תחכום להפטר מקריעה בכותל| דף 2 | פורום אוצר התורה

תחכום להפטר מקריעה בכותל

כותרת האשכול

נניח שאפשר להפקיר,
אדם שלובש בגד של הפקר פטור מקריעה?
רק עכשו אני מבין שהרעיון בהקנאה הוא שאם זה בגד ששייך למישהו אחר אסור לי לקרוע אותו, ולא שהחיוב הוא חיוב ממוני על מי שרואה את מקום המקדש.
 
רק עכשו אני מבין שהרעיון בהקנאה הוא שאם זה בגד ששייך למישהו אחר אסור לי לקרוע אותו, ולא שהחיוב הוא חיוב ממוני על מי שרואה את מקום המקדש.
את זה אתה אמרת, אני רק שאלתי.
כי כמדומה לי שיש מחלוקת בדבר.
 
מורה הוראה הסביר לי את אלו שנוהגים לא לקרוע, שכל מצות הקריעה היא בשעת חימום, והיום אנשים אדישים מרגש נורא כזה על החורבן,
חשבתי להוכיח זאת, שעל מת מז׳ קרובים אף אחד לא מחפש דרכים להיפטר מקריעה, והרואה את ירושלים בחורבנה כמעט ולא מצינו מי שקורע את בגדו. כי הבגד יותר חשוב לו מצער החורבן.
עוד הוסיף, שבהלכות אבילות הש׳׳ך כותב בכל סעיף ואין נוהגים כן, רואים שבזה הכל הולך אחר המנהג.
 
אביו, הגר"ח גריינימן זצ"ל, דאג ללכת בחול המועד לראות, כדי להיפטר מקריעה לאחמ"כ.
הגר"י ברטלר היה נוסע לכותל לפני חול המועד כדי לקרוע ואח"ז היה מגיע בחול המועד והיה פטור מקריעה כי לא רצה להגיע בחול המועד כי זה לא מוכרח שפטורים מלקרוע
אך לא ראינו חוץ מטעם זה שיש הנמנעים מלהגיע בחול המועד ומאי שנא שבת מחול המועד
 
למה לחפש תחכום?
אשמח לשמוע את חוות דעתכם

הבעיה היא עם הפעולה לא עם הניסוח...

כוונתך שאין ראוי ללכת לכותל בשבת ע"מ שלא יצטרך לקרוע
אבאר כוונתי.
אנכי הצעיר קרעתי לא פעם בכותל,
ופעם אחת חשבתי אולי אחוס על ממוני, ואלך בשבת, ואז יום למחרת כשאני צריך להיות שם, לא אתחייב.
ובאמת הסתפקתי בעצמי האם אכן ראוי הדבר לעשות כן, או שמא לא.

ויישר כח לכל העונים.
 
רבי שלמה זלמן אויערבאך היה מגיע לכותל כל פחות מ30 יום כדי להמנע מקריעה.
ובהאי ענינא, מעודי התפלאתי מאי דרובא דרובא לא מקיימים דין זה ולא קורעים, כך לפחות ממראה עיניים, על מה הם מסתמכים?
 
רבי שלמה זלמן אויערבאך היה מגיע לכותל כל פחות מ30 יום כדי להמנע מקריעה.
אפרש שיחי, יש לומר דמאותה הסיבה שאחר 30 יום חייבים בקריעה, יש מקום לבוא כל פחות מ30 יום לכותל.
כך שמעתי, אך לא על הגרש"ז.
 
חזור
חלק עליון