שני ימי ראש חודש

[הלוי]

מה המקור והסיבה לכך שנוהגים היום שני ימים לראש חודש
לכאורה כל יום ל' לחודש מעובר צריך היה להיות יום רגיל לחלוטין
ומהיכי תיתי לקדש אותו בקדושת ראש חודש?

 

[הצעיר שבחבורה]

מה המקור

לחץ כדי לכווץ...

המקור, לדברי חלק מהמפרשים, מימי שאול המלך

 

[הצעיר שבחבורה]

והסיבה לכך שנוהגים היום שני ימים לראש חודש

לחץ כדי לכווץ...

וראה
ספר שבלי הלקט ענין ראש חודש סימן קסח
דין ראש חדש למה קובעין אותו שני ימים.

 

[הצעיר שבחבורה]

ומשם
ספר שבלי הלקט ענין ראש חודש סימן קסח

מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל לפי שיום שלשים ראוי לעולם ליעשות ראש חודש שאע"פ שעשינוהו מן הישן על ידי חצי היום של חודש העבר שצרפנו על כ"ט יום וחצי של עצמו מ"מ חציו מן החודש היא ודרך הלבנה להיראות לבני מערב לכן קורין אותו ראש חודש מיהו השיר והמוסף לא היו עושין אלא מיום שני ובו מחשבין את המועדות​

 

[הצעיר שבחבורה]

רמב"ם קידוש החודש ח ד

יום שלשים לעולם עושין אותו ראש חדש בחשבון זה, אם היה החדש שעבר חסר יהיה יום שלשים ראש חדש הבא, ואם יהיה החדש שעבר מלא יהיה יום שלשים ראש חדש הואיל ומקצתו ראש חדש, ויהיה תשלום החדש המלא שעבר, ויהיה יום אחד ושלשים ראש החדש הבא וממנו הוא המנין, והוא יום הקביעה, ולפיכך עושין ראשי חדשים בחשבון זה חדש אחד יום אחד בלבד וחדש אחד שני ימים.​

 

[שי למורא]

ומשם
ספר שבלי הלקט ענין ראש חודש סימן קסח

מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל לפי שיום שלשים ראוי לעולם ליעשות ראש חודש שאע"פ שעשינוהו מן הישן על ידי חצי היום של חודש העבר שצרפנו על כ"ט יום וחצי של עצמו מ"מ חציו מן החודש היא ודרך הלבנה להיראות לבני מערב לכן קורין אותו ראש חודש מיהו השיר והמוסף לא היו עושין אלא מיום שני ובו מחשבין את המועדות​

לחץ כדי לכווץ...

מעודי לא הבנתי דברים אלו, דהרי חודש הוא כ"ט יום ותשצ"ג חלקים, וא"כ עולה שפעם יום השלשים ראוי להיות ראש חודש, ופעם יום השלשים ואחד, ומהו כוונתו 'שיום שלשים ראוי לעולם ליעשות ראש חודש'.

 

[שי למורא]

בהגהות רעק"א או"ח סי' ק"ח מג"א ס"ק ט"ז מבואר, דשני ימי ראש חודש הוא משום ספיקא דיומא, ולכן ס"ל דאם שכח יעלה ויבא במנחה של יום א' דר"ח, אין צריך להתפלל מעריב פעמיים, דאי היום השני ר"ח, הרי התפלל כדינו, ואי יום הראשון היה ר"ח, הרי אינו חוזר, דהרי לא ירויח כלום, כיון שאינו אומר עכשיו יחעלה ויבא עי"ש.
ולכאורה צ"ב בדבריו, דאי משום ספיקא דיומא, א"כ בכל ראש חודש היה צריך להיות ב' ימים.

וברש"י ב"מ נט: ד"ה בין מלא לחסר, מבואר דבזמן המשנה לא היו עושים ב' ימים ראש חודש עי"ש, ועי' עוד מהר"ם שיף שם.

 

[הצעיר שבחבורה]

מעודי לא הבנתי דברים אלו, דהרי חודש הוא כ"ט יום ותשצ"ג חלקים, וא"כ עולה שפעם יום השלשים ראוי להיות ראש חודש, ופעם יום השלשים ואחד, ומהו כוונתו 'שיום שלשים ראוי לעולם ליעשות ראש חודש'.

לחץ כדי לכווץ...

לכאו' הכוונה הוא שאין חודש יותר מכ"ט יום ותשצ"ג חלקים, ועל כן אין ראוי שיהא החודש של שלשים יום.

 

[שי למורא]

לכאו' הכוונה הוא שאין חודש יותר מכ"ט יום ותשצ"ג חלקים, ועל כן אין ראוי שיהא החודש של שלשים יום.

לחץ כדי לכווץ...

לכאורה מהמשך לשונו 'שאע"פ שעשינוהו מן הישן על ידי חצי היום של חודש העבר שצרפנו על כ"ט יום וחצי של עצמו מ"מ חציו מן החודש [לכאורה צ"ל 'החדש'] היא', משמע דבאמת יום השלשים הוא בעצמו ראוי להיות ראש חודש, כיון דחציו השני של היום מן החדש הוא, ודבר זה צ"ע טובא, דהרי בכל חודש שני, אין יום השלשים ראוי כלל להיות מן החדש.

ועוד יל"ע, דמבואר בדבריו להדיא דלא היו מקריבים קרבן מוסף ביום הראשון, וא"כ אמאי אנו מתפללים מוסף ביום א' דראש חודש.

 

[הצעיר שבחבורה]

לכאורה מהמשך לשונו 'שאע"פ שעשינוהו מן הישן על ידי חצי היום של חודש העבר שצרפנו על כ"ט יום וחצי של עצמו מ"מ חציו מן החודש [לכאורה צ"ל 'החדש'] היא', משמע דבאמת יום השלשים הוא בעצמו ראוי להיות ראש חודש, כיון דחציו השני של היום מן החדש הוא, ודבר זה צ"ע טובא, דהרי בכל חודש שני, אין יום השלשים ראוי כלל להיות מן החדש.

לחץ כדי לכווץ...

שוב לכאו' מכיון שחודש אינו יכול להיות יותר מכ"ט יום ותשצ"ג, ובכל חודש מתחיל המנין מחדש, לעולם מקצת היום הוא מחודש הבא.

ועוד יל"ע, דמבואר בדבריו להדיא דלא היו מקריבים קרבן מוסף ביום הראשון, וא"כ אמאי אנו מתפללים מוסף ביום א' דראש חודש.

לחץ כדי לכווץ...

כמדו' שראיתי בעבר בצל"ח בברכות שעסק בשאלה זו, ואינו תחת ידי כעת