ויחי שתי טיפות נשארו במתניו של יוסף

[געגועים]

וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי:
וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם לְךָ יִהְיוּ עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם.

הפסוקים הללו צריכים ביאור, למה אמר לו 'הנולדים לך' והלא כיון שאמר לו שני בניך בידוע שהם נולדו לו, וגם מה רצה באומרו עד באי אליך מצרימה, ועוד תמיהות, כולם יתבארו בס"ד בהקדים כמה הקדמות מספרים הקדושים.

א] אי' מהאריז"ל (עמודיה שבעה) יעקב היו ראוי להוליד י"ד בנים, י"ב הנודעים ושני בנים אפרים ומנשה גם הם היו ראויים לצאת ממנו ע"י בלהה וכבר ירדו הנשמות שלהם למטה ונזדמן ראובן באותה שעה שבא ובלבל יצועו ולא יכלו אלו הנשמות להתלבש בבלהה וגם לא יכלו לעלות למעלה לשרשם לגן עדן העליון לפי שברדתם למטה נתגשמו באויר העולם הזה, מה עשו בית דין של מעלה מיד גזרו שיהיו אותן הנשמות עומדות בגן עדן התחתון עד זמן שיבא יוסף וישא את אסנת במצרים ואז יצאו ממנו, ולכך אמר יעקב ליוסף ועתה שני בניך לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי שהרי הם ממש כבני שהיו ראויים לצאת ממני, אבל ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו שהם חלקך וגורלך. עד כאן דברי פי חכם חן.

ב] והנה במעשה ראובן כתיב וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא, רצה לומר וי היה שהיו צריכים להיוולד בארץ ישראל ולבסוף נולדו בארץ מצרים ערות הארץ.

ג] ובגמ' (סוטה לו:) באותה שעה באתה דיוקנו של אביו ונראתה לו בחלון וכו' מיד ותשב באיתן קשתו וכו' תניא היה ראוי יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצאו מיעקב אביו שנאמר אלה תולדות יעקב יוסף אלא שיצא מבין ציפורני ידיו ואעפ"כ יצאו מבנימין אחיו וכולן נקראו על שמו וכו'.

ד] ואי' בפני דוד להרב חיד"א ז"ל, וזה לשונו: הקדמה מחודשת שראיתי שכתב הרב הקדוש מהרח"ו זצ"ל בדרשותיו כ"י פ' וישב דבאותה שעה נעקרו י"ב טיפין ממוחו והעשרה יצאו מצפרני ידיו, והשתי טיפות נשארו במתניו, עד שלקח אסנת והוליד מנשה ואפרים. עכ"ד. ומוסיף החיד"א רמז לזה, וליוסף יולד שני בנים, שבהיותו יוסף לבדו לפני שנשא אשה יולד לו שני בנים שנעקרו ב' טיפות שלהם ממוחו שזה כלידה ונשארו במתניו י"ב שנה וזה פלא, ותשב באיתן קשתו הם ב' טיפות שנשארו במתניו. עכ"ד.

ה] עוד אי' בפני דוד להרב חיד"א ז"ל: ועטרת ראשי מר זקני מהר"ר ישעיה ז"ל היה מפרש והנה הראה אותי אלקים, שנראה לו דיוקנו של יעקב אביו ולא חטא כמשז"ל, וז"ש והנה הראה אותי אלקים, שראית דמות דיוקני וזה הצילך, ע"כ שמעתי משמו זלה"ה.

ו] ונראה מדברי הגמ' שבזכות יעקב שנראתה לו דמותו בחלון נעצרו מנשה ואפרים, כי הם כבניו ממש, ולכן יכל לפעול בעדם יותר משאר הניצוצות שנפלו, ובפרט שכבר עברו הרבה תהפוכות וצער.

ועל פי כל ההקדמות הללו אפשר להמתיק הפסוקים, וְעַתָּה - פנים חדשות באו לכאן - שְׁנֵי בָנֶיךָ - שנשארו לך מי"ב ניצוצות, ראה איזה פלא - הַנּוֹלָדִים לְךָ - בנס, שהלא כבר נעקרו ב' ניצוצות שלהם וכמעט נתפזרו - עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה - עד שבאתה אליך דמות דיוקני ונעצרו במתניך, והטעם כי לִי הֵם - שהרי הם ממש כבני שכבר ירדה נשמתם למטה לצאת ממני, לכן יכלתי לפעול בעדם יותר משאר הניצוצות, אבל וּמוֹלַדְתְּךָ אֲשֶׁר הוֹלַדְתָּ אַחֲרֵיהֶם - הם עשר ניצוצות שנתפזרו ונולדו מבנימין, לְךָ יִהְיוּ - אותיות י' היו, שהם ודאי חלקך וגורלך, עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם יִקָּרְאוּ בְּנַחֲלָתָם כולם נקראו על שמו, על שם אחיהם אותיות הם על שם אחי, שכך אמר בנימין ליוסף שקרא שמותם על שמו וזה עורר אותו לבכייה על שהם שלו. או כלך לדרך זו שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ דייקא שנעקרו לך מהמוח - עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה ואז נעצרו במתניך.

וזהו רְאֹה פָנֶיךָ לֹא פִלָּלְתִּי וְהִנֵּה הֶרְאָה אֹתִי אלקים - שראית דמות דיוקני וזה הצילך (כנ"ל), גַּם אֶת זַרְעֶךָ - הם מנשה ואפרים שנעצרו במתניו בזכות דמות דיוקנו. בניך הנולדים - לי הם ר"ת בלהה, שהיו צריכים לצאת מבלהה.

ואי' שי' ניצוצות שנתפזרו הן הם עשרה הרוגי מלכות, ונקראו עשרה נשמות הקדושים של השבטים בני יעקב לצאת מגן עדן ולהתעבר בהם, וזהו עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם - י' הרוגי מלכות יִקָּרְאוּ השבטים מגן עדן לבוא ולהתעבר בְּנַחֲלָתָם. אחיהם ר"ת אנשי חיל י' הרוגי מלכות, שהרוגי מלכות נקראים 'אנשי חיל' כמו שדרשו בזוהר חדש איכה את הפסוק (קהלת יב ג) וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל על עשרה הרוגי מלכות. ואי' במדרש עשרה הרוגי מלכות: אמר להם רבי ישמעאל כ"ג אם דעתכם שתחלקו עמי בעון שאזכיר השם עכשיו אעלה לרקיע ונדע אם נגזרה גזרה זו מן השמים אנו מקבלים עלינו ואם אינה מן השמים אני יכול לבטלה בשם אמרו לו עונך מופלג בינינו, וזהו עַל שֵׁם אֲחֵיהֶם, ואי' בשל"ה הקדוש שרבי עקיבא היה עשירי קודש לה' לכפר כביכול עליו על שנשתתף עמם במכירה, וזהו על שם.​