מה המקור? המהר''ח אור זרוע כותב שתלמידי ישיבה הלומדים תורה פטורים מכל המצוות.

[השר מקוצי]

מישהו יודע מקור לכזה דבר?

 

[א. ל.]

בשו"ת סי' קפ"ג יעויי"ש היטב במש"כ

 

[השר מקוצי]

בשו"ת סי' קפ"ג יעויי"ש היטב במש"כ

לחץ כדי לכווץ...

שכויח.
שו"ת מהר"ח סי' קפ''ג - בחורים ההולכים ללמוד תורה בבית רבן, פטורים מכל המצוות כל זמן שהם בבית רבן אמנם אם מקיימים יכולים לברך כמו נשים שמברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא.

 

[מבית המדרש]

ומה דינם לענין פו"ר

 

[נהר מעדן]

הכוונה למצוות שאפשר לעשותן על ידי אחרים, והטעם כי תלמוד גדול ממעשה, כמבואר בירושלמי חגיגה (פ"א ה"ז): רבי יהודה כשהיה רואה את המת ואת הכלה מתקלסין, היה נותן עיניו בתלמידיו ואומר המעשה קודם לתלמוד, נמנו בעליית בית ארים התלמוד קודם למעשה. רבי אבהו הוה בקסרין, שלח רבי חנינא בריה מזכי בטבריה, שלחון ואמרין ליה גמל חסד הוא, שלח כתב ליה המבלי אין קברים בקסרין שלחתיך בטבריה, כבר נמנו בעליית בית ארים בלוד התלמוד קודם למעשה. רבנן דקסרין אמרין, הדא דאת אמר בשיש שם מי שיעשה, אבל אין שם מי שיעשה המעשה קודם לתלמוד.

 

[מרכז]

הכוונה למצוות שאפשר לעשותן על ידי אחרים, והטעם כי תלמוד גדול ממעשה, כמבואר בירושלמי חגיגה (פ"א ה"ז): רבי יהודה כשהיה רואה את המת ואת הכלה מתקלסין, היה נותן עיניו בתלמידיו ואומר המעשה קודם לתלמוד, נמנו בעליית בית ארים התלמוד קודם למעשה. רבי אבהו הוה בקסרין, שלח רבי חנינא בריה מזכי בטבריה, שלחון ואמרין ליה גמל חסד הוא, שלח כתב ליה המבלי אין קברים בקסרין שלחתיך בטבריה, כבר נמנו בעליית בית ארים בלוד התלמוד קודם למעשה. רבנן דקסרין אמרין, הדא דאת אמר בשיש שם מי שיעשה, אבל אין שם מי שיעשה המעשה קודם לתלמוד.

לחץ כדי לכווץ...

זו טעות גמורה!! המהר"ח או"ז מדבר שם על הנחת תפילין........

אבל, יש להדגיש הדגשה חשובה. הוורט שם של המהר"ח או"ז אינו מה שרגילים להביא בשמו. הוא לא בא לו' שת"ת של בחורים (שימוש ת"ח) פוטר מכל המצוות (גם שאינם יכולים להעשות ע"י אחרים). הוא מדבר שם ע"כ שההליכה ללימוד היא מצווה בגדר עוסק במצווה ולכן פוטרת מכל המצוות כדין הרגיל של העוסק במצווה פטור מן המצווה (דבזה הפטור הוא גם ממצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים), אך בזמן הלימוד עצמו לכאו' אין מבואר בדבריו שישנו פטור אף ממצוה שכזו. (יעוי' שם היטב ר' @השר מקוצי ).

מקור שכן אומר את זה גופא, שת"ח בשלב שימוש ת"ח פטור אף ממצוות שאינן יכולות להעשות ביד אחרים - הוא הרבינו ישעיה שמובא בשיטמ"ק סופ"ק דב"ק (יז.) וכעי"ז בתוס' כתובות יז. ד"ה מבטלין בסוף הדיבור בשם הר"י מקורביל.

(אגב, השיטמ"ק הנ"ל בב"ק, הובא כמקור מצורף לפטור ת"ח ממלחמת מצווה ע"י הגר"י אריאלי זצ"ל בספר עינים למשפט ב"ב דף ח).

 

[נהר מעדן]

ייש"כ על העמדת הדברים על אמיתתן.
ובפשטות שיטת המהר"ח או"ז הוא שיטה יחידאי שלא כהלכה הפסוקה, ועי' באריכות בקונטרס אחרון להל' תלמוד תורה פ"ג. ובביאור שיטות רוב הראשונים, למה לא אמרינן בתלמוד תורה שעוסק במצוה פטור מן המצוה, יעי' בקהלות יעקב מס' ברכות סי' טו, ומס' שבת סי' יא.

 

[אברך מעמיק]

לכאורה אלו הם דברי חז"ל 'אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש', ואי ביכולים להיעשות על ידי אחרים הרי כולי עלמא פטורים ובהכרח כוונת חז"ל לאין יכולים להיעשות על ידי אחרים.

ומצ"ב פרק (מתוך קונטרס שכתבתי בעבר), העוסק בענין זה ומבאר כי הפטור נאמר דווקא ביחס למצוות התלויות ב'ציבור', ואולי יועיל למישהו.

 

[א. ל.]

זו טעות גמורה!! המהר"ח או"ז מדבר שם על הנחת תפילין........

אבל, יש להדגיש הדגשה חשובה. הוורט שם של המהר"ח או"ז אינו מה שרגילים להביא בשמו. הוא לא בא לו' שת"ת של בחורים (שימוש ת"ח) פוטר מכל המצוות (גם שאינם יכולים להעשות ע"י אחרים). הוא מדבר שם ע"כ שההליכה ללימוד היא מצווה בגדר עוסק במצווה ולכן פוטרת מכל המצוות כדין הרגיל של העוסק במצווה פטור מן המצווה (דבזה הפטור הוא גם ממצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים), אך בזמן הלימוד עצמו לכאו' אין מבואר בדבריו שישנו פטור אף ממצוה שכזו. (יעוי' שם היטב ר' @השר מקוצי ).

מקור שכן אומר את זה גופא, שת"ח בשלב שימוש ת"ח פטור אף ממצוות שאינן יכולות להעשות ביד אחרים - הוא הרבינו ישעיה שמובא בשיטמ"ק סופ"ק דב"ק (יז.) וכעי"ז בתוס' כתובות יז. ד"ה מבטלין בסוף הדיבור בשם הר"י מקורביל.

(אגב, השיטמ"ק הנ"ל בב"ק, הובא כמקור מצורף לפטור ת"ח ממלחמת מצווה ע"י הגר"י אריאלי זצ"ל בספר עינים למשפט ב"ב דף ח).

לחץ כדי לכווץ...

אני לא כ"כ מבין, לדעתך יש צד שלגבי ת"ת לא אומרים עוסק במצוה פטור מן המצוה ולגבי הליכה לת"ת אומרים, או שמא רק התכוונת להעמיד דברים על דיוקם?

 

[מרכז]

אני לא כ"כ מבין, לדעתך יש צד שלגבי ת"ת לא אומרים עוסק במצוה פטור מן המצוה ולגבי הליכה לת"ת אומרים, או שמא רק התכוונת להעמיד דברים על דיוקם?

לחץ כדי לכווץ...

בודאי שלגבי ת"ת לא אומרים זאת כבכל שאר המצוות, שהרי לפי"ז הי' צריך להיות פטור גם ממצוה שאינה יכולה להעשות ביד אחרים, אלא ע"כ שגדר הפטור ממצוות אחרות מכח העיסוק בתורה - הוא גדר אחר. וכדאיתא להדיא בירושלמי שבת פ"א ה"ב, והובא בתוס' מו"ק ט' ע"ב. ובטעם הדבר נאמר שם בירו' דהוא משום שהלומד שלא ע"מ לעשות נח לו שלא נברא.

לכן מקריאה פשוטה נראה, שבמהר"ח או"ז כתוב לכאורה חידוש אם כן, שאע"פ שבת"ת גופא אין פטור זה, בהליכה לת"ת הגדר הוא מצווה נפרד של שלוחי מצווה - וממילא מתקיים הפטור כמו בעוסק בשאר המצוות. אלא שכעת קראתיו שוב, ומשמע בדבריו - שהיות ולמד כהר"ן שהעוסק במצווה פטור אפי' כשיכול לקיים שניהם, לכן היכא שהולך ללמוד הוי עיסוק הפוטר מכל מצווה אחרת, וממילא בכה"ג אף אחר שהתחיל ללמוד עדיין בעסקו הראשון עומד - ולהכי פטור מכל המצוות. דאלת"ה הרי דנסתרים דבריו להדיא מסוגיא ערוכה דמו"ק הנ"ל, דכל הפטור הוא ממצוות שאינן יכולות להעשות ביד אחרים.

אם יש לך פשט אחר אשמח לשמוע, מודה שלא מספיק התעמקתי בדבריו, ועוד צ"ב.

 

[א. ל.]

בודאי שלגבי ת"ת לא אומרים זאת כבכל שאר המצוות, שהרי לפי"ז הי' צריך להיות פטור גם ממצוה שאינה יכולה להעשות ביד אחרים, אלא ע"כ שגדר הפטור ממצוות אחרות מכח העיסוק בתורה - הוא גדר אחר. וכדאיתא להדיא בירושלמי שבת פ"א ה"ב, והובא בתוס' מו"ק ט' ע"ב. ובטעם הדבר נאמר שם בירו' דהוא משום שהלומד שלא ע"מ לעשות נח לו שלא נברא.

לכן מקריאה פשוטה נראה, שבמהר"ח או"ז כתוב לכאורה חידוש אם כן, שאע"פ שבת"ת גופא אין פטור זה, בהליכה לת"ת הגדר הוא מצווה נפרד של שלוחי מצווה - וממילא מתקיים הפטור כמו בעוסק בשאר המצוות. אלא שכעת קראתיו שוב, ומשמע בדבריו - שהיות ולמד כהר"ן שהעוסק במצווה פטור אפי' כשיכול לקיים שניהם, לכן היכא שהולך ללמוד הוי עיסוק הפוטר מכל מצווה אחרת, וממילא בכה"ג אף אחר שהתחיל ללמוד עדיין בעסקו הראשון עומד - ולהכי פטור מכל המצוות. דאלת"ה הרי דנסתרים דבריו להדיא מסוגיא ערוכה דמו"ק הנ"ל, דכל הפטור הוא ממצוות שאינן יכולות להעשות ביד אחרים.

אם יש לך פשט אחר אשמח לשמוע, מודה שלא מספיק התעמקתי בדבריו, ועוד צ"ב.

לחץ כדי לכווץ...

אני זוכר אותו מימים עברו ועתה אין לי את הזמן להיכנס לנידון.
עכ"פ מסברא היה נראה לי שכל ההליכה לת"ת כפופה לגדר ת"ת והדברים צ"ת עכ"פ יישר כח גדול

 

[בר אביי]

מקור שכן אומר את זה גופא, שת"ח בשלב שימוש ת"ח פטור אף ממצוות שאינן יכולות להעשות ביד אחרים - הוא הרבינו ישעיה שמובא בשיטמ"ק סופ"ק דב"ק (יז.)

לחץ כדי לכווץ...

התכוונת לזה?
שיטה מקובצת על בבא קמא, דף יז.
וזה לשון ה"ר ישעיה ז"ל ויש מקיימים פי' הקונטרס דהתם נשאל לפניהם אדם בבחרותו מה טוב לו אם לעסוק בקיום מצות או בתלמוד ונמנו שטוב לו ללמוד בבחרותו שהתלמוד מביאו לידי מעשה בסוף ימיו והמעשה רב שאם לא ילמד בבחרותו לא ידע טיב המצות לקיימן בזקנותו...

לא ממש מש"כ.

 

[אברך מעמיק]

הוורט שם של המהר"ח או"ז אינו מה שרגילים להביא בשמו. הוא לא בא לו' שת"ת של בחורים (שימוש ת"ח) פוטר מכל המצוות (גם שאינם יכולים להעשות ע"י אחרים). הוא מדבר שם ע"כ שההליכה ללימוד היא מצווה בגדר עוסק במצווה ולכן פוטרת מכל המצוות כדין הרגיל של העוסק במצווה פטור מן המצווה (דבזה הפטור הוא גם ממצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים), אך בזמן הלימוד עצמו לכאו' אין מבואר בדבריו שישנו פטור אף ממצוה שכזו.

לחץ כדי לכווץ...

אמת שכך אפשר להבין בראשית דבריו:

בחורים ההולכים ללמוד תורה בבית רבן, פטורים מכל המצוות -

לחץ כדי לכווץ...

אך בהמשך דבריו מבואר להדיא לא כך, לכאורה:

- פטורים מכל המצוות כל זמן שהם בבית רבן אמנם אם מקיימים יכולים לברך כמו נשים שמברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא.

לחץ כדי לכווץ...

וודאי כי כוונתו במילים 'ההולכים ללמוד' על כל זמן הלימוד, וכעין לשון התוס' המפורסמת 'דרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול', ובודאי כוונתם לכל המהלך שהאדם הולך ומתגדל בלימודו בבית רבו.

 

[מרכז]

התכוונת לזה?
שיטה מקובצת על בבא קמא, דף יז.
וזה לשון ה"ר ישעיה ז"ל ויש מקיימים פי' הקונטרס דהתם נשאל לפניהם אדם בבחרותו מה טוב לו אם לעסוק בקיום מצות או בתלמוד ונמנו שטוב לו ללמוד בבחרותו שהתלמוד מביאו לידי מעשה בסוף ימיו והמעשה רב שאם לא ילמד בבחרותו לא ידע טיב המצות לקיימן בזקנותו...

לא ממש מש"כ.

לחץ כדי לכווץ...

אתה צודק, החיבור בין הדברים הוא של מורנו ר' יצחק אריאלי זצ"ל, וכפי שהבאתי בסוגריים בשמו. אכן לא הדגשתי את זה מספיק, כוונתו כנראה דהיות והסיבה שצריך להפסיק למצוה שא"י להעשות ביד אחרים היא שהלומד שלא ע"מ לעשות נח לו שלא נברא, בת"ת בבחרותו שלר' ישעיה הנ"ל עדיף מן המעשה - ל"א הכי. אכן הדברים אינם מוכרחים, וכעיקר דברי הרבינו ישעיה הנ"ל איתא בתוס' קידושין מ. בשם יש מפרשים.

 

[מרכז]

אמת שכך אפשר להבין בראשית דבריו:

אך בהמשך דבריו מבואר להדיא לא כך, לכאורה:

וודאי כי כוונתו במילים 'ההולכים ללמוד' על כל זמן הלימוד, וכעין לשון התוס' המפורסמת 'דרך הוא בהולך ללמוד שנעשה אדם גדול', ובודאי כוונתם לכל המהלך שהאדם הולך ומתגדל בלימודו בבית רבו.

לחץ כדי לכווץ...

תקרא את כל מה שכתבתי. זה לא נכון.
אחרת הוא סותר גמרא מפורשת...

נוסף על כך, ניכר הדבר גם מהקשר הדברים - כדאי לקרוא את כל התשובה בעיון.

 

[אברך מעמיק]

תקרא את כל מה שכתבתי. זה לא נכון.
אחרת הוא סותר גמרא מפורשת...

לחץ כדי לכווץ...

זו שאלה מצוינת! אבל עדיין בדבריו כתוב להדיא 'כל זמן שהם בבית רבן'...

דווקא מהקשר הדברים לדעתי משמע קצת להיפך, שהוא מערב בין הליכה לדבר מצוה לבין קיום המצוה, ואינו מחלק ביניהם כלל. ואדרבה מבואר בדבריו בפירוש כי הפטור הוא עד גמר קיום המצוה ושמיעת הדרשה.

(ואגב מפורש בדבריו שהוא הולך גם על מצות תפילין! אבל אולי אין כוונתו שפטורים מן התפילין לגמרי, אלא רק שאינם מחוייבים להניח קודם שישמעו הדרשה, אבל ודאי אם אין שהות ביום מחוייבים להניח כמו שמצאנו כה"ג בכמה הלכות, ואכתי דבריו צריכים ביאור טובא, ואכמ"ל).

 

[אברך מעמיק]

צירפתי כאן את התשובה.

יש שם כמה שורות שהדגשתי, בהם מבואר כי אינו מחלק בין ההליכה לבין קיום המצוה עצמה. [ויש להוכיח זאת גם מכמה וכמה ראיות בתוך הדברים ואכמ"ל].

 

[אברך מעמיק]

וכעיקר דברי הרבינו ישעיה הנ"ל איתא בתוס' קידושין מ. בשם יש מפרשים.

לחץ כדי לכווץ...

יפה מאוד! אם כי בתוס' לא הוזכר יחס מיוחד לימי הבחרות, אלא באופן כללי את העובדה שמי שנמצא בתחילת דרכו עליו להשקיע זמן בלימוד.

ולחיבת הענין אציין את לשונם:
וי"מ דאדם שלא למד עדיין ובא לימלך אם ילמוד תחילה או יעסוק במעשה אומרים לו למוד תחלה לפי שאין עם הארץ חסיד אבל אדם שלמד כבר המעשה טוב יותר מלימוד.

אם כי לא אמנע מלהזכיר כי דברי התוס' האלו לכאורה קשים להולמם, שהרי דבריהם הולכים על מחלוקת רבי טרפון וחכמים, וממילא לפי דבריהם עולה כי לדעת רבי טרפון הבא לימלך בראשית דרכו עם מה להתחיל יורו לו להתחיל עם המעשה למרות שעדיין לא למד, וזה דבר פלא וכמו שכבר ציינו התוס' עצמם כי 'לא עם הארץ חסיד' ואם לא ילמד כיצד יידע לקיים. ובהיות ושאלה זו מטרידה אותי זמן רב, אשמח לביאור המתיישב על הלב.​

 

[מרכז]

צירפתי כאן את התשובה.

יש שם כמה שורות שהדגשתי, בהם מבואר כי אינו מחלק בין ההליכה לבין קיום המצוה עצמה. [ויש להוכיח זאת גם מכמה וכמה ראיות בתוך הדברים ואכמ"ל].

לחץ כדי לכווץ...

כבר ביארתי לעיל מדוע א"א לומר שזו כוונתו. אשמח אם תפרק את ההודעה שכתבתי ותגיב לתרץ את הקושי, כל עוד לא עשית כן, ביאורך בטל ומבוטל, ח"ו שיסתרו דברי המהר"ח או"ז גמרא מפורשת. שים לב, החלק שהדגשת הוא ציטוט מתשובת אביו - האור זרוע, (מהר"ח הוא בנו), ושם לא מדובר דווקא על שימוש ת"ח או על תלמידים צעירים - כך שזו ממש סתירה לגמ' הנ"ל לפי הבנתך.

 

[אברך מעמיק]

אשמח אם תפרק את ההודעה שכתבתי ותגיב לתרץ את הקושי

לחץ כדי לכווץ...

כמדומני שטיפלתי בזה, אבל אעשה זאת בשמחה בשבילך באופן ממוקד.

זו טעות גמורה!! המהר"ח או"ז מדבר שם על הנחת תפילין........

לחץ כדי לכווץ...

אכן, וזה בדיוק מה שמעצים את השאלה.

אבל, יש להדגיש הדגשה חשובה. הוורט שם של המהר"ח או"ז אינו מה שרגילים להביא בשמו. הוא לא בא לו' שת"ת של בחורים (שימוש ת"ח) פוטר מכל המצוות (גם שאינם יכולים להעשות ע"י אחרים). הוא מדבר שם ע"כ שההליכה ללימוד היא מצווה בגדר עוסק במצווה ולכן פוטרת מכל המצוות כדין הרגיל של העוסק במצווה פטור מן המצווה (דבזה הפטור הוא גם ממצוה שאינה יכולה להעשות ע"י אחרים),

לחץ כדי לכווץ...

אמת, כך אכן מבואר בדבריו להדיא, שאין קשר דווקא לבחורים. ומעולם לא התווכחתי עם זה (אם כי הערתי זאת ביחס לדברי התוס' בקידושין שלא הזכירו ימי הבחרות כמו לדברי ר' ישעיה ותל"מ. וכמו כן ההודעה שבה צירפתי קונטרס, נאמרה רק ביחס לעצם הנידון של פתיחת האשכול ולא ביחס לדברי המהר"ח ואם תעבור על הקונטרס כולו תראה שלא הזכרתי כלל את המהר"ח המדובר). רק כתבתי ביחס לביאור שלך:​

אך בזמן הלימוד עצמו לכאו' אין מבואר בדבריו שישנו פטור אף ממצוה שכזו.

לחץ כדי לכווץ...

שזו היא נקודת החידוש שעל ידה ניסית ליישב את דבריו, שאע"פ שבזמן המצוה חייבים בזמן ההליכה למצוה פטורים. ועל זה כתבתי כי אף שאולי זה יכל להיות ישוב, אך מה לעשות ובדברי המהר"ח עצמו מבואר שהנקודה קיימת גם ביחס לקיום המצוה של שמיעת דרשה. (מלבד מה שזה קשה מסברא כמו שהעיר הרב @א. ל. ) כי בדבריו מבואר שהוא כולל את ההליכה עם עצם העסק במצוה ואינו מפריד ביניהם.​

וכמו שמבואר בלשונו בכמה וכמה מקומות, לדוגמא בלשונו (זה לשון המהר"ח עצמו ולא אביו, אם כי לא הבנתי מדוע זה כ"כ משנה):

"אבל כשהתחיל לעסוק במצוה ולא גמר עסקו כגון שהולך ללמוד תורה או לשמוע דרשה או להקביל פני רבו אפילו בשעת חנייתו ואפילו הגיע למקום שרוצה לילך והתחיל ללמוד כל זמן שלא גמר לימודו הוא פטור מכל המצוות". ומפורש בדבריו שהוא כולל את כל העסק, כולל קיום המצוה עצמה ואינו מחלק בין לימוד לבין קיום מצוה. וכן מוכח בלשונו ומדבריו שם בכמה מקומות.

ואדגיש, אני מסכים לחלוטין שיש קושיא עצומה מדברי הגמרא במו"ק, וכמו שכתבת הוא מדבר על תפילין! אבל הקושיא החזקה לא מאפשרת לבאר את דבריו באופן מסוים כאשר הוא מדגיש בצורה הכי מפורשת שהוא אינו מחלק כך, הלא כן?​

ולכן איני מבין את דבריך שכתבת:

כבר ביארתי לעיל מדוע א"א לומר שזו כוונתו. אשמח אם תפרק את ההודעה שכתבתי ותגיב לתרץ את הקושי, כל עוד לא עשית כן, ביאורך בטל ומבוטל, ח"ו שיסתרו דברי המהר"ח או"ז גמרא מפורשת. שים לב, החלק שהדגשת הוא ציטוט מתשובת אביו - האור זרוע, (מהר"ח הוא בנו), ושם לא מדובר דווקא על שימוש ת"ח או על תלמידים צעירים - כך שזו ממש סתירה לגמ' הנ"ל לפי הבנתך.

לחץ כדי לכווץ...

א] מה שביארת בדבריך זה את השאלה והתשובה, ולא איך זה נכנס בדבריו, ועל זה בדיוק שאלתי.
ב] אכן, השתדלתי לפרק.

ג] כל עוד לא עשיתי כך ביאורי בטל ומבוטל? לא ידוע לי שביארתי ביאור בדבריו, רק הקשתי על הביאור שלך (אם כי אמת שניסיתי ליישב ברמז, כי כוונת המהר"ח היא על הנחת תפילין מעבר לפעם האחת המחויבת, אבל לא קבעתי מסמרות כי זה הביאור בדבריו, ומהתבוננות מחודשת זה אכן קשה בדבריו, אם כי פחות קשה מהביאור שלך).​

ד] אכן חס ושלום שיסתרו דבריו גמרא מפורשת, אבל גם חס ושלום להמציא בדבריו חילוקים שהוא כותב בפירוש הפך מהם, אדרבה אשמח שתיישב לי את הלשונות שהבאתי.
ו] אכן, דברי המהר"ח אור זרוע ואביו אינם שייכים דווקא לתלמידים, לא אמרתי כזאת, רק הקשתי על ביאורך ואינני יודע מה אתה רוצה. (ואם כוונתך לקונטרס שהעלתי לעיל, הוא אכן לא קשור לדבר המהר"ח אלא לעצם נושא האשכול, ואם תעבור עליו תראה כי המהר"ח אור זרוע כלל לא הוכר בו).

ורק אזכיר גם הודעתך השניה הקשורה לענין (שלא תאמר שלא פירקתי את הודעותיך...):

בודאי שלגבי ת"ת לא אומרים זאת כבכל שאר המצוות, שהרי לפי"ז הי' צריך להיות פטור גם ממצוה שאינה יכולה להעשות ביד אחרים, אלא ע"כ שגדר הפטור ממצוות אחרות מכח העיסוק בתורה - הוא גדר אחר. וכדאיתא להדיא בירושלמי שבת פ"א ה"ב, והובא בתוס' מו"ק ט' ע"ב. ובטעם הדבר נאמר שם בירו' דהוא משום שהלומד שלא ע"מ לעשות נח לו שלא נברא.

לחץ כדי לכווץ...

אמת ויציב.

לכן מקריאה פשוטה נראה, שבמהר"ח או"ז כתוב לכאורה חידוש אם כן, שאע"פ שבת"ת גופא אין פטור זה, בהליכה לת"ת הגדר הוא מצווה נפרד של שלוחי מצווה - וממילא מתקיים הפטור כמו בעוסק בשאר המצוות. אלא שכעת קראתיו שוב, ומשמע בדבריו - שהיות ולמד כהר"ן שהעוסק במצווה פטור אפי' כשיכול לקיים שניהם, לכן היכא שהולך ללמוד הוי עיסוק הפוטר מכל מצווה אחרת, וממילא בכה"ג אף אחר שהתחיל ללמוד עדיין בעסקו הראשון עומד - ולהכי פטור מכל המצוות.

לחץ כדי לכווץ...

אתה חוזר על דבריך הראשונים, אבל מה אעשה והמהר"ח לא חילק בזה וכתב בפירוש ההיפך?

דאלת"ה הרי דנסתרים דבריו להדיא מסוגיא ערוכה דמו"ק הנ"ל, דכל הפטור הוא ממצוות שאינן יכולות להעשות ביד אחרים.

לחץ כדי לכווץ...

אכן, הקושיא עצומה! אבל שוב, בדבריו מבואר בפירוש שהוא כולל את עצם המצווה יחד עם ההליכה וכנ"ל.