר זְמַנּוֹ, אֶפְשָׁר עֲדַיִן לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְוַת ה' בְּמוֹעֵד אַחֵר, אֶלָּא מִצְוָה זוֹ שֶׁל הַקְרָבַת קָרְבָּן־פֶּסַח, שֶׁהָיוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם, וְצָעֲקוּ בְּמַר נַפְשָׁם אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא (בַּמִּדְבָּר ט, ז): "לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן הֲוָיָ"ה בְּמֹעֲדוֹ"?! וְלָמָּה חָשְׁבוּ כָּךְ עַל עַצְמָם, לוֹמַר הֵם גְּרוּעִים שֶׁהֲרֵי הָיוּ בְּאֹנֶס גָּמוּר, וְהָיוּ פְּטוּרִים מֵהַקְרָבָה, וּמָה הַלִּמּוּד בְּזֶה לְדוֹרוֹת?

וְהָעִנְיָן הוּא, שֶׁקָּרְבָּן פֶּסַח מְרַמֵּז עַל יְסוֹד הָאֱמוּנָה, וּבִטּוּל הָעֲבוֹדָה־זָרָה מִנִּשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר הָיוּ לוֹקְחִים אֶת הַשֶּׂה – שֶׁהָיָה אֱלִילָם שֶׁל מִצְרַיִם, וְקָשְׁרוּ לְכַרְעֵי הַמִּטָּה, וּבָזֶה בִּטְּלוּ אֶת הָאֱלִילוּת וְחֹסֶר הָאֱמוּנָה, וְקִיְּמוּ (שְׁמוֹת יב, כא): "מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם" – 'מִשְׁכוּ מֵעֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁבְּיֶדְכֶם'; וְנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִשְׁתּוֹקְקוֹת בְּיוֹתֵר לָצֵאת מִן הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה שֶׁל פְּגַם הָאֱמוּנָה, כִּי פְּגַם הָאֱמוּנָה הוּא אֵם כָּל חַטָּאת, הִיא הַגּוֹרֶמֶת לְכָל הַצָּרוֹת הָרוּחָנִיּוֹת שֶׁל נְשָׁמָה יְהוּדִית, שֶׁרוֹצָה לְהִתְקָרֵב אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, יְהוּדִי לֹא מוּכָן שֶׁיִּקְּחוּ מִמֶּנּוּ אֶת קָרְבָּן פֶּסַח, הוּא רוֹצֶה קִרְבַת אֱלֹקִים, הוּא מַמָּשׁ לֹא מְוַתֵּר עַל זֶה.

הַ"טְּמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם" (בַּמִּדְבָּר ט, ו) - מְרַמֵּז עַל הַטֻּמְאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁתִּתָּכֵן בְּעוֹלָמֵנוּ, מַהִי טֻמְאָה? מָה הַגָּדֵר שֶׁלָּהּ? הַהִתְרַחֲקוּת מֵ'אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים' זוֹ הִיא טֻמְאָה! הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, רָצוּ אֶת הַטָּהֳרָה שֶׁל הַדְּבֵקוּת בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, הֵם רָצוּ לִהְיוֹת קְרוֹבִים בְּיוֹתֵר אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, הֵם בָּאוּ אֶל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְאָמְרוּ לוֹ: 'לֹא! זֶה לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת! אָנוּ רוֹצִים בְּכָל זֹאת לְהַקְרִיב קָרְבַּן־פֶּסַח!', אֵין יְהוּדִי בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא זַכַּאי לָאוֹר הַזֶּה שֶׁל בִּטּוּל כָּל הַכְּפִירוֹת וְהָאֶפִּיקוֹרְסוּת, וְכָל־מִינֵי וְסוּגֵי עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁבָּעוֹלָם, הֲרֵי כָּתוּב בַּגְּמָרָא (מְגִלָּה יג.): 'כָּל הַכּוֹפֵר בָּעֲבוֹדָה־זָרָה נִקְרָא יְהוּדִי'; גַּם אֲנַחְנוּ, אָמְרוּ הַטְּמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם – רוֹצִים לִהְיוֹת יְהוּדִים!

שָׁמַע הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתְחִנַּת לִבָּם; שׁוֹמֵעַ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּכָל דּוֹר לְהֶמְיַת לִבּוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי, וּמַעֲנִיק לָנוּ אֶת הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ שֶׁל 'פֶּסַח־שֵׁנִי', וְלֹא הַיּוֹם הַזֶּה בִּלְבַד, אֶלָּא לְלַמְּדֵנוּ בָּא, שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם, שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת הַתְחָלָה חֲדָשָׁה, מִתּוֹךְ תְּחִנַּת הַלֵּב - 'לָמָּה נִגָּרַע, לָמָּה אֲנַחְנוּ פָּחוֹת? לָמָּה אֵין לָנוּ רְשׁוּת לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ?' - הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ מְסַיֵּעַ בַּעֲדֵנוּ לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, לְהַתְחִיל הַכֹּל מֵחָדָשׁ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּלֵבָב שָׁלֵם, זֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל פֶּסַח שֵׁנִי – יוֹם הַהִזְדַּמְּנוּיוֹת הַחוֹזְרוֹת.

אַךְ לֹא נִשְׁכַּח לְרֶגַע, כִּי הַמְּדֻבָּר פֹּה אוֹדוֹת קְדֻשַּׁת הָאֱמוּנָה, שֶׁיְּהוּדִי לֹא יָכוֹל לִסְבֹּל בְּתוֹךְ פְּנִימִיּוּת לְבָבוֹ רֶגַע אֶחָד אֶת חִסָּרוֹן הָאֱמוּנָה, הָאֶפִּיקוֹרְסוּת נִקְרֵאת 'מַשָּׂא', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים א, יב): "מַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם" - 'מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אֶפִּיקוֹרְסִים'. אֵין אֶת הַכֹּחַ לִסְבֹּל אֶת הַנֵּטֶל הַמֵּעִיק הַזֶּה, שֶׁל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה בְּ'מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם', וְהִתְמוֹדְדוּת לְבַד בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ (עַיֵּן שִׂיחוֹת‏־הָרַ"ן סִימָן לז).

הָאֱמוּנָה רוֹדֶפֶת אַחַר יְהוּדִי – לֹא מְוַתֶּרֶת לוֹ לְעוֹלָם, הוּא מֻכְרָח לִפְגֹּשׁ בָּהּ מָתַי־שֶׁהוּא, גַּם אִם יִתְאַמֵּץ לְהִתְעַלֵּם וְלִבְרֹחַ מִמֶּנָּה – הִיא תַּשִּׂיגֶנּוּ, גַּם אִם יְמַלֵּא אוֹתָהּ בּוֹץ סָמִיךְ וְעָב – מַרְגָּלִית הָאֱמוּנָה הַחֲבוּיָה בּוֹ – יִפְרֹץ הַחוּצָה וְיָאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת. מַמָּשׁ לֹא כְּדַאי לְהִתְעַמֵּת אִתָּהּ, בְּאַף זְמַן וּבְאַף מַצָּב, מִשּׁוּם שֶׁמִּמַּעַמְקֵי הַנֶּפֶשׁ נִפְלֶטֶת לָהּ אוֹתָהּ צְעָקָה הַמְהַדְהֶדֶת – 'לָמָּה נִגָּרַע? אֵיךְ נִשְׁלַכְתִּי כָּל־כָּךְ, עַד שֶׁיֵּשׁ לִי סְפֵקוֹת בֶּאֱמוּנָה, חַס וְשָׁלוֹם'...

הַמּוּדָעוּת הַיְּהוּדִית הַפְּשׁוּטָה, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֱמוּנָה מְקֻבַּעַת בַּלֵּב – שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לְעוֹלָם וְהוּא מַנְהִיגוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּחֵן וּבְחֶסֶד, הִיא סוֹד קָרְבַּן־פֶּסַח, שֶׁהוּא דִּלּוּג וּקְפִיצָה מֵעַל כָּל הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַמְמַלְאִים אוֹתוֹ עַרְפִלֵּי סְפֵקוֹת וְתִהְיֶה, הַבְּהִירוּת בֶּאֱמוּנָה הוּא סוֹד קָרְבָּן וְחַג הַפֶּסַח, וּכְשֶׁהוּא לֹא כָּרָאוּי, אָז בָּא פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁהוּא סוֹד הַיְּכֹלֶת לְשַׁנּוֹת אֶת הַכֹּל, מֵחָדָשׁ מַמָּשׁ, בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה, וּבְכָל רֶגַע נָתוּן שֶׁבּוֹ אָדָם מַחְלִיט לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר בֶּאֱמֶת, חֵרֵף כָּל הֶעָבָר הַלֹּא מְתֻקָּן שֶׁלּוֹ.

מוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים (מְאוֹר־עֵינַיִם), שֶׁלּוּלֵא חַג הַפֶּסַח לֹא הָיָה כֹּחַ לִיהוּדִי לְהִתְחַזֵּק בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו; הָאוֹר שֶׁל פֶּסַח הוּא אוֹר שֶׁל אֱמוּנָה וְהִתְחַזְּקוּת, אוֹ שֶׁל עֲמִידָה בַּנִּסְיוֹנוֹת הַקָּשִׁים וְהַמָּרִים, כַּאֲשֶׁר הָאוֹר הַזֶּה נִכְבָּה לְגַמְרֵי, וְהוּא כֵּן נִכְבָּה לִפְעָמִים – עוֹמֵד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וּמְחַכֶּה לְאָדָם שֶׁיַּחֲזֹר וְיָשׁוּב אֶל חֵיק אָבִיו, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ נַחְמָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע (לִקּוּטֵי־מוֹהֲרַ"ן חֵלֶק א, סִימָן קיב): 'בָּא לִטָּמֵא פּוֹתְחִין לוֹ' (יוֹמָא לח: מְנָחוֹת כט:) – שֶׁפּוֹתְחִים לוֹ פֶּתַח לַחֲזֹר בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וְעָלֵינוּ לְהַאֲמִין בָּזֶה, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת.

עָלֵינוּ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִהְיוֹת "טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ הָאָדָם" אַחַר הַהִזְדַּמְּנוּת הַנּוֹסֶפֶת, אֶלָּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְקַבֵּל בִּשְׁתֵּי יָדַיִם אֶת הַיְּכֹלֶת שֶׁלָּנוּ שֶׁנִּתֶּנֶת מִן הַשָּׁמַיִם לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וּתְמִימִים – שְׁלֵמִים, הַזְּהִירוּת מִן הַטֻּמְאָה, הִיא זְהִירוּת מִכָּל בְּדַל שֶׁל כְּפִירָה וְאֶפִּיקוֹרְסוּת, חַס וְשָׁלוֹם, אַשְׁרֵי הָאָדָם הַחַי אֶת חַיָּיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, בִּשְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בְּמִי שֶׁבָּרָא אוֹתוֹ, מְחַיֶּה אוֹתוֹ, מַנְהִיגוֹ בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים.

הייליג · 14 פברואר 2025

שִׁעוּר כ"ג

הִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנַת הַיִּחוּד

מִצְוָה גְּדוֹלָה לוֹמַר בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה אֶת שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר עִקָּרֵי אֱמוּנָתֵנוּ, לוֹמַר אוֹתָם בִּשְׁבִיל הִתְחַזְּקוּת, וּבִשְׁבִיל יְשׁוּעָה, וּבַעֲבוּר קִרְבַת אֱלֹקִים, מִלְּבַד זֹאת צָרִיךְ לְהַעֲמִיק בָּהֶם וּבְפֵרוּשָׁם, לַחְקֹק אוֹתָם בַּלֵּב עַד שֶׁיִּתְיַשְּׁבוּ הֵיטֵב הֵיטֵב, כִּי הִיא מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא הַפּוֹגֶמֶת בְּמַשֶּׁהוּ, אִם אֵינָהּ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, וְלָכֵן עָלֵינוּ לְשַׁנְּנָהּ הֵיטֵב וּלְהָבִין אֶת הַמַּשְׁמָעוּת שֶׁל הַדְּבָרִים, וְהַיּוֹם נִלְמַד אֶת הָעִקָּר הַשֵּׁנִי, בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא.

וּמִקֹּדֶם עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן בַּמִּלִּים: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה'; וְכִי אֱמוּנָה שֶׁאֵינָהּ שְׁלֵמָה – 'אֱמוּנָה' הִיא? אֶלָּא הַנִּרְאֶה, שֶׁיֵּשׁ דַּרְגוֹת אֵין סוֹף בֶּאֱמוּנָה, וּבְעֶצֶם הַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט הוּא, שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה – שְׁלֵמָה לְגַמְרֵי בְּלִי שׁוּם סְפֵקוֹת, וְשׁוּם בִּלְבּוּלִים, וְרוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים שֶׁמַּאֲמִינִים מְאֹד, אֲבָל כְּשֶׁבָּא לִידֵי נִסָּיוֹן פּוֹלֵט מִפִּיו מִלִּים שֶׁאֵינָן מַתְאִימוֹת לְבַעֲלֵי־אֱמוּנָה, וְכַאֲשֶׁר שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ: 'הֲלֹא אַתָּה מַאֲמִין?!', אוֹמֵר: 'כֵּן, אֲבָל...' אָז צָרִיךְ לָדַעַת, כִּי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה, הִיא אֱמוּנָה בְּלִי 'אֲבָל', אֶלָּא בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, כָּזֹאת שֶׁפּוֹעֶלֶת בְּכָל יוֹם וּבְכָל מַצָּב שֶׁבַּחַיִּים.

וְהִנֵּה הָעִקָּר הַשֵּׁנִי הוּא: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד, וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים. וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹהֵינוּ. הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה' – זֹאת הִיא אֱמוּנַת הַיִּחוּד, שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה בְּכָל יוֹם תָּמִיד וְאוֹמְרִים: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹקֵינוּ ה' אֶחָד"; פָּסוּק זֶה שֶׁהוּא הַחֲקִיקָה הַנִּצְחִית בַּלֵּב וְהַלָּשׁוֹן שֶׁל כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל מִגְּדוֹלִים וְעַד קְטַנִּים, וְכָל יֶלֶד שׁוֹמֵעַ זֹאת מֵאִמּוֹ תֵּכֶף שֶׁבִּינָתוֹ מַתְחִילָה לִגְדֹּל, וְכַמָּה יְהוּדִים אוֹמְרִים זֹאת בְּצֵאת נִשְׁמָתָם, וְאַף אֵלּוּ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קִדּוּשׁ וְיִחוּד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, הָיוּ מְלַחֲשִׁים פָּסוּק זֶה בְּאַהֲבָה טְהוֹרָה, זוֹ הִיא עֲבוֹדָה פְּנִימִית שֶׁל כָּל יְהוּדִי, לַחְקֹק בְּכָל רֶגַע אַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ.

'שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא יָחִיד' – הוּא יָחִיד בְּכָךְ שֶׁהוּא בּוֹרֵא, וְהוּא יָחִיד בְּכָל־מִינֵי יְחִידוּת, אֵין דָּבָר אוֹ כֹּחַ בָּעוֹלָם הַדּוֹמֶה לוֹ כְּלָל, וְהוּא אַחְדוּת פְּשׁוּטָה לְגַמְרֵי, וְאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים – אֵין לְהַשְׁווֹת אֵלָיו אֵיזוֹ יְחִידוּת אַחֶרֶת, וְהוּא אֵינוֹ יָחִיד הַמֻּרְכָּב, וְלֹא יָחִיד הַמִּין וְהַסּוּג, אֶלָּא יָחִיד וּמְיֻחָד מִכָּל צַד וּפִנָּה, וּמִי שֶׁרוֹצֶה לְהַעֲמִיק בָּזֶה, וְלִבּוֹ שָׁקֵט וְשָׁלֵו עָלָיו, עָלָיו לָשֶׁבֶת עִם הַמַּחֲזֹר שֶׁל יוֹם־הַכִּפּוּרִים, וְלוֹמַר אֶת שִׁיר הַיִּחוּד הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא, וַהֲלֹא דָּבָר הוּא שֶׁרַק בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ נְקִיִּים לְגַמְרֵי – אָנוּ אוֹמְרִים זֹאת בְּלֵיל יוֹם־הַכִּפּוּרִים בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, כִּי לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ, לְהַרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת יִחוּדוֹ יִתְבָּרַךְ – לָזֶה צָרִיךְ נְקִיּוּת הַנְּשָׁמָה מִכָּל־מִינֵי תַּאֲווֹת רָעוֹת.

'וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ' – בָּרוּר לְכָל בַּר דַּעַת שֶׁאֵין אֱלֹקִים כֵּאלוֹקֵינוּ, וִיתֵירָה מִזֹּאת, אֵין אֱלֹקִים מִלְּבַדּוֹ כְּלָל, כִּי אִם יֵשׁ רַק אֱלֹקִים אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, אֲבָל לֹא רַק שֶׁאֵין אֱלֹקִים – אֶלָּא אַף גַּם 'אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ' מַמָּשׁ, אֵין שׁוּם דָּבָר חוּץ מֵאֱלֹקִים, כָּל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ הִיא אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, שֶׁהִתְלַבֵּשׁ בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה, וְאֵין לָהּ חִיּוּת כִּי אִם מֵחַיּוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְעַל־כֵּן יִתְפָּרֵשׁ – וְהוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ – שֶׁאֵין לָנוּ אֱלֹקִים מִבִּלְעָדָיו, וְעוֹד – הוּא לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ – שֶׁמַּה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים לְנֶגֶד עֵינֵינוּ הוּא רַק לְבַדּוֹ אֱלֹקֵינוּ, כִּי "אֵין עוֹד [שׁוּם דָּבָר אַחֵר] מִלְּבַדּוֹ" יִתְבָּרַךְ.

'הָיָה הֹוֶה וְיִהְיֶה' – זֹאת אֱמוּנָתֵנוּ הַנִּצְחִית, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא קַדְמוֹן לְכָל קְדוּמִים, וְאָסוּר לְהַרְהֵר כְּלָל בְּמַחֲשָׁבוֹת שֶׁל שְׁטוּת וְכוּ' שֶׁאֵין לְפָרֵט בִּכְלָל, אֶלָּא לָדַעַת, שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת אַחֶרֶת מִבַּלְעֲדֵי מְצִיאוּתוֹ הַנִּצְחִית, שֶׁהָיְתָה וְהִיא הֹוָה כָּעֵת וְהִיא תִּתְקַיֵּם לְעוֹלָמִים, וְחוּץ מִמֶּנּוּ אֵין שׁוּם נִמְצָא בָּעוֹלָם שֶׁהוּא קַדְמוֹן, וְאֵין שׁוּם טֶבַע מֻטְבָּע וּמֻכְרָח וּמְחֻיָּב הַמְּצִיאוּת, כִּי אִם הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ מְחֻיָּב הַמְּצִיאוּת, וְכָל הַבְּרִיאָה הִיא אֶפְשָׁרִית הַמְּצִיאוּת, אִם לֹא הָיָה הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בּוֹרֵא אֶת הַבְּרִיאָה – לֹא הָיְתָה מְצִיאוּת.

וְאַף שֶׁאֵלּוּ הֵם דְּבָרִים פְּשׁוּטִים בְּיוֹתֵר, וְאֵין אִישׁ בַּעַל־שֵׂכֶל מִסְתַּפֵּק בָּהֶם בִּכְלָל, אַךְ צָרִיךְ לָדַעַת, שֶׁזֶּה הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר בְּחַיֵּי הָאָדָם, שֶׁעוֹלִים עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ סְפֵקוֹת וּבִלְבּוּלִים, וְנִדְמֶה כִּי (יְחֶזְקֵאל ח, יב; ט, ט): "עָזַב ה' אֶת הָאָרֶץ", כִּי (יְשַׁעְיָה מה, טו): "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר", וְאֵין עוֹד הַעֲלָמָה כְּהַעֲלָמַת אֱלֹקוּת, כִּי בְּדֶרֶךְ כְּלָל שֶׁיֵּשׁ הַעֲלָמָה עַל אֵיזֶה עִנְיָן, הָעִנְיָן הַזֶּה מֻסְתָּר וְנֶעְלַם בֶּאֱמֶת, וְרַק הַיּוֹדֵעַ – מְגַלֶּה אֶת הַהַסְתָּרָה, לֹא־כֵן בְּהַעֲלָמַת אֱלֹקוּת, זֶהוּ פֶּלֶא הֲכִי גָּדוֹל, שֶׁאֵין עוֹד פֶּלֶא כָּזֶה בָּעוֹלָם, שֶׁהָאֱלֹקוּת כְּלָל אֵינָהּ מִסְתַּתֶּרֶת אֶלָּא הִיא גְּלוּיָה בְּתַכְלִית הַגִּלּוּי לְעֵין כָּל חַי, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, הִיא נֶעֱלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת בְּאַלְפֵי הַעֲלָמוֹת וְכִסּוּיִים עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית.

עֲבוֹדַת אִישׁ יְהוּדִי, לְהִתְלוֹנֵן בְּצֵל שַׁדַּי, בְּצֵל הַצַּחְצָחוֹת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, לִרְאוֹת בְּמוֹ עֵינָיו גִּלּוּי שְׁכִינָה, לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ ה' בָּעוֹלָם, וְשֶׁ'הוּא יָחִיד, וְשֶׁאֵין יְחִידוּת כָּמוֹהוּ בְּשׁוּם פָּנִים', וְכָל הַכֹּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם הֵם כֹּחוֹת אֱלֹקִיִּים, וְכָאן צָרִיךְ לְהַזְכִּיר בְּרֶמֶז אֶת גִּלּוּי הַיִּחוּד שֶׁדִּבֵּר עָלָיו הָרַמְחַ"ל זי"ע: הָאֱמוּנָה שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה ה' הוּא אֶחָד בְּאַחְדוּת נִפְלָאָה, וְאֵין שָׁם שְׁנִיּוּת כְּלָל, אֵין רַע וְטוֹב וּדְבָרִים מְנֻגָּדִים, כִּי אִם הַכֹּל אוֹר אֱלוֹקִי שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ לְפִי הַכֵּלִים וּלְפִי הֲכָנַת הָאָדָם, וְהָעִקָּר לָדַעַת, שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בָּעוֹלָם, הוּא תַּכְלִית הַטּוֹב וְגִלּוּי הַיִּחוּד הַשָּׁלֵם הָאֲמִתִּי, וּבְכָךְ חַיִּים אֶת הַחַיִּים בִּנְעִימוּת נִפְלָאָה - לָדַעַת אֶת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ.

הייליג · 14 פברואר 2025

שִׁעוּר כ"ד

עֲבוֹדַת אֱמוּנָתֵנוּ בִּשְׁלִילַת הַגַּשְׁמוּת

הָעִקָּר הַשְּׁלִישִׁי מִשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר עִקָּרִים הוּא: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ אֵינוֹ גּוּף. וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף. וְאֵין לוֹ שׁוּם דִּמְיוֹן כְּלָל' – הָאֱמוּנָה הַזֹּאת, אַף שֶׁפְּשׁוּטָה הִיא בְּיוֹתֵר, כְּדֵי לִשְׁלֹל אֱמוּנַת הַהֶבֶל שֶׁל הַגּוֹיִים הַטִּפְּשִׁים, שֶׁעָשׂוּ מְצִיאוּת מֵאָדָם חֲדַל אִישִׁים וְעָשׂוּהוּ לֶאֱלֹהַּ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אַף־עַל־פִּי־כֵן אָנוּ אוֹמְרִים אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם, כִּי לֹא רַק לִשְׁלֹל דִּבְרֵי הֶבֶל מִן הָאֱמוּנָה בִּלְבַד נִצְרָךְ עִקַּר זֶה, אֶלָּא לַהֲבָנָה פְּנִימִית בַּמָּהוּת הָאֱלוֹקִית - כָּל מַה שֶּׁיָּכוֹל הָאָדָם הַגַּשְׁמִי לְהַשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ.

עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי הַחֲכָמִים הַכּוֹפְרִים שֶׁל הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים, לֹא הִכִּירוּ אֶת אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל הַטְּהוֹרָה וְלָכֵן הִתְחִילוּ לְגַחֵךְ מֵהַמֻּשָּׂג 'אֱלֹקוּת', כְּפִי שֶׁהַגּוֹיִים מַאֲמִינִים וְתוֹפְשִׂים אוֹתוֹ, לֹא־כֵן הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית, הַיְּדִיעָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹרֵא לָעוֹלָם, הִיא חָכְמַת כָּל הַחָכְמוֹת הָעֲמֻקָּה מִנִּי עֹמֶק, וְכָל זֶה בָּא לָהֶם מֵחֲמַת שֶׁהֶאֱנִישׁוּ אֶת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, חָלִילָה, הַיְנוּ שֶׁהַגִּישָׁה כְּלַפָּיו הָיְתָה כְּמוֹ הַגִּישָׁה לְאִישׁ וְאָדָם, וּמִמֵּילָא הָיָה זָר לָהֶם שֶׁיֵּשׁ אֵיזֶה מִישֶׁהוּ וְכוּ', רַחֲמָנָא לִצְלָן.

לָכֵן, שְׁלִילַת הַגַּשְׁמוּת מִמֶּנּוּ - הִיא יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת שֶׁל הַהֶרְגֵּשׁ הָאֱלֹקִי הַשּׁוֹכֵן בְּלֵב הָאָדָם, לָדַעַת הֵיטֵב - כִּי כָּל הַמְּצִיאוּת כֻּלָּהּ הִיא אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, אֲבָל הוּא אֵינוֹ גּוּף כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין בּוֹ שׁוּם אֶחָד מִגִּנּוּנֵי הָאָדָם, חָלִילָה.

וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת שֶׁלּוֹ: 'וְהַיְּסוֹד הַשְּׁלִישִׁי - שְׁלִילַת הַגַּשְׁמוּת מִמֶּנּוּ. וְהוּא, שֶׁזֶּה הָאֶחָד אֵינוֹ גּוּף וְלֹא כֹּחַ בַּגּוּף, וְלֹא יֶאְרֶעוּהוּ מְאֹרָעוֹת הַגּוּפִים, כְּגוֹן הַתְּנוּעָה וְהַמְּנוּחָה, לֹא בְּעֶצֶם וְלֹא בְּמִקְרֶה. וּלְפִיכָךְ שָׁלְלוּ מִמֶּנּוּ, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, הַחִבּוּר וְהַפֵּרוּד. וְאָמְרוּ: 'לֹא יְשִׁיבָה וְלֹא עֲמִידָה, לֹא עֹרֶף וְלֹא עִפּוּי', כְּלוֹמַר לֹא פֵּרוּד וְהוּא עֹרֶף, וְלֹא חִבּוּר, כִּי עָפוּי מִן (יְשַׁעְיָה יא, יד): "וְעָפוּ בְכָתֵף פְּלִשְׁתִּים", כְּלוֹמַר יִדְחֲפוּם בַּכָּתֵף לְהִתְחַבְּרָם בָּהֶם, וְאָמַר הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָהוּ מ, יח־כה): "וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל" וְכוּ', "וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה" וְכוּ'; וְאִלּוּ הָיָה גּוּף, כִּי אָז הָיָה דּוֹמֶה לַגּוּפוֹת, וְכָל מַה שֶּׁבָּא בַּסְּפָרִים מִתְּאָרָיו בְּתָאֳרֵי הַגּוּפוֹת, כְּגוֹן הַהֲלִיכָה וְהָעֲמִידָה וְהַיְּשִׁיבָה וְהַדִּבּוּר, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה - הֵם כֻּלָּם דֶּרֶךְ הַשְׁאָלָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (נְדָרִים ג.): 'דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי־אָדָם'. וּכְבָר דִּבְּרוּ בְּנֵי־אָדָם בְּעִנְיַן זֶה הַרְבֵּה, וְזֶה הַיְּסוֹד הַשְּׁלִישִׁי הוּא אֲשֶׁר מוֹרֶה עָלָיו, מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה", כְּלוֹמַר, לֹא הִשַּׂגְתֶּם אוֹתוֹ בַּעַל תְּמוּנָה, לְפִי שֶׁהוּא כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ לֹא גּוּף וְלֹא כֹּחַ בַּגּוּף'; עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ.

הַטְּרוּנְיָא הָאֱנוֹשִׁית כְּלַפֵּי הָאֱלֹקוּת, כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּפִי רְצוֹנָם הַפָּגוּם – הוּא מִתְּפִישָׂה מֻטְעֵית פְּנִימִית שֶׁל הַמֻּשָּׂג (הַבִּלְתִּי מֻשָּׂג) - 'אֱלֹקוּת', אִי אֶפְשָׁר לִטְעֹן כְּלַפֵּי מִי שֶׁאֵין שׁוּם עִנְיַן מֵעִנְיְנֵי הַגּוּף, וְאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ וְאֵינוֹ טוֹעֶה וְכוּ', וְעוֹשֶׂה הַכֹּל הֲכִי בִּמְדֻיָּק שֶׁאֶפְשָׁר לִהְיוֹת, כַּאֲשֶׁר מִתְבּוֹנְנִים בָּזֶה - נִרְגָּעִים לְגַמְרֵי, בִּהְיוֹתֵנוּ בְּטוּחִים בִּסְמִיכָה מֻחְלֶטֶת עַל מִי שֶׁאֵינוֹ גּוּף וְאֵין שׁוּם דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּנּוּ, הָאֱמֶת הִיא, שֶׁכָּל אֶחָד מִן הָעִקָּרִים – כּוֹחוֹ גָּדוֹל לַעֲשׂוֹת אֶת חַיֵּי הָאָדָם – חַיֵּי גַּן־עֵדֶן מַמָּשׁ, אֲבָל עֶצֶם הַיְּדִיעָה הַזֹּאת, שֶׁלַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֵין לוֹ גְּבוּל כְּלָל, וְהַקֶּשֶׁר עִמּוֹ הוּא גַּם קֶשֶׁר שֶׁל בִּלְתִּי גְּבוּל, בִּהְיוֹתֵנוּ נֶאֱצָלִים מִמֶּנּוּ, וְכַאֲשֶׁר אָנוּ חוֹשְׁבִים מִמֶּנּוּ, וְחַיִּים אֶת הַחַיִּים אִתּוֹ – אָנוּ לְגַמְרֵי נִכְלָלִים בּוֹ, אֲזַי מִי יִפְחַד בְּצוּרָה כָּזֹאת מִמְּאֹרָעוֹת הָעוֹלָם?

הַדְּבֵקוּת הַמֻּחְלֶטֶת בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אֵינוֹ גּוּף, מְבִיאָה אֶת הָאָדָם גַּם לִחְיוֹת חַיִּים שֶׁלְּמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַע, כָּל מַה שֶּׁאָנוּ מֻגְבָּלִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים, הוּא מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ אַנְשֵׁי גּוּף, 'וְלֹא יַשִּׂיגוּהוּ מַשִּׂיגֵי הַגּוּף', אֲבָל אִם אָנוּ יוֹצְאִים מֵעַצְמֵנוּ בַּמֵּימָד הָרוּחָנִי, וְנִדְבָּקִים בָּאוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַשֵּׂכֶל הָאֱלֹקִי, אָנוּ גַּם נַעֲשִׂים בְּנֵי־אָדָם שֶׁמֵּחֶצְיָים וּלְמַעְלָה אֱלֹקוּת, דֻּגְמַת וּבְחִינַת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּסוֹד הַכָּתוּב (תְּהִלִּים פב, ו): "אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹקִים אַתֶּם, וּבְנֵי עֶלְיוֹן כֻּלְּכֶם"; שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת אֱלֹקוּת הַמֻּשְׁרֶשֶׁת בְּנִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין לָהּ שׁוּם גְּבוּל, וְזֶה סוֹד הַיְּכֹלֶת שֶׁל אָדָם גַּשְׁמִי לִהְיוֹת דָּבוּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי אֵין הָעוֹלָם מַגְבִּיל אֶת הַכֹּחַ הָאֱלֹקִי כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת – פְּלָאוֹת אֲמִתִּיּוֹת אֵצֶל יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ וְכוּ' וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל, כִּי (תַּעֲנִית כה.): 'מִי שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶן וְיִדְלַק' יֹאמַר לַחֹמֶץ וְיִדְלַק'; וְעַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נֶאֱמַר (תְּפִלַּת שַׁחֲרִית, קָרְבָּנוֹת): "אַתָּה אֶחָד קֹדֶם שֶׁבָּרָאתָ הָעוֹלָם וְאַתָּה אֶחָד אַחַר שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם". "לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא" (פִּיּוּט 'אָדוֹן עוֹלָם'). "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דְּבָרִים ד, לה) – גַּם אַחַר שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם, וְיֵשׁ מַלְאָכִים וְיֵשׁ נִבְרָאִים, כִּי כָּל זֶה אֵינוֹ עוֹלֶה בַּשֵּׁם, כֻּלָּם אֵין לָהֶם קִיּוּם אֲמִתִּי וְנִצְחִי חוּץ מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כִּי בְּעֶצֶם – רַק הוּא נִמְצָא, 'מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין וְסוֹבֵב כָּל עָלְמִין'.

הַמַּחֲשָׁבוֹת הַלָּלוּ אֵינָן סְתָם 'יְדִיעוֹת', הֵן חֵלֶק מֵהַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר בַּתּוֹרָה, הַהִרְהוּר אוֹדוֹת יְדִיעָה זוֹ - הִיא קִיּוּם מִצְוַת אֱמוּנָה, לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם, לִזְכֹּר אוֹתוֹ, וּלְהַכְנִיסוֹ בִּלְבָבֵנוּ, בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה וּבְכָל רֶגַע.

הַאֲמִינוּ אֲנָשִׁים! אִם תִּהְיוּ נִדְבָּקִים בַּבּוֹרֵא, בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם, אֲזַי תִּזְכּוּ לִרְאוֹת גִּלּוּי שְׁכִינָה בְּכָל יוֹם, תָּמִיד! כָּל כֹּחָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ מְשַׁדְּדִים אֶת הַטֶּבַע וְהָיוּ דָּרִים בַּבַּיִת כְּבָעֲלִיָּה, וְהֶעֱנִיקוּ חַמָּה בְּקוֹמַת רוּחָנִיּוּתָם, לֹא הָיָה זֶה מֵחֲמַת יִחוּס וְכַדּוֹמֶה, כְּמוֹ שֶׁאֲנָשִׁים חוֹשְׁבִים, אֶלָּא הַכֹּל מֵחֲמַת גֹּדֶל מִדַּת אֱמוּנָתָם בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (חֲבַקּוּק ב, ד): "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"; וְהָאֱמוּנָה מַמְשִׁיכָה עַל הָאָדָם נִסִּים נִפְלָאִים, אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֵר זֹאת תָּמִיד.

הייליג · 16 פברואר 2025

שִׁעוּר כ"ה

קַדְמוּת הַבּוֹרֵא – צִיּוּן דֶּרֶךְ לֶאֱמוּנָה

הַיּוֹם נְדַבֵּר הָלְאָה מֵהָעִקָּרִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל יְסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ, אֲבָל עָלַי לְהַקְדִּים דָּבָר אֶחָד נָחוּץ שֶׁכְּבָר נִרְמַז בַּשִּׁעוּרִים הַקּוֹדְמִים, שֶׁמִּצְוַת הָאֱמוּנָה בִּכְלָלוּתָהּ וּבִפְרָטוּתָהּ - הִיא עֶצֶם הַמִּצְוָה, וְאֵין לוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ פְּרָטִים שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְעַסֵּק בָּהֶם, מִשּׁוּם שֶׁאֵינָם נוֹתְנִים לוֹ כְּלוּם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁזֶּה גּוּפָא 'עֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ' – לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם! בָּרוּר שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה לְהִתְעַסֵּק בַּחֲקִירוֹת וּמֻשְׂכָּלוֹת שֶׁאֵין בְּכֹחַ כָּל אָדָם לַעֲמֹד עֲלֵיהֶן, וּכְבָר נֶאֱסַר עָלֵינוּ עַל־יְדֵי רַבּוֹתֵינוּ בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת.

מַה שֶּׁאָנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת – זֶה לְהִתְרַגֵּל לַחֲשֹׁב עַל מְצִיאוּת הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ־הוּא, מֵעֵת שֶׁאָנוּ קָמִים בַּבֹּקֶר עַד לֶכְתֵּנוּ לִישׁוֹן, כִּי זֹאת הַמַּטָּרָה שֶׁלִּשְׁמָהּ בָּאנוּ לָעוֹלָם, לִזְכֹּר אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאֵינָהּ מַכְשִׁירֵי מִצְוָה כְּדֵי שֶׁנְּקַיֵּם מִצְווֹת יוֹתֵר טוֹב, אוֹ בִּכְדֵי שֶׁהַתְּפִלָּה תִּהְיֶה זַכָּה יוֹתֵר, אֶלָּא עֶצֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁל אֱמוּנָה, כְּמוֹ שֶׁהִיא, זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה דְּאוֹרַיְתָא, וְנָפְקָא מִינָהּ גַּם לְזִכּוּי הָרַבִּים, שֶׁאִם אָדָם רוֹצֶה לְזַכּוֹת אֵיזֶה בַּר־יִשְׂרָאֵל הֲכִי רָחוֹק, וְיֵשׁ לוֹ רַק כַּמָּה רְגָעִים, עֲצָתוֹ אֱמוּנָה - לְדַבֵּר עִמּוֹ דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, וְאִם לֹא יִפְעַל אֶצְלוֹ אֲפִלּוּ רַק זֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁיְּהַרְהֵר בִּתְשׁוּבָה וּבֶאֱמוּנָה – תִּהְיֶה בּוֹ זְרִיעָה נִצְחִית, וּשְׁנֵיהֶם יִהְיוּ נִשְׂכָּרִים בָּזֶה וּבַבָּא.

וְהִנֵּה נְדַבֵּר מִן הָעִקָּר הָרְבִיעִי, שֶׁהוּא: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן'. וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת: 'וְהַיְּסוֹד הָרְבִיעִי - הַקַּדְמוּת. וְהוּא, שֶׁזֶּה הָאֶחָד הַמְּתֹאָר הוּא הַקַּדְמוֹן בְּהֶחְלֵט, וְכָל נִמְצָא זוּלָתוֹ הוּא בִּלְתִּי קַדְמוֹן בְּיַחַס אֵלָיו, וְהָרְאָיוֹת לָזֶה בַּסְּפָרִים הַרְבֵּה. וְזֶה הַיְּסוֹד הָרְבִיעִי הוּא שֶׁמּוֹרֶה עָלָיו מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים לג, כז): "מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם". וְדַע, כִּי הַיְּסוֹד הַגָּדוֹל שֶׁל תּוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא - הֱיוֹת הָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ, יְצָרוֹ ה' וּבְרָאוֹ אַחַר הַהֶעְדֵּר הַמֻּחְלָט'; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

הַקַּדְּמוּת שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, יְסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ, מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ עַל הָאַפְסִיּוּת שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה, כְּשֶׁאָדָם גַּשְׁמִי יוֹצֵא הַחוּצָה לִרְאוֹת בָּעוֹלָם, מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהַסְתָּרָה הַנּוֹרָאָה שֶׁיֵּשׁ עַל הַיְקוּם – נִדְמֶה לוֹ שֶׁיֵּשׁ עוֹלָם שֶׁהוּא מֻכְרָח לִהְיוֹת, חַס וְשָׁלוֹם, וְלֹא שֶׁהוּא מַאֲמִין כָּךְ, אֶלָּא בַּתְּחוּשׁוֹת שֶׁלּוֹ הוּא רוֹאֶה אֶת זֶה כָּךְ, וְזֶה גַּם פְּגַם אֱמוּנָה, כִּי הוּא חַיָּב מַמָּשׁ לְהַרְגִּישׁ אֶת הָאַפְסִיּוּת שֶׁל הָעוֹלָם מוּל הַקַּדְמוּת שֶׁל הָאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

עַל־כֵּן הוֹרָאָה מַעֲשִׂית לָנוּ מֵהַיְסוֹד הַזֶּה, שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ מִתְבּוֹנְנִים עַל הָעוֹלָם, עָלֵינוּ לַחֲזֹר וּלְשַׁנֵּן, כִּי פַּעַם לֹא הָיָה עוֹלָם, וְלֹא הָיָה כְּלוּם, וְרַק הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁרָצָה לִבְרֹא הָעוֹלָם - בָּרָא הָעוֹלָם יָפֶה כָּל־כָּךְ, וְאֶת זֶה אֶפְשָׁר לְקַיֵּם בִּשְׁעַת טִיּוּל, כַּאֲשֶׁר נִזְדַּמֵּן לְאָדָם וְכוּ', וְאָז מְקַיֵּם תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ מִצְוָה גְּדוֹלָה וּמֻפְלֶגֶת מְאֹד, כִּי מְחַשֵּׁב בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּשְׂכָרוֹ רַב מְאֹד, וּכְתִיב (תְּהִלִּים קד, כד): "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ".

הַסֵּיפָא שֶׁל הָעִקָּר הַזֶּה, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן, וְיֵשׁ בָּזֶה גַּם הוֹרָאָה לְמַעֲשֶׂה, אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּקִרְבַת אֱלֹקִים, כִּי פְּעָמִים רַבּוֹת, נִדְמֶה לְאָדָם, שֶׁהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה, וּפַעַם הָיְתָה הִתְגַּלּוּת נִפְלָאָה שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכַיּוֹם אֵין אֶת הַהִתְגַּלּוּת הַזּוֹ בְּגִלּוּי וְכוּ', וְזוֹ טָעוּת גְּדוֹלָה מְאֹד, כִּי הֶאָרַת אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת אַף לְרֶגַע אֶחָד, אֶלָּא אוֹתוֹ אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד שֶׁהָיָה בְּרֵאשִׁית הַבְּרִיאָה שֶׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ לִבְרֹא אֶת הָעוֹלָם, כִּבְיָכוֹל, כֵּן הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹפֵעַ שֶׁפַע אוֹרוֹ הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא בְּאַחֲרִית הַיָּמִים, כְּשֶׁאֵין לָנוּ נָבִיא וְחוֹזֶה, כִּי "אֲנִי ה' לֹא שָׁנִיתִי" כְּתִיב (מַלְאָכִי ג, ו).

הַיְּדִיעָה הַזֹּאת מֻכְרַחַת מְאֹד, כִּי נִדְמֶה לָנוּ אֲנָשִׁים קְטַנִּים שֶׁאֵין לָנוּ אֶת הַקֶּשֶׁר הָאֲמִתִּי עִם בּוֹרֵא עוֹלָם יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְהִיא טָעוּת גְּדוֹלָה עַד מְאֹד, כִּי אֵין שׁוּם הֶבְדֵּל בֵּין הַתְּפִלָּה שֶׁלָּנוּ לַתְּפִלָּה שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ הַקַּדְמוֹנִים שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מִצַּד מִי שֶׁמִּתְפַּלְּלִים אֵלָיו – אֵין חִלּוּק כְּלָל, וּמַה יִּרְעַשׁ הָאָדָם מְאֹד, בִּרְאוֹתוֹ הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, שֶׁאָנוּ עוֹבְדִים וּמַאֲמִינִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן, וְזֶה מוֹעִיל מְאֹד לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ הַמְקָרְבִים אֶת הָאָדָם לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ.

וְהַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁל 'הוּא רִאשׁוֹן וְהוּא אַחֲרוֹן', הוּא עַל דֶּרֶךְ מַה שֶּׁמּוּבָא בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא (יְשַׁעְיָה מד, ו): "כֹּה אָמַר ה' מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת 'אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן' וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹקִים"; וְהַפֵּרוּשׁ הוּא, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן קֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וְהוּא אַחֲרוֹן לְאַחַר שֶׁיִּכְלֶה הָעוֹלָם.

וְכָתַב הַמַּלְבִּי"ם: 'הַנָּבִיא מִתְוַכֵּחַ עַתָּה נֶגֶד שְׁנֵי מִינֵי כִּתּוֹת שֶׁהָיוּ בִּזְמַנּוֹ בֵּין הָעַמִּים, הַכַּת הָאַחַת שֶׁנָּתְנוּ דֹּפִי בֶּאֱלֹהוּת - מְדַבֵּר תְּחִלָּה נֶגֶד הַכַּת שֶׁנָּתְנוּ דֹּפִי בֶּאֱלֹהוּת, וְהוּא שֶׁאָמְרוּ שֶׁאֵינוֹ קַדְמוֹן וְשֶׁאֵינוֹ אֶחָד... וְעַל זֶה אָמַר, נֶגֶד הָאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ קַדְמוֹן – "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", וְנֶגֶד הָאוֹמְרִים שֶׁאֵינוֹ אֶחָד – אוֹמֵר: "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים"'; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

בְּכָל פַּעַם שֶׁמַּרְגִּישׁ אָדָם חֻלְשָׁה מִן הַדְּבֵקוּת – יַחֲזֹר הָעִקָּר הַזֶּה, וְיִזְכֶּה לְאוֹר גָּדוֹל מְאֹד, כִּי הָאוֹר שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוֹפֵעַ עַל מִי שֶׁחוֹשֵׁב עָלָיו וְעַל מִי שֶׁמְּהַרְהֵר בִּמְצִיאוּתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וּמְפַנֶּה לִבּוֹ לְהַעֲמִיק בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ, וְהַכֹּל בִּתְמִימוּת וּבִפְּשִׁיטוּת גְּמוּרָה, אַשְׁרֵי לוֹ וְאַשְׁרֵי חֶלְקוֹ.

וּכְבָר אָמַר הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע: 'בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הָאָדָם – שָׁם הוּא כֻּלּוֹ'.

הייליג · 16 פברואר 2025

שִׁעוּר כ"ו
יְסוֹד הָאֱמוּנָה – הַתְּפִלָּה וְהַדְּבֵקוּת

הַיּוֹם לַ"ג בָּעֹמֶר – יוֹם הִלּוּלָא שֶׁל הַתַּנָּא הָאֱלֹקִי, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ, אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ וּלְזִכְרוֹ תַּאֲוַת נֶפֶשׁ, וְזֵכֶר קְדֻשָּׁתוֹ מוֹסִיף וְהוֹלֵךְ, וְשִׂמְחָה רַבָּה וַעֲצוּמָה יֵשׁ בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים וְהַתַּחְתּוֹנִים בְּיוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ זֶה, בְּיוֹם זֶה גִּלָּה רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי סִתְרֵי תּוֹרָה, עַל־כֵּן יוֹם הִסְתַּלְּקוּתוֹ הוּא יוֹם הִלּוּלָא וְחֶדְוָה, וְלֹא יוֹם אֵבֶל וְיָגוֹן, גִּלּוּי הָאֱלֹקוּת שֶׁגִּלָּה הָרַשְׁבִּ"י בָּעוֹלָם, הוּא גִּלּוּי נוֹרָא וְנִפְלָא הַשַּׁיָּךְ גַּם לְדוֹרֵנוּ זֶה, דּוֹר הָאֲטִימוּת וְהַחֹשֶׁךְ, שֶׁבְּ'זֹהַר דָּא יִפְקוּן מִן גָלוּתָא בְּרַחֲמֵי' (זֹהַר נָשֹׂא, קכד:).

הַמִּתְבּוֹנֵן בְּשִׂמְחַת הָמוֹן־חוֹגֵג, בְּאַתְרָא קַדִּישָׁא מִירוֹן, כְּשֶׁכָּל־כָּךְ הַרְבֵּה יְהוּדִים רוֹקְדִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה עֲצוּמָה וְנִפְלָאָה 'לְמַעְלָה מִטַּעַם וְדַעַת', בְּלִי שׁוּם סִבָּה הַנִּרְאֵית לָעַיִן, מֵבִין עַד נְקַלָּה, כִּי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתָם הַקְּדוֹשָׁה מִתְעוֹרֵר מְאֹד בְּכֹחוֹ שֶׁל רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, וְאוֹר הָאֱמוּנָה הַמֵּאִיר בְּלִבָּם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מִתְעוֹרֵר לְהָאִיר בְּאוֹר יְקָרוֹת, וְזֶה סוֹד הַמְּדוּרוֹת שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַדְלִיק בְּלַ"ג בָּעֹמֶר, אֵלּוּ מְרַמְּזוֹת עַל אוֹר הָאֱמוּנָה הֵקִים וְנֹכֵחַ בְּכָל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל, אַף בָּקַּל שֶׁבַּקַּלִּים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הַמֵּאִיר וּמְגָרֵשׁ אֶת חֹשֶׁךְ הַלַּיְלָה הָרוּחָנִי; כִּי 'מָה הַשֵּׁם לַכֹּל, אַף רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי לַכֹּל'; כְּמַאֲמָר הַקָּדוֹשׁ מִקַּארְלִין זי"ע.

בְּיוֹם סְגֻלָּה זֶה כְּדַאי לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לְהַגְדִּיל דַּעַת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, וְהַיּוֹם נִלְמַד אֶת הָעִקָּר הַחֲמִישִׁי מִשְּׁלֹשָׁה־עָשָׂר עִקָּרִים, וְהוּא: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ'.

וּבִלְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם: 'וְהַיְּסוֹד הַחֲמִישִׁי - שֶׁהוּא יִתְעַלֶּה הוּא אֲשֶׁר רָאוּי לְעָבְדוֹ וּלְרוֹמְמוֹ וּלְפַרְסֵם גְּדֻלָּתוֹ וּמִשְׁמַעְתּוֹ. וְאֵין עוֹשִׂין כֵּן לְמַה שֶּׁלְּמַטָּה בִּמְצִיאוּת מִן הַמַּלְאָכִים וְהַכּוֹכָבִים וְהַגַּלְגַּלִּים וְהַיְּסוֹדוֹת, וְכָל מַה שֶּׁהֻרְכַּב מֵהֶן, לְפִי שֶׁכֻּלָּם מֻטְבָּעִים בִּפְעֻלּוֹתֵיהֶם - אֵין לָהֶם שִׁלְטוֹן וְלֹא בְּחִירָה אֶלָּא רְצוֹנוֹ יִתְעַלֶּה, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתָם אֶמְצָעִים לְהַגִּיעַ בָּהֶם אֵלָיו, אֶלָּא כְּלַפָּיו יִתְעַלֶּה יִכּוֹנוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְיַנִּיחוּ כָּל מַה שֶּׁזּוּלָתוֹ. וְזֶה הַיְּסוֹד הַחֲמִישִׁי הוּא הָאַזְהָרָה עַל עֲבוֹדָה־זָרָה, וְרֹב הַתּוֹרָה בָּאָה לְהַזְהִיר עַל זֶה'; עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ.

הַתְּפִלָּה הִיא סוֹד הַבִּטּוּל, בִּתְפִלָּה הָאָדָם מִתְחַבֵּר אֶל מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל אֵלָיו, כָּל יֵשׁוּתוֹ מְכֻוֶּנֶת, וְהוּא מֵבִין בְּעֹמֶק דַּעְתּוֹ, כִּי הוּא מִתְפַּלֵּל לְמִי שֶׁבְּיָדוֹ לְמַלְּאוֹת אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלָּנוּ מוֹרָה לָנוּ, כִּי אֵין שׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לָאָדָם כִּי אִם הַכֹּחַ הָאֱלֹקִי, וְאָסוּר לַחֲשֹׁב מַחֲשֶׁבֶת פִּגּוּל אוֹדוֹת עֶזְרָה וִישׁוּעָה מִכֹּחַ אַחֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וְאַף אִם מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה הַכֹּל, רַק פּוֹנֶה אֶל כֹּחוֹת אֲחֵרִים, אַף שֶׁמַּאֲמִין שֶׁמְּקַבְּלִים כֹּחָם מֵהַכֹּחַ הָאֱלֹקִי – זוֹ כְּפִירָה בְּעִקָּר זֶה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, כִּי אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲבֹד לְאַף אֶחָד זוּלַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, הָאֶחָד וְהַיָּחִיד הָאֲמִתִּי. לֹא לְמַלְאָכִים וְלֹא לִשְׂרָפִים, לֹא לְנִשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים וְלֹא לְשׁוּם כֹּחַ אַחֵר בָּעוֹלָם, וְזוֹ נְגִיעָה שֶׁל כְּפִירָה גְּמוּרָה, שֶׁאֵין בַּר־יִשְׂרָאֵל רָאוּי לָהּ כְּלָל, וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּזַכֵּךְ שִׂכְלוֹ לָדַעַת, כִּי "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" מַמָּשׁ, וְאֵין לְבַקֵּשׁ עֶזְרָה וִישׁוּעָה מֵאַף בְּרִיָּה שֶׁבָּעוֹלָם.

הַהִשְׁתַּטְחוּת עַל קִבְרֵי הַצַּדִּיקִים, אֵין לָהּ שׁוּם נְגִיעָה אֶל תְּפִלָּה לְצַדִּיקִים, חַס וְשָׁלוֹם, גַּם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ נֻסָּח דִּבּוּר אֶל הַצַּדִּיק וּבַקָּשָׁה מִמֶּנּוּ שֶׁיִּפְעַל בַּמְּרוֹמִים, הוּא לֹא בְּדֶרֶךְ שֶׁל תְּפִלָּה, חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ שֶׁל בַּקָּשָׁה שֶׁהוּא יִתְפַּלֵּל בַּעֲדוֹ, וּכְמוֹ שֶׁהוֹלְכִים לְחָכָם בְּחַיֵּי־חִיּוּתוֹ לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלִים וְעַל הַחַיִּים וְכוּ', כֵּן 'גְּדוֹלִים צַדִּיקִים בְּמִיתָתָם יוֹתֵר בִּימֵי חַיֵּיהֶם' (חֻלִּין ז:); אֲבָל חַס וְשָׁלוֹם לְיַחֵס לָהֶם כּוֹחוֹת שֶׁל בְּרִיאָה וֶאֱלֹקוּת, שֶׁזּוֹ הַטֻּמְאָה הֲכִי גְּדוֹלָה, וְהִיא הַטֻּמְאָה הַנּוֹדַעַת לְשִׁמְצָה שֶׁקְּדֻשַּׁת־יִשְׂרָאֵל הִתְרַחֲקָה מִמֶּנּוּ, וְאֵין לְהַזְכִּירוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד.

בְּעֹמֶק הָרַעְיוֹן, גַּם הַבַּקָּשׁוֹת הַפְּשׁוּטוֹת שֶׁאָנוּ מְבַקְשִׁים בְּחַיֵּינוּ מִגּוֹרְמִים שֶׁיְּכוֹלִים לַעֲזֹר לָנוּ, הֵם נִדְנוּד שֶׁל אִי שְׁלֵמוּת אֱמוּנָה זַכָּה, מִשּׁוּם שֶׁבֶּאֱמֶת אֵין מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לְאָדָם רַק בּוֹרְאוֹ בִּלְבַד, וְאַף שֶׁלִּפְעָמִים מִתְבַּצֵּעַ הַדָּבָר עַל־יְדֵי שְׁלִיחִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ בְּעוֹלָמוֹ, אַף־עַל־פִּי־כֵן, הַפְּנִיָּה הַפְּשׁוּטָה צְרִיכָה לִהְיוֹת אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, שֶׁהוּא עִלַּת הָעִלּוֹת וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, וּמִי שֶׁפּוֹנֶה וְקוֹרֵא אֵלָיו בֶּאֱמֶת – נוֹשָׁע וְנַעֲנָה.

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, אִם חָלִילָה יֵשׁ בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם – חוֹלֶה, הוּא הוֹלֵךְ וּמְטַפֵּל אֵצֶל רוֹפְאִים וּתְרוּפוֹת, וּמְנַסֶּה כָּל־מִינֵי שִׁיטוֹת לַעֲזֹר וּלְהַחְלִים אֶת הַחוֹלֶה, וְאֵין בָּזֶה פְּסוּל כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, אֲבָל הַפְּסוּל הַגָּדוֹל הוּא, שֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ מִי בַּעַל הַסִּבּוֹת? וּפוֹנֶה אֶל הַסִּבּוֹת וְעוֹשֶׂה מֵהֶן עִקָּר, שֶׁזֶּה דּוֹמֶה מְאֹד, לְאַזְהָרָה – שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לוֹ לְבַדּוֹ רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל, וְאֵין רָאוּי לְהִתְפַּלֵּל לְזוּלָתוֹ, שֶׁגַּם הַיִּחוּל לְתִקְוַת עֶזְרָה אָסוּר לְיַחֵל לְאַחֵר כִּי אִם לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד.

תֵּכֶף־וּמִיָּד כְּשֶׁאָדָם צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ – עָלָיו לִפְנוֹת אֶל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, בְּבַקָּשָׁה פְּשׁוּטָה מֵעֹמֶק הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁהוּא פּוֹנֶה לָרוֹפֵא, שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לוֹ, עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי הַתְּפִלָּה כְּשֶׁכְּבָר כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין, שֶׁבְּוַדַּאי גַּם הִיא טוֹבָה - אֵינָהּ מַגַּעַת בְּמַעֲלָתָהּ אֶל הַתְּפִלָּה הָרִאשׁוֹנִית, שֶׁמִּיָּד שֶׁנּוֹדַע לְאָדָם כִּי עוֹמֶדֶת לְפָנָיו צָרָה אוֹ בְּעָיָה – הוּא פּוֹנֶה אֶל הַמַּשְׁגִּיחַ הַיָּחִיד הָאֲמִתִּי בְּלִי שׁוּם שִׁתּוּף שֶׁל כּוֹחוֹת רוּחָנִיִּים וְגַשְׁמִיִּים, רַק עֶזְרָה וִישׁוּעָה מֵאֵת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, כִּי אָז תְּפִלָּתוֹ מְשַׁבֶּרֶת אֶת כָּל הַמַּנְעוּלִים הַכְּבֵדִים, וְהָעִקָּר - שֶׁזּוֹכֶה לְהִוָּשַׁע מִצָּרָתוֹ וְנַעֲשִׂים אֶצְלוֹ נִסִּים נִגְלִים. וְצָרִיךְ לִזְכֹּר תָּמִיד, שֶׁהַתְּפִלָּה שֶׁאָנוּ מִתְפַּלְּלִים לְפָנָיו – הִיא עִקָּר גָּדוֹל בֶּאֱמוּנָה.

הייליג · 16 פברואר 2025

שִׁעוּר כ"ז
קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת – הֶאָרַת הָאֱמוּנָה

הַיּוֹם יוֹמָא דְּהִלּוּלָא שֶׁל אֶחָד מֵעֲנָקֵי הָאֱמוּנָה שֶׁבְּדוֹר תַּלְמִידֵי הַבַּעַל־שֵׁם־‏טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע – הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ, רַבִּי מְנַחֵם מֶענְדְל מֵרִימַנוֹב זי"ע, כָּל יָמָיו אֲשֶׁר חָיָה, הָיָה אוֹתוֹ צַדִּיק מְפַרְסֵם וּמְגַלֶּה אֶת הָאֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שְׁמוֹ הַקָּדוֹשׁ נִקְשַׁר עִם סְגֻלַּת אֲמִירַת 'פָּרָשַׁת־הַמָּן'. אֲבָל לֹא הַכֹּל יוֹדְעִים, כִּי הָיָה עַשְׂרוֹת שָׁנִים, אוֹמֵר דִּבְרֵי־תּוֹרָה בַּעֲרִיכַת שֻׁלְחַן הַשַּׁבָּת, עַל פָּרָשַׁת הַמָּן, וְלֹא רַק בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח בִּלְבַד, אֶלָּא בְּכָל שַׁבָּת וְשַׁבָּת.

יוֹם סְגֻלָּה הוּא, בְּיוֹם זֶה מְאִירָה הָאֱמוּנָה בְּיוֹתֵר בִּלְבָבֵנוּ, וְעָלֵינוּ לְחַזֵּק אֶת עַצְמֵנוּ בְּיוֹתֵר, אֵיךְ נִזְכֶּה לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים בֶּאֱמֶת הַמַּאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת, גַּם אִם נוֹלַדְנוּ בְּבָתִּים שֶׁל בְּנֵי־אֱמוּנָה - אֵין זֶה בָּא מֵעַצְמוֹ כָּל־כָּךְ, אִם לֹא נְגַדֵּל אֶת הָאֱמוּנָה עַד שֶׁתִּהְיֶה אוֹר גָּדוֹל בְּלִבֵּנוּ, וְאֵיךְ מִתְבַּטֵּאת הָאֱמוּנָה בַּלֵּב, כְּשֶׁהִיא בָּאָה לִידֵי בִּטּוּי בְּכָל אָרְחוֹת הַחַיִּים, וְאֵין אָדָם מִתְבַּיֵּשׁ בָּאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת שֶׁבְּלִבּוֹ.

נָשִׂים לֵב לְתוֹפָעָה מוּזָרָה, גַּם אֲנָשִׁים שֶׁהֵם חֲרֵדִים בְּיוֹתֵר, וַאֲפִלּוּ תַּלְמִידֵי־חֲכָמִים, אִם פּוֹגְשִׁים אָדָם שֶׁמְּדַבֵּר מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ 'יוֹתֵר מִדַּאי' - הוּא נִתְפַּס אֶצְלָם כְּאָדָם מוּזָר וּמְנֻתָּק, הֵם יְכוֹלִים לְחַיֵּךְ לַתְּמִימוּת שֶׁלּוֹ וְאַף לִלְעֹג עָלָיו וְלִמְאֹס בְּחֶבְרָתוֹ, וַהֲלֹא פֶּלֶא הוּא, הֲרֵי הוּא מְדַבֵּר מֵהַדָּבָר הֲכִי מְצִיאוּתִי שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, וְאִם הַכֹּל אֱמֶת כָּל־כָּךְ, לָמָּה אֵין אֶת הַתַּבְעֵרָה הַזֹּאת, לִהְיוֹת שָׁקוּעַ לְגַמְרֵי בַּמֻּשְׂכָּלוֹת הַלָּלוּ, שֶׁהֵם הַמְּצִיאוּת הַמְּצִיאוּתִית הַיְּחִידָה שֶׁבָּעוֹלָם.

בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ 'חוֹבַת־הַלְּבָבוֹת', כַּאֲשֶׁר מוֹנֶה אֶת הַסִּימָנִים לַאֲנָשִׁים שֶׁהֵם אוֹהֲבֵי הַשֵּׁם, אֶחָד מֵהֶם הוּא: שֶׁאָדָם מְדַבֵּר עִם מְיֻדָּעָיו מֵאַהֲבַת הַשֵּׁם, כַּאֲשֶׁר אָדָם הוּא בֶּאֱמֶת בַּעַל הַכָּרָה בְּרוּרָה שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלָם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא - אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל הַדִּבּוּרִים הַלָּלוּ כְּמוֹ עַל דִּמְיוֹן וְנִתּוּק מִן הָעוֹלָם הַמְצִיאוּתִי, אֶלָּא הַהֵפֶךְ, אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַנּוֹכֵחַ בְּעוֹלָמוֹ הוּא מַכְנִיס בְּחַיָּיו הַפְּשׁוּטִים וְהָאִישִׁיִּים שֶׁלּוֹ, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: 'בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם', אוֹ: 'בָּרוּךְ הַשֵּׁם' – אֵין זֶה מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, אֶלָּא בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת, הוּא בֶּאֱמֶת מַאֲמִין כִּי הָעֶזְרָה שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הִיא הַיְּכֹלֶת הַיְּחִידָה לְהַצְלִיחַ, וּכְשֶׁהוּא מְבָרֵךְ אֶת הַשֵּׁם בְּאָמְרוֹ 'בָּרוּךְ הַשֵּׁם' – יֵשׁ לָזֶה 'כִּסּוּי'.

הָאֵרוּעַ שֶׁל הַמָּן, הוּא יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת בַּהֲבָנָה כִּי ה' מְפַרְנֵס וּמוֹשִׁיעַ בְּכָל עֵת, אִם יָכוֹל לָרֶדֶת לַאֲנָשִׁים רְעֵבִים 'מָן' מִן הַשָּׁמַיִם, לְהַשְׂבִּיעָם וּלְהַחְיוֹתָם, שֶׁזֶּהוּ שִׁדּוּד הַטֶּבַע מַמָּשׁ, אֲזַי בְּוַדַּאי גַּם בְּתוֹךְ גְּבוּלוֹת וּמִסְגְּרוֹת הַטֶּבַע – אֵין מָנוֹס לַה' מִלְּהוֹשִׁיעַ, הַמָּן לֹא יָרַד רַק אָז מֵהַשָּׁמַיִם, הַמָּן יוֹרֵד בְּכָל יוֹם, לְכָל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא, הַמָּזוֹן שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים – אֵינוֹ מוּבָן מֵאֵלָיו, אֶלָּא הוּא אוֹר גָּדוֹל שֶׁל יְשׁוּעַת ה', וּבֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה רוֹאִים אֶת זֶה עַיִן בְּעַיִן.

עַל הָאָדָם הַמַּאֲמִין בֶּאֱמֶת, לְנַעֵר אֶת הָאָבָק הַמְגֻחָךְ מֵעַל דֶּגֶל הָאֱמוּנָה, כְּשֶׁאָדָם מֵבִין שֶׁהָאָדָם הַמַּאֲמִין אֵינוֹ רַק תָּמִים וּפָשׁוּט, שֶׁבַּשֵּׂכֶל הַמֻּגְבָּל שֶׁלּוֹ הוּא מְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה, אֶלָּא יוֹדֵעַ וּמַכִּיר בְּכָךְ, שֶׁהָאֱמוּנָה הַזֹּאת הִיא חָכְמַת כָּל הַחָכְמוֹת, כְּפִי שֶׁמַּגְדִּיר זֹאת הָרַמְבַּ"ם, הוּא חַי אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ בְּדֶרֶךְ פְּשׁוּטָה וַחֲכָמָה מְאֹד, הוּא מַרְאֶה לְכָל סוֹבְבָיו שֶׁהַחָכְמָה הָאֲמִתִּית הִיא לָדַעַת שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם, וְרַק אֵלָיו צָרִיךְ לִפְנוֹת בְּכָל מַה שֶּׁאָדָם צָרִיךְ, וְזֹאת לֹא פְּנִיָּה מִיֵּאוּשׁ, אֶלָּא זֹאת פְּנִיָּה לְבַעַל הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּל וְאַחֲרַאי עַל כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה לִי בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת.

בַּשַּׁבָּת הַזֹּאת אָנוּ נִקְרָא אֶת 'פָּרָשַׁת בְּהַר', שֶׁבָּהּ מְסֻפָּר עַל הַשְּׁמִיטָה, זֹאת הַמִּצְוָה הָאַדִּירָה, שֶׁאָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ שָׂדֶה וְעָבַד עָלֶיהָ שֵׁשׁ שָׁנִים, אָמוּר לְהָנִיחַ אוֹתָהּ כָּךְ, לְלֹא עֲבוֹדָה בִּגְלַל מִצְוַת ה', וּמִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁה' מְצַוֶּה לוֹ אֶת בִּרְכָתוֹ גַּם כְּשֶׁלֹּא יַעֲבֹד בִּכְלָל, מִי יָכוֹל לְהָבִין אֶת לִבּוֹ שֶׁל הָאִכָּר וְהַחַקְלָאִי שֶׁרוֹאֶה אֶת מַעֲשֵׂי יָדָיו הוֹלְכִים 'כְּאִלּוּ' לָאֲבַדּוֹן?! שֶׁלָּכֵן חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מְכַנִּים אוֹתוֹ (זֹהַר): "גִּבּוֹרֵי כֹּחַ עוֹשֵׂי דְּבָרוֹ"... בְּכָל רֶגַע מֵהַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית, הוּא עוֹמֵד בַּחֲלוֹנוֹ וְצוֹפֶה אֵיךְ שֶׁהָאָרֶץ שׁוֹבֶתֶת וְלֹא מְנִיבָה יְבוּל וּפַרְנָסָה, וְאֵין לוֹ אֶלָּא לִתְלוֹת אֶת עֵינָיו לַמָּרוֹם.

תְּלִיַּת הָעֵינַיִם לַמָּרוֹם, וְקִוּוּי אֶל הַמְּפַרְנֵס הָאֲמִתִּי - אֵינָם רַק בִּשְׁנַת הַשְּׁמִיטָה, בְּכָל רֶגַע בַּחַיִּים עַל הָאָדָם לָדַעַת הֵיטֵב, כִּי הוּא מְחֻבָּק כִּבְיָכוֹל עַל־יְדֵי יָדָיו הָרְחִימָאִיּוֹת שֶׁל הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, וְכָל מַה שֶּׁקָּרָה, קוֹרָה וְיִקְרֶה – הוּא הַכֹּל מִמֶּנּוּ, וְאֵין שׁוּם יְכֹלֶת לָאָדָם לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְּדוֹלָה מִבַּלְעֲדֵי הַכְרָזַת הַבּוֹרֵא, וְאִם כִּי הַהִשְׁתַּדְּלוּת הִיא אַחַת מִ'מִּצְווֹת' הָאָדָם (שֶׁמַּמְצִיא לְעַצְמוֹ, 'כְּאִלּוּ' הַהִשְׁתַּדְּלוּת תַּעֲזֹר לוֹ), תָּמִיד יִרְאֶה שֶׁהַצְלָחָתוֹ אוֹ אִי־הַצְלָחָתוֹ אֵינָן תְּלוּיוֹת כְּלָל בַּהִשְׁתַּדְּלוּת שֶׁלּוֹ, וּמִי שֶׁמֵּבִין בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם - רוֹאֶה מַמָּשׁ בְּחוּשׁ, כִּי אִם כְּבָר כֵּן יֵשׁ לְאָדָם כֶּסֶף אוֹ הַצְלָחָה, זֶה בָּא מִמָּקוֹר לֹא צָפוּי וּבִכְלָל לֹא מִמַּעֲשֵׂי יָדָיו אוֹ הִשְׁתַּדְּלוּתוֹ, וְלָרֹב כַּאֲשֶׁר מֵאִיר לוֹ בַּחַיִּים, הוּא פָּשׁוּט מִתְחָרֵט עַל הַזְּמַן שֶׁבִּלָּה בִּדְּאָגוֹת מְיֻתָּרוֹת.

אָדָם צָרִיךְ כֵּן לְהִתְפַּרְנֵס בְּדֶרֶךְ רְגִילָה, וְכֵן לְהִשְׁתַּחֵל פְּנִימָה אֶל מַעְגַּל הַחַיִּים שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַ'נּוֹרְמָלִים' אֲבָל בְּלִבּוֹ פְּנִימָה, אָסוּר שֶׁתִּכְבֶּה הָאֵשׁ הַיּוֹקֶדֶת, אֵשׁ הָאֱמוּנָה – לָדַעַת, שֶׁגַּם אִם הוֹלֵךְ לַעֲבֹד כְּדֵי לִהְיוֹת זָן אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו, בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה, מֻזְרָם כֹּחַ אֱלוֹקִי, בְּכָל טִפַּת דַּם שֶׁלּוֹ מֻחְדָּר הַנִּיצוֹץ שֶׁל הַחִיּוּת שֶׁלּוֹ, אִם יִזְכֹּר הֵיטֵב שֶׁהוּא תָּלוּי 'לְגַמְרֵי' בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם, לֹא יִתְיָאֵשׁ לְבַקֵּשׁ מִצַּד אֶחָד, וּלְהוֹדוֹת מִצַּד שֵׁנִי, וְכֵן לָדַעַת שֶׁכָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה – לְטוֹבָתוֹ.

הייליג · 16 פברואר 2025

שִׁעוּר כ"ח

נוֹלַדְנוּ כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא

הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הִיא פִּסְגַּת הַהַצְלָחָה שֶׁל אָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם, הִיא הָאֱמוּנָה הִיא בִּנְיָן מְפֹאָר וַעֲנָק, עִם קוֹמוֹת וְהֵיכָלוֹת, חֲדָרִים וּמִסְדְרוֹנוֹת, וּכְמוֹ בִּנְיָן שָׁלֵם עִם כְּנִיסוֹת וּמַעֲבָרִים, וְכָל נִדְבָּךְ בֶּאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא עוֹד צֹהַר לְגִלּוּי אֱלֹקוּת, וְלָכֵן חַי אָדָם אֶת מִסְפָּר שְׁנוֹתָיו בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא - בְּדִיּוּק מַתְאִים לַיְּכוֹלוֹת שֶׁנִּתְּנוּ בְּיָדוֹ כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הַהֶעְלֵם הַזֶּה, וּכְדֵי לִקְנוֹת חָכְמָה וְדַעַת־אֱמוּנָה לְפִי שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ, וְלָכֵן עִקַּר הָעִסּוּק שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, צָרִיךְ לִהְיוֹת לְגַלּוֹת אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַמִּסְתַּתֵּר בְּכָל פְּרָטֵי הַבְּרִיאָה.

בַּיָּמִים הַקַּדְמוֹנִים, כְּשֶׁאָדָם רָצָה שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו הַשְּׁכִינָה - הָיָה פּוֹרֵשׂ מֵחֶבְרַת בְּנֵי־אָדָם, וְהוֹלֵךְ לַמִּדְבָּרִיּוֹת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת פָּנוּי בְּלִבּוֹ לְעַיֵּן בְּעֹמֶק הָעִיּוּן, וּלְהַגִּיעַ לְמַדְרֵגוֹת נִשְׂגָּבוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֲבָל גַּם כַּיּוֹם, עַל־פִּי דַּרְכּוֹ שֶׁל הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע, אֶפְשָׁר לִחְיוֹת חַיֵּי דְּבֵקוּת מֻשְׁלָמִים, מִבְּלִי לַעֲשׂוֹת שׁוּם מַעֲשֶׂה שׁוֹנֶה מִשְּׁאָר בְּנֵי הָעוֹלָם, אֶלָּא יָכוֹל לִחְיוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְהִתְפַּרְנֵס כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָדָם, וְלִחְיוֹת עִם אִשָּׁה וּבָנִים בְּבֵיתוֹ, וְלַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶּׁאֲנָשִׁים אֲחֵרִים עוֹשִׂים, אַךְ הוּא יִהְיֶה עִנְיַן אַחֵר לְגַמְרֵי, כִּי הַכֹּל יִהְיֶה בְּרוּחַ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וּבִדְבֵקוּת אֱמוּנָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ.

טָעוּת הִתְאַזְרְחָה בְּלִבּוֹת בְּנֵי־אָדָם, כִּי כָּל הַמַּדְרֵגוֹת הַנַּעֲלוֹת שֶׁל אַהֲבָה וְיִרְאָה, שֶׁל דְּבֵקוּת וֶאֱמוּנָה, שֶׁל הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וְרוּחַ־הַקֹּדֶשׁ, נְתוּנוֹת אַךְ וְרַק לְצַדִּיקִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁכְּבָר זִכְּכוּ אֶת עַצְמָם בְּתַכְלִית הַזִּכּוּךְ, אַף שֶׁיֵּשׁ אֱמֶת בַּדְּבָרִים בְּאֹפֶן כְּלָלִי, אַךְ אֵין זוֹ כַּוָּנַת הַתּוֹרָה, שֶׁיִּהְיוּ אֲנָשִׁים שֶׁיִּהְיוּ מְנֻתָּקִים לְגַמְרֵי מִן הַדְּבֵקוּת הַנִּרְצֵית בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אֶלָּא כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל, מִי שֶׁעָמְדוּ רַגְלֵי אֲבוֹתָיו עַל הַר־סִינַי - אָמוּר לִהְיוֹת שֻׁתָּף בַּתַּהֲלִיךְ שֶׁל הַשָּׂגַת הַהַשָּׂגוֹת הַלָּלוּ, כִּי דִּבְּרָה תּוֹרָה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְתוֹרַת אֱמֶת שֶׁלָּנוּ – תּוֹרַת הַדְּבֵקוּת הִיא. כִּי לֹא יִתָּכֵן שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הוֹרִיד נְשָׁמָה יְהוּדִית לָעוֹלָם הַזֶּה בִּכְדִי, אִם אֵין לָהּ אֵיזֶה מַסְלוּל מְיֻחָד שֶׁעָלֶיהָ לַעֲבֹר לְמַעַן הַשָּׂגַת וּטְעִימַת הָאוֹר הָעֶלְיוֹן הַבָּהִיר.

סוֹד הָאֱמוּנָה הוּא סוֹד עָמֹק מְאֹד, שֶׁרַק אֲנָשִׁים עִם נֶפֶשׁ עֲדִינָה יְכוֹלִים לְהָבִין אוֹתוֹ, אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא נוֹלָד בִּשְׁבִיל זֶה, וְכָל הִתְהַוּוּת הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל לְהַעֲלוֹת שַׁעֲשׁוּעִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַהַסְתָּרָה הַנּוֹרָאָה שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, כְּשֶׁיְּהוּדִי זוֹכֵר בְּלִבּוֹ שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שֶׁמִּסְתַּכֵּל עָלָיו בְּכָל עֵת וָרֶגַע - הֲרֵי הוּא מְקַיֵּם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אֶת כָּל כַּוָּנַת הַבְּרִיאָה וּמַצְדִּיק אֶת הַקִּיּוּם שֶׁל הַבְּרִיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְיֵשׁ שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בָּעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים. עֶצֶם הַיְּדִיעָה הַזֹּאת, מַעֲנִיקָה אֶת הָעֲדִינוּת הַנִּדְרֶשֶׁת לָחוּשׁ אֶת נוֹכְחוּתוֹ הָאֲמִתִּית שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם וּמַנְהִיגוֹ, וְאִם רוֹאִים שֶׁנִּשְׁכַּח הַדָּבָר מִמֶּנּוּ - צָרִיךְ לְהַעֲמִיק שׁוּב וְשׁוּב, וְלַחֲזֹר עַל הַדָּבָר הַזֶּה אַלְפֵי פְּעָמִים, עַד שֶׁלֹּא תָּזוּז הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת מֵאִתָּנוּ לְרֶגַע – 'נוֹלַדְנוּ כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא'.

בְּעֶצֶם, הַמִּדְבָּרִיּוֹת שֶׁל הַצַּדִּיקִים הַקַּדְמוֹנִים - זֶה הָרְחוֹב הַסּוֹאֵן שֶׁל הַיּוֹם, וְכִי הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה יְכוֹלִים לִגְרֹם לָרְחוֹב לְהִקָּרֵא 'מְקוֹם יִשּׁוּב'? הֲרֵי זֶה 'מִדְבָּר' מַמָּשׁ, וְהָאָדָם שֶׁלִּבּוֹ לְמַעְלָה – רוֹאֶה אֶת הַמָּקוֹם רֵיק מַמָּשׁ, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ אֲפִלּוּ בִּשְׁאוֹן הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי, וְאֵין זֶה עַל דֶּרֶךְ הַדִּמְיוֹן, אֶלָּא עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת מַמָּשׁ, כִּי אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, וְאֵין שִׂמְחָה בָּעוֹלָם כִּי אִם הַדְּבֵקוּת הָאֲמִתִּית בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

הַהֵיכָל הַזֶּה שֶׁל אֱמוּנָה, מֵכִיל הֲמוֹן חֲדָרִים, הַיְנוּ שֶׁכָּל תְּנוּעָה בָּעוֹלָם – יֵשׁ תְּשׁוּבָה בַּהֵיכָל הַזֶּה, הָעוֹלָם מְשֻׁפָּע בִּדְבָרִים מְנֻגָּדִים, בִּתְמִיהוֹת לֹא פְּתוּרוֹת, וּבְחִידוֹת שֶׁאֵין לָהֶן פֵּשֶׁר, וּבַתָּוֶךְ נִמְצָא הָאָדָם חֲסַר הַיֶּשַׁע שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לְהִתְמוֹדֵד, הוּא כְּאִלּוּ חַיָּל בְּתוֹךְ מִלְחָמָה קָשָׁה שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵילוּ כְּלֵי נֶשֶׁק לְהִשְׁתַּמֵּשׁ כְּדֵי לְמַגֵּר אֶת הָאוֹיֵב. הַנֶּשֶׁק הַיָּחִיד שֶׁהוּא יָעִיל בֶּאֱמֶת בָּעוֹלָם הַתְּמוּרוֹת הַזֶּה – הוּא נֶשֶׁק הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה, "וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו" (יְשַׁעְיָה יא, ה), כְּשֶׁאָדָם קוֹלֵט בֶּאֱמֶת שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו בְּחַיָּיו, הוּא שֵׂכֶל פְּרָטִי שֶׁמְּגַלֶּה יְסוֹד חָדָשׁ בֶּאֱמוּנָה – הוּא חַי חַיִּים אֲחֵרִים לְגַמְרֵי.

רָאוּי בֶּאֱמֶת לְהַקְדִּישׁ זְמַן בְּכָל יוֹם, לַעֲשׂוֹת חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הִתְבּוֹנְנוּת, וְלִשְׁאֹל אֶת עַצְמוֹ שְׁאֵלָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ תְּשׁוּבָה: 'מַה גִּלָּה לִי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בַּיּוֹם הַזֶּה?' כִּי כָּל מַה שֶּׁקּוֹרֶה הוּא רְמָזִים נִפְלָאִים מִן הַשָּׁמַיִם מַמָּשׁ, אֵיךְ לְהוֹרוֹת אֶת הָאָדָם בְּדַרְכֵי חַיָּיו, וְ'צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בַּשֵּׂכֶל שֶׁל כָּל דָּבָר וּלְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר' (לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן, חֵלֶק א, סִימָן א).

וְזֶה הַיְּסוֹד שֶׁל מִצְוַת הַדְּבֵקוּת בּוֹ יִתְבָּרַךְ. הַדְּבֵקוּת אֵינָהּ מַתְחִילָה מֵהַסּוֹף, מֵאֵיזוֹ הִתְגַּלּוּת מַרְעִישָׁה, הִיא מַתְחִילָה מִבְּנִיָּה שֶׁל נִדְבָּךְ אַחַר נִדְבָּךְ, שֶׁל מַחֲשָׁבָה אַחַר מַחֲשָׁבָה, בְּכָל פַּעַם שֶׁאָדָם זוֹכֶה לְאֵיזוֹ מַחֲשָׁבָה קְדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ - הוּא קוֹנֶה לְעַצְמוֹ עוֹד הַשָּׂגָה שֶׁל דְּבֵקוּת! וְצָרִיךְ לְהִתְרַגֵּל לַחֲטֹף עוֹד וְעוֹד מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ.

גַּם בִּשְׁעַת הַלִּמּוּד, חֻמָּשׁ, מִשְׁנָיוֹת, גְּמָרָא, שֻׁלְחָן־עָרוּךְ, זֹהַר וּסְפָרִים קְדוֹשִׁים, עָלָיו לַחֲשֹׁב בְּאֶמְצַע הַלִּמּוּד – 'הֲרֵי אֲנִי לוֹמֵד אֶת דְּבַר הַשֵּׁם מַמָּשׁ'! 'הֲרֵי כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ שֶׁאֲנִי לוֹמֵד, אוֹמֵר וְחוֹשֵׁב - הֵמָּה גִּלּוּיִים שֶׁהִתְגַּלּוּ עַל־יְדֵי בּוֹרֵא עוֹלָם בְּעַצְמוֹ, וְלִי יֵשׁ אֶת הַזְּכוּת לְדַבֵּר אֶת הַדִּבּוּרִים הָאֵלּוּ בְּפִי מַמָּשׁ, וְעִם הָעֹמֶק הַזֶּה אֲנִי חַי אֶת הַחַיִּים שֶׁלִּי'! מִלְּבַד הַשִּׂמְחָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמַּרְגִּישִׁים בְּמַחְשָׁבָה כָּזֹאת, זֹאת הִיא שׁוּב מִצְוַת הַדְּבֵקוּת בָּרָמָה הַגְּבוֹהָה שֶׁלָּהּ.

הייליג · 16 פברואר 2025

שִׁעוּר כ"ט

חוֹבַת לִמּוּד דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים

הַיּוֹם נִלְמַד עַל עִקַּר חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, שֶׁמְּלַוֶּה אֶת הָעָם הַקָּדוֹשׁ אַלְפֵי שָׁנִים, שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ, לִהְיוֹת בְּסוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת קְרוֹבִים אֶל ה'. הִנֵּה אָנוּ אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם הָעִקָּר: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת'; וְזוֹ לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת:

'הַיְּסוֹד הַשִּׁשִּׁי - הַנְּבוּאָה. וְהוּא, לָדַעַת שֶׁזֶּה הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי יֵשׁ שֶׁיִּמָּצְאוּ בּוֹ אִישִׁים בַּעֲלֵי כִּשְׁרוֹנוֹת מְפֻתָּחִים מְאֹד וּשְׁלֵמוּת גְּדוֹלָה, וְתִתְכּוֹנֵן נַפְשָׁם עַד שֶׁמְּקַבֶּלֶת צוּרַת הַשֵּׂכֶל, וְיִתְחַבֵּר אוֹתוֹ הַשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי בְּשֵׂכֶל הַפּוֹעֵל, וַיָּאצֶל עֲלֵיהֶם מִמֶּנּוּ אֲצִילוּת שֶׁפַע, וְאֵלֶּה הֵם הַנְּבִיאִים, וְזוֹהִי הַנְּבוּאָה וְזֶהוּ עִנְיָנָהּ. וּבֵאוּר הַיְּסוֹד הַזֶּה בִּשְׁלֵמוּת יֶאֱרַךְ מְאֹד, וְאֵין מַטְרָתֵינוּ פֵּרוּט כָּל יְסוֹד מֵהֶם וּבֵאוּר דַּרְכֵי יְדִיעָתוֹ, לְפִי שֶׁזֶּה הוּא כְּלָלוּת כָּל הַמַּדָּעִים, אֶלָּא נַזְכִּירֵם בְּדֶרֶךְ הוֹדָעָה בִּלְבַד, וּפְסוּקֵי הַתּוֹרָה מְעִידִים בִּנְבוּאַת נְבִיאִים רַבִּים'.

וְכֵן כָּתַב בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה (פֶּרֶק ז, הֲלָכָה א): 'מִיסוֹדֵי הַדָּת, לֵידַע שֶׁהָאֵל מְנַבֵּא אֶת בְּנֵי־הָאָדָם'; וְכֵיוָן שֶׁכָּךְ, הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים שֶׁכָּתְבוּ אֶת כ"ד כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהֵם אֱמֶת לַאֲמִתָּהּ, הוּא מִיְּסוֹדֵי הַדָּת, הַדָּבָר הַזֶּה, מִלְּבַד שֶׁהוּא יְסוֹד אֱמוּנָתֵנוּ, הוּא גִּלּוּי עָצוּם עַל הַקֶּשֶׁר שֶׁל הַבּוֹרֵא עוֹלָם עִם הָאֲנָשִׁים שֶׁנִּמְצָאִים בָּעוֹלָם־הַזֶּה, שׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר, שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר אֲמִתִּי בֵּין הַבּוֹרֵא לַנִּבְרָאִים, וְאַף שֶׁהַיּוֹם פָּסְקָה הַנְּבוּאָה - לֹא פָּסְקָה אֶלָּא מִצִּדֵּנוּ, אֲבָל מִצַּד הַהַשְׁפָּעָה הָאֱלוֹקִית – לֹא פָּסְקָה נְבוּאָה כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם, וְאוֹר הַנְּבוּאָה מֵאִיר בָּעוֹלָם בְּאוֹר נוֹרָא וְנִפְלָא, וְכָל יְהוּדִי שֶׁמְּדַּבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, זוֹכֶה לְסוֹד הַנְּבוּאָה לְפִי בְּחִינָתוֹ וְעֶרְכּוֹ.

הֵיכָן הִיא הַנְּבוּאָה הַזֹּאת, בְּשִׂיא רָמָתָהּ הַגְּבוֹהָה? פָּשׁוּט מְאֹד! בְּסִפְרֵי הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר בְּיָדֵינוּ, אֵין אָדָם יָכוֹל לְהִתְהַדֵּר בֶּאֱמוּנָתוֹ בְּדִבְרֵי הַנְּבִיאִים, כַּאֲשֶׁר הוּא לֹא לוֹמֵד אֶת הַפְּסוּקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבָּאוּ לָעוֹלָם בִּנְבוּאַת אֱמֶת מִפִּי הַשֵּׁם הַדּוֹבֵר אֶל נְבִיאָיו הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁאֵינֶנּוּ יְכוֹלִים לְתָאֵר וּלְשַׁעֵר לְעַצְמֵנוּ, אֶת גְּדֻלָּתָם וּקְדֻשָּׁתָם, שֶׁהָיוּ מַלְאָכִים מַמָּשׁ, וְאֵין יְכֹלֶת בְּיַד אָדָם חָמְרִי בִּכְלָל לְהַשִּׂיג אֶת עֹמֶק קְדֻשָּׁתָם.

וּכְהֶמְשֵׁךְ דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם הַקָּדוֹשׁ שָׁם: 'וְאֵין הַנְּבוּאָה חָלָה אֶלָּא עַל חָכָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה, גִּבּוֹר בְּמִדּוֹתָיו, וְלֹא יְהֵא יִצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּדָבָר בָּעוֹלָם אֶלָּא הוּא מִתְגַּבֵּר בְּדַעְתּוֹ עַל יִצְרוֹ תָּמִיד. וְהוּא בַּעַל דֵּעָה רְחָבָה נְכוֹנָה עַד מְאֹד, אָדָם שֶׁהוּא מְמֻלָּא בְּכָל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ שָׁלֵם בְּגוּפוֹ, כְּשֶׁיִּכָּנֵס לַפַּרְדֵּס, וְיִמָּשֵׁךְ בְּאוֹתָן הָעִנְיָנִים הַגְּדוֹלִים הָרְחוֹקִים וְתִהְיֶה לוֹ דֵּעָה נְכוֹנָה לְהָבִין וּלְהַשִּׂיג, וְהוּא מִתְקַדֵּשׁ וְהוֹלֵךְ וּפוֹרֵשׁ מִדַּרְכֵי כְּלל הָעָם הַהוֹלְכִים בְּמַחֲשַׁכֵּי הַזְּמַן, וְהוֹלֵךְ וּמְזָרֵז עַצְמוֹ וּמְלַמֵּד נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ מַחֲשָׁבָה כְּלָל בְּאֶחָד מִדְּבָרִים בְּטֵלִים וְלֹא מֵהַבְלֵי הַזְּמַן וְתַחְבּוּלוֹתָיו, אֶלָּא דַּעְתּוֹ פְּנוּיָה תָּמִיד לְמַעְלָה קְשׁוּרָה תַּחַת הַכִּסֵּא לְהָבִין בְּאוֹתָן הַצּוּרוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת הַטְּהוֹרוֹת, וּמִסְתַּכֵּל בְּחָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כֻּלָּהּ מִצּוּרָה רִאשׁוֹנָה עַד טַבּוּר הָאָרֶץ וְיוֹדֵעַ מֵהֶן גָּדְלוֹ - מִיָּד רוּחַ־הַקֹּדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו, וּבָעֵת שֶׁתָּנוּחַ עָלָיו הָרוּחַ תִּתְעָרֵב נַפְשׁוֹ בְּמַעֲלַת הַמַּלְאָכִים הַנִּקְרָאִים: 'אִישִׁים', וְיַהֲפֹךְ לְאִישׁ אַחֵר וְיָבִין בְּדַעְתּוֹ שֶׁאֵינוֹ כְּמוֹת שֶׁהָיָה, אֶלָּא שֶׁנִּתְעַלָּה עַל מַעֲלַת שְׁאָר בְּנֵי אָדָם הַחֲכָמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׁאוּל (שְׁמוּאֵל־א י, ו): "וְהִתְנַבִּיתָ עִמָּם וְנֶהְפַּכְתָּ לְאִישׁ אַחֵר"'.

עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי סְגֻלָּה גְּדוֹלָה לֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, לַחֲזֹר הַרְבֵּה בִּפְסוּקֵי הַנְּבוּאָה הַקְּדוֹשִׁים, לִקְבֹּעַ זְמָן מַשְׁמָעוּתִי בְּכָל יוֹם לִלְמֹד אֶת דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים שֶׁהֵם אֱמֶת, וְזֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּיִרְאָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וּבְהִתְעוֹרְרוּת קִרְבַת אֱלֹקִים נִפְלָאָה, בִּשְׂפָתַיִם דּוֹלְקוֹת, וּבְהַכָּרָה לָעֹמֶק כִּי כָּעֵת ה' דּוֹבֵר אֵלָיו, מִתּוֹךְ נְבוּאַת הַקְּדוֹשִׁים הַלָּלוּ, כָּל מַה שֶּׁאָסְרוּ בְּמַהֲלַךְ הַדּוֹרוֹת לִלְמֹד נְבִיאִים וּכְתוּבִים, הָיָה מֵחֲמַת שֶׁלָּמְדוּ בִּסְבָרוֹת כְּרֵסִיּוֹת, כְּשֶׁכְּבָר הָיְתָה לָהֶם דֵּעָה קְדוּמָה שֶׁהַכֹּל הוֹלֵךְ לִפִי הַהִגָּיוֹן הַמְּשֻׁחָד שֶׁלָּהֶם, שֶׁהָיָה מָלֵא תַּאֲווֹת וּתְכוּנוֹת חָמְרִיּוֹת נְמוּכוֹת, וְעַל זֶה הִזְהִירוּ רַבּוֹתֵינוּ (בְּרָכוֹת כח, ב): 'מִנְעוּ בְּנֵיכֶם מִן הַהִגָּיוֹן'.

אֲבָל כְּשֶׁלּוֹמְדִים מִתּוֹךְ אֱמוּנָה טְהוֹרָה, וְיִרְאַת־שָׁמַיִם אֲמִתִּית, מְקַיְּמִים בָּזֶה אֶת הַסֵּיפָא שֶׁל אוֹתָהּ אַזְהָרַת חֲזַ"ל: 'וְהוֹשִׁיבוּם בֵּין בִּרְכֵּי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים'; כִּי עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ חֲכָמֵינוּ הַטְּהוֹרִים, שֶׁגַּם לָהֶם הָיְתָה תְּפִיסָה אֲמִתִּית בְּסוֹד הַנְּבוּאָה, אֶפְשָׁר לִלְמֹד הַרְבֵּה מוּסָר וְחָכְמַת הָאֱמוּנָה עַל־יְדֵי פְּסוּקֵי הַנַּ"ךְ, פָּסוּק אַחַר פָּסוּק, פֶּרֶק אַחַר פֶּרֶק, וּלְהַחְדִּיר בִּלְבָבוֹ תָּמִיד שֶׁכָּל דִּבְרֵי נְבִיאִים אֱמֶת.

וּזְכֹר מַה שֶּׁכָּתַב הַ'פְּרִי־מְגָדִים' בְּהַקְדָּמָתוֹ: 'וְהַבַּחוּרִים אֲשֶׁר אוֹמְרִים כִּי חֶרְפָּה הִיא לָהֶם לִלְמֹד בִּישִׁיבָה קָפִּיטוּל נַ"ךְ עִם רַשִׁ"י - לוּ חָכְמָה יַשְׂכִּילוּ הָיוּ לוֹמְדִים זֹאת רִאשׁוֹנָה מִכָּל, כִּי הִיא רֹאשׁ אֱמוּנַת כָּל אֹמֶן'; וְיָדוּעַ מֵעוֹד צַדִּיקִים קְדוֹשִׁים כִּי הַלִּמּוּד בְּנַ"ךְ - הוּא לִמּוּד הַמֵּבִיא לֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ.

וְיָכוֹל לוֹמַר בָּזֶה: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵימָה' וְכוּ'. עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי הַנַּ"ךְ הֵם כְּמוֹ 'כַּד' שֶׁעִמּוֹ אֶפְשָׁר לִשְׁאֹב מִיַּם הַחָכְמָה אֶת הָאֱמוּנָה הַבְּהִירָה בַּבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, וְלָכֵן כְּדֵי לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה – עָלֵינוּ לַחֲזֹר הַרְבֵּה בִּפְסוּקֵי הַנְּבוּאָה עַד שֶׁיִּהְיוּ שְׁגוּרִים בְּפִינוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ. וְעָלֵינוּ לִזְכֹּר כִּי רַק נְבוּאָה שֶׁנִּצְרְכָה לְדוֹרוֹת – נִכְתְּבָה (מְגִלָּה יד, א), וְאִם־כֵּן, נִצְרְכָה גַּם לְלַמֵּד אוֹתָנוּ וּלְהַחֲיוֹתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה. וְעָלֵינוּ לְהַאֲמִין וְלָדַעַת הֵיטֵב כִּי כָּל פָּסוּק וּפָסוּק הוּא נִכְתַּב בִּמְיֻחָד לְדוֹרֵנוּ, לְכָל אִישׁ יְהוּדִי בַּמַּצָּב הַפְּרָטִי שֶׁלּוֹ, לְקָרְבוֹ לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ.

הייליג · 17 פברואר 2025

שִׁעוּר ל'

חוֹבַת פִּרְסוּם הָאֱמוּנָה

אַחַת מֵהַדַּרְגּוֹת שֶׁל בַּעֲלֵי הָאֱמוּנָה הִיא – שֶׁאֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ כְּלָל, וְלֹא רַק כַּאֲשֶׁר שׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ אִם הוּא מַאֲמִין בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁבְּוַדַּאי יָשִׁיב: 'הֵן!', כְּמוֹ שֶׁשָּׁכִיחַ בְּכָל יְהוּדִי מַאֲמִין וְשׁוֹמֵר מִצְווֹת, אֶלָּא אַף לְהַבְלִיט אֶת הָאֱמוּנָה בְּכָל שִׂיחוֹ וְשִׂיגוֹ, שֶׁמִּדֶּרֶךְ הָעוֹלָם, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, אַף הַחֲרֵדִים בְּיוֹתֵר – מִשְׁתַּדְּלִים לְדַבֵּר עִם אַנְשֵׁי הָעוֹלָם כְּמוֹהֶם מַמָּשׁ, מִבְּלִי לְהַזְכִּיר, יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, אֶת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ.

דָּבָר פָּסוּל הוּא בְּיוֹתֵר! אֵין הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ אֵיזוֹ דֶּרֶךְ זְנִיחָה שֶׁאָנוּ מַעֲלִימִים אוֹתָהּ וּמְדַבְּרִים רַק עִם מַאֲמִינִים וְכוּ', אֶלָּא צָרִיךְ לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קיט, מו): "וַאֲדַבְּרָה בְעֵדֹתֶיךָ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ"; וּלְהַנִּיחַ בְּכָל שִׂיחָה וְשִׂיחָה אֶת הַנּוֹשֵׂא הָעִקָּרִי שֶׁבּוֹעֵר בְּתַבְעֵרַת עַצְמוֹתָיו – מְצִיאוּת הֲוָיָ"ה בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהִיא הַמְּצִיאוּת הָאֲמִתִּית שֶׁאֵין מְצִיאוּת כָּמוֹהָ, וְזֶה שֶׁאַנְשֵׁי הָעוֹלָם מִתְעַלְּמִים מִמְּצִיאוּת זוֹ – הִיא הַפֶּלֶא הָאֲמִתִּי, וְלֹא הַהֵפֶךְ.

וְהָאֱמֶת הִיא, שֶׁאִם אָדָם מַאֲמִין בֶּאֱמֶת – מִתְקַבְּלִים דְּבָרָיו וְאֵינוֹ נִרְאֶה כְּשׁוֹגֶה בְּדִמְיוֹנוֹת אוֹ מוּזָר לְעֵין כָּל, אֶלָּא אַדְּרַבָּה! אֶת וַדָּאוּת הָאֱמוּנָה נִתַּן לְהַחְדִּיר מִתּוֹךְ וַדָּאוּת וְהֶחְלֵטִיּוּת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דִּבְרֵי־הַיָּמִים־א כט, י): "וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה' לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל", וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל (שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת, דְּרוּשֵׁי יוֹם־הַכִּפּוּרִים, הַקְדָּמָה), שֶׁהוּא רָאשֵׁי־תֵבוֹת: וַדַּא"י; כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה מְדַבֵּר בְּוַדָּאוּת מוּל כָּל הַקָּהָל, הָרוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶת הָאֱמֶת הָאֲמִתִּית הַיּוֹקֶדֶת בְּלִבּוֹ שֶׁל דָּוִד מַלְכָּם הַקָּדוֹשׁ, וְהַוַּדָּאוּת שֶׁלּוֹ עָשְׂתָה אֶת שֶׁלָּהּ, וְגַם הַשּׁוֹמְעִים דִּבְרֵי אֱמֶת הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב, הִכְנִיסוּ לְלִבָּם אֶת הָאֱמֶת הַזּוֹ.

הָאֱמוּנָה קַיֶּמֶת גַּם קַיֶּמֶת בְּלִבּוֹתָם שֶׁל בְּנֵי־אָדָם, וַאֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מְאֹד, יוֹדְעִים בְּסֵתֶר לִבָּם, כִּי יֵשׁ כֹּחַ עֶלְיוֹן גָּדוֹל מֵהֶם, וְשֶׁהֵם לֹא לְבַד בְּזֶה הָעוֹלָם, זוּלַת הַטִּפְּשִׁים שֶׁעָשׂוּ דַּת מִן הַכְּפִירָה וּמִתְחַזְּקִים לוֹמַר דִּבְרֵי הֶבֶל וּשְׁטוּת, כְּאִלּוּ הָיְתָה לָהֶם אֵיזוֹ תּוֹרָה כָּזוֹ שֶׁהֵם חַיָּבִים לְהַאֲמִין בָּהּ, כִּי בִּמְצִיאוּת הָעוֹלָם - אִי אֶפְשָׁר לִכְפֹּר לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בְּחָכְמַת הָרְפוּאָה, אֵיךְ שֶׁהִיא מִתְנַהֶגֶת, וְאֵיךְ הָאָדָם חוֹזֵר לְחַיִּים עַל־יְדֵי תְּכוּנוֹת מֻפְלָאוֹת לְמַעְלָה מִגִּדְרֵי אֱנוֹשׁ, וּלְמַעְלָה מִכָּל טֶבַע אֶפְשָׁרִי, וְשֶׁאֵין שׁוּם סֵדֶר מֻטְבָּע בְּשׁוּם דָּבָר, כִּי אִם יַד מְכַוֶּנֶת מִי יִחְיֶה וּמִי וְכוּ', וְכֵן בִּשְׁאָר חָכְמוֹת שֶׁל הַטֶּבַע, רוֹאִים בְּחוּשׁ מַמָּשׁ אֶת פִּלְאֵי הַבּוֹרֵא, שֶׁאֵין לְתָאֵר וְאֵין לְשַׁעֵר כְּלָל, הָאֱמוּנָה הַזֹּאת קַיֶּמֶת בְּלֵב כָּל אָדָם מַשְׂכִּיל.

וְעַל־כֵּן רוֹאִים בְּכָל רַחֲבֵי הָעוֹלָם, כָּל בְּנֵי הָאֻמּוֹת וְהַקְּבוּצוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם, עוֹבְדִים לֵאלֹקִים, וְגַם אֵלּוּ שֶׁאֵינָם שׁוֹמְרֵי שׁוּם דַּת, מְדַבְּרִים עַל אֱלֹקִים, וְהוּא סוֹד מַאֲמָר חֲזַ"ל (מְנָחוֹת קי.) – שֶׁקָּרוּ לֵיהּ אֱלָקָא דְאֱלֹקַיָא, שֶׁבֶּאֱמֶת בִּפְנִימִיּוּת כָּל הָאֱמוּנוֹת הֵן אֱמוּנַת הַשֵּׁם, וְאָנוּ זָכִינוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם, שֶׁעָמְדוּ רַגְלֵינוּ לְמַרְגְּלוֹת הַר־סִינַי, וְנִקְבְּעָה הָאֱמוּנָה הָאֲמִתִּית בִּלְבָבֵנוּ שֶׁ"אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" מַמָּשׁ! אֲבָל עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁבַּחֲלַל הָעוֹלָם תְּלוּיָה וְעוֹמֶדֶת הָאֱמוּנָה, וְכָל הָרוֹצֶה – יָכוֹל לְהִתְדַּבֵּק בָּהּ בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת.

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאָנוּ פּוֹגְשִׁים אֵיזֶה אָדָם, וּבִפְרָט שֶׁהוּא מִזֶּרַע־יִשְׂרָאֵל - אֵין לָנוּ לְהִתְבַּיֵּשׁ כְּלָל מֵהָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, אוֹ לְהַסְתִּיר אוֹתָהּ בְּלִבֵּנוּ, שֶׁמָּא יִקְצֹף הָאִישׁ וְנַעֲלֶה אֶת חֲמָתוֹ, אֶלָּא אַדְּרַבָּה! אִם נְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים בֶּאֱמֶת מִתּוֹךְ פְּנִימִיּוּת הַלֵּב, וְנִהְיֶה מְשֻׁכְנָעִים בֶּאֱמֶת שֶׁמַּה שֶּׁאָנוּ מוֹצִיאִים מִן הַפֶּה – אָנוּ מִתְחַבְּרִים אֵלָיו בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה וְזַכָּה, אֲזַי הַשּׁוֹמֵעַ דְּבָרֵינוּ - יִזְכֶּה שֶׁיְּחַלְחְלוּ בְּתוֹךְ לִבּוֹ הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים, וּמִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה כֹּחַ יֵשׁ לָהֶם, לְהַחְזִירוֹ אֶל הָאֱמֶת וּלְזַכּוֹתוֹ לִתְחִיַּת עוֹלָמִים.

כִּי מִצְוָה גְּדוֹלָה וִיקָרָה הִיא לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה הַמִּתְיַשְּׁבִים עַל הַלֵּב, וּבִפְרָט אִם רוֹאִים שֶׁאֶחָד מִמַּכָּרֵינוּ נִמְצָא בְּעֵת צָרָה, אֲזַי יֵשׁ שֶׁחוֹשְׁבִים זֹאת לִגְנַאי 'לְנַצֵּל' אֶת עֻבְדַּת הֱיוֹתוֹ בְּשִׁפְלוּת הַמַּצָּב וּלְהַרְבּוֹת בְּמֶלֶל אוֹדוֹת אֱמוּנוֹת וְדֵעוֹת, מַחֲשָׁבָה זוֹ – טָעוּת הִיא, בְּוַדַּאי שֶׁאָסוּר לְהוֹנוֹתוֹ בַּדְּבָרִים וּלְאַיֵּם עָלָיו כְּאִלּוּ עַל־יְדֵי מַעֲשָׂיו נִגְרָם כָּל הַנֶּזֶק וְכוּ', אֲבָל בְּעֶצֶם הַמְּצִיאוּת שֶׁל קִרְבַת הַבּוֹרֵא אֵלָיו, עָלֵינוּ לְשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ בִּנְעִימוּת מְתוּקָה, וּלְדַבֵּר בְּפֶה אֶת הָאֱמֶת לַאֲמִתָּה – כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְנַהֵל אֶת הָעוֹלָם, וְאֵין שׁוּם תְּנוּעָה מִבִּלְעָדָיו, וְהוּא הָאַחֲרַאי לְכָל מַה שֶּׁקּוֹרֶה בְּאֹפֶן יָשִׁיר וּתְמִידִי.

כַּאֲשֶׁר נִכְנָסִים דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ אֶל הַלֵּב - הַצָּרָה מִתְגַּמֶּדֶת, הָאָדָם כִּמְעַט כְּבָר נוֹשָׁע מִצָּרָתוֹ, כִּי כָּל הַצָּרָה הִיא שֶׁאֵין יוֹדְעִים שֶׁאָנוּ פֹּה בְּזֶה הָעוֹלָם בַּהַצָּגָה אַחַת גְּדוֹלָה, וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּנְהִיג אוֹתָנוּ מַמָּשׁ כְּמוֹ תֵּאַטְרוֹן בֻּבּוֹת, שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמּוֹשֵׁךְ בַּחוּטִים, וְגָדְלָה מַעֲלַת הַנִּמְשָׁל מֵהַמָּשָׁל רְבָבוֹת פְּעָמִים אֵין קֵץ, כִּי הַמְּצִיאוּת הָאֱלוֹקִית אֵינָהּ רַק מוֹשֶׁכֶת בַּחוּטִים, אֶלָּא שֶׁאֵין כָּאן כְּלוּם, לֹא קַוִּים וְלֹא חוּטִים אֶלָּא רַק אֱלֹקוּת מַמָּשׁ, וְהַכֹּל מִתּוֹךְ כַּוָּנָה עֶלְיוֹנָה וְאֵין זֶה מִשְׂחָק, אֶלָּא תִּקּוּן כָּל הָעוֹלָמוֹת וְכָל הַבְּרִיאָה וְכוּ', מַה שֶּׁאֵין הַמֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי יָכוֹל לְשַׁעֵר וּלְתָאֵר כְּלָל.

טוֹבָה גְּדוֹלָה לְנִשְׁמַת הָאָבוֹת שֶׁכְּבָר נִסְתַּלְּקוּ, שֶׁבְּנֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה מְדַבְּרִים דִּבּוּרֵי אֱמוּנָה, כִּי הַנְּשָׁמָה מִתְעַלָּה עַד אֵין־סוֹף וְאֵין תַּכְלִית עַל־יְדֵי דִּבּוּרִים כָּאֵלּוּ, וְעַל־כֵּן כְּשֶׁאֶחָד יוֹשֵׁב, לֹא עָלֵינוּ – שִׁבְעָה, מִצְוָה גְּדוֹלָה לְדַבֵּר אָז מֵהַנְהָגַת הַבּוֹרֵא, כִּי (דְּבָרִים לב, ד): "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט, אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא".

הייליג · 17 פברואר 2025

שִׁעוּר ל"א

סוֹד נְבוּאַת משֶׁה רַבֵּנוּ

הָעִקָּר הַשְּׁבִיעִי מִסֵּדֶר שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר עִקָּרִים הוּא - אֱמוּנָתֵנוּ בִּנְבוּאַת מֹשֶׁה וּבְמַעֲלָתוֹ, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה. שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם - הָיְתָה אֲמִתִּית. וְשֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים. לַקּוֹדְמִים לְפָנָיו וְלַבָּאִים אַחֲרָיו'. עִקָּר זֶה הוּא הַשְּׁבִיעִי, וְ'כָל הַשְּׁבִיעִין חֲבִיבִין' (מִדְרָשׁ־רַבָּה וַיִּקְרָא, אֱמֹר, כט), כִּי הוּא עִקַּר שֶׁבָּעִקָּרִים, כִּי אֱמוּנָתֵנוּ בִּגְדֻלַּת וּמַעֲלַת וַאֲמִתַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִיא יְסוֹד תּוֹרָתֵנוּ וַאֲמִתָּתָהּ. וֶאֱמוּנָה זוֹ כּוֹלֶלֶת שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד, שֶׁנְּבוּאַת מֹשֶׁה אֲמִתִּית, וְהַשֵּׁנִית, שֶׁהוּא הָיָה אָב לַנְּבִיאִים וְכוּ' - דְּבָרִים אֵלּוּ הֵם עִקָּרֵי אֱמוּנָה, וְעַל כָּל יְהוּדִי מַאֲמִין לְדַעְתָּם, וּלְחָקְקָם הֵיטֵב עַל לְבָבוֹ.

וְנִלְמַד אֶת לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בְּפֵרוּשׁ הַמִּשְׁנָיוֹת, וְתוֹךְ כְּדֵי לִמּוּד עָלֵינוּ לָדַעַת, שֶׁהַדְּבָרִים הַלָּלוּ, עֶצֶם יְדִיעָתָם הִיא מִצְוָה, וְצָרִיךְ לְשַׁנְּנָם וְלִזְכֹּר אוֹתָם, כִּי פְּגַם אֶחָד בָּהֶם - הוּא פְּגַם בְּעִקָּר הָאֱמוּנָה; וְעַל־כֵּן אָסוּר לוֹמַר לְעַצְמוֹ: 'מָה אִכְפַּת לִי מִנְּבוּאַת מֹשֶׁה בִּפְרָטִיּוּת, הֲלֹא אֲנִי מַאֲמִין בּוֹ וּבַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה עַל יָדוֹ'; אֵין זוֹ הָאֱמֶת! כִּי עָלֵינוּ לָדַעַת אֶת גְּדֻלָּתוֹ וְאֶת עֹצֶם נוֹרָאוֹת דַּרְגַּת נְבוּאָתוֹ, שֶׁהָיְתָה גְּדוֹלָה מִשְּׁאָר נְבִיאִים, וְזוֹ הִיא הַמִּצְוָה שֶׁל הָעִקָּר הַזֶּה – לָדַעַת וְלִלְמֹד אֶת הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ, הַמְּקָרְבוֹת אֶת הָאָדָם אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ. נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, הִיא קוֹל ה' הַמְדַבֵּר אֵלֵינוּ בְּכָל עֵת, הַבִּטּוּל הַגָּמוּר שֶׁל מֹשֶׁה הֶעָנָו מִכָּל הָאָדָם אֶל ה' – תּוֹרָה שְׁלֵמָה הִיא.

וְזוֹ לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם: 'הַשְּׁבִיעִי - נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. וְהוּא, שֶׁנַּאֲמִין, שֶׁהוּא אֲבִיהֶן שֶׁל כָּל הַנְּבִיאִים שֶׁקָּדְמוּ לְפָנָיו וְהַבָּאִים אַחֲרָיו, הַכֹּל הֵם לְמַטָּה מִמֶּנּוּ בְּמַעֲלָה, וְהוּא בְּחִיר ה' מִכָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי, אֲשֶׁר הִשִּׂיג מִמֶּנּוּ יִתְעַלֶּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהִשִּׂיג וְיַשִּׂיג כָּל אָדָם שֶׁנִּמְצָא וְשֶׁיִּמָּצֵא. וְשֶׁהוּא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הִגִּיעַ לְתַכְלִית הָרוֹמְמוּת מֵעַל הָאֱנוֹשִׁיּוֹת עַד שֶׁהִשִּׂיג הַמַּעֲלָה הַמַּלְאָכִית וְנַעֲשֶׂה בְּמַעֲלַת הַמַּלְאָכִים, לֹא נִשְׁאַר לְפָנָיו שׁוּם מָסָךְ שֶׁלֹּא קְרָעוֹ, וְלֹא עָצַר בַּעֲדוֹ שׁוּם מַעְצוֹר גּוּפָנִי, וְלֹא נִשְׁאַר בּוֹ שׁוּם דָּבָר מִן הַחִסָּרוֹן לֹא מְעַט וְלֹא הַרְבֵּה, וְהֻשְׁבְּתוּ בּוֹ הַכֹּחוֹת הַדִּמְיוֹנִיִּים וְהַחוּשִׁים בְּכָל הַשָּׂגוֹתָיו, וְנִתְבַּהֵל כֹּחוֹ הַמִּתְעוֹרֵר, וְנִשְׁאַר שֵׂכֶל בִּלְבַד, וְעַל עִנְיָן זֶה אָמְרוּ עָלָיו שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם ה' בְּלִי אֶמְצָעוּת הַמַּלְאָכִים.

נְבוּאַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ נִבְדְּלָה מִנְּבוּאַת כָּל שְׁאָר הַנְּבִיאִים בְּאַרְבָּעָה הֶבְדֵּלִים, [יְדִיעַת הַהֶבְדֵּלִים הַלָּלוּ, הִיא יְסוֹד בְּלִמּוּד הָאֱמוּנָה, וְעָלֵינוּ לְדַעְתָּם] הַהֶבְדֵּל הָרִאשׁוֹן - שֶׁכָּל נָבִיא אֵיזֶה שֶׁיִּהְיֶה, אֵין ה' מְדַבֵּר אִתּוֹ כִּי אִם עַל־יְדֵי אֶמְצָעִי, וּמֹשֶׁה בְּלִי אֶמְצָעִי, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בַּמִּדְבָּר יב, ח): "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ".

וְהַהֶבְדֵּל הַשֵּׁנִי - שֶׁכָּל נָבִיא לֹא יְבוֹאֵהוּ הַחֲזוֹן אֶלָּא בִּזְמַן הַשֵּׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה, וַיַּחֲלֹם, בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה וְכוּ', וְהַרְבֵּה מִן הָעִנְיַן הַזֶּה, אוֹ בְּיוֹם אַחֵר תַּרְדֵּמָה הַנּוֹפֶלֶת עַל הַנָּבִיא, וּמַצָּב, שֶׁבּוֹ שׁוֹבְתִים כָּל חוּשָׁיו וּמִתְרוֹקֶנֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ כְּעֵין שֵׁנָה, וּמַצָּב זֶה נִקְרָא מַחֲזֶה וּמַרְאֶה, וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר (יְחֶזְקֵאל ח, ג): "בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים". וּמֹשֶׁה בָּא לוֹ הַדִּבּוּר בַּיּוֹם וְהוּא עוֹמֵד בֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים, כְּמוֹ שֶׁהִבְטִיחוֹ ה' (שְׁמוֹת כה, כב): "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ" וְכוּ', אָמַר יִתְעַלֶּה (בַּמִּדְבָּר יב, ו־ז): "אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ; לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה".

וְהַהֶבְדֵּל הַשְּׁלִישִׁי - שֶׁהַנָּבִיא כַּאֲשֶׁר בָּא לוֹ הַחֲזוֹן, וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא בַּמַּרְאֶה וְעַל־יְדֵי מַלְאָךְ - יֵחָלְשׁוּ כֹּחוֹתָיו וּמִתְחַלְחֵל גּוּפוֹ וְיָרַד עָלָיו מוֹרָא עָצוּם מְאֹד כְּאִלּוּ הוֹלֵךְ לָמוּת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר בְּדָנִיֵּאל כְּשֶׁדִּבֵּר עִמּוֹ גַּבְרִיאֵל בַּמַּרְאֶה, אָמַר (דָּנִיֵּאל י, ח): "וְלֹא נִשְׁאַר בִּי כֹּחַ וְהוֹדִי נֶהְפַּךְ עָלַי לְמַשְׁחִית וְלֹא עָצַרְתִּי כֹּחַ". וְאָמַר (שָׁם, ט): "וַאֲנִי הָיִיתִי נִרְדָּם עַל פָּנַי וּפָנַי אָרְצָה", וְאָמַר (שָׁם, טז): "בַּמַּרְאָה נֶהֶפְכוּ צִירַי עָלַי". וּמֹשֶׁה אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא יְבוֹאֵהוּ הַדִּבּוּר וְלֹא תֶּאֱרַע לוֹ חַלְחָלָה כְּלָל, וְהוּא אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה (שְׁמוֹת לג, יא): "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ", כְּלוֹמַר, כְּשֵׁם שֶׁלֹּא יֶאֱרַע לְאָדָם שׁוּם חֲרָדָה מִדִּבְרֵי חֲבֵרוֹ, כָּךְ הוּא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, לֹא הָיָה נֶחֱרַד מִן הַדִּבּוּר וְאַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא פָּנִים בְּפָנִים, וְזֶה מֵחֲמַת חֹזֶק הִתְחַבְּרוֹ בַּשֵּׂכֶל כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.

וְהַהֶבְדֵּל הָרְבִיעִי - שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים לֹא יְבוֹאֵם הַחֲזוֹן בִּרְצוֹנָם אֶלָּא בְּרָצוֹן ה', וְיֵשׁ שֶׁיִּשָּׁאֵר הַנָּבִיא כַּמָּה שָׁנִים וְלֹא יְבוֹאֵהוּ חָזוֹן, וְיֵשׁ שֶׁמְּבַקְּשִׁים מִן הַנָּבִיא לְהוֹדִיעָם דָּבָר בִּנְבוּאָה וְיִשָּׁאֵר עַד שֶׁתָּבוֹא לוֹ הַנְּבוּאָה אַחַר יָמִים אוֹ אַחַר חֳדָשִׁים, אוֹ לֹא תָּבוֹא לוֹ כְּלָל. וּכְבָר רָאִינוּ מֵהֶם מִי שֶׁהִתְכּוֹנֵן עַל־יְדֵי שִׂמְחַת־הַלֵּב וְזִכּוּךְ הַמַּחֲשָׁבָה, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע בְּאָמְרוֹ (מְלָכִים־ב ג, טו): "וְעַתָּה קְחוּ לִי מְנַגֵּן", אָז בָּא לוֹ הֶחָזוֹן. וְאֵין זֶה הֶכְרֵחִי שֶׁיִּתְנַבֵּא כָּל זְמַן שֶׁיִּתְכּוֹנֵן, אֲבָל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ כָּל זְמַן שֶׁיִּרְצֶה אָמַר (בַּמִּדְבָּר ט, ח): "עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם", וְאָמַר (וַיִּקְרָא טז, ב): "דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת", וְאָמְרוּ (תּוֹרַת־כֹּהֲנִים, אַחֲרֵי, פָּרָשָׁה טז, א): 'אַהֲרֹן בְּבַל יָבוֹא וְאֵין מֹשֶׁה בְּבַל יָבוֹא''; עַד כָּאן לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם.

עָלֵינוּ לָדַעַת, כִּי בְּכָל תּוֹרָה שֶׁאָדָם לוֹמֵד, אוֹ מְקַיֵּם אֵיזוֹ מִצְוָה, קַיָּם נִיצוֹץ מִקְּדֻשַּׁת מֹשֶׁה־רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, הַדְּבֵקוּת שֶׁלָּנוּ בְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, אֵינָהּ דְּבֵקוּת בָּאָדָם כְּמוֹ וְכוּ', אֶלָּא בְּדִיּוּק הַהֵפֶךְ, הַחִיּוּת הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל מֹשֶׁה, הַנִּצְחִית, מְפִיחָה חִיּוּת שֶׁל הִתְנוֹצְצוּת אֱלֹקוּת בְּכָל יִשְׂרָאֵל, וְכָל יְהוּדִי, יָכוֹל בְּכֹחוֹ לִהְיוֹת דָּבוּק בְּחַי־הַחַיִּים, בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כָּל יְמֵי חַיֵּי חִיּוּתוֹ.

הייליג · 19 פברואר 2025

שִׁעוּר לב

עָמְקָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה

שָׁמַעְתִּי כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא הָיוּ אוֹמְרִים אֶת שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר הָעִקָּרִים בְּכָל יוֹם, אֶלָּא הָיוּ אוֹמְרִים: 'הֲרֵינִי מַאֲמִין בְּכָל מַה שֶּׁיְּהוּדִי צָרִיךְ לְהַאֲמִין!', וְאִם כִּי, לֹא שָׁמַעְנוּ אוֹדוֹת הַמִּנְהָג הַזֶּה, אַךְ יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, כִּי הוּא כּוֹלֵל כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים נִפְלָאִים בְּחֻבּוֹ, וְהוּא מַרְחִיב אֶת הַמַּעְגָּל שֶׁל הָאֱמוּנָה, כִּי יֵשׁ בָּהּ גַּם הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה בְּצַדִּיקֵי הַדּוֹרוֹת וְכוּ' וְכוּ'.

צָרִיךְ לְהָבִין מַשֶּׁהוּ אוֹדוֹת הַמֻּשָּׂג 'אֱמוּנָה־פְּשׁוּטָה', טָעוּת בִּידֵי הַחוֹשְׁבִים כִּי הַמְּדֻבָּר בֶּאֱמוּנָה בְּלִי דַּעַת כְּלָל, אֶלָּא זֶהוּ הַהֵפֶךְ בְּדִיּוּק נִמְרָץ, הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה הִיא אֱמוּנָה שֶׁל בְּהִירוּת, שֶׁל וַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם, עַד שֶׁאֵין צָרִיךְ לְשׁוּם רְאָיָה כְּלָל, בְּהִירוּת הָאֱמוּנָה הִיא דֻּגְמַת הַשְׁפָּעַת הַנְּבוּאָה, כַּיָּדוּעַ, שֶׁהַנְּבוּאָה הִיא לְמַעְלָה מֵהַהוֹכָחָה הֲכִי מוּכָחַת, אִם יִהְיוּ עֵדֵי רְאִיָּה עַל דָּבָר, בְּשִׂיא הַבֵּרוּר וְהַבְּהִירוּת, זֶה לֹא יִתְקָרֵב אֶל דַּרְגַּת הַבְּהִירוּת שֶׁל הַנְּבוּאָה, כְּמוֹ־כֵן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה – שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא וְנָתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ.

הָאֱמוּנָה שֶׁבָּאָה אַחַר חֲקִירוֹת, יֵשׁ לָהּ יְכֹלֶת לְהִתְעַרְעֵר כְּשֶׁאֵין לַחוֹקֵר אֶת הַכֵּלִים הָעִיּוּנִים הַנִּדְרָשִׁים בִּשְׁבִיל אֱמֶת עֲמֻקָּה כָּזוֹ, הָאֱמוּנָה שֶׁבָּאָה בְּוַדָּאוּת הַפְּשׁוּטָה – הִיא כְּמוֹ שֶׁאָדָם רוֹאֶה מַשֶּׁהוּ בָּעֵינַיִם, אוֹ כְּמוֹ שֶׁאָדָם מַתְחִיל לַחְקֹר אִם אָבִיו – הוּא אָבִיו בֶּאֱמֶת, וְיֵשׁ לוֹ כָּל־מִינֵי הַתְאָמוֹת שֶׁמְאַמְתּוֹת אֶת הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה הַזֹּאת, וְאַף הַחֲקִירָה הֲכִי נְכוֹנָה, וַהֲכִי מוֹבִילָה אֶל הָאֱמֶת – אֵין לָהּ סִכּוּיִים לְהַגִּיעַ אֶל הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה שֶׁיּוֹדֵעַ אוֹתָהּ אָדָם, שֶׁמַּכִּיר אֶת אָבִיו בְּשִׂיא הַבְּהִירוּת.

אוֹמְרִים בְּשֵׁם הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב הַקָּדוֹשׁ זי"ע: 'אַחַר כָּל הַהַשָּׂגוֹת שֶׁזָּכִיתִי לָהֶן – אֲנִי שׁוֹטֶה וּמַאֲמִין'. וְזֶהוּ דָּבָר מַדְהִים, שֶׁאַחַר כָּל הַיְדִיעוֹת הַפְּשׁוּטוֹת וְהָעֲמֻקּוֹת, הַמֻּכָחוֹת וְהַיּוֹדְעוֹת, צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּתַכְלִית הַהִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי תָּמִיד תִּהְיֶה בְּחִירָה לָאָדָם, כִּי אִם הָיוּ לוֹקְחִים מֵאִתָּנוּ אֶת הַבְּחִירָה - הָיִינוּ רוֹאִים מַמָּשׁ עַיִן בְּעַיִן אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בְּלִי שׁוּם סָפֵק כְּלָל, וְנוֹכְחוּתוֹ הָאַדִּירָה הָיְתָה אוֹפֶפֶת אוֹתָנוּ, וְלֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לְהָרִים אֶת יָדֵינוּ וְאֶת רַגְלֵינוּ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ.

גַּם מִי שֶׁמַּרְגִּישׁ מַמָּשׁ אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ תָּמִיד מוּל עֵינָיו, יֵשׁ לוֹ מַצָּבֵי מַשְׁבֵּר, שֶׁמְּנַסִּים אוֹתוֹ בְּכָל־מִינֵי נִסְיוֹנוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי בִּשְׁבִיל זֶה נִמְצָא הָאָדָם בָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי הַזֶּה, עִם נְשָׁמָה טְהוֹרָה כָּל־כָּךְ, שֶׁהָיְתָה מִתְלוֹנֶנֶת בְּצֵל צַחְצָחוֹת, צֵל שַׁדַּי, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, הַכֹּל כְּדֵי לַעֲבֹר אֶת יִסּוּרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הַקָּשִׁים מְאֹד - לְהִתְנַעֵר מַאֲבַק הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי, וְלִזְכֹּר שֶׁיֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בָּעוֹלָם שֶׁעוֹשֶׂה הַכֹּל. וְהָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה, לֵידַע שֶׁצַּדִּיק הַשֵּׁם וְיָשָׁר מִשְׁפָּטָיו, וְלֹא יְהַרְהֵר כְּלָל, חַס וְשָׁלוֹם אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו כָּל יְמֵי חַיָּיו (לִקּוּטֵי־הֲלָכוֹת, מַתָּנָה הֲלָכָה ה).

הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כֵּיוָן שֶׁהִיא הַמַּדְרֵגָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁיָּכוֹל בֶּן־אֱנוֹשׁ לִזְכּוֹת אֵלֶיהָ, וְכָאָמוּר, הִיא נוֹשֶׁקֶת אֶל דַּרְגַּת הַנְּבוּאָה מַמָּשׁ, וְאִם כָּךְ, לֹא הָיִינוּ זוֹכִים בִּכְלָל לָבוֹא אֶל הַדַּרְגָּה הָעֶלְיוֹנָה הַזֹּאת, כִּי אִם עַל־יְדֵי זִכּוּךְ שֶׁל יָמִים וְשָׁנִים, בִּפְרִישׁוּת מִכָּל דָּבָר מְכֹעָר, וּבַעֲשִׂיַּת רק מַעֲשִׂים טְהוֹרִים וּמְקֻדָּשִׁים, וְאַף שֶׁהָאֱמֶת כֵּן, אֲבָל אִם כָּךְ, מִי יִזְכֶּה לֶאֱמוּנָה פְּשׁוּטָה? רַק הַצַּדִּיקִים? לָכֵן רִחֵם עָלֵינוּ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְנָטַע בְּכָל לֵב אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶת הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה מִטֶּבַע תּוֹלַדְתּוֹ, וְאַף הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים וַהֲמוֹן־עָם שֶׁלֹּא לָמְדוּ לָעֹמֶק כְּלוּם – יֵשׁ לָהֶם אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה וְנֶהְדֶּרֶת, וְכָל זֹאת, כְּדֵי לָתֶת אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת לְכָל אֶחָד, בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא לְהַתְחִיל אֶת סֻלָּם הָעֲלִיָּה שֶׁלּוֹ, וְלָכֵן הִיא נִקְרֵאת אֱמוּנָה 'פְּשׁוּטָה', כִּי בִּפְשִׁיטוּת מֻנַּחַת בְּלֵב הָאָדָם הַיְּדִיעָה הַנִּפְלָאָה שֶׁיֵּשׁ בַּעַל־הַבַּיִת לָעוֹלָם.

אַחֲרֵי שֶׁאָדָם מִתְחַזֵּק בָּזֶה, חוֹשֵׁב עַל זֶה, מְהַרְהֵר עַל זֶה, מִתְעַמֵּק בָּזֶה, חַי אֶת הַחַיִּים שֶׁלּוֹ עִם הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה, וְכָל שִׂיחוֹ וְשִׂיגוֹ הוּא בֶּאֱמֶת בְּתוֹכִיּוּת וּבִפְנִימִיּוּת, שֶׁהַשֵּׁם מַנְהִיג אוֹתוֹ, בְּכָל אֲרוּחָה שֶׁאוֹכֵל – מַרְגִּישׁ אֶת הַשֵּׁם הַזָּן וּמְפַרְנֵס אוֹתוֹ, בְּכָל עֲבוֹדָה שֶׁעוֹבֵד, הֵן בְּמִלֵּי דִּשְׁמַיָּא וְהֵן בְּעִנְיְנֵי וְעִסְקֵי צָרְכֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, הוּא מַרְגִּישׁ וְחָשׁ אֶת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הוּא מִתְעַלֶּה מִדַּרְגָּה אֶל דַּרְגָּה עַד שֶׁזּוֹכֶה לִהְיוֹת (אֵיכָה ב, יט): "נֹכַח פְּנֵי הֲוָיָ"ה" תָּמִיד, וּמִתְגַּלִּים לוֹ נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת בְּמַדְרֵגוֹת שֶׁל אֱמוּנָה פְּשׁוּטָה.

וְזֹאת הָיְתָה הָעֲבוֹדָה שֶׁל הָרֹאשׁ לַמַּאֲמִינִים – אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהָיָה מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִנַּעֲרוּתוֹ, וְלוֹמֵד בְּכָל פַּעַם עוֹד לִמּוּד שֶׁל אֱמוּנָה, וְעוֹד עֹמֶק, עַד שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (עֲבוֹדָה־זָרָה יד:): שֶׁמַּסֶּכֶת עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת פְּרָקִים!; וּבְפַשְׁטוּת, הַכַּוָּנָה, לְהוֹרוֹת, שֶׁהָיוּ לוֹ לִמּוּדִים נִפְלָאִים חֲדָשִׁים יְתֵרִים מְאֹד, עַל הַפְּרִישׁוּת מִכָּל עֲבוֹדָה־זָרָה שֶׁהִיא, וּמַה שֶּׁנֶּחְשָׁב אֵצֶל אֲחֵרִים דָּבָר מֻתָּר וּסְתָמִי - אֵצֶל אַבְרָהָם הָיוּ אֲסוּרִים וּמְרֻחָקִים, כִּי לַאֲבִי הָאֱמוּנָה, הָיְתָה רְגִישׁוּת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה לְהָבִין, כַּמָּה דְּבָרִים זָרִים, יְכוֹלִים וַעֲלוּלִים לְהַרְחִיק אֶת הָאָדָם מֵאוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים. וּלְכָל זֶה זָכָה עַל־יְדֵי שֶׁחִפֵּשׂ וּבִקֵּשׁ מְאֹד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ.

גַּם אָנוּ, עָלֵינוּ לִהְיוֹת רְגִישִׁים מוּל הַדְרַת כְּבוֹד ה', כָּל דָּבָר שֶׁיָּכוֹל לְהַחְדִּיר בָּנוּ אֶת הַיֵּשׁוּת הָאֱנוֹשִׁית הַחוֹשֶׁבֶת שֶׁהִיא 'לְבַד', וּמִתְעַלֶּמֶת מִן הַהַנְהָגָה הָעֶלְיוֹנָה - הִיא שַׁיֶּכֶת לִ'פְרָקִים שֶׁל מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה־זָרָה', [שֶׁאָנוּ לוֹמְדִים אוֹתָהּ בְּלִמּוּד חַיֵּינוּ כְּדֵי לִזְכּוֹת לְהִזָּהֵר מִפְּגָמֵי הָאֱמוּנָה הָרַבִּים הַמְפַתִים אוֹתָנוּ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי ה', חַס וְשָׁלוֹם], וּכְבָר אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (מְגִלָּה יג, א): 'כָּל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה־זָרָה - נִקְרָא יְהוּדִי'.

הייליג · 19 פברואר 2025

שִׁעוּר לג

קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה – אִיתוּתֵי אֱמוּנָה

הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל וְהַקָּשֶׁה בְּמַדְרֵגַת הָאֱמוּנָה, הִיא בְּעִנְיַן 'קָשָׁה פַּרְנָסָתוֹ שֶׁל אָדָם', כִּי לִפְעָמִים קָשֶׁה לְאָדָם שֶׁמִּתְפַּרְנֵס בְּאֹפֶן מְסֻדָּר – לְהַאֲמִין בִּשְׁלֵמוּת אֱמוּנָה, שֶׁלֹּא הַבּוֹס שֶׁלּוֹ מְפַרְנֵס אוֹתוֹ, וּמִכָּל־שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא חֲרִיצוּתוֹ מְבִיאָה לוֹ אֶת הַחַיִל הַזֶּה, וְיוֹתֵר קָשֶׁה לְמִי שֶׁנִּזְקָק לְעֶזְרָה מִבְּנֵי־אָדָם, לְהָבִין שֶׁאֲפִלּוּ שֶׁהֵם עוֹזְרִים לוֹ בֶּאֱמֶת (וְתוֹדָה רַבָּה לָהֶם, בֶּאֱמֶת!) – מִי שֶׁבֶּאֱמֶת עוֹזֵר לוֹ וּמְפַרְנֵס אוֹתוֹ הוּא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ!

הָאֱמֶת הַנִּפְלָאָה הִיא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּעַצְמוֹ מוֹלִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת, אֵיךְ לְהַשִּׂיג פַּרְנָסָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים ח, יח): "כִּי הוּא הַנֹּתֵן לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל"; וְהַתַּרְגּוּם מְתַרְגֵּם – וְאָנוּ מְתַרְגְּמִים אוֹתוֹ – שֶׁהוּא הַנּוֹתֵן לְךָ עֵצָה אֵיךְ לִקְנוֹת 'נְכָסִים'; אַף שֶׁזֶּה נִרְאֶה הַדָּבָר הֲכִי בָּרוּר לְהֵפֶךְ מַמָּשׁ, כִּי הִנֵּה עוֹבְדִים וְהִנֵּה מִתְפַּרְנְסִים, הָבָה וְנַחֲשֹׁב קְצָת עַל מַשֶּׁהוּ הֲכִי קָטָן שֶׁקּוֹרֶה לָאָדָם, וּכְבָר אֵינוֹ מְסֻגָּל לַעֲבֹד וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת כְּלוּם, וְנַחֲשֹׁב אוֹדוֹת כָּל הַפּוֹעֲלִים הַשְּׁחוֹרִים שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁעוֹבְדִים לְלֹא לֵאוּת, וְהֵם תַּחַת פִּקּוּדוֹ שֶׁל עַצְלָן אֶחָד, שֶׁפָּשׁוּט מָצָא עֵצָה אֵיךְ לְהַעֲבִיד אוֹתָם וְלִגְרֹף הוֹן. וְאָנוּ צְרִיכִים לַחֲזֹר לְעַצְמֵנוּ פְּעָמִים רַבּוֹת – רַק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְפַרְנֵס, וְאֵין שׁוּם בְּרִיָּה שֶׁיְּכוֹלָה לַעֲבוֹר אֶת הָעוֹלָם בִּלְעָדָיו.

דְּבָרִים נִפְלָאִים מַמָּשׁ, כָּתַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ רַבִּי נָתָן מִבְּרֶסְלֶב זי"ע, בְּסִפְרוֹ 'לִקּוּטֵי־הֲלָכוֹת' (הִלְכוֹת שְׁכִיב־מֵרָע, הֲלָכָה ב, אוֹת ב): 'אִי־אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל כִּי־אִם עַל־יְדֵי אֱמֶת, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁאֵין נִצְרָךְ לַבְּרִיּוֹת, שֶׁאָז דַּיְקָא הָאֱמֶת בִּשְׁלֵמוּת, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם. כִּי בֶּאֱמֶת לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, אִם־כֵּן, הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם פַּרְנָסָתָם מִמַּה שֶּׁמְּקַבְּלִים מֵהֲמוֹן־עָם, אִם־כֵּן, לְפִי זֶה הֵם רְחוֹקִים, חַס וְשָׁלוֹם, מִן הָאֱמֶת, חַס וְשָׁלוֹם?

וּכְבָר שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ מֵעֵין קֻשְׁיָא זוֹ, מִפִּי רַבֵּנוּ הַגָּדוֹל זַ"ל, בְּזֶה הַלָּשׁוֹן (חַיֵּי־מוֹהֲרַ"ן סִימָן תקב): עַל מַה שֶּׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים (בִּרְכַּת־הַמָּזוֹן, רַחֵם): "וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם" – 'אֵיךְ אֵלּוּ הַמְקַבְּלִים שֶׁפַּרְנָסָתָם מִזֶּה, אֵיךְ הֵם מְכַוְּנִים בִּתְפִלָּה זוֹ?!'; [כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מִתּוֹךְ שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת, שֶׁסִּפֵּר מִזֶּה בְּצַחוּת לְשׁוֹנוֹ הַקָּדוֹשׁ, וְלֹא שָׁמַעְתִּי הַתֵּרוּץ עַל זֶה].

אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר בַּקָּשָׁתֵנוּ הוּא: "וְאַל תַּצְרִיכֵנִי לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם" – "בָּשָׂר וָדָם" דַּיְקָא, כִּי בֶּאֱמֶת עִקַּר הַתַּכְלִית שֶׁצְּרִיכִים לֵידַע, כִּי (דְּבָרִים ד, לה): "אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" – "אֵין עוֹד" מַמָּשׁ! דְּהַיְנוּ שֶׁאֵין שׁוּם דָּבָר נִמְצָא בָּעוֹלָם כְּלָל, רַק הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ, "כִּי הֲוָיָ"ה הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד" (דְּבָרִים ד, לט) - "אֵין עוֹד" מַמָּשׁ! כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר נִמְצָא בָּעוֹלָם, כְּלָל כְּלָל לֹא, רַק הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי (קֹהֶלֶת א, ב): "הַכֹּל הֶבֶל"; וְ'כֹלָּא כְּלֹא קַמֵּיהּ' (זֹהַר, הַקְדָּמָה יא.), כְּ'לֹא' מַמָּשׁ!

וְכֵן רָאִיתִי בַּשְּׁלָ"ה, שֶׁפֵּרֵשׁ כֵּן הַפָּסוּק הַנַּ"ל (דְּבָרִים ד, לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד"; וּלְפִי פְּשׁוּטוֹ הַכַּוָּנָה שֶׁאֵין עוֹד אֱלֹקִים זוּלָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲבָל הוּא זַ"ל פֵּרֵשׁ, שֶׁהַכַּוָּנָה שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת וּלְהָשִׁיב אֶל לִבּוֹ, שֶׁרַק "ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת", וְ"אֵין עוֹד" שׁוּם נִבְרָא וְשׁוּם נִמְצָא כְּלָל, כִּי הַכֹּל אַיִן וְאֶפֶס מַמָּשׁ, וְהַכֹּל בָּטֵל בַּמְּצִיאוּת מַמָּשׁ נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהֵן לְמַעְלָה וְהֵן לְמַטָּה "בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתַּחַת" - הַכֹּל הֶבֶל וְאֶפֶס מַמָּשׁ, רַק "ה' הוּא הָאֱלֹהִים", וְ"אֵין עוֹד" שׁוּם דָּבָר כְּלָל, וְדָבָר זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר, רַק 'כָּל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ' (זֹהַר בְּרֵאשִׁית, וַיֵּרָא, קג:).

נִמְצָא, שֶׁעַל־פִּי הָאֱמֶת שֶׁהַכֹּל בָּטֵל נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ, וְהַפֹּעַל נִכְלָל בַּכֹּחַ, בִּבְחִינַת: 'סוֹף מַעֲשֶׂה בְּמַחֲשָׁבָה תְּחִלָּה'. וְעַל־כֵּן אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּקַבְּלִים מֵאֶחָד פַּרְנָסָה אוֹ כַּיּוֹצֵא - הוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל אַיִן וְאֶפֶס וּמְקַשֵּׁר הַפֹּעַל אֶל הַכֹּחַ - אֲזַי הוּא מְקַבֵּל רַק מֵהַכֹּחַ הָרִאשׁוֹן דְּהַיְנוּ מֵהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וְזֶה עִקָּר בַּקָּשָׁתֵנוּ שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים: "וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם" – "מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם" דַּיְקָא, שֶׁלֹּא לִטְעוֹת וְלַחֲשֹׁב, חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַבָּשָׂר וָדָם מַמָּשׁ, דְּהַיְנוּ מִגַּשְׁמִיּוּת הַגּוּף, רַק אֲפִלּוּ כְּשֶׁמְּקַבֵּל מֵאָדָם - יֵדַע שֶׁמְּקַבֵּל מֵהַכֹּחַ הָרִאשׁוֹן, כִּי הַפֹּעַל מְקֻשָּׁר בְּהַכֹּחַ'; עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ.

הַדְּבָרִים הַלָּלוּ אֲמוּרִים לִהְיוֹת חֲקוּקִים עַל לוּחַ לְבָבֵנוּ, לָדַעַת בֶּאֱמֶת, שֶׁאֵין שׁוּם מְצִיאוּת מִבִּלְעָדָיו יִתְבָּרַךְ כְּלָל, וְכָל טָעוּת בָּעִנְיָן – מְרַחֶקֶת אוֹתוֹ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְגוֹרֶמֶת לוֹ דִּינִים קָשִׁים, חַס וְשָׁלוֹם, וְלִפְעָמִים מִעוּט הַפַּרְנָסָה הוּא דָּבָר זֶה בְּעַצְמוֹ, שֶׁחוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה לְעֶזְרַת בְּנֵי־אָדָם, אוֹ שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁחֲרִיצוּתוֹ גָּרְמָה לוֹ אֶת הַהַצְלָחָה, וְעָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים אֶת הָאֱמֶת, וְאָנוּ מַכִּירִים אֶת הַמְּפַרְנֵס הָאֲמִתִּי, וְאֵין זוֹ עֲדַיִן אֲפִלּוּ דַּרְגַּת בִּטָּחוֹן, שֶׁעָלֶיהָ צָרִיךְ לְיַחֵד יְרִיעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, אֶלָּא זוֹ הָאֱמֶת הַפְּשׁוּטָה, שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ זָן וּמְפַרְנֵס מִקַּרְנֵי רְאֵמִים עַד בֵּיצֵי כִּנִּים, וְאֵין סִבָּה שֶׁאֶת הָאָדָם, נֵזֶר הַבְּרִיאָה, הוּא לֹא יְפַרְנֵס.

קֹשִׁי הַפַּרְנָסָה נוֹעָד כְּדֵי לְהָבִיא אֶת הָאָדָם אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, לְהַקְרִיב אוֹתוֹ לְפָנָיו שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ אֶת כָּל צְרָכָיו, כַּאֲשֶׁר אָדָם מֵבִין לְהֵפֶךְ, שֶׁקֹּשִׁי הַפַּרְנָסָה מְעוֹדֵד אוֹתוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל עוֹד יוֹתֵר, וְעוֹד יוֹתֵר לְהַשְׁחִיר אֶת עַצְמוֹ בָּעוֹלָם, לֹא תָּמִיד הוּא רוֹאֶה תּוֹצָאוֹת מְבִיאוֹת שְׂבִיעוּת רָצוֹן, אֲבָל אִם הוּא יַשְׁלִיךְ אֶת עַצְמוֹ עַל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ – "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ" (תְּהִלִּים נה, כג), יִזְכֶּה בֶּאֱמֶת לְחַיִּים טוֹבִים גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה, עִם פַּרְנָסָה בְּהַרְחָבָה, אַשְׁרֵי לוֹ.

הייליג · 19 פברואר 2025

שִׁעוּר לד

כָּל מִצְוֹתֶיךָ – אֱמוּנָה!

דִּבּוּרֵי הָאֱמוּנָה שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לְדַבֵּר, וְהֵם מְאִירִים עָלֵינוּ אוֹר גָּדוֹל בְּכָל תְּחוּמֵי הַחַיִּים – אֲמוּרִים לָבוֹא מֵהַפְּנִימִיּוּת הָאֲמִתִּית וְלֹא רַק מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ, חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ גָּדוֹל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּכָל עֶרֶב, קֹדֶם לֶכְתֵּנוּ לִישׁוֹן, וּכְבָר דִּבַּרְנוּ מִזֶּה, אֵיךְ הִתְנַהַגְנוּ הַיּוֹם, וְעִקַּר הַחֶשְׁבּוֹן הוּא – אֵיךְ הֵאַרְנוּ עַל עַצְמֵנוּ אוֹר אֱמוּנָה, חִיּוּת וּדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ.

וְזֹאת צָרִיךְ לָדַעַת תָּמִיד, הַ'חֵטְא', וְכָל חֵטְא – הוּא פְּגַם אֱמוּנָה, הַ'תְּשׁוּבָה' – הִיא חִזּוּק אֱמוּנָה, הָעִסּוּק בְּדַרְכֵי הָאֱמוּנָה, הוּא הַתִּקּוּן לַכֹּל, אִם רוֹצִים לְזַכּוֹת מִישֶׁהוּ – דִּבּוּר אֱמוּנָה! רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ יְשׁוּעָה – אֱמוּנָה, כִּי הִיא מְקוֹר כָּל הַבְּרָכוֹת כֻּלָּן.

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ אָנוּ קוֹרְאִים (וַיִּקְרָא כו, ג): "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"; וְאָז בָּאִים הַיִּעוּדִים הַגַּשְׁמִיִּים – "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" וְכוּ', בַּלִּמּוּד שֶׁלָּנוּ, לִמּוּד שֶׁל אֱמוּנָה, אָנוּ יְכוֹלִים לְהַעֲמִיס בִּפְסוּקֵי קֹדֶשׁ אֵלּוּ, כַּוָּנָה עֲמֻקָּה בְּיוֹתֵר, וְנִרְאֶה שֶׁהִיא עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת. הַהֲלִיכָה בְּחֻקֵּי ה', הִיא הַהֲלִיכָה בְּדַרְכֵי הָאֱמוּנָה, לָדַעַת תָּמִיד שֶׁיֵּשׁ בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל הָעוֹלָם, וְאָנוּ מְחֻיָּבִים לְצַיֵּת לִדְבָרָיו, וְלִהְיוֹת דְּבוּקִים בְּאָרְחוֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אוֹמֵר בִּתְהִלִּים (קיט, פו): "כָּל מִצְוֹתֶיךָ - אֱמוּנָה"; חֻקֵּי הַשֵּׁם – הֵם חֻקִּים הַמְקָרְבִים אֶת הָאָדָם אֶל הָאֱמוּנָה הַטְּהוֹרָה, לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, כַּאֲשֶׁר הָאָדָם יוֹדֵעַ אֶת הַשֵּׁם, אֲזַי גַּם הַגַּשְׁמִיּוּת שֶׁלּוֹ, הַיִּעוּדִים הַגַּשְׁמִיִּים - הוֹפְכִים לְרוּחָנִיִּים לְגַמְרֵי, הוּא יָכוֹל לִזְכּוֹת לִדְבֵקוּת הָאֲמִתִּית בְּמֶלֶךְ הָעוֹלָם, גַּם בִּהְיוֹתוֹ בַּחוּץ מַמָּשׁ, בְּמָקוֹם שֶׁהוּא גַּשְׁמִי מַמָּשׁ, אֲבָל לִבּוֹ נִמְצָא שָׁם בַּמָּקוֹם הַנָּכוֹן וְהָאֲמִתִּי, שֶׁהוּא – מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָם.

הַפָּסוּק נָקַט לְשׁוֹן: "חֻקֹּתַי", וַהֲרֵי יָדוּעַ כִּי לְ'חֹק' אֵין טַעַם וְאֵין סִבָּה, וְהַשְּׁאֵלָה שֶׁנִּשְׁאֶלֶת מֵאֵלֶיהָ, וְכִי צָרִיךְ טַעַם וְחֹק לְצִוּוּי שֶׁל מֶלֶךְ הָעוֹלָם? הֲרֵי כָּל חִיּוּתֵנוּ הִיא, שֶׁבּוֹרֵא עוֹלָם בִּכְלָל מִתְעַנְיֵן בְּשׁוֹכְנֵי בָּתֵּי חֹמֶר וּמְבַקֵּשׁ מֵהֶם מַשֶּׁהוּ לַעֲשׂוֹת, אֵיזֶה אֹשֶׁר הוּא, שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לוֹמַר לוֹ – אָמַרְתָּ וְנַעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ.

הַהֶמְשֵׁךְ "תֵּלֵכוּ" הוּא סוֹד הַהֲלִיכָה בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם – הַהִתְקַדְּמוּת, אָסוּר לְהִשָּׁאֵר מַאֲמִין רַק בָּרָמָה הַשִּׂכְלִית, אֶלָּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת עִם זֶה מַשֶּׁהוּ, לָלֶכֶת עִם זֶה - לִחְיוֹת עִם זֶה. כְּמוֹ רַגְלַיִם, שֶׁאֵינָן נֶחְשָׁבוֹת לְרַגְלַיִם אִם אֵין הוֹלְכִים וּמִתְקַדְּמִים אִתָּן.

אֵיךְ חַיִּים עִם אֱמוּנָה? אֵיךְ זוֹכִים לְהַרְגִּישׁ בְּכָל רֶגַע בַּחַיִּים אֶת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? קִיּוּם הַמִּצְווֹת בְּחִיּוּת וּבְהִתְלַהֲבוּת – הוּא סִימָן בָּדוּק לְאָדָם שֶׁהוּא מַאֲמִין בֶּאֱמֶת בְּהַשֵּׁם וּבְתוֹרָתוֹ, הַמִּצְוָה הִיא דְּבֵקוּת, לָכֵן עָלֵינוּ לְנַעֵר אֶת הָאָבָק מִן הַדְּבָרִים שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים מִמֵּילָא, כְּשֶׁאָנוּ נִגָּשִׁים לְקִיּוּם אֵיזוֹ מִצְוָה, עָלֵינוּ לְהַכְנִיס בָּהּ אֱמוּנָה וּדְבֵקוּת, לַעֲצֹר לִפְנֵי קִיּוּם הַמִּצְוָה, וְלוֹמַר לְעַצְמֵנוּ: 'הִנֵּה אָנוּ הוֹלְכִים לְקַיֵּם מִצְוָה שֶׁל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא אֲדוֹן הָעוֹלָם, וּבָחַר בָּנוּ לְקַיֵּם לְפָנָיו מִצְוָה זוֹ'; וּלְהַאֲרִיךְ קְצָת בְּדִבּוּר אִישִׁי, לְהִתְרַגֵּשׁ מִמִּצְוָה, לִרְצוֹת אֶת הַמִּצְוָה, לְהִדַּבֵּק בְּחַי הַחַיִּים עַל־יְדֵי הַמִּצְוָה, בְּצוּרָה כָּזוֹ, הָאוֹר שֶׁל הַמִּצְוָה מַכְנִיסָה קְדֻשָּׁה בָּאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים בְּפֵרוּשׁ לִפְנֵי קִיּוּם כָּל מִצְוָה: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו"; גַּם בָּזֶה, אִם נַאֲמִין – נַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, קְדֻשַּׁת קִיּוּם הַמִּצְווֹת!

הַגְּמָרָא בִּירוּשַׁלְמִי (מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת) אוֹמֶרֶת: 'אֵין לְךָ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם מֵאָה מִצְווֹת בְּכָל יוֹם', הַכַּוָּנָה שָׁם לְמֵאָה הַבְּרָכוֹת שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אַךְ דָּא עָקָא, שֶׁאֵלּוּ הַבְּרָכוֹת נִזְרָקוֹת מִפִּינוּ לְלֹא מֵשִׂים, וְהַקְּדֻשָּׁה לֹא תָּמִיד נֶחְקֶקֶת בַּלֵּב שֶׁלָּנוּ, גַּם לִפְנֵי בְּרָכָה – עָלֵינוּ לְהִתְמַלֵּא תְּחוּשַׁת אֹשֶׁר, שֶׁאָנוּ זוֹכִים, בְּנִגּוּד לְרֹב הָעוֹלָם, לְבָרֵךְ אֶת שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִפְנֵי הַכְנָסַת אֹכֶל לַפֶּה, וְעוֹד וְעוֹד, אִם יִתְהַפֵּךְ הַמַּצָּב, וְאָנוּ נִזְכֶּה לְהַדְגִּישׁ אֶת הַשִּׂמְחָה שֶׁלָּנוּ בִּשְׁעַת הַבְּרָכָה, וְנַמְשִׁיךְ עַל עַצְמֵנוּ דְּבֵקוּת הַמַּחֲשָׁבָה וְהַלֵּב בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ מְבָרְכִים, הַקְּדֻשָּׁה הַזֹּאת, הַמַּקְסִימָה כָּל־כָּךְ – תֶּאֱפֹף אוֹתָנוּ מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ, וְנִזְכֶּה לִחְיוֹת חַיֵּי אֱמוּנָה מְלֵאִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ".

וְזֹאת מַמָּשׁ רוֹאִים בְּחוּשׁ, שֶׁאֵלּוּ הַמְּבָרְכִים אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּכָל לֵב, כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים בַּיּוֹם - הָרוּחָנִיּוּת שֶׁלָּהֶם מְפֻתַּחַת יוֹתֵר, וְהִנֵּה לָנוּ עֵצָה קַלָּה וּנְעִימָה אֵיךְ לִהְיוֹת דָּבוּק בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּתַכְלִית הַדְּבֵקוּת, בְּדֶרֶךְ קַלָּה בְּיוֹתֵר! כִּי אֵיזֶה יְהוּדִי מֵאִתָּנוּ לֹא מְבָרֵךְ? וְרַק מַה מְּבַקְשִׁים? יוֹתֵר בִּרְצִינוּת, יוֹתֵר בְּהַקְשָׁבָה לַמִּלִּים שֶׁמּוֹצִיא מִפִּיו, וּמַה מְּקַבְּלִים תְּמוּרַת כָּל זֶה? דְּבֵקוּת בְּחַי הַחַיִּים בָּרוּךְ־הוּא! רְאוּ נָא מֶה עָשָׂה עִמָּנוּ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֵלּוּ מַתָּנוֹת הוּא נוֹתֵן לָנוּ, וּמַמָּשׁ בְּחִנָּם.

אוֹר שֶׁל אֱמוּנָה - הוּא אוֹר נִצְחִי, שֶׁמֵּאִיר אֶת הָאָדָם גַּם לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, לֹא בְּחִנָּם, שֶׁאָנוּ רוֹאִים בְּמִנְהֲגֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, שֶׁנּוֹתְנִים תִּקּוּן בַּעֲבוּר נִשְׁמַת מֵת, שֶׁיְּבָרְכוּ הַקָּהָל, וְיִהְיֶה לְעִלּוּי נְשָׁמָה וְכוּ', כִּי הַכֹּל תָּלוּי בַּדְּבָרִים הַקְּטַנִּים הַלָּלוּ, לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מִתּוֹךְ הַחַיִּים הַפְּשׁוּטִים בָּעוֹלָם, עִם בְּרָכָה בְּכַוָּנָה וְעִם מַחֲשָׁבָה קְטַנָּה, אַשְׁרֵי אִישׁ שׁוֹמֵר מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ, וְחַי חַיִּים רוּחָנִיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה.

הייליג · 19 פברואר 2025

שִׁעוּר לה

מְלַוֶּה־מַלְכָּה – סְעֻדַּת הוֹדָאָה עַל הָאֱמוּנָה

חֲשַׁבְתֶּם פַּעַם מַהִי מַעֲלַת 'סְעֻדַּת מְלַוֶּה מַלְכָּה'? שָׁמַעְתִּי פַּעַם, כִּי אָנוּ עוֹשִׂים סְעֻדַּת הוֹדָאָה שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹר אֶת הַשַּׁבַּת־קֹדֶשׁ, וּבְעֵת סְעֻדָּה רְבִיעִית, מִתְעוֹרְרוֹת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁזָּכוּ לִשְׁמֹר שַׁבָּת לְשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וְעוֹשִׂים סְעֻדָּה אָז.

וְיֵשׁ לְהוֹסִיף, כִּי לְכָל מִצְוָה, לְאַחַר קִיּוּם הַמִּצְוָה – אָנוּ עוֹשִׂים שִׂמְחָה וּסְעֻדָּה, כְּמוֹ סְעֻדַּת בַּר־מִצְוָה עַל הַנָּחַת תְּפִלִּין, וּכְמוֹ סְעֻדַּת בְּרִית, עַל מִצְוַת הַמִּילָה, וּכְמוֹ סְעֻדַּת חֲתֻנָּה עַל מִצְוַת הַקִּדּוּשִׁין וְכוּ', וּכְמוֹ־כֵן בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אָנוּ עוֹשִׂים סְעֻדָּה עַל קִיּוּם מִצְוַת שְׁמִירַת שַׁבָּת.

מִצְוַת הַשַּׁבָּת הִיא יְסוֹד הָאֱמוּנָה, עַד שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵר שַׁבָּת, חַס וְשָׁלוֹם, הוּא מוֹצִיא אֶת עַצְמוֹ מִן הַכְּלָל, וְה' יְרַחֵם עַל כָּל נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. בְּשַׁבָּת מֵאִיר אוֹר הָאֱמוּנָה בְּחִדּוּשׁ הָעוֹלָם, שֶׁנִּבְרָא עַל־יְדֵי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּשֵׁשֶׁת יָמִים וְשָׁבַת בְּשַׁבָּת, וְהַסְּעֻדּוֹת שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים בְּשַׁבָּת, הֵן סְעֻדּוֹת הָאֱמוּנָה, שֶׁאָנוּ שְׂמֵחִים עִם הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ בַּאֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבִבְרִיאַת עוֹלָמוֹ, וְעַל זֹאת בָּאָה הַשִּׂמְחָה הַכְּלָלִית בְּצֵאת הַשַּׁבָּת, שֶׁאָז מֵאִיר פַּרְצוּף כָּל הָעוֹלָמוֹת מֵחָדָשׁ, כִּי נַעֲשֶׂה דָּבָר חָדָשׁ שֶׁל שָׁבוּעַ חָדָשׁ, שִׁשָּׁה יָמִים חֲדָשִׁים לִקְרַאת שַׁבָּת הַבָּאָה.

הַבְּחִינָה הַזֹּאת שֶׁל שִׂמְחַת הָאֱמוּנָה (עַיֵּן בַּשִּׁעוּר הַשֵּׁנִי), הִיא סוֹד 'אֹשֶׁר הַחַיִּים', שֶׁאָדָם שָׂמֵחַ בְּלִבּוֹ כִּי יוֹדֵעַ שֶׁאֵינוֹ לְבַד בָּעוֹלָם, וְהוּא מֻשְׁגָּח בְּכָל רֶגַע, וְיֵשׁ מַשְׁמָעוּת לְכָל רֶגַע בְּחַיָּיו, וַאֲבוֹי לְאֵלּוּ שֶׁהֵם מְנֻתָּקִים מֵאוֹר הָאֱמוּנָה, שֶׁחֲשׁוּךְ וּמָר לָהֶם בְּחַיֵּיהֶם לְגַמְרֵי, וְלֹא רַק הַכּוֹפְרִים מַמָּשׁ, שֶׁחַיֵּיהֶם אֵינָם חַיִּים, כַּמְּפֻרְסָם, אֶלָּא אַף הַמַּאֲמִינִים בִּכְלָלִיּוּת בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, אַךְ אֵין הָאֱמוּנָה תְּקוּעָה בְּלִבָּם בְּעֹמֶק – מַרְגִּישִׁים כָּל מִינֵי סֵבֶל וְעָגְמַת־נֶפֶשׁ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְרֹב הַסֵּבֶל נִמְשָׁךְ מֵחֲמַת פְּגַם וְחִסָּרוֹן בְּבִנְיַן הָאֱמוּנָה שֶׁבְּנַפְשָׁם, כִּי פֹּה כּוֹעֲסִים עַל פְּלוֹנִי שֶׁעָשָׂה לָהֶם כָּךְ וְכָךְ, וּפֹה מִתְאַכְזְבִים שֶׁהַדְּבָרִים שֶׁרָצוּ לֹא עוֹלִים בְּקָנֶה אֶחָד עִם הַמְּצִיאוּת וְכוּ', וְזֶהוּ חִסָּרוֹן הָאֱמוּנָה בּוֹלֵט, כִּי מִי עוֹשֶׂה הַכֹּל? הֲרֵי רַק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

וְכָאן צָרִיךְ לְהַסְבִּיר עִנְיַן נִפְלָא, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת סוֹד הַשַּׁבָּת, מֶה אָנוּ רוֹאִים בְּשַׁבָּת? אֲנָשִׁים נָחִים וְאֵינָם עוֹשִׂים פְּעֻלּוֹת גַּשְׁמִיּוּת שֶׁל יְצִירָה וּמְלָאכָה, הַיְנוּ בִּבְחִינַת (מְכִילְתָּא, פֶּרֶק ז): 'כָּל מְלַאכְתְּךָ עֲשׂוּיָה'; הָרַעְיוֹן הֶעָמֹק הַפְּנִימִי שֶׁבָּזֶה, הוּא לְהוֹרוֹת שֶׁאֲנַחְנוּ חַיִּים בָּעוֹלָם רוּחָנִי שֶׁיָּדֵינוּ מְסוּלָקוֹת מִמֶּנּוּ, וְהַכֹּל עוֹשֶׂה רַק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְהַיְדִיעָה הַזֹּאת נֶחְקֶקֶת בָּאָדָם גַּם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהוּא לִכְאוֹרָה פּוֹעֵל וְעוֹשֶׂה, וְיוֹצֵר וְעוֹבֵד וְכוּ', אֲבָל אִם הָאָדָם הָיָה מַשְׂכִּיל עַל דְּבַר אֱמֶת - הָיָה מַבְחִין עַל נְקַלָּה שֶׁהַכֹּל עוֹשֶׂה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ מַמָּשׁ, אֶת הַיְּדִיעָה הַזֹּאת אָנוּ מַמְשִׁיכִים עַל עַצְמֵנוּ בְּשַׁבַּת־קֹדֶשׁ, שֶׁבּוֹ אָנוּ שׁוֹבְתִים מִכָּל הַמַּעֲשִׂים, וְגַם אֵלּוּ שֶׁמַּרְוִיחִים מָמוֹן הַרְבֵּה – בְּשַׁבָּת אֵינָם עוֹשִׂים מְלָאכָה, כִּי מַאֲמִינִים וּבוֹטְחִים בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁמִּמֶּנּוּ הַפַּרְנָסָה וְהָרְוָחִים.

כַּאֲשֶׁר אָנוּ פּוֹנִים לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, עָלֵינוּ לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ נִרְאִים, וְעַד כַּמָּה אָנוּ מַכְנִיסִים אֶת מְצִיאוּת הַבּוֹרֵא לְחַיֵּינוּ, לִפְעָמִים לֵב הָאָדָם נִכְמַר עָלָיו, שֶׁרוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ מַשִּׂיג אֶת הַמַּעֲמָד שֶׁרָצָה בְּחַיָּיו, אוֹ הַמִּפְעָל שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָקִים, אוֹ הָרֶוַח שֶׁהוּא מְצַפֶּה לוֹ בְּכָל־מִינֵי תְּחוּמִים בַּחַיִּים, יֵשׁ לְכָל אֶחָד אַכְזָבוֹת שׁוֹנוֹת, מְעַטִּים הֵם הָאֲנָשִׁים שֶׁיְּכוֹלִים לוֹמַר שֶׁמַּה שֶּׁהֵם רָצוּ – קִבְּלוּ בַּחַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁרְגִילִים הָעוֹלָם לוֹמַר – הַחַיִּים אֵינָם 'כְּבַקָּשָׁתְךָ', אֲבָל כָּאן יֵשׁ פְּגַם אֱמוּנָה מְאֹד גָּדוֹל, וְאִם הָיוּ שָׂמִים לֵב לָזֶה, הָיוּ חַיֵּיהֶם לְלֹא אַכְזָבוֹת כְּלָל.

עוֹד לִפְנֵי שֶׁאָדָם נוֹלָד, כְּבָר נִקְבָּע תַּהֲלִיךְ וּמַסְלוּל חַיָּיו, וְכָל הַבְּחִירָה הִיא, אִם לִהְיוֹת מְרֻצֶּה בְּחַיָּיו, וְלֹא לִרְצוֹת רְצוֹנוֹת שֶׁבִּן לַיְלָה הָיוּ וּבִן לַיְלָה אָבְדוּ, כְּמוֹ כָּל הַקִּנְיָנִים הַגַּשְׁמִיִּים וּרְוָחָה כַּלְכָּלִית רְחוֹקָה מִן הַמְּצִיאוּת, עָלָיו לְהַשְׁלִים עִם חַיָּיו לֹא בְּצוּרָה שֶׁל יֵאוּשׁ וְאִי יְכֹלֶת לְשַׁנּוֹת, אֶלָּא מִתּוֹךְ הַכָּרָה בְּרוּרָה, כִּי מַה שֶּׁנֶּאֱרַע אִתּוֹ – זֶהוּ חֶשְׁבּוֹן עָמֹק מֵאֵת הַיּוֹדֵעַ תַּעֲלוּמוֹת, וְאֵין לוֹ לְצַפּוֹת לְשׁוּם דָּבָר, וְכָל הַשְּׁאִיפָה שֶׁלּוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת לֵהָנוֹת בֶּאֱמֶת מֵהַחַיִּים הַפְּשׁוּטִים שֶׁנּוֹתֵן לוֹ הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, מִתּוֹךְ יְדִיעָה שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לְבַד.

אִם אָדָם הָיָה יוֹדֵעַ, שֶׁכָּל כַּוָּנַת בְּרִיאָתוֹ בָּעוֹלָם – הָיְתָה שֶׁיִּחְיֶה בְּאֹפֶן כָּזֶה, וְיָגוּר דַּוְקָא בָּעִיר הַזֹּאת, וְיִהְיוּ לוֹ אֶת הַחֲבֵרִים הַלָּלוּ, וְיִוָּלֵד לְהוֹרִים כָּאֵלּוּ וְכוּ', הָיָה מֵבִין כַּמָּה מְגֹחָךְ הוּא לְהִתְלוֹנֵן וּלְצַפּוֹת לְ'עוֹלָם' וְ'חַיִּים' אֲחֵרִים לְגַמְרֵי, וְהָאֱמֶת הִיא כֵּן, שֶׁכָּל הַסּוֹבֵב שֶׁל הָאָדָם הוּא מְדֻיָּק מֵאֵת ה', כַּמּוּבָן מְאֹד. וְאִם־כֵּן, אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא לִהְיוֹת מְרֻצֶּה מֵהַדָּבָר הֲכִי בָּרוּר שֶׁהוּא לְתִקּוּנוֹ הַנִּצְחִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא?

מְסֻפָּר: שֶׁפַּעַם בָּא אָדָם אֶחָד אֶל אֶחָד הַצַּדִּיקִים מִתַּלְמִידֵי הַבַּעַל־שֵׁם־טוֹב זי"ע, וְהָיָה מָלֵא תְּלוּנוֹת עַל הַהַנְהָגָה הָעֶלְיוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם, וּבְסוֹף אָמַר לוֹ הַצַּדִּיק – 'אִם אֲנִי הָיִיתִי מַנְהִיג הָעוֹלָם, הָיִיתִי מַנְהִיגוֹ בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁהַשֵּׁם מַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם'! וְכֵן רָאוּ אֵצֶל צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ יְשׁוּעָה, הָיוּ מְבָרְכִים עַל הַכּוֹס וְאוֹמְרִים בְּכַוָּנָה עֲצוּמָה אֶת הַבְּרָכָה: "שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ"; וּמִמֵּילָא מוּבָן אֵיךְ זִכָּה אוֹתָנוּ ה' שֶׁלַּדָּבָר הֲכִי בְּסִיסִי בְּחַיֵּי הָאָדָם – שֶׁהוּא שְׁתִיַּת מַיִם, אוֹמְרִים בְּרָכָה נִפְלָאָה וַחֲשׁוּבָה כָּזֹאת, כִּי זֹאת הִיא שְׁלֵמוּת הַחַיִּים, לָדַעַת הֵיטֵב כִּי "הַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ" מַמָּשׁ, וְאֵין לָנוּ מַה לְּהִתְלוֹנֵן, אֶלָּא אַדְּרַבָּה, לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה עַל הַכֹּל.

הייליג · 19 פברואר 2025

שִׁעוּר לו

מַשְׁמָעוּת הָאֱמוּנָה בְּתוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם (א)

הָבָה וְנַמְשִׁיךְ לִלְמֹד אֱמוּנָה, וְהַיּוֹם נִלְמַד אֶת הָעִקָּר הֶחָשׁוּב – שֶׁהוּא 'תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם', כִּי הֲלֹא זֹאת נְקֻדַּת הַמּוֹצָא שֶׁלָּנוּ בְּקִיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וּבִקּוּר בְּהֵיכַל ה', כִּי כָּל מַה שֶּׁאָנוּ רוֹצִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, הוּא מֵחֲמַת שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים וְאָנוּ מַאֲמִינִים בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה, כִּי הַתּוֹרָה הַמְצוּיָה עַתָּה בְּיָדֵינוּ הִיא הַנְּתוּנָה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְהִיא יְסוֹד הַיְסוֹדוֹת שֶׁל הָאֱמוּנָה הַיְּהוּדִית, וְגַם יְסוֹד עֲבוֹדַת הַשֵּׁם, לָדַעַת מַהִי תּוֹרָה, וּמָה עִנְיָנָהּ בְּקֶשֶׁר לְהִתְקָרְבוּת אֶל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ.

וְהֶעָרָה אַחַת עָלֵינוּ לְהָעִיר, כִּי עֶצֶם הָאֱמֶת הַזֹּאת, שֶׁהַתּוֹרָה הִיא מִן הַשָּׁמַיִם, אָנוּ יוֹדְעִים אוֹתָהּ בִּידִיעָה מֻחְלֶטֶת, בְּקַבָּלָה אֲמִתִּית מֵאֲבוֹתֵינוּ, שֶׁעָמְדוּ רַגְלֵיהֶם לְמַרְגְּלוֹת הַר־סִינַי, וְרָאוּ בְּמוֹ עֵינֵיהֶם אֶת נְתִינַת הַתּוֹרָה מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְכָל מַה שֶּׁאָנוּ אוֹמְרִים זֹאת בִּלְשׁוֹן 'אֱמוּנָה' - כִּי זֹאת עֲצַת פִּתּוּי הַיֵּצֶר, לְהַכְנִיס מֹרֶךְ בַּלְּבָבוֹת, וְאָסוּר לְדַבֵּר עִם אֶפִּיקוֹרְסִים כָּאֵלּוּ, כִּי אַף שֶׁמַּה שֶּׁהֵם אוֹמְרִים - הוּא הֶבֶל מוּכָח, אַךְ כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל דִּבְרֵי כְּפִירָה לְחַלְחֵל בַּלְּבָבוֹת, וּלְהַצְדִּיק אֶת הָרֶשַׁע הַיּוֹשֵׁב בֵּין מִפְתְּחֵי הַלֵּב, וְרוֹצִים לְעַרְעֵר עַל אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים, לָכֵן אָנוּ מִתְאַזְּרִים גַּם בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה, וְאֵין אָנוּ מַכְנִיסִים בְּדַעְתֵּנוּ שׁוּם שְׁטוּת אַחֶרֶת, אֶלָּא אֶת הָאֱמֶת כִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, עִם כָּל אוֹתִיּוֹתֶיהָ – יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם, כְּלוּלָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה (יְרוּשַׁלְמִי שְׁקָלִים, טז:).

וּכְבָר אָמַרְנוּ, שֶׁכָּל שְׁלֹשָׁה־עָשָׂר עִקְּרֵי הָאֱמוּנָה, מִלְּבַד שֶׁהֵם יְסוֹדוֹת הֲכִי חֲשׁוּבִים בְּבִנְיָן אִישׁ יְהוּדִי, וְאִם לֹא הֵם – הֲרֵי הוּא כּוֹפֵר, חַס וְשָׁלוֹם, מִלְּבַד זֹאת, טְמוּנִים בָּהֶם עִקָּרִים וְשָׁרָשִׁים אֵיךְ יִתְקָרֵב אָדָם אֶל בּוֹרְאוֹ, וּמֻנָּחוֹת בָּהֶם עֵצוֹת נִפְלָאוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל דַּרְגָּה שֶׁהִיא, שֶׁיּוּכַל לְהִתְקָרֵב אֶל בּוֹרְאוֹ. [מוּבָא בְּכִתְבֵי הַצַּדִּיק הַקָּדוֹשׁ רַבֵּנוּ פִּנְחָס מִקָּארִיץ זי"ע, שֶׁאֲמִירַת י"ג עִקָּרִים בְּכָל יוֹם הִיא סְגֻלָּה לְפַרְנָסָה; וּבָרוּר הָעִנְיָן, כִּי הָאֱמוּנָה הַחֲזָקָה פּוֹתַחַת אֶת כָּל שַׁעֲרֵי הַהַצְלָחָה וְהַשֶּׁפַע].

כְּמוֹ־כֵן בְּעִקָּר זֶה שֶׁל תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, כַּאֲשֶׁר אָנוּ מַאֲמִינִים, שֶׁכָּל דִּבּוּר שֶׁל תּוֹרָה הוּא אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם, וְגַם הַמִּצְווֹת שֶׁאֵינָן שַׁיָּכוֹת בִּפְרָטִיּוּת לְאָדָם זֶה אוֹ בִּזְמַן זֶה, כְּבָר בְּעֵת נְתִינָתָם דִּבְּרוּ אֶל כָּל הַזְּמַנִּים וְהָעִתִּים, הַמְּקוֹמוֹת וְהַמַּצָּבִים, שֶׁיִּתָּכְנוּ בְּחַיֵּי הָאִישׁ הַיְּהוּדִי, וּמְלַמְּדִים אוֹתוֹ אֵיךְ לַעֲבוֹר אֶת הַחַיִּים עִם דְּבֵקוּת אֲמִתִּית בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּפַעַם שָׁמַעְתִּי בִּטּוּי מִפֶּה קָדְשׁוֹ שֶׁל מוֹרִי הַגָּאוֹן בַּעַל הַ'שֵּׁבֶט־הַלֵּוִי' זי"ע, שֶׁאָמַר בִּשְׁנוֹתָיו הָאַחֲרוֹנוֹת בִּדְרָשַׁת שַׁבָּת הַגָּדוֹל: 'כָּל פָּסוּק מֵהַתּוֹרָה מֵרִיחַ אֲמִתַּת אֱלֹקוּת'; וְהִיא הָאֱמֶת, שֶׁמִּי שֶׁלּוֹמֵד בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, הַתּוֹרָה מִתְגַּלָּה אֵלָיו וְרוֹאֶה נִפְלָאוֹת מִן הַשָּׁמַיִם מִתּוֹךְ הַתּוֹרָה עַצְמָהּ.

וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם: 'וְהַיְּסוֹד הַשְּׁמִינִי הוּא - תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם. וְהוּא שֶׁנַּאֲמִין שֶׁכָּל הַתּוֹרָה הַזּוֹ הַנִּמְצֵאת בְּיָדֵינוּ הַיּוֹם הַזֶּה - הִיא הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה לְמֹשֶׁה, וְשֶׁהִיא כֻּלָּהּ מִפִּי הַגְּבוּרָה, כְּלוֹמַר שֶׁהִגִּיעָה עָלָיו כֻּלָּהּ מֵאֵת ה', הַגָּעָה שֶׁקּוֹרִים אוֹתָהּ עַל דֶּרֶךְ הַהַשְׁאָלָה 'דִּבּוּר', וְאֵין יוֹדֵעַ אֵיכוּת אוֹתָהּ הַהַגָּעָה אֶלָּא הוּא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר הִגִּיעָה אֵלָיו, וְשֶׁהוּא בְּמַעֲלַת לַבְלָר שֶׁקּוֹרִין לְפָנָיו וְהוּא כּוֹתֵב כֻּלָּהּ - תַּאֲרִיכֶיהָ וְסִפּוּרֶיהָ וּמִצְוֹתֶיהָ, וְכָךְ נִקְרָא "מְחוֹקֵק". וְאֵין הֶבְדֵּל בֵּין (בְּרֵאשִׁית י, ו): "וּבְנֵי חָם כּוּשׁ וּמִצְרַיִם וּפוּט וּכְנָעַן"; (בְּרֵאשִׁית לו, לט): "וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל בַּת מַטְרֵד", אוֹ "אָנֹכִי הֲוָיָ"ה", וּ"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד" - הַכֹּל מִפִּי הַגְּבוּרָה! וְהַכֹּל תּוֹרַת ה' תְמִימָה, טְהוֹרָה, קְדוֹשָׁה, אֱמֶת!

וְלֹא נַעֲשָׂה מְנַשֶּׁה אֶצְלָם כּוֹפֵר וּפוֹקֵר יוֹתֵר מִכָּל כּוֹפֵר אַחֵר אֶלָּא לְפִי שֶׁחָשַׁב שֶׁיֵּשׁ בַּתּוֹרָה תּוֹךְ וּקְלִפָּה, וְשֶׁאֵלוּ הַתַּאֲרִיכִים וְהַסִּפּוּרִים אֵין תּוֹעֶלֶת בָּהֶם, וּמֹשֶׁה מִדַּעְתּוֹ אֲמָרָם, וְזֶהוּ עִנְיַן 'אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם', אָמְרוּ: שֶׁהוּא הָאוֹמֵר שֶׁכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חוּץ מִפָּסוּק אֶחָד שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, אֶלָּא מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ, וְזֶה הוּא (בַּמִּדְבָּר טו, לא): "כִּי דְבַר ה' בָּזָה" - תַּעֲלֶה ה' מִמַּה שֶּׁאוֹמְרִים הַכּוֹפְרִים - אֶלָּא כָּל אוֹת שֶׁבָּהּ יֵשׁ בָּהּ חָכְמוֹת וְנִפְלָאוֹת לְמִי שֶׁהֵבִינוֹ ה', וְלֹא תּוּשַׂג תַּכְלִית חָכְמָתָהּ, "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (אִיּוֹב יא, ט). וְאֵין לְאָדָם אֶלָּא לְהִתְפַּלֵּל כְּמוֹ דָּוִד מָשִׁיחַ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב שֶׁהִתְפַּלֵּל (תְּהִלִּים קיט, יח): "גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ".

וְכֵן פֵּרוּשָׁהּ הַמְּקֻבָּל גַּם הוּא מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְזֶה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים הַיּוֹם צוּרַת הַסֻּכָּה וְהַלּוּלָב וְהַשּׁוֹפָר וְהַצִּיצִית וְהַתְּפִלִּין וְזוּלָתָם - הִיא עַצְמָהּ הַצּוּרָה שֶׁאָמַר ה' לְמֹשֶׁה וְאָמַר לְהוּ, וְהוּא רַק מוֹבִיל שְׁלִיחוּת נֶאֱמָן בְּמַה שֶּׁהֵבִיא, וְהַדִּבּוּר הַמּוֹרֶה עַל הַיְּסוֹד הַזֶּה הַשְּׁמִינִי, הוּא אָמְרוֹ (בַּמִּדְבָּר טז, כח): "בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי וְכוּ' כִּי לֹא מִלִּבִּי"'. עַד כָּאן לְשׁוֹן קָדְשׁוֹ.

יְסוֹדוֹת חֲשׁוּבִים לִמֵּד אוֹתָנוּ הָרַמְבַּ"ם, וְרָאוּי שֶׁנְּעַיֵּן בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, קֹדֶם כָּל בְּמַה שֶּׁאָמַר – הַהַגָּעָה שֶׁנִּקְרֵאת דִּבּוּר, כִּי אֵין אָנוּ מַשִּׂיגִים כְּלָל וּכְלָל מַהוּת הַדִּבּוּר הָאֱלֹקִי, מָה הוּא עִנְיַן "וַיְדַבֵּר ה'" בִּכְלָל, וּבָזֶה רָצָה הָרַמְבַּ"ם לְהַרְחִיק תַּכְלִית הַהַרְחָקָה מִן הַגַּשְׁמוּת הַמְּיֻחֶסֶת לֶאֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם, הַדִּבּוּר שֶׁנִּדְבַּר לְמֹשֶׁה, אֵינוֹ מֻשָּׂג לָנוּ, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן, רוֹמְמוּת כְּתִיבַת הַתּוֹרָה בְּמָקוֹם שֶׁנִּכְתְּבָה, הִיא לְאֵין עֲרֹךְ, וְאָנוּ מַאֲמִינִים כִּי כָּל נְקֻדָּה בַּתּוֹרָה, גַּם תַּאֲרִיךְ הִתְרַחֲשׁוּת סִפּוּר כָּלְשֶׁהוּ – הוּא דְּבַר אֱלֹקִים חַיִּים, וְאֵינוֹ כּוֹתֵב רַק אֶת הַסִּפּוּר אֶלָּא בִּרְבָדִים עֲמֻקִּים, מְגַלֶּה נוֹרָאוֹת נִפְלָאוֹת וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית [נַמְשִׁיךְ לְמָחָר לְעַיֵּן בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם].

הייליג · 20 פברואר 2025

שִׁעוּר לז

לִלְמֹד אֶת הַיִּרְאָה שֶׁל הַר־סִינַי

קַבָּלַת הַתּוֹרָה הִיא בְּכָל יוֹם וָיוֹם, מִצְוָה גְּדוֹלָה הִצְטַּוִינוּ בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה (דְּבָרִים ד, ט-יד): "רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד, פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וּפֶן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ, וְהוֹדַעְתָּם לְבָנֶיךָ וְלִבְנֵי בָנֶיךָ. יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב, בֶּאֱמֹר ה' אֵלַי הַקְהֶל לִי אֶת הָעָם וְאַשְׁמִעֵם אֶת דְּבָרָי, אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה, וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן. וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם חשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל. וַיְדַבֵּר ה' אֲלֵיכֶם מִתּוֹךְ הָאֵשׁ קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל. וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים. וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ".

פְּסוּקִים נוֹרָאִים אֵלּוּ, יֵשׁ בָּהֶם כְּדֵי לְלַמְּדֵנוּ אֶת תּוֹרַת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ, שֶׁלֹּא רַק שֶׁנַּאֲמִין בְּאֹפֶן כְּלָלִי וּמַקִּיף, אֶלָּא נִרְאֶה לִפְנֵי עֵינֵינוּ תָּמִיד אֶת הַמַּעֲמָד הַנּוֹרָא שֶׁבּוֹ עָמַדְנוּ לִפְנֵי ה', וְרָאוּ עֵינֵינוּ אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים, בֶּאֱמוּנָה חוּשִׁית וּפְנִימִית, וְאָנוּ רוֹאִים עֲדַיִן אֶת הַמַּרְאֶה הַזֶּה בָּעֵינַיִם הַחוּשִׁיּוֹת מַמָּשׁ, שֶׁיֵּשׁ אֱלֹקִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם וְהוּא נוֹתֵן תּוֹרָה לְעֵינֵינוּ מַמָּשׁ, מִן הַשָּׁמַיִם מַמָּשׁ.

עָלֵינוּ לִזְכֹּר זֹאת, אַחַר שְׁלַב הַטְמָעַת הָאֱמֶת הַזֹּאת, שֶׁאָנוּ בְּרוּרִים לְגַמְרֵי, שֶׁהַשֵּׁם נָתַן תּוֹרָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּׁתוֹ, עָלֵינוּ לִזְכֹּר זֹאת בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּלְצַיֵּר זֹאת בְּצִיּוּר מוּחָשִׁי מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל עוֹמֵד שָׁם בְּמִדְבַּר סִינַי לְיַד הָהָר, וּמִתְיַצְּבִים בְּתַחְתִּית הָהָר, וּמְקַבְּלִים אֶת הַתּוֹרָה, וְיֵשׁ כָּאן שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת, אַזְהָרָה אַחַת: "פֶּן תִשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ" - זוֹ שִׁכְחַת הָאֱמוּנָה, שֶׁשּׁוֹכְחִים שֶׁעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל רָאוּ אֶת הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם יוֹרֶדֶת לָעַם הַקָּדוֹשׁ. וְהָאַזְהָרָה הַשֵּׁנִית: "פֶּן יָסוּרוּ מִלְּבָבְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ" - הֲסָרַת הַלֵּב, הִיא הַדְחָקַת הָאֱמוּנָה, שֶׁאַף כִּי אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת הָאֱמֶת, אֲנִי חַי חַיִּים שֶׁלֹּא עַל פִּי הָאֱמֶת, רַחֲמָנָא לִצְלָן.

עִקַּר הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הָאֶפְשָׁרוּת הָאֱנוֹשִׁית, שֶׁהַדְּבָרִים לֹא יָסוּרוּ מֵאִתָּנוּ, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ דְּבָרִים שֶׁחוּץ מֵאִתָּנוּ, אֵיזוֹ יְדִיעָה בְּעָלְמָא וְתוּ לֹא, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ כְּמוֹ הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ מַמָּשׁ, מִי מֵסִיר מִמֶּנּוּ אֶת הַחַיִּים? מִי מַדְחִיק אֶת הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא חַי? הֲרֵי הַחַיִּים הֵם הַקִּיּוּם מַמָּשׁ, וּכְמוֹ־כֵן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה וְהָרְאִיָּה הַחוּשִׁית בְּמַעֲמַד הַר־סִינַי כְּמוֹ הַחִיּוּת שֶׁלָּנוּ מַמָּשׁ, וְה' אֱלֹקִים מַזְהִיר אוֹתָנוּ בְּעַצְמוֹ: "הִשָּׁמֶר לְךָ"... זוֹ סַכָּנַת חַיִּים מַמָּשׁ לִשְׁכֹּחַ אֶת ה', אֵיךְ אֶפְשָׁר לִחְיוֹת חַיִּים בְּלִי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ?

וְהֶמְשֵׁךְ הַפָּסוּק, לְהוֹדִיעַ לַיְלָדִים שֶׁעָמַדְנוּ לִפְנֵי ה' בְּחוֹרֵב, אֵיךְ אֶפְשָׁר לְלַמֵּד יְלָדִים אִם הַדָּבָר אֵינוֹ מֻנָּח בִּבְהִירוּת פְּנִימִית? הָעֲמִידָה לִפְנֵי ה' לֹא הָיְתָה רַק אָז לִפְנֵי אַלְפֵי שָׁנִים, אֶלָּא בְּכָל יוֹם וָיוֹם אָנוּ עוֹמְדִים לִפְנֵי ה', בְּסוֹד (תְּהִלִּים טז, ח): "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד"; לִזְכֹּר אֶת הָרֶקַע הָאֲמִתִּי לְקִיּוּם כָּל הַמִּצְווֹת, וְלֹא רַק שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה כְּיִרְאַת מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, חָלִילָה, אֶלָּא הַרְבֵּה יוֹתֵר מִזֶּה, לְהַרְגִּישׁ הֵיטֵב אֶת עֲמִידָתֵנוּ לִפְנֵי ה' מַמָּשׁ, לַחֲווֹת אֶת מְצַוֶּה הַמִּצְוָה, לִרְאוֹת אֶת ה' בְּכָל פַּעַם שֶׁאָנוּ מְקַיְּמִים מִצְוָה, לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ, לְחַכּוֹת וּלְהַמְתִּין לָהּ וְלִזְכּוֹת לְהִדַּבֵק בְּהַשֵּׁם בְּכָל עֵת מַמָּשׁ. וְלֹא רַק בְּעֵת עִסְקֵנוּ בַּתּוֹרָה וּבַתְּפִלָּה, אֶלָּא גַּם בְּחַיֵּינוּ הַגַּשְׁמִיִּים – לִפְנֵי ה'!

וְעוֹד דָּבָר בְּסִיסִי בְּיוֹתֵר הִתְרַחֵשׁ בְּעֵת מַתַּן־תּוֹרָה, גִּלּוּי הַיִּרְאָה! לִמְּדוּ אוֹתָנוּ לִירָא אֶת הַשֵּׁם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲשֶׁר יִלְמְדוּן לְיִרְאָה אֹתִי כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הֵם חַיִּים עַל הָאֲדָמָה וְאֶת בְּנֵיהֶם יְלַמֵּדוּן"; לָמַדְנוּ, שֶׁהַתְּנַאי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר, לִזְכּוֹת אֶל הַזִּכָּרוֹן שֶׁל מַעֲמָד הַר־סִינַי, זֶהוּ לָלֶכֶת בַּדְּרָכִים שֶׁלִּמְּדוּ אוֹתָנוּ שָׁם – לִפְחֹד מֵה', לֹא מַסְפִּיק לְהִתְחַמֵּם בְּאוֹר שֶׁל מֻשְׂכָּלוֹת אֱלֹקוּת, לֹא דַּי בְּעִיּוּן עָמֹק בְּסוֹדוֹת הַקִּיּוּם, שֶׁמְּבִיאִים כָּל־מִינֵי נֹעַם לָאָדָם, אֶלָּא צָרִיךְ בִּפְשִׁיטוּת לִירָא אֶת ה', וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מִשְׁתַּמֶּשֶׁת בַּבִּטּוּי 'לִמּוּד', הַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ לִמּוּד עָמֹק בַּיִּרְאָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת. וְאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בָּא בְּקַלּוּת, כִּי־אִם עַל־יְדֵי תִּרְגּוּל רַב וְעִקְבִי.

וְעָלֵינוּ לְשַׁנֵּן הֵיטֵב אֶת דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה: 'הָאֵל הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה - מִצְוָה לְאָהֲבוֹ וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ו, ה; יא, א): "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ"; וְנֶאֱמַר (דְּבָרִים ו, יג; י, כ): "אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא"; וְהֵיאַךְ הִיא הַדֶּרֶךְ לְאַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ? בְּשָׁעָה שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בְּמַעֲשָׂיו וּבְרוּאָיו הַנִּפְלָאִים הַגְּדוֹלִים וְיִרְאֶה מֵהֶן חָכְמָתוֹ שֶׁאֵין לָהּ עֵרֶךְ וְלֹא קֵץ - מִיָּד הוּא אוֹהֵב וּמְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר וּמִתְאַוֶּה תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לֵידַע הַשֵּׁם הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים מב, ג): "צָמְאָה נַפְשִׁי לֵאלֹהִים לְאֵל חָי". וּכְשֶׁמְּחַשֵּׁב בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ עַצְמָן - מִיָּד הוּא נִרְתַּע לַאֲחוֹרָיו וְיִפְחַד, וְיוֹדֵעַ שֶׁהוּא בְּרִיָּה קְטַנָּה שְׁפָלָה אֲפֵלָה עוֹמֶדֶת בְּדַעַת קַלָּה מְעוּטָה לִפְנֵי תְּמִים דֵּעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד (תְּהִלִּים ח, ד-ה): "כִּי אֶרְאֶה שָׁמֶיךָ מַעֲשֵׂה אֶצְבְּעֹתֶיךָ... מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ"'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה.

וְלָמַדְנוּ מִדְּבָרָיו: כִּי הַהַכָּרָה וְהַהִתְבּוֹנְנוּת הַתְּמִידִית בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ - הִיא מְבִיאָה אֶת הָאָדָם לְאַהֲבָה וְיִרְאָה.

הייליג · 20 פברואר 2025

שִׁעוּר לח

אֱמוּנָה שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתִי

בַּתְּפִלָּה יֵשׁ שְׁתֵּי בְּחִינוֹת, שֶׁהֵם: 'סִדּוּר שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם', וּ'שְׁאֵלַת צְרָכָיו', כַּמּוּבָא בַּגְּמָרָא (בְּרָכוֹת לב.): 'לְעוֹלָם יְסַדֵּר אָדָם שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם תְּחִלָּה וְאַחַר־כָּךְ יְבַקֵּשׁ צְרָכָיו'; כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (סַנְהֶדְרִין כב:): 'אֵין אִשָּׁה כּוֹרֶתֶת בְּרִית, אֶלָּא לְמִי שֶׁעוֹשֶׂה אוֹתָהּ כֶּלִי'. כִּי הַתְּפִלָּה נִקְרֵאת (מִשְׁלֵי לא, ל): "אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל"; כִּי עִקַּר הַתְּפִלָּה הוּא לְתַקֵּן כְּלֵי הַשֶּׁפַע בִּשְׁלֵמוּת. כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חָפֵץ לְהֵטִיב וְרוֹצֶה לְהַשְׁפִּיעַ טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ תָּמִיד, אַךְ מַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע רַק בְּמַעֲשֵׂה הַתַּחְתּוֹנִים דַּיְקָא, דְּהַיְנוּ עַל־יְדֵי בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּתַן לָהֶם הַמֶּמְשָׁלָה, עַל־יְדֵי שֶׁיְּתַקְּנוּ כְּלֵי הַשֶּׁפַע בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי תְּפִלָּה כְּתִקּוּנוֹ.

וְעִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה, כִּי אֱמוּנָה הִיא בְּחִינַת תְּפִלָּה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שְׁמוֹת יז, יב): "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", וְתַרְגּוּמוֹ: 'פְּרִישָׂן בִּצְלוֹ'; וְהָאֱמוּנָה צְרִיכָה לִהְיוֹת שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, וּבְלֹא זֶה אֵין לְהַתְּפִלָּה שְׁלֵמוּת, וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, כִּי שְׁלֵמוּת יְצִירַת הַכְּלִי בְּדִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה הַשְּׁלֵמָה, שֶׁהִיא הַכְּלִי לְקַבֵּל כָּל טוּב.

וּכְמוֹ שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא בּוֹרֵא הַכֹּל וּמַנְהִיג מוֹשֵׁל וּמַשְׁגִּיחַ, וּבְיָדוֹ לְשַׁנּוֹת אֶת הַטֶּבַע כִּרְצוֹנוֹ וּלְהַשְׁפִּיעַ כָּל טוּב - כֵּן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ, לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין וּמַקְשִׁיב כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, אֲפִלּוּ מֵהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים! כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה. וְיֵשׁ כֹּחַ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ בְּרַחֲמִים אֶצְלוֹ יִתְבָּרַךְ אִם יִתְפַּלֵּל בֶּאֱמֶת אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קמה, יח): "קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו" וְכוּ'. וְכָל זְמַן שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ גַּם לוֹ כֹּחַ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע בִּתְפִלָּתוֹ - אֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁלְּפִי דַּעְתּוֹ הוּא רָחוֹק מִלְּקַבֵּל וּלְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע, מֵאַחַר שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בְּעַצְמוֹ שֶׁתְּפִלָּתוֹ עוֹשָׂה רֹשֶׁם.

עַל־כֵּן עִקַּר הִתְהַוּוּת הַ'כְּלִי' עַל־יְדֵי הַתְּפִלָּה לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל הַשֶּׁפַע וְלִפְעֹל בַּקָּשָׁתוֹ - הוּא עַל־יְדֵי שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת, שֶׁמַּאֲמִין בַּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא כָּל־יָכוֹל שַׁלִּיט וּמוֹשֵׁל וּמַנְהִיג כִּרְצוֹנוֹ, וְהוּא חַנּוּן וְרַחוּם וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה.

וּבִשְׁבִיל זֶה צְרִיכִים לְסַדֵּר 'שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם' תְּחִלָּה, וְאַחַר־כָּךְ 'לִשְׁאֹל צְרָכָיו', כִּי עַל־יְדֵי סִדּוּר 'שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם' - מִתְחַזֶּקֶת הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת. וְעַל־כֵּן מַזְכִּירִים בִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה בְּסִדּוּר שְׁבָחָיו זְכוּת אָבוֹת, כְּדֵי לְחַזֵּק הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים תָּמִיד וְעָשָׂה חֲסָדִים גְּדוֹלִים עִם אֲבוֹתֵינוּ וְשָׁמַע תְּפִלָּתָם תָּמִיד, וּבְכֹחָם וּזְכוּתָם אָנוּ מִתְחַזְּקִים שֶׁיִּשְׁמַע גַּם אֶת תְּפִלָּתֵנוּ וִימַלֵּא מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ בְּרַחֲמִים.

וְזֶהוּ כְּלַל סִדּוּר שְׁבָחָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁאוֹמְרִים בִּתְחִלַּת הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים, אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ אֱלֹקֵי אַבְרָהָם וְכוּ' הָאֵל הַגָּדוֹל וְכוּ' גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים וְקוֹנֶה הַכֹּל וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת - שְׁבָחָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁגָּמַל עִמָּהֶם חֶסֶד וְשָׁמַע תְּפִלָּתָם תָּמִיד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְיַחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, וְהוּא זוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גּוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם - שֶׁהֵם אֲנַחְנוּ עַמּוֹ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר שֶׁאָנוּ מְעֻתָּדִים לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה בְּקָרוֹב וּלְקַבֵּל כָּל טוּב וְכוּ'.

וְעַל־יְדֵי שֶׁאָנוּ מַזְכִּירִין כָּל זֶה בִּשְׁבָחָיו, [כִּי זֶה עִקַּר שְׁבָחָיו כְּשֶׁמַּזְכִּירִין טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ, כִּי זֶה עִקַּר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כַּנּוֹדָע], מִתְחַזֵּק לִבֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל בְּלֵב שָׁלֵם אֵלָיו יִתְבָּרַךְ עַל צְרָכֵינוּ, כִּי מִתְחַזֶּקֶת אֶצְלֵנוּ הָאֱמוּנָה בְּעַצְמֵנוּ שֶׁיְּרַחֵם גַּם עָלֵינוּ וְיִשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ וְיַשְׁפִּיעַ לָנוּ כָּל טוּב, כַּאֲשֶׁר שָׁמַע תְּפִלַּת אֲבוֹתֵינוּ וְיִחֵד שְׁמוֹ עֲלֵיהֶם, וְכָךְ נַעֲשֶׂה לָנוּ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע. נִמְצָא שֶׁסִּדּוּר שְׁבָחָיו קֹדֶם שְׁאֵלַת צְרָכָיו הוּא בִּשְׁבִיל לְתַקֵּן הַכְּלִי בִּשְׁלֵמוּת לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע.

וְעַל־כֵּן בְּסִיּוּם שְׁאֵלַת צְרָכָיו מְסַיְּמִין בְּבִרְכַּת 'שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה', כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כְּשֶׁאָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַכְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע, וְאָנוּ מִתְחַזְּקִים בֶּאֱמוּנָה זֹאת, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עַל־יְדֵי שֶׁסִּדַּרְנוּ שְׁבָחָיו יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה תְּחִלָּה שֶׁהוּא אֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת וּמֵבִיא גּוֹאֵל וְכוּ'.

אֲבָל עֲדַיִן צְרִיכִים יְגִיעָה וַעֲבוֹדָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת חָזָק בֶּאֱמוּנָה זֹאת בִּשְׁלֵמוּת - לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ, שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹל כָּל דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ, כִּי יֵשׁ כַּמָּה מִינֵי חֲלִישׁוּת הַדַּעַת בְּלֵב הָאָדָם בְּעִנְיָן זֶה, כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ כָּל אֶחָד בְּעַצְמוֹ, וְרֹב בְּנֵי־אָדָם נִדְמֶה לָהֶם: 'שֶׁהוּא אֵין לוֹ כֹּחַ לָזֶה', וְעַל־כֵּן אֵינוֹ מִתְחַזֵּק בִּתְפִלָּה. וְעִקַּר הַיְגִיעָה הוּא בַּתְּחִלָּה, דְּהַיְנוּ בְּעֵת שֶׁמַּתְחִיל לְהִתְחַזֵּק לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה, בִּבְחִינַת (מְכִילְתָּא, פֶּרֶק ב): 'כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת', כִּי אָז עֲדַיִן לֹא רָאָה שׁוּם פְּעֻלָּה עַל־יְדֵי תְּפִלָּתוֹ.

אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּכָל כֹּחוֹ לְהִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה עַד שֶׁזּוֹכֶה לִפְעֹל אֵיזֶה דָּבָר בִּתְפִלָּתוֹ, כְּגוֹן שֶׁהִתְפַּלֵּל עַל אֵיזֶה דָּבָר וְנַעֲנָה, אֲזַי הוּא מִתְחַזֵּק בָּזֶה לְהַאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ כֹּחַ לִפְעֹל בִּתְפִלָּתוֹ מֵאַחַר שֶׁרוֹאֶה שֶׁכְּבָר שָׁמַע הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ גַּם תְּפִלָּתוֹ וְנַעֲנָה, וְאָז נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ כְּלִי לְקַבֵּל הַשֶּׁפַע. כִּי הִתְהַוּוּת הַכְּלִי הוּא עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה - שֶׁמַּאֲמִין גַּם בְּעַצְמוֹ שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ גַּם תְּפִלָּתוֹ.

לָמַדְנוּ הַיּוֹם כְּלָל גָּדוֹל וּבָרוּר בְּחַיֵּי הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ – צָרִיךְ אֱמוּנָה שֶׁה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה, וְצָרִיךְ אֱמוּנָה שֶׁה' שׁוֹמֵעַ אֶת הַתְּפִלָּה שֶׁלִּי, וְצָרִיךְ אֱמוּנָה שֶׁה' מַמְשִׁיךְ שֶׁפַע עַל־יְדֵי תְּפִלָּתִי. וְאָז בֶּאֱמֶת זוֹכִים לִרְאוֹת אֵיךְ הַתְּפִלָּה פּוֹעֶלֶת יְשׁוּעוֹת נִפְלָאוֹת, אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה לֶאֱמוּנָה כָּזֹאת!

הייליג · 9 מרץ 2025

שִׁבְעִים פָּנִים לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא

לָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה יֵשׁ הַרְבֵּה גְּוָנִים, כְּמוֹ לַתּוֹרָה עַצְמָהּ, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ 'שִׁבְעִים פָּנִים לַתּוֹרָה' (זֹהַר בְּרֵאשִׁית, מז:), כָּךְ יֵשׁ לָאֱמוּנָה שִׁבְעִים פָּנִים, הַכַּוָּנָה שִׁבְעִים זָוִיּוֹת, וּמִתּוֹךְ הַשִּׁבְעִים מִסְתַּעֲפִים אֵינְסוֹף שְׁבִילִים, הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת, הָאַחְדוּת הַפְּשׁוּטָה מוּבֶנֶת לְכֻלָּם, שֶׁיֵּשׁ רַק אֶחָד וְיָחִיד, אֲבָל דִּמְיוֹנוֹת יֵשׁ הַרְבֵּה, כָּל אֶחָד מְצַיֵּר אֶת הָאֱלֹקוּת, כִּבְיָכוֹל, כְּפִי הַכֵּלִים הַמְּיֻחָדִים שֶׁלּוֹ, זוֹ תִפְאַרְתּוֹ שֶׁל בּוֹרֵא עוֹלָם, שֶׁהוּא מִתְלַבֵּשׁ בְּכָל־כָּךְ הַרְבֵּה בְּרִיּוֹת, וְכָל הַפְּעֻלּוֹת הַמְשֻׁנּוֹת וְהַמִּשְׁתַּנּוֹת מַסְכִּימוֹת לְדַעַת אַחַת, שֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת פְּשׁוּטָה, שֶׁיֵּשׁ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהוּא "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ", וְ"אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" מַמָּשׁ.

הַחִבּוּר הָאֲמִתִּי לַה', הַיּוֹם־יוֹמִי, הַקָּבוּעַ וְהָרָצִיף, מֵבִיא אֶת הָאָדָם לִגְבָהִים שֶׁל מַמָּשׁ בְּחַיָּיו, הַרְבֵּה מִן הַצָּרוֹת וְהַתְּלָאוֹת שֶׁאָנוּ סוֹבְלִים בְּחַיֵּינוּ, גַּם יִרְאֵי הַשָּׁמַיִם וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה, הֵן מֵחֲמַת שִׁכְחַת הַבּוֹרֵא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דְּבָרִים לא, יז): "עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה"; "אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי" - זֶה כָּל הַסִּפּוּר, לָדַעַת שֶׁיֵּשׁ ה' בְּתוֹכִי, שֶׁהוּא חַי בְּקִרְבִּי מַמָּשׁ, שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת נִמְצָא וּמָצוּי לִי כָּאן וְעַכְשָׁו, הַתֶּדֶר הַגָּבוֹהַּ הַזֶּה, נֶעְלָם מִדֵּי פַּעַם, וְעָלֵינוּ לַעֲמֹל לְגַלּוֹתוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ אֲנָשִׁים שֶׁל הֶסְתֵּר וְהִתְחַבְּאוּת - אָנוּ נִסְתָּרִים מֵהַשֵּׁם, וְהוּא אָכֵן "אֵל מִסְתַּתֵּר", כְּדִבְרֵי הַנָּבִיא יְשַׁעְיָה (מה, טו), וְאָנוּ גַּם, בְּגַשְׁמִיּוּתֵינוּ וּבָאֶגוֹ הַמְּנֻפָּח שֶׁלָּנוּ שׁוֹכְחִים אוֹתוֹ. הַמְגֻחָךְ הוּא, שֶׁהַשִּׁכְחָה שֶׁלָּנוּ עֲטוּפָה בַּהֲמוֹן לְשֵׁם שָׁמַיִם, בַּהֲמוֹן תֵּרוּצִים, אֲבָל בְּתַכְלִית – שִׁכְחַת הַשֵּׁם.

זוֹ הָעֲבוֹדָה שֶׁלָּנוּ בְּעוֹלָמֵנוּ, לְהַזְכִּיר לְעַצְמֵנוּ, וּבְכָל רֶגַע מֵחָדָשׁ אֶת הַ"שִּׁוִיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד", כִּי "תָּמִיד" זֶה "תָּמִיד" מַמָּשׁ!! בְּלִי לְהַגִּיד 'אֲבָל'… כְּמוֹ שֶׁרוֹאִים הַרְבֵּה פְּעָמִים, כַּאֲשֶׁר מְדַבְּרִים עִם בְּנֵי־אָדָם, אַף הַמַּאֲמִינִים בְּיוֹתֵר, אָנוּ נִתְקָלִים בַּהֲמוֹן 'אֲבָל', הַהוּא מִתְלוֹנֵן, וְאוֹמְרִים לוֹ: 'הֲלוֹא זֶה מֵהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא', הוּא אוֹמֵר: 'נָכוֹן! אֲבָל'… - בְּלִי קֶשֶׁר, צָרִיךְ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לְנַחֵם אֶת מִישֶׁהוּ בְּשָׁעָה שֶׁצַּעֲרוֹ מֻטָּל לְפָנָיו, כִּי אָז אֵין לוֹ אֶת הַמֹּחִין הַדְּרוּשִׁים לְהַכָלַּת הָאֱמוּנָה שֶׁלּוֹ עַצְמוֹ, אֲבָל זֶה אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ עַל עַצְמֵנוּ כִּבְנֵי־אָדָם, שֶׁאָנוּ בְּעֶצֶם נִדְרָשִׁים לַחֲזֹר לַעֲבוֹדָה הַמַּתְמֶדֶת בְּכָל רֶגַע מַמָּשׁ.

בְּסֵתֶר לִבָּם, רַבִּים מוֹאֲסִים בַּתֶּדֶר הַזֶּה – כָּל הַיּוֹם רַק 'הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא', 'הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא', 'הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא'. וְכִי אֵין עוֹד נוֹשְׂאֵי חַיִּים? הַכֹּל קַו אֶחָד אָחִיד וְזֶהוּ? זֶה מְשַׁעֲמֵם... הַמִּאוּס הַזֶּה יוֹשֵׁב עַל אִי הַכָּרַת הָעִנְיָן לַאֲשׁוּרוֹ, זֶהוּ יַחַס כְּלַפֵּי אֱלֹקִים שֶׁהוּא רָחוֹק מֵאִתָּנוּ, כִּבְיָכוֹל, אֵיזֶה מַשֶּׁהוּ תָּלוּשׁ אֵי שָׁם, אֲבָל הָאֱמוּנָה שֶׁלָּנוּ – הִיא מַשֶּׁהוּ נוֹכֵחַ בֶּאֱמֶת בְּחַיֵּינוּ, לְהַכְנִיס אֶת הַבּוֹרֵא בִּלְבָבֵנוּ מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ חוֹוִים אֶת הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ עַצְמָם – כָּךְ לַחֲווֹת אֶת הָאֱלֹקוּת הָאוֹפֶפֶת אֶת כָּל הַיְּקוּם, בְּכָל הַזְּמַן, בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל מַצָּב.

זֶה אָמוּר לְהָבִיא טַעַם טוֹב לְחַיִּים, תְּחוּשַׁת הַמּוּגָּנוּת, הַהֲבָנָה שֶׁאַתֶּם לֹא לְבַד, שֶׁקָּדוֹשׁ שָׁרוּי בְּתוֹכְכֶם – הִיא מַקְסִימָה עַד לְאַחַת, הַהֲנָאָה שֶׁאֶפְשָׁר לִשְׁאֹב מֵחַיִּים כָּאֵלֶּה – אֵין לָהּ אוֹתִיּוֹת מַגְבִּילוֹת בִּכְלָל, הַכֹּל כָּל־כָּךְ נִפְלָא פִּתְאֹם, גַּם הַדְּבָרִים הַמְּעִיקִים וְהַקְּשָׁיִים – מִתְגַּלִּים כְּשָׂפָה מְיֻחֶדֶת שֶׁל ה', כְּדַאי לָנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בָּהּ וּלְהַקְשִׁיב לָהּ, הִיא שְׂפַת הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ, הִיא בְּעֶצֶם הַמָּזוֹן שֶׁלָּהּ בְּעוֹלָמֵנוּ. לֹא נַקְשִׁיב לְעַצְמֵנוּ?

זֶהוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ עֶצֶם עַצְמִיּוּת שֶׁל אֱלֹקוּת, כִּבְיָכוֹל, הֲרֵי אָנוּ חֵלֶק אֱלוֹקַ מִמַּעַל מַמָּשׁ, וִיתֵירָה מִזֹּאת, אָנוּ פֹּה כְּדֵי לְגַלּוֹת אֶת הַגִּלּוּי הַזֶּה שֶׁל דְּבֵקוּת וֶאֱמוּנָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ, בִּרְצוֹנֵנוּ אוֹ שֶׁלֹּא, הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ יִהְיוּ נַעֲשִׂים דַּרְכֵּנוּ, וְזֶה סוֹד עַל הַגִּלְגּוּלִים שֶׁאָנוּ מִתְגַּלְגְּלִים בֵּין בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבֵין בָּעוֹלָמוֹת שׁוֹנִים, כְּדֵי לְהַגִּיעַ אֶל הַתַּכְלִית הַזֹּאת, תַּכְלִית הַטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁאָנוּ מֻכְרָחִים לְקַבֵּל.

שיעורי אמונה

כותרת האשכול

משתמש פעיל

זְהִירוּת מִקְּלִפַּת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי"​

משתמש פעיל

פֶּסַח שֵׁנִי – קִרְבַת אֱלֹקִים בְּכָל זֹאת​

משתמש פעיל

הִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנַת הַיִּחוּד​

משתמש פעיל

עֲבוֹדַת אֱמוּנָתֵנוּ בִּשְׁלִילַת הַגַּשְׁמוּת​

משתמש פעיל

קַדְמוּת הַבּוֹרֵא – צִיּוּן דֶּרֶךְ לֶאֱמוּנָה​

משתמש פעיל

משתמש פעיל

משתמש פעיל

נוֹלַדְנוּ כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא​

משתמש פעיל

חוֹבַת לִמּוּד דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים​

משתמש פעיל

חוֹבַת פִּרְסוּם הָאֱמוּנָה​

משתמש פעיל

סוֹד נְבוּאַת משֶׁה רַבֵּנוּ​

משתמש פעיל

עָמְקָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה​

משתמש פעיל

קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה – אִיתוּתֵי אֱמוּנָה​

משתמש פעיל

כָּל מִצְוֹתֶיךָ – אֱמוּנָה!​

משתמש פעיל

מְלַוֶּה־מַלְכָּה – סְעֻדַּת הוֹדָאָה עַל הָאֱמוּנָה​

משתמש פעיל

מַשְׁמָעוּת הָאֱמוּנָה בְּתוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם (א)​

משתמש פעיל

שִׁעוּר לז​

לִלְמֹד אֶת הַיִּרְאָה שֶׁל הַר־סִינַי​

משתמש פעיל

אֱמוּנָה שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתִי​

משתמש פעיל

שִׁבְעִים פָּנִים לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא​

זְהִירוּת מִקְּלִפַּת "כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי"

פֶּסַח שֵׁנִי – קִרְבַת אֱלֹקִים בְּכָל זֹאת

הִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנַת הַיִּחוּד

עֲבוֹדַת אֱמוּנָתֵנוּ בִּשְׁלִילַת הַגַּשְׁמוּת

קַדְמוּת הַבּוֹרֵא – צִיּוּן דֶּרֶךְ לֶאֱמוּנָה

נוֹלַדְנוּ כְּדֵי לְהַכִּיר אֶת הַבּוֹרֵא

חוֹבַת לִמּוּד דִּבְרֵי הַנְּבִיאִים

חוֹבַת פִּרְסוּם הָאֱמוּנָה

סוֹד נְבוּאַת משֶׁה רַבֵּנוּ

עָמְקָהּ שֶׁל הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה

קְשָׁיֵי הַפַּרְנָסָה – אִיתוּתֵי אֱמוּנָה

כָּל מִצְוֹתֶיךָ – אֱמוּנָה!

מְלַוֶּה־מַלְכָּה – סְעֻדַּת הוֹדָאָה עַל הָאֱמוּנָה

מַשְׁמָעוּת הָאֱמוּנָה בְּתוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם (א)

שִׁעוּר לז

לִלְמֹד אֶת הַיִּרְאָה שֶׁל הַר־סִינַי

אֱמוּנָה שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתִי

שִׁבְעִים פָּנִים לִדְבֵקוּת הַבּוֹרֵא