תחכום להפטר מקריעה בכותל | פורום אוצר התורה

תחכום להפטר מקריעה בכותל

כותרת האשכול

הצעיר שבחבורה אמר:
כמדומ' ששבת אינה פוטרת מקריעה.
לחץ כדי להרחיב...
יל''ע בפ''ת בסי' שמ סקט''ו
השומע ברכת השם עיין בספר תפל"מ שכתב דצ"ע אם ראה ס"ת שנשרף בשבת או שמע ברכת השם בשבת אי צריך לקרוע במ"ש. וגם בספר משנת חכמים הלכות עבודת כוכבים לאו י"ג בצפנת פענח אות יו"ד נסתפק בזה ע"ש:
 
רחמנא אמר:
האם ראוי ללכת לכותל בשבת, ע"מ שלא יצטרך לקרוע?
לחץ כדי להרחיב...
א. מי אמר שלא יצטרך לקרוע?
ב. הוא יכול להקנות את בגדיו לחבירו, ובכך נפטר מקריעה אף בחול.
ג. הוא יכול להגיע כל פחות משלושים יום ובכך להיפטר מקריעה.
ד. ויש עוד פיתרון גאוני, שאני יודע שהרבה לא חושבים על זה:
לקרוע קריעה!!!
 
אחד יחיד אמר:
ב. הוא יכול להקנות את בגדיו לחבירו, ובכך נפטר מקריעה אף בחול.
לחץ כדי להרחיב...
שמעתי פעם מהגרמ"ב זילברבג שליט"א, שלא זו בלבד שהקנאה לא עוזרת כי זה הערמה, וכמו שפסקו גדולי הפוסקים, אלא אפילו את"ל שאין זו הערמה,יש כמדומני תוספתא שאדם שראה יציאת נשמה שמתחייב בקריעה, והבגד לא היה שלו, חייב לקנות בגד ולקרוע, ולכא' ה"ה להכא.
 
רחמנא אמר:
האם ראוי ללכת לכותל בשבת, ע"מ שלא יצטרך לקרוע?
לחץ כדי להרחיב...
דעת האגרו"מ
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן נב
ולענין אם ראה בשבת ויו"ט פעם ראשון ואח"כ ראה תוך שלשים לראייתו בשבת פשוט לע"ד שצריך לקרוע דהא ל"ד כלל למה שפוטר המג"א סימן תקס"א סק"ו מי שנולד בירושלים כדכתבת, וממילא כיון שלא כתב המג"א הפטור אלא במי שנולד בירושלים ברור שסובר דמי שבא לירושלים שחייב לקרוע כשיראה אך שהיה בשבת שהיה אסור לקרוע אינו פוטרו וכשיראה למחר ואיזה ימים אחרי כן צריך לקרוע, ואף אם יאמרו איזה אינשי שיש מנהג שלא לקרוע כה"ג הוא טעות ואינו מנהג אף אם האמת שנהגו כן. דודך אוהבך בלו"נ, משה פיינשטיין.​
 
אחד יחיד אמר:
א. מי אמר שלא יצטרך לקרוע?
ב. הוא יכול להקנות את בגדיו לחבירו, ובכך נפטר מקריעה אף בחול.
ג. הוא יכול להגיע כל פחות משלושים יום ובכך להיפטר מקריעה.
ד. ויש עוד פיתרון גאוני, שאני יודע שהרבה לא חושבים על זה:
לקרוע קריעה!!!
לחץ כדי להרחיב...
ומצוה לפרסם, שישנה מכונה ליד הכותל המערבי שמוכרת חולצות במחיר זול, וניתן לקנות חולצה ב10 ש"ח ולקרוע.
 
צפנת פענח אמר:
כוונתך שאין ראוי ללכת לכותל בשבת ע"מ שלא יצטרך לקרוע
לחץ כדי להרחיב...
ככל שיש בעיה עם הניסוח
לגופו של דבר באמת צ''ע בזה וא''י בזה דבר ברור.
יחוו נא חכמי בית המדרש דעתם בשאלה זו
 
צריך עיון אמר:
ככל שיש בעיה עם הניסוח
לגופו של דבר באמת צ''ע בזה וא''י בזה דבר ברור.
יחוו נא חכמי בית המדרש דעתם בשאלה זו
לחץ כדי להרחיב...
אכן, אין ראוי ללכת לכותל בשבת ע"מ שלא יצטרך לקרוע.
אבל כמובן שאין שום מניעה ללכת לכותל ע"מ להתפלל.
שוב אחר העיון אוֹמַר, שאדם שהולך לכותל בשבת רק בגלל שהוא רוצה להפטר מקריעה,
אין שום מניעה בזה, מאחר והוא בגדר שוטה וכו'.

אבל לגופו של ענין מסתבר שהמגיע לכותל ולא קרע אינו קורע אח"כ
כמו בכל דיני הראיה שאם לא בירך שוב אינו מברך עד לאחר שלושים יום.
 
נערך לאחרונה:
הליטאי הברסלבר אמר:
אבל לגופו של ענין פשוט שהמגיע לכותל ולא קרע אינו קורע אח"כ
כמו בכל דיני הראיה שאם לא בירך שוב אינו מברך עד לאחר שלושים יום.
לחץ כדי להרחיב...
יתכן שכ''ת צודק.
המילה פשוט קצ''ב לאור דברי האגרו''מ שהביא הרב המכנה עצמו @הצעיר שבחבורה לעיל
 
הליטאי הברסלבר אמר:
רק שצריך לעיין שם באג"מ בפנים ואין תח"י כרגע.
לחץ כדי להרחיב...
הרי הבאתי את לשונו.
אוסיף עוד שורות מספר, אם לדעתו זה עשוי להועיל
שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן נב
ד' קריעה כשרואה מקום המקדש בעש"ק =בערב שבת קודש= אחר חצות ובשבת ויו"ט בדבר קריעה כשרואה מקום המקדש בזמננו שעדיין הוא בחורבנו בעוננו שצריך לקרוע איני יודע שום מקור שבעש"ק אפילו אחר חצות לא יקרע ולכאורה צריכין לקרוע אם לא שכבר לבש בגדי שבת ולא יהיו לו בגדים אחרים ללובשם לכבוד שבת דאז ודאי כבוד שבת וכבוד הבריות עדיפי למונעו מלקרוע, ואם יש מנהג קבוע ברור אזי אין לשנות אף שלא ידוע טעם בזה.
ולענין אם ראה בשבת ויו"ט פעם ראשון ואח"כ ראה תוך שלשים לראייתו בשבת פשוט לע"ד שצריך לקרוע דהא ל"ד כלל למה שפוטר המג"א סימן תקס"א סק"ו מי שנולד בירושלים כדכתבת, וממילא כיון שלא כתב המג"א הפטור אלא במי שנולד בירושלים ברור שסובר דמי שבא לירושלים שחייב לקרוע כשיראה אך שהיה בשבת שהיה אסור לקרוע אינו פוטרו וכשיראה למחר ואיזה ימים אחרי כן צריך לקרוע, ואף אם יאמרו איזה אינשי שיש מנהג שלא לקרוע כה"ג הוא טעות ואינו מנהג אף אם האמת שנהגו כן. דודך אוהבך בלו"נ, משה פיינשטיין.
יותר מזה אין בתשו' הנ"ל.​
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון