- הודעות
- 9,578
- תודות
- 17,441
- נקודות
- 1,280
שאלה: מ"ט בספיע"ה כל אחד מברך, ולא אחד מברך לכולם משום ברוב עם
כמבו' בשו"ע או"ח ס' רצ"ח .
תשובה: צריך שיוציא הספירה בפה והברכה כעין המצוה.
והרעק"א ס' תפ"ט כתב דעדיף שאחד יברך לכולם, וכן הקשה בשו"ת מבי"ט ס' ק"פ, ועיין בס' בד קודש ח"ד ס"ב, ובשו"ת מהרשד"ם ס"א ובשו"ת יעלת חן ח"א ס' ל"א תירוצים נוספים, ובפעם אחרת השיב לי מרן שליט"א לא כולם יכולים לשמוע, וע"ע בס' ברכת הורי נכ' ס"ה ס"ח ס"ק ל"ב .
שאלה: כשהש"ץ סופר ספיע"ה אם יש לכוון לא לצאת בספירה או שא"צ .
תשובה: סתמא כ"ה ועמש"כ בזה בתשובות והנהגות ח"ג ס' ע"ד ובשו"ת ישועות משה ח"ג ס' מ"ט ובס' מנחת פתים הוספות לאו"ח ס"ז, ובהליכות שלמה פסח פי"א ס"ג .
שאלה: הרמב"ן קידושין ל"ד כתב דספירת העומר ל"ה מ"ע שהז"ג, וצ"ע מ"ט ל"ה ז"ג .
תשובה: שזה משום המציאות לא הזמן.
ועיין בשו"ת דברי מלכיאל ח"ג ס"ה שר"ל שיש ט"ס ברמב"ן, ועיין מש"כ לתרץ בשו"ת יגל יעקב או"ח ס' ס"ד ובס' מקראי קודש פסח ח"ב ס' ס"ז ובברכת אברהם קידושין כ"ט ולהגרי"פ פרעלא במבוא לסה"מ אות י"ב, ובס' חתן סופר שער הגדילים והכלאים ס' כ"ז ובשו"ת באר שרים ח"א ס' ע"ד ובשו"ת רבבות אפרים ח"א ס' שכ"ז ובס' משמרת חיים עניני ספיע"ה ח"א ובס' בית מתתיהו ח"א ס' י"ב אות ב' ובשו"ת דברי יחזקאל ס' מ"ה ובשו"ת משנ"ה ח"ה ס' רפ"ג ובשו"ת אבנ"ז או"ח ס' שפ"ד ובחזון יחזקאל קידושין פ"א ובקונטרסי השיעורים קידושין שי"ט ומש"כ בבית מתתיהו ח"ב ס' י"ד אות ה' .
שאלה: בנוסח לשם יחוד בספיע"ה אומרים כמש"כ בתורה אם יש לדלג שבזה"ז הוי דרבנן .
תשובה: יש מחמירין.
ובס' שאלת רב ח"א עמ' שנ"ט השיב ע"ז מרן לדלג ובס' נזר החיים עמ' ר"ד השיב שהוי מח' עי"ש וכן הביא בס' אורחות חיים ס' תפ"ט שיש להשמיט כמש"כ בתורה. וכן מובא ברעק"א פסחים ק"כ ע"ב, וכן עורר בשו"ת דברי יציב או"ח ס' רי"ד ובשו"ת פאת שדך ח"ב ס' ק"ח ובשו"ת דברי משה ס' כ"ט ובשו"ת יד נתן ח"ב ס' כ"א אות ו' ובשו"ת רבבות אפרים ח"ז ס' רמ"ב ובתשובות והנהגות ח"א ס' ש"י ח"ב ס' רמ"ז. אולם בהליכות שלמה פסח פי"א ס"ב כתב ליישב המנהג, וכן הכה"ח ס' תפ"ט העתיק הנוסח ולא שינה, וכן הבן איש חי בס' לשון חכמים ח"א לא שינה. ובס' הליכות אבן ישראל ח"א עמ' ר"ט חשש לשקר וע"ע בשו"ת שבט הקהתי ח"ג ס' קס"ט ובאורל"צ ח"ג פט"ז ס"ב, ובס' אשרי האיש ח"ג עמ' תכ"ד ס"ו ובשו"ת משנת יוסף חי"ג ס' קס"א ובס' מנהגי מהרי"ץ הלוי עמ' קע"ה ומש"כ בארוכה בבית מתתיהו ח"ב ס' כ' .
שאלה: איך הקהילות יעקב היה נוהג בנוסח לשם יחוד בספיע"ה אם השמיט כמש"כ ב תורה .
תשובה: זכר למצוה.
הקהילות יעקב היה אומר נוסח לשם יחוד לפני כל מצוה כמובא בס' דרך שיחה ח"ב עמ' ת"פ והחזו"א לא אמר. ובפ"א שאלתי למרן שליט"א אם אומר לשם יחוד קודם מצוה כאביו הקה"י. וכתב לי לא נהגו אצל החזו"א, ועיין בדרך אמונה פ"ב מתרומות הט"ז ביהו"ל ד"ה כל, ובס' דעת נוטה ציצית עמ' כ', ובס' אלא ד' אמות פ"ז ס"ד שמרן אומר לשם יחוד בתפילין, וכן פמ"ו ס' י"ד אומר ועמש"כ בבית מתתיהו ח"ב ס"כ .
שאלה: איך החזו"א ספר ספיע"ה בעומר או לעומר .
תשובה: בעומר.
כמש"כ השו"ע ס' תפ"ט ס"א. וכ"כ באורחות רבינו ח"ב עמ' צ"ג שהחזו"א ספר כן, והקה"י ספר שניהם עי"ש.
שאלה: אשה שסופרת אם יכולה להוציא אשה אחרת בברכת ספיע"ה .
תשובה: יכולה.
שאלה: בס' דעת נוטה ציצית עמ' שמ"א דאם קיבל תוספת שבת ולא ספר ספיע"ה שיספור, וצ"ע שתוספת הוי כמו שהתחיל השבת וכיום חדש, ומה"ט מיחסר בתמימות בשבועות .
תשובה: יכול להתיר.
וכוונת מרן שיכול לישאל. וכמובא בט"ז ס' ת"ר סק"א, אולם בא"ר ס' רס"ג ס' ל"ח ל"מ התרה, ובמחזיק ברכה ס' תפ"ט שיכול לספור וכ"כ בשו"ת אגרות משה ח"ד או"ח ס' צ"ט או"ג .
ולכאו' תליא בגדר תוספת שבת אם הוי רק למלאכה כנראה בתוס' כתובות מ"ז שפיר יכול לספור, ואילו אם הוי כאילו שהשבת התחיל אין יכול לספור, והארכנו בזה בבית מתתיהו ח"א ס' י"ב עי"ש, וכן השיב מרן שליט"א בס' דולה ומשקה עמ' קצ"ב כשקיבל תוספת, מסתבר שיספור, וע"ע בשו"ת שואלין ודורשין ח"ז ס' נ"ד, ובס' שערי דעת פסחים שו"ת חק ומשפט ס' מ"א .
שאלה: שמעתי שהקשה מרן שליט"א למ"ד הירהור כדיבור איך יהרהר קודם שסופר, ולכאורה י"ל עפמש"כ הקה"י ברכות שרק אם רוצה להשתמש בהירהור שיהא כדיבור אז הירהור כדיבור .
תשובה: אמרתי בשם אאמו"ר זצ"ל מש"כ.
ועיין בזה בכתבי קה"י ברכות ס"ב ובשו"ת לב אברהם ח"א ס' ס"ב ובארוכה בס' בית מתתיהו ח"א ס"ח אות ל"ח .
שאלה: כשאין יודע מהו הספירה וסופר מספק על תנאי אם הוי ספירה .
תשובה: י"א דלא הוי ספירה, וי"א שיוצא מספק.
הסוברים של"ה ספירה בשו"ת דבר אברהם ח"א ס' ל"ד ובשו"ת ערוגות הבושם ס' קס"ח ובשו"ת אבני נזר יו"ד ס' רמ"ח ובשו"ת שאלת שלמה ס' מ"ט, וע"ע בס' מקראי קודש פסח ח"ב ס' ס"ז ובס' משנת יוסף סוגיות או"ח ח"א סו"ס ל"ג ובשו"ת בצל החכמה ח"ה ס"ק ובס' בית מתתיהו ח"א ס"ח אות ל"ז וכן נקט בשערי יושר שער הספיקות פ"ה שספירה מספק ל"ה ספירה, וע"ע בשו"ת מנחת יצחק ח"ח ס' מ"ח ובשו"ת קרן לדוד ס' ק"מ ובשו"ת קנין תורה ח"ב ס"ג ובשו"ת בית אבי ח"ד ס' ס"ה ובשו"ת הר צבי או"ח ס' ל"ז ובשו"ת רבבות אפרים ח"א ס' של"א ובשו"ת שואלין ודורשין ח"ז ס' נ"א.
(דרישה וחקירה)
כמבו' בשו"ע או"ח ס' רצ"ח .
תשובה: צריך שיוציא הספירה בפה והברכה כעין המצוה.
והרעק"א ס' תפ"ט כתב דעדיף שאחד יברך לכולם, וכן הקשה בשו"ת מבי"ט ס' ק"פ, ועיין בס' בד קודש ח"ד ס"ב, ובשו"ת מהרשד"ם ס"א ובשו"ת יעלת חן ח"א ס' ל"א תירוצים נוספים, ובפעם אחרת השיב לי מרן שליט"א לא כולם יכולים לשמוע, וע"ע בס' ברכת הורי נכ' ס"ה ס"ח ס"ק ל"ב .
שאלה: כשהש"ץ סופר ספיע"ה אם יש לכוון לא לצאת בספירה או שא"צ .
תשובה: סתמא כ"ה ועמש"כ בזה בתשובות והנהגות ח"ג ס' ע"ד ובשו"ת ישועות משה ח"ג ס' מ"ט ובס' מנחת פתים הוספות לאו"ח ס"ז, ובהליכות שלמה פסח פי"א ס"ג .
שאלה: הרמב"ן קידושין ל"ד כתב דספירת העומר ל"ה מ"ע שהז"ג, וצ"ע מ"ט ל"ה ז"ג .
תשובה: שזה משום המציאות לא הזמן.
ועיין בשו"ת דברי מלכיאל ח"ג ס"ה שר"ל שיש ט"ס ברמב"ן, ועיין מש"כ לתרץ בשו"ת יגל יעקב או"ח ס' ס"ד ובס' מקראי קודש פסח ח"ב ס' ס"ז ובברכת אברהם קידושין כ"ט ולהגרי"פ פרעלא במבוא לסה"מ אות י"ב, ובס' חתן סופר שער הגדילים והכלאים ס' כ"ז ובשו"ת באר שרים ח"א ס' ע"ד ובשו"ת רבבות אפרים ח"א ס' שכ"ז ובס' משמרת חיים עניני ספיע"ה ח"א ובס' בית מתתיהו ח"א ס' י"ב אות ב' ובשו"ת דברי יחזקאל ס' מ"ה ובשו"ת משנ"ה ח"ה ס' רפ"ג ובשו"ת אבנ"ז או"ח ס' שפ"ד ובחזון יחזקאל קידושין פ"א ובקונטרסי השיעורים קידושין שי"ט ומש"כ בבית מתתיהו ח"ב ס' י"ד אות ה' .
שאלה: בנוסח לשם יחוד בספיע"ה אומרים כמש"כ בתורה אם יש לדלג שבזה"ז הוי דרבנן .
תשובה: יש מחמירין.
ובס' שאלת רב ח"א עמ' שנ"ט השיב ע"ז מרן לדלג ובס' נזר החיים עמ' ר"ד השיב שהוי מח' עי"ש וכן הביא בס' אורחות חיים ס' תפ"ט שיש להשמיט כמש"כ בתורה. וכן מובא ברעק"א פסחים ק"כ ע"ב, וכן עורר בשו"ת דברי יציב או"ח ס' רי"ד ובשו"ת פאת שדך ח"ב ס' ק"ח ובשו"ת דברי משה ס' כ"ט ובשו"ת יד נתן ח"ב ס' כ"א אות ו' ובשו"ת רבבות אפרים ח"ז ס' רמ"ב ובתשובות והנהגות ח"א ס' ש"י ח"ב ס' רמ"ז. אולם בהליכות שלמה פסח פי"א ס"ב כתב ליישב המנהג, וכן הכה"ח ס' תפ"ט העתיק הנוסח ולא שינה, וכן הבן איש חי בס' לשון חכמים ח"א לא שינה. ובס' הליכות אבן ישראל ח"א עמ' ר"ט חשש לשקר וע"ע בשו"ת שבט הקהתי ח"ג ס' קס"ט ובאורל"צ ח"ג פט"ז ס"ב, ובס' אשרי האיש ח"ג עמ' תכ"ד ס"ו ובשו"ת משנת יוסף חי"ג ס' קס"א ובס' מנהגי מהרי"ץ הלוי עמ' קע"ה ומש"כ בארוכה בבית מתתיהו ח"ב ס' כ' .
שאלה: איך הקהילות יעקב היה נוהג בנוסח לשם יחוד בספיע"ה אם השמיט כמש"כ ב תורה .
תשובה: זכר למצוה.
הקהילות יעקב היה אומר נוסח לשם יחוד לפני כל מצוה כמובא בס' דרך שיחה ח"ב עמ' ת"פ והחזו"א לא אמר. ובפ"א שאלתי למרן שליט"א אם אומר לשם יחוד קודם מצוה כאביו הקה"י. וכתב לי לא נהגו אצל החזו"א, ועיין בדרך אמונה פ"ב מתרומות הט"ז ביהו"ל ד"ה כל, ובס' דעת נוטה ציצית עמ' כ', ובס' אלא ד' אמות פ"ז ס"ד שמרן אומר לשם יחוד בתפילין, וכן פמ"ו ס' י"ד אומר ועמש"כ בבית מתתיהו ח"ב ס"כ .
שאלה: איך החזו"א ספר ספיע"ה בעומר או לעומר .
תשובה: בעומר.
כמש"כ השו"ע ס' תפ"ט ס"א. וכ"כ באורחות רבינו ח"ב עמ' צ"ג שהחזו"א ספר כן, והקה"י ספר שניהם עי"ש.
שאלה: אשה שסופרת אם יכולה להוציא אשה אחרת בברכת ספיע"ה .
תשובה: יכולה.
שאלה: בס' דעת נוטה ציצית עמ' שמ"א דאם קיבל תוספת שבת ולא ספר ספיע"ה שיספור, וצ"ע שתוספת הוי כמו שהתחיל השבת וכיום חדש, ומה"ט מיחסר בתמימות בשבועות .
תשובה: יכול להתיר.
וכוונת מרן שיכול לישאל. וכמובא בט"ז ס' ת"ר סק"א, אולם בא"ר ס' רס"ג ס' ל"ח ל"מ התרה, ובמחזיק ברכה ס' תפ"ט שיכול לספור וכ"כ בשו"ת אגרות משה ח"ד או"ח ס' צ"ט או"ג .
ולכאו' תליא בגדר תוספת שבת אם הוי רק למלאכה כנראה בתוס' כתובות מ"ז שפיר יכול לספור, ואילו אם הוי כאילו שהשבת התחיל אין יכול לספור, והארכנו בזה בבית מתתיהו ח"א ס' י"ב עי"ש, וכן השיב מרן שליט"א בס' דולה ומשקה עמ' קצ"ב כשקיבל תוספת, מסתבר שיספור, וע"ע בשו"ת שואלין ודורשין ח"ז ס' נ"ד, ובס' שערי דעת פסחים שו"ת חק ומשפט ס' מ"א .
שאלה: שמעתי שהקשה מרן שליט"א למ"ד הירהור כדיבור איך יהרהר קודם שסופר, ולכאורה י"ל עפמש"כ הקה"י ברכות שרק אם רוצה להשתמש בהירהור שיהא כדיבור אז הירהור כדיבור .
תשובה: אמרתי בשם אאמו"ר זצ"ל מש"כ.
ועיין בזה בכתבי קה"י ברכות ס"ב ובשו"ת לב אברהם ח"א ס' ס"ב ובארוכה בס' בית מתתיהו ח"א ס"ח אות ל"ח .
שאלה: כשאין יודע מהו הספירה וסופר מספק על תנאי אם הוי ספירה .
תשובה: י"א דלא הוי ספירה, וי"א שיוצא מספק.
הסוברים של"ה ספירה בשו"ת דבר אברהם ח"א ס' ל"ד ובשו"ת ערוגות הבושם ס' קס"ח ובשו"ת אבני נזר יו"ד ס' רמ"ח ובשו"ת שאלת שלמה ס' מ"ט, וע"ע בס' מקראי קודש פסח ח"ב ס' ס"ז ובס' משנת יוסף סוגיות או"ח ח"א סו"ס ל"ג ובשו"ת בצל החכמה ח"ה ס"ק ובס' בית מתתיהו ח"א ס"ח אות ל"ז וכן נקט בשערי יושר שער הספיקות פ"ה שספירה מספק ל"ה ספירה, וע"ע בשו"ת מנחת יצחק ח"ח ס' מ"ח ובשו"ת קרן לדוד ס' ק"מ ובשו"ת קנין תורה ח"ב ס"ג ובשו"ת בית אבי ח"ד ס' ס"ה ובשו"ת הר צבי או"ח ס' ל"ז ובשו"ת רבבות אפרים ח"א ס' של"א ובשו"ת שואלין ודורשין ח"ז ס' נ"א.
(דרישה וחקירה)