סוכות, שמח"ת ושמ"ע שני סדרי האושפיזין - מה מקורם?

[בנימין לוריא]

בנוסח אחד של הזמנת האושפיזין הסדר הוא אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף, דוד; ובנוסח אחר הסדר הוא אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן, דוד.
לכאורה יש לשאול: אם עניין האושפיזין מקורו בזוהר, כיצד נוצר נוסח שבו יוסף קודם למשה ולאהרן? האם זהו פשוט סידור השמות לפי סדר הדורות, בשונה מן הסדר המובא בקבלה?

ר"י חברון הגאון רבי דוד כהן שליט"א מביא בספרו זמן שמחתנו מאמר ז' שהתשובה מצויה במקורות הקבלה עצמם: ברוב המקומות בזוהר מופיע הסדר שבו משה קודם ליוסף, ואילו בזוהר חדש מופיע הסדר שבו יוסף קודם למשה. נמצא שגם לנוסח השני יש מקור בספרות הזוהר, ולא רק הסבר המבוסס על סדר הדורות. עוד הוא מרחיב שם בביאור שני הסדרים לאור דברי רבי צדוק הכהן מלובלין בפרי צדיק, סוכות אות כ״ב; יהל אור, פרשת פנחס, רנ״ה ע״ב.

 

[בנימין לוריא]

החסידים מספרים שרבי מאיר מפרמישלאן שלח לומר לרבי שלמה קלוגר שיש בידו ראיה לסדר האושפיזין שבו משה קודם ליוסף: הוא ראה אותם באים לסוכתו בסדר זה. השיב לו רבי שלמה קלוגר: אין זו ראיה, שכן הזמנת אותם בסדר הזה, וייתכן שלפי סדר ההזמנה כך הם באים.

סיפור נוסף מובא ב"הגדה של פסח פרעשבורג" (עמ' 63): רבי שלמה אליעזר אלפנדרי סיפר כי בעת שהתארח בסוכתו של החתם סופר ראה את האושפיזין באים אליה, ולפי המסופר גם שאר הנוכחים ראו אותם. לימים ביקש אחד מיקירי ירושלים לשאול אותו באיזה סדר באו - לפי סדר הדורות או לפי סדר הספירות - אך לא הספיק לברר זאת עמו.

בשם מהר"ם מלובלין מביאים ראיה לסדר שבו משה הוא האושפיזין של היום הרביעי ויוסף של היום השישי. בגמרא (סוכה נה ע"א) נמנים שירי המקדש לימי החג: השיר של היום הרביעי כולל את הפסוק "מי יקום לי עם מרעים", שנדרש על משה רבנו, והשיר של היום השישי כולל את "הסירותי מסבל שכמו", שנדרש על יוסף.