• דִּרְשׁוּ ה׳ בְּהִמָּצְאוֹ
    עשרת ימי תשובה
    פורום אוצר התורה

גברא זוטרא

משתמש ותיק
gemgemgemgem
הודעות
246
תודות
805
נקודות
101
החזו"א באמונה ובטחון ריש פ"ב כותב, כי עניין הביטחון הוא להאמין כי אין מקרה בעולם וכל דבר מושגח בהשגחה פרטית, ולא כפי שהשתרבב בדעת הבריות כי ענין הביטחון הוא- שכשאדם נקלע למצב שאין העתיד ברור שעליו להאמין כי יהיה טוב, אלא לדעת שכל מה שיקרה לטוב ולמוטב הכל מנוהל בדיקדוק מלמעלה.
וידוע המושג "שלוות הבוטח" כי הבוטח רגוע תמיד, ולכאו' אינו מובן כי אם ענין הביטחון הוא להאמין שאין מקרה בעולם כלל לטוב ולמוטב, א"כ מה שייך כי הבוטח יהיה רגוע?
 
נכון, אל לא התכוונתי למושג הספרותי, אלא למציאות שאנשים בעלי ביטחון הם אנשים רגועים ואי"ז ברור למה...
אולי תסביר איך בנ"א מרגיש כשהוא בוטח.
כשאתה סומך על מישהו (למשל כשאתה שולח מישהו לקנות משהו עבורך) אתה רגוע, או שאולי לא, (ואז כנראה חסר לך באמון לבנ"א).
 
נכון, אל לא התכוונתי למושג הספרותי, אלא למציאות שאנשים בעלי ביטחון הם אנשים רגועים ואי"ז ברור למה...
כי כשאין לך מה לעשות בנידון אתה רגוע
כל הלחץ של האנשים זה שהם צריכים לעשות את זה ואת זה, ואם הם לא יספיקו להגיש את הטופס עד ל... הם יפסידו, ולרוץ לא להפסיד את החלוקה או האוטובוס וכדו'
 
כשאתה סומך על מישהו (למשל כשאתה שולח מישהו לקנות משהו עבורך) אתה רגוע, או שאולי לא, (ואז כנראה חסר לך באמון לבנ"א).
את ה' אתה לא שולח
ואתה לא יודע אם הוא יחליט אם יפול עליך הטיל או לא
אתה רק יודע שאם הוא רוצה זה יקרה גם אם תסתתר 50 אמה מתחת האדמה
 
זה בדיוק הענין של שלוות הבוטח ואף שלא אתה הוא זה ששולח אותו.
(ואנו רואים שיש אנשים שבוטחים בח"כ למשל אף שלא הם שלחו אותם ואולי היו מעדיפים לבחור אחרים ועכ"ז הם בוטחים בהם
שיעשו את מה שצריך).
 
כי כשאין לך מה לעשות בנידון אתה רגוע
כל הלחץ של האנשים זה שהם צריכים לעשות את זה ואת זה, ואם הם לא יספיקו להגיש את הטופס עד ל... הם יפסידו, ולרוץ לא להפסיד את החלוקה או האוטובוס וכדו'
ומה עם פחד?
 
א' שלווה זה לא ההפך מפחד
ב' מתי?
רוב הזמן אין מה לפחד
ומלבד זאת כשהמוח מבין שהפחד לא יניע את האדם לפעולה, אלא האדם ישאר בטוח ויקבל את ההחלטה של מה יקרה כפי שהוכתבה מלמעלה, אוטומטית הפחד יופיע פחות ופחות
 
מתי?
רוב הזמן אין מה לפחד
ומלבד זאת כשהמוח מבין שהפחד לא יניע את האדם לפעולה, אלא האדם ישאר בטוח ויקבל את ההחלטה של מה יקרה כפי שהוכתבה מלמעלה, אוטומטית הפחד יופיע פחות ופחות
לדוגמ' כשעומד מחבל אל מולו של האדם הבוטח הוא לא מפחד???
 
תוכ"ד עולה בדעתי לומר, כי החזו"א בסוף פ"ב מוסיף כי הבוטח רוח קודש חופפת עליו מלמעלה ומבשרתו כי יעזרהו ה' וענין זה משתנה ברמת הבוטח בין אדם לחברו, כלומר דאי"ז משהו בדרך הטבע אלא איזה כח עליון,
ואולי שלוות הבוטח לפי החזו"א מגיעה מכך, כאו"א לפי דרגתו.
 
לדוגמ' כשעומד מחבל אל מולו של האדם הבוטח הוא לא מפחד???
כשיודע בוודאות שאין מולו מחבל אלא חתיכת בשר שה' מזיז אותה
וה' הוא היחיד שיחליט האם המחבל יזיז אצבע ומה הוא יעשה איתה
הוא לא מפחד.
הוא יודע שיכול להיות שהוא ימות, אבל זה לא מפחיד אותו
 
אולי יסביר מר מה הפשט בזה?
וכי כשאדם נמצא במצב שאין לו שום אופציה להתגונן הוא לא פוחד?
התחושה של פחד היא תחושה הנובעת מחוסר וודאות לגבי העתיד,
אדם מפחד לא רק ממקרים רעים, אלא כל שתחושת הביטחון שלו רופפת הוא חש תחושת פחד,
לדגומא אדם נכנס לכולל חדש הרבה פעמים יש לו תחושת פחד, למרות שכנראה לא יהרגו אותו, אבל אדם מפחד איך יתחסו אלי וכו' וכו',
אדם שהרגיל את עצמו לחוש שהוא בידים של הקב"ה, כגמול עלי אמו, אין לו תחושת פחד, משום שאין לו את המושג של חוסר וודאות, דבכל מקום הוא בידים של הקב"ה, ומה לי כשהוא בביתו, ומה לי כשהוא מול מחבל, תמיד הוא בחיקו של הקב"ה,
תחושת הפחד וחוסר הביטחון היחיד שאמור להיות לעובד אלוקים, הוא הפחד מכשלון והפחד מחטא, כיון שכח הבחירה נמסר בידי האדם, ויכול להכשל בבחירתו, צריך לפחד ולירא שמא יכשל, שדבר זה אינו בטוח.
 
אדם יכול לבטוח שיהיה טוב, אך חיוב בטחון עליו נסוב החזו"א הוא שמה שנעשה הינו מהשם (כי לא ייתכן לחייב אדם לבטוח שיהיה טוב)
אדם שיבטח כי יהיה טוב לו, כלומר כפי הנראה לטוב בעיניו אי"ז ממדת הביטחון, אלא טעות אסטרטגית, כי כשהקב"ה יחליט מה באמת טוב לו וזה אולי יהיה הפוך ממה שחשב א"כ אולי חלילה יגיע מכך לידי חסרון אמונה....
 
החזו"א באמונה ובטחון ריש פ"ב כותב, כי עניין הביטחון הוא להאמין כי אין מקרה בעולם וכל דבר מושגח בהשגחה פרטית, ולא כפי שהשתרבב בדעת הבריות כי ענין הביטחון הוא- שכשאדם נקלע למצב שאין העתיד ברור שעליו להאמין כי יהיה טוב, אלא לדעת שכל מה שיקרה לטוב ולמוטב הכל מנוהל בדיקדוק מלמעלה.
וידוע המושג "שלוות הבוטח" כי הבוטח רגוע תמיד, ולכאו' אינו מובן כי אם ענין הביטחון הוא להאמין שאין מקרה בעולם כלל לטוב ולמוטב, א"כ מה שייך כי הבוטח יהיה רגוע?
האם ביטחון זה לחיות באשליות??
קודם כל צריך להסתכל על המציאות - האם חולים תמיד נרפאים? האם כשעומדים מול מחבל תמיד ניצלים?
מאחר והתשובה היא לא, זה מלמד אותנו שהביטחון לא צריך להיות שהכל יסתדר לפי מה שאנחנו רוצים.

החזו"א מבאר - ומי שמעיין היטב בדבריו, יראה זאת להדיא - כי הביטחון מגיע עם האמונה שלא משנה מה יהיה זה תמיד יהיה טוב.
אדם שיעמוד מול מחבל וימות - זה יהיה טוב, בדיוק באותה מידה שיהיה טוב אם הוא ינצל.
וכשהוא לא ימצא את הזיווג שלו - זה יהיה טוב, בדיוק באותה מידה שיהיה טוב אם הוא ימצא אותו בקלות.
וכשלא יהיו לו ילדים - זה יהיה טוב, בדיוק באותה מידה שיהיה טוב אם יוולד לו ילד מיד בזמן הראשון.

ומאחר שהאמונה קיימת, והכל טוב ואין רע יורד מלמעלה,
יורדת על האדם שלווה אמיתית, מאחר וכל מה שיקרה לו - בין אם יחיה ובין אם ימות - הכל לטובתו המלאה.
 
אדם שיבטח כי יהיה טוב לו, כלומר כפי הנראה לטוב בעיניו אי"ז ממדת הביטחון, אלא טעות אסטרטגית, כי כשהקב"ה יחליט מה באמת טוב לו וזה אולי יהיה הפוך ממה שחשב א"כ אולי חלילה יגיע מכך לידי חסרון אמונה....
כך אתה סבור, והיו גם רבים וטובים כמוך. אולם הגרי"ס כמדו' (היו כאלו בודאי) כן סברו שניתן לבטוח בדבר מסויים אם כי שאין זאת מצוה.
ובכל אופן אם יודעים שהכל מה' בודאי אפשר להיות שלווים. (וראה בחובה"ל שהובא כבר בודאי שביאר זאת בטוטו"ד)
 
כך אתה סבור, והיו גם רבים וטובים כמוך. אולם הגרי"ס כמדו' (היו כאלו בודאי) כן סברו שניתן לבטוח בדבר מסויים אם כי שאין זאת מצוה.
ובכל אופן אם יודעים שהכל מה' בודאי אפשר להיות שלווים. (וראה בחובה"ל שהובא כבר בודאי שביאר זאת בטוטו"ד)
בפשטות נראה בחזו"א שמי שבדרגה פחותה שאינו מאמין באמת שהכל טוב, חייב להאמין שיהיה טוב כפי שהוא חושב לטוב,
 

חברים מקוונים לאחרונה

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון