תלמידי ר"ע לפני החורבן או לאחריו?

[עול תורה]

עד כאן ראיות לכך שהתלמידים היו בפני הבית.

לחץ כדי לכווץ...

עיין מה שהקשתי על השיטה הזו:

זמנו של רבי מאיר | דברי הימים

ר' אליעזר היה תלמיד ריב"ז עוד לפני שחרב הבית. ור"ע שהיה תלמיד ר' אליעזר היה תלמידו עוד לפני שחרב הבית כי הרי ר"ע נולד בשנת ג'תש"ס ואחרי ארבעים שנה למד מפי ר"א ור' יהושע, בשנת ג'ת"ת. והבית נחרב בשנת תתכ"ח. מנין המקורות לתאריכים אלה? ר"ע נולד בשנת ג'תש"ס הובא בסדר הדורות. ובאבות דרבי נתן הובא...

forum-otzar-hatorah.co.il

ומענין לענין:

ומאידך, מעניין שחברו של ר"מ, רבי יהודה היה בזמן הבית, דאיתא במנחות ס"ח :שתק רבי טרפון, צהבו פניו של רבי יהודה בן נחמיה. אמר לו רבי עקיבא: יהודה, צהבו פניך שהשבת את זקן, תמהני אם תאריך ימים. אמר רבי יהודה ברבי אלעאי: אותו הפרק פרס הפסח היה, כשעליתי לעצרת שאלתי אחריו וכו'

לחץ כדי לכווץ...

 

[שירת העשבים]

כתב הבית יוסף (אורח חיים סי' תק"ס וז"ל:
"ואסרו עטרות לחתנים משנה בסוף סוטה (מט.) בפולמוס של אספסייאנו' גזרו על עטרות חתנים:

ומ"ש ודוקא לחתנים שלא אסרו אלא בעת ריבוי שמחה כ"כ הרמב"ן בת"ה גבי עטרות כלות וז"ל ודוקא לכלה אבל שאר נשים מותר כדתנן (נו.) ולא בעיר של זהב מאי עיר של זהב ירושלים דדהבא כדעבד ליה ר"ע לדביתהו אלמא אינה אסורה אלא לכלות וכן עטרות חתנים ששינו דוקא חתנים אבל שאר כל אדם מותרים בהם שלא גזרו אלא בשעת שמחה וכ"כ התוספות בפרק במה אשה (נט:) ובפ"ק דגיטין (ז.) וכ"כ ה"ה:"
ומשמע שס"ל שהיה אחר החורבן.

 

[פנחס ע]

כתב הבית יוסף (אורח חיים סי' תק"ס וז"ל:
"ואסרו עטרות לחתנים משנה בסוף סוטה (מט.) בפולמוס של אספסייאנו' גזרו על עטרות חתנים:

ומ"ש ודוקא לחתנים שלא אסרו אלא בעת ריבוי שמחה כ"כ הרמב"ן בת"ה גבי עטרות כלות וז"ל ודוקא לכלה אבל שאר נשים מותר כדתנן (נו.) ולא בעיר של זהב מאי עיר של זהב ירושלים דדהבא כדעבד ליה ר"ע לדביתהו אלמא אינה אסורה אלא לכלות וכן עטרות חתנים ששינו דוקא חתנים אבל שאר כל אדם מותרים בהם שלא גזרו אלא בשעת שמחה וכ"כ התוספות בפרק במה אשה (נט:) ובפ"ק דגיטין (ז.) וכ"כ ה"ה:"
ומשמע שס"ל שהיה אחר החורבן.

לחץ כדי לכווץ...

אין הכרח לכאו' שהיה אחר החורבן המעשה בכלבא שבוע ופטירת התלמידים, רק שר"ע קנה זאת לרחל אחר החורבן.
אמנם זכורני שכ' שתלמידיו התקנאו בו ואמרו לו שנשותיהן גם רוצות, ור"ע ענה להם שהן לא הקריבו כמוה. ולפי"ז לכאו' מדובר שאף תלמידיו היו אחר החורבן.
ושמא הכוונה לתלמידיו רבותינו שבדרום.

 

[שירת העשבים]

מציאה נוספת בעניין:
"רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה"
ב"ר א' י"ד (וכן בנ"ג ט"ו)
ויל"ע מתי היה ששימש את נחום איש גמזו (לכאור' לא ביבנה)

 

[שירת העשבים]

טעיתי.
זה לא מאבות דר"נ אלא מספרי (וזאת הברכה, שנ"ז), וז"ל "רבי עקיבא למד תורה מ' שנה, ופירנס את ישראל מ' שנה".

לחץ כדי לכווץ...

וכן הוא בב"ר (ק' י') וזה"ל:
"ר' עקיבא עשה בור ארבעים שנה ולמד תורה ארבעים שנה ושמש את ישראל ארבעים שנה:"

 

[פנחס ע]

מציאה נוספת בעניין:
"רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה"
ב"ר א' י"ד (וכן בנ"ג ט"ו)
ויל"ע מתי היה ששימש את נחום איש גמזו (לכאור' לא ביבנה)

לחץ כדי לכווץ...

מתי נחום איש גמזו חי? ומהיכ"ת שלא שמשו כשהיה ראש ישיבה בעצמו, וכפי שאמרו שייתכן ומ' שנה שלימד אף למד (ולכן אין זה סותר שלא הנהיג בהם את שיראל)

 

[שירת העשבים]

מתי נחום איש גמזו חי? ומהיכ"ת שלא שמשו כשהיה ראש ישיבה בעצמו, וכפי שאמרו שייתכן ומ' שנה שלימד אף למד (ולכן אין זה סותר שלא הנהיג בהם את שיראל)

לחץ כדי לכווץ...

איני יודע, אך יתכן שגם ממקור זה ניתן להוכיח לכאן או לכאן.

 

[הצעיר שבחבורה]

מציאה נוספת בעניין:
"רבי ישמעאל שאל את רבי עקיבא אמר לו בשביל ששמשת את נחום איש גם זו עשרים ושתים שנה"
ב"ר א' י"ד (וכן בנ"ג ט"ו)
ויל"ע מתי היה ששימש את נחום איש גמזו (לכאור' לא ביבנה)

לחץ כדי לכווץ...

חגיגה יב א
אבל כעת לא מצאתי דרך להוכיח אימתי זה היה