• וּפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ
    ───   חג הסוכות   ───
    פורום אוצר התורה מאחל לחו״ר הפורום ולכל בית ישראל
    חג סוכות שמח! חג שמח
    שנזכה לשמחת החג, לסוכת שלום ולשנה של ברכה.

דוד בן ישי

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
948
תודות
4,305
נקודות
240
לדעת הגר"א בשיר של יום בחנוכה אומרים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד וגו',
ויל"ע טובא האם סגי במה שאומר קודם פסוקי דזמרה דמהו הענין לומר פעם נוספת,
וכן יל"ד ביום א' שיש קריאת התורה כגון חנוכה דלחולקים על הגר"א אומרים את המזמור שאומרים בהחזרת הס"ת,
וכן עוד כה"ג,
ובכל זה יל"ד אי סגי באמירה פעם אחת ודו"ק היטב.
 
לדעת הגר"א בשיר של יום בחנוכה אומרים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד וגו',
ויל"ע טובא האם סגי במה שאומר קודם פסוקי דזמרה דמהו הענין לומר פעם נוספת,
וכן יל"ד ביום א' שיש קריאת התורה כגון חנוכה דלחולקים על הגר"א אומרים את המזמור שאומרים בהחזרת הס"ת,
וכן עוד כה"ג,
ובכל זה יל"ד אי סגי באמירה פעם אחת ודו"ק היטב.
ובכל זה יש לדון, במי שאומר את ספר התהילים, שידלג על פסוקי דזמרה..
 
נערך לאחרונה:
לדעת הגר"א בשיר של יום בחנוכה אומרים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד וגו',
ויל"ע טובא האם סגי במה שאומר קודם פסוקי דזמרה דמהו הענין לומר פעם נוספת,
וכן יל"ד ביום א' שיש קריאת התורה כגון חנוכה דלחולקים על הגר"א אומרים את המזמור שאומרים בהחזרת הס"ת,
וכן עוד כה"ג,
יש תקנה לאומרו בבפסוקי דזמרה/בהכנסת ס"ת ויש תקנה לאומרו בשיר של יום.
אין עושין מצוות חבילות חבילות.
 
כיוצא בזה עוד שני מקרים דומים לפולמוס:
כשיש קריא"ת ביום ראשון, אם אפשר לומר היום יום ראשון וכו' ולומר לדוד מזמור בהכנסת ספר התורה.
כשרצים להספיק קידוש לבנה בציבור, ומחכים עם העלינו לשבח, אם צריך לומר פעמיים עלינו.
 
כשרצים להספיק קידוש לבנה בציבור, ומחכים עם העלינו לשבח, אם צריך לומר פעמיים עלינו.
ולכאו' חילוק גדול איכא,
דהא כבר נתבאר דיסוד השאלה מהו ענין אמירת השיר של יום במועדים להגר"א דיש לומר בזה צדדים רבים ודו"ק.
משא"כ עלינו לשבח דודאי עניינו סוף התפילה וכמבואר דבב' תפילות מחוברות אומרים פעם אחת,
ובאצת זוהי קושיא גדולה על מנהג העולם,
ולכאו' המנהג משום דפעמים עושים קידוש לבנה לא סמוך לתפילה,
ובאמת אני נוהג כשמעריב מחובר לקידוש לבנה לומר פעם אחת אחר הקידוש לבנה, [ולא להיפוך],
ואף דיש לומר בזה צדדים אחרים אמנם הפשטות אהובה.
 
דהא כבר נתבאר דיסוד השאלה מהו ענין אמירת השיר של יום במועדים להגר"א דיש לומר בזה צדדים רבים ודו"ק.
אמירת שיר של יום במועדים ובראשי חדשים אינה חידוש של הגר"א
וכבר קדמו בזה במס' סופרים
מסכתות קטנות מסכת סופרים פרק יח הלכה ג
בחנוכה, ארוממך י"י.
ולכך איך עולה על דעת אי מי לבטלה?
 
לכאו' הוא חידש לנהוג כך, לא???
לכאו' לא
ספר המנהיג דיני תפילה עמוד קח
ובחנוכה מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, שגם אנו קורי' בפרשיו' חנוכת הבית כל ימי חנוכה, ובפורים על איילת השחר, שמדבר מאסתר, כדאי' במגילה נקרא', למה נמשלה אסתר לאיילת, וכן הדעת נוטה לעשות, וכן ישר בעיניי.
 
לכאו' הוא חידש לנהוג כך, לא???​
אולי כדאי שתציע לסידורים שיכתבו הנוהגים כדעת המנהיג...​
ובינותי מעט בדבר, וזה אשר העליתי
טור אורח חיים הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים סימן קלג
ובכל זמן וזמן משנין המזמור לפי ענינו ג)כגון ברכי נפשי בר"ח וכאיל תערוג על אפיקי מים בחולו של מועד ומזמור שיר חנוכת הבית בחנוכה ובפורים למנצח על אילת השחר ומנהג טוב הוא

וכתב ע"ז
שיירי כנסת הגדולה הגהות טור אורח חיים סימן קלג
אמר המאסף: מנהג פשוט בכל המקומות שראיתי דבר"ח וח"ה וחנוכה ופורים, במקום השיר שהיו הלוים אומרים, אומרים שיר אחר מענינו של יום, בר"ח ברכי נפשי, בח"ה דפסח הודו לה', ובח"ה דחג כאיל תערוג, ובחנוכה מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, ובפורים למנצח על אילת השחר. ותמה אני מי התיר להם לשנות השיר שהיו הלוים אומרים בכל יום. ובינותי בספרים וראיתי שמנהג זה בא להם מדברי רב"ה ז"ל שבכאן, וסוברים דרב"ה ז"ל על השיר שהיו הלוים אומרים במקדש קאמר. אפילו נודה בזה, ארב"ה ז"ל גופיה איכא לאקשויי מנא ליה הא. אבל כד מעינינן שפיר בדבריו חזינן דלאו הכי הוא, שאם כך הוא פי' דבריו, היל"ל זה למטה אחר מ"ש ואומר השיר שהיו הלוים אומרים במקדש כו'.
ולכן אני אומר דמ"ש רב"ה ז"ל, ובכל זמן וזמן משנין המזמור, על מזמור לדוד הטה ה' אזנך ענני שכתב למעלה קאמר. דיקא נמי דקאמר משנין המזמור ולא קאמר משנין השיר, כמ"ש למטה ואומר השיר שהיו הלוים אומרים וכו'. וכן מצאתי להרד"א בסדר תפלות של חנוכה כתב, וכל שמונת ימי חנוכה אומר לאחר התפלה במקום תפלה לדוד מזמור שיר חנוכת הבית לדוד לחוד, והשיר שהיו הלוים אומרים לחוד, שכ"כ בתפלת החול בכל ז' ימי החול תפלה לדוד. וגם נהגו לומר בכל ימי השבוע השיר שהיו הלוים אומרים במקדש. ועל פי זה הנהגתי פה איזמיר בק"ק פורטיגל יע"א שלא לדלג מכל וכל השיר שהיו הלוים אומרים בכל יום, אלא שיאמרו השיר שהיו הלוים אומרים בכל יום והשיר מענינו של יום. וכן נראה מדברי מהרמ"ע מפאנו סימן כ"ה שכתבתי במהדורא א'.
ואלא מיהו איזה מקדים, כתבתי בתשובה חא"ח סימן מ"ו שהדעת נוטה שהשיר שהיו הלוים אומרים במקדש קודם, דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ויראה שכן דעת מהרמ"ע מפאנו שכתב בסימן הנז': ואולם בכל יום שיש בו קרבן מוסף הש"צ שלנו אומר השיר של היום קודם הוצאת ספר תורה, ואחר המוסף אומר השיר המיוחד לקרבן מוסף. ע"כ. ולא ביאר הרב ז"ל בחנוכה ופורים שאין שם קרבן מוסף היאך היה נוהג. ואפשר דקודם הוצאת ספר תורה היה אומר השיר שבכל יום, ואחר הוצאת ספר תורה השיר מענינו של יום. אבל אני הנהגתי ביום חנוכה לומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד קודם המזמור שהיו הלוים אומרים במקדש משום פרסומי ניסא. והארכתי בזה בתשובה הנז', ואכתבנו בס"ד בטור זה סימן תרפ"ד בהגהת בית יוסף [סק"א], יע"ש.​
 
לדעת הגר"א בשיר של יום בחנוכה אומרים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד וגו',
ויל"ע טובא האם סגי במה שאומר קודם פסוקי דזמרה דמהו הענין לומר פעם נוספת,
וכן יל"ד ביום א' שיש קריאת התורה כגון חנוכה דלחולקים על הגר"א אומרים את המזמור שאומרים בהחזרת הס"ת,
וכן עוד כה"ג,
ובכל זה יל"ד אי סגי באמירה פעם אחת ודו"ק היטב.
וכן ילה"ק בפסח שאומרים לדעת הגר"א בצאת ישראל למרות שאמרו כבר בהלל.
ויש להוסיף דמה שבשבת אומרים מזמור שיר ליום השבת למרות שאמרו כבר בפסוקי דזמרה דהתם זהו השיר ששרו בבית המקדש
משא"כ הכא. ויש דעות שגם בבית המקדש שרו כך אמנם חידושא הוא.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓