תחש וקרש

[געגועים]

וּמִכְסֵה עֹרֹת תְּחָשִׁים מִלְמָעְלָה. וַיַּעַשׂ אֶת הַקְּרָשִׁים. נרמז בסמיכות תחשים לקרשים מה שאמרו בגמרא (שבת כח:) תחש שהיה בימי משה בריה בפני עצמה היה, ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם מין בהמה הוא, וקרן אחת היתה לו במצחו, ולפי שעה נזדמן לו למשה ועשה ממנו משכן ונגנז וכו', וליפשוט מיניה דמין בהמה הוא, כיון דאיכא קרש דמין חיה הוא ולית ליה אלא חדא קרן, איכא למימר מין חיה הוא.

וזה נרמז בסמיכות "תחשים - הקרשים", כיון דאיכא קרש, איכא למימר שהתחשים מין חיה הוא.

תחשים מלמעלה מרמז שלפי שעה נזדמן לו למשה מלמעלה ונגנזה.

תחשים בגי' ולא הכריעו בה חכמים אם מין חיה הוא אם בהמה היא, ובגי' (עם הכולל) קרן אחת.​