תמורה לדבר?

[ליבי בתורתך]

ברצוני לעלות נידון כללי בדיני הממון.
דהרי הא ודאי שאדם ששכר מחבירו ממון מחויב לשלם האם הדבר משום דסיכמו דזה על דעת זה או דמוגדר התשלום כחליפי השימוש של החפץ?
ולפי"ז ברצוני לדון דאי נימא דהוה כחליפי החפץ שוב מ"ט ביורשים שהשכירו מעצמם בהמה לא חשיב מוחזק כמו שאביהם השכירה הרי סו"ס השימוש הוה מוחזק וזה חליפו?.

 

[עוזי ומגני]

ברצוני לעלות נידון כללי בדיני הממון.
דהרי הא ודאי שאדם ששכר מחבירו ממון מחויב לשלם האם הדבר משום דסיכמו דזה על דעת זה או דמוגדר התשלום כחליפי השימוש של החפץ?
ולפי"ז ברצוני לדון דאי נימא דהוה כחליפי החפץ שוב מ"ט ביורשים שהשכירו מעצמם בהמה לא חשיב מוחזק כמו שאביהם השכירה הרי סו"ס השימוש הוה מוחזק וזה חליפו?.

לחץ כדי לכווץ...

א"א להגדירם כמוחזק, דהא תשמישי החפץ לא קיימים בפועל עד שלא יוציאו אותם לפועל,
מה שיש זה החפץ כאפשרות להוציא ממנו תשמישים, אבל וודאי שהשימוש עצמו בחפץ לא קיים כל עוד ולא השתמשו,
אמנם לפי"ז צ"ל שאין התשלום כלפי השימוש, אלא חליפי האפשרות להשתמש,
דהשווי של החפץ נמדד לפי האפשרויות שימוש שיש בו, גם אם לא השתמשו בו בפועל,
ועל זה בשכירות המעות משמשות כחלפי החפץ ביחס לחלק מאפשרויות השימוש הטמונות בו.
אמנם הבעלות היא על גוף החפץ בעצמו, ורק היורשים יצרו את הממון מאפשרויות התשמיש וזה ראוי.

 

[בד קודש]

ולפי"ז ברצוני לדון דאי נימא דהוה כחליפי החפץ שוב מ"ט ביורשים שהשכירו מעצמם בהמה לא חשיב מוחזק כמו שאביהם השכירה הרי סו"ס השימוש הוה מוחזק וזה חליפו?.

לחץ כדי לכווץ...

לא הבינותי.
ראוי ומחוזק בירושת בכור הוא מוחזק וראוי אצל האב.
אם היורשים הם אלו שהשכירו הרי שגם אם נניח דהוי גדר מוחזק, זה מוחזק רק אחרי תפוסת הבית ולא אצל האב.

 

[צריך ביאור]

ברצוני לעלות נידון כללי בדיני הממון.
דהרי הא ודאי שאדם ששכר מחבירו ממון מחויב לשלם האם הדבר משום דסיכמו דזה על דעת זה או דמוגדר התשלום כחליפי השימוש של החפץ?
ולפי"ז ברצוני לדון דאי נימא דהוה כחליפי החפץ שוב מ"ט ביורשים שהשכירו מעצמם בהמה לא חשיב מוחזק כמו שאביהם השכירה הרי סו"ס השימוש הוה מוחזק וזה חליפו?.

לחץ כדי לכווץ...

ברור שבשכירות תשלומי השכירות הם כעין תמורה למה שיש לשוכר זכות שימוש בחפץ וזוהי כוונת הגמ' דשכירות ממכר ליומיה והיינו משום דדמי למכר בצורת השכירות וראיה לזה ממה שכתב רש"י ב"מ דף לד. בהא דשואל הבעלים לא מקנה לו את הכפל אלא עד שישלם משום דכל הנאה שלו וביאר רש"י וז"ל: שהיה עושה בה מלאכתו בלא שום שכר. וכן מבואר ברש"י בהשואל דף צ"ד: ד"ה רוב הנאה שלו שאינו נותן שכר. ומבואר מדבריו דהנאת השואל היא אינה מעצם הזכות שימוש שיש לו לכל מאי דבעי אלא הנאתו היא במה שהוא אינו מעמיד תמורה לזכות השימוש בשונה משוכר שמחוייב להעמיד תמורה לזכות השימוש שיש לו ובאמת חילוק זה מתבאר מדברי רש"י בב"מ דף פ: במה שכתב רש"י בדעת ר"י דשוכר כשומר שכר וז"ל: ר"י אומר כש"ש הואיל ולהנאתו הוא אצלו אע"פ שנותן שכר פעולתו ש"ש הוא דאי לא יהיב שכר הוי שואל וחייב באונסין השתא דיהיב ליה אגרא לא הוי שואל והוי ש"ש. עכ"ל. ומפורש בדברי רש"י שהחלוקה בין ש"ש לשואל היא בהא דשואל אינו מעמיד תמורה לזכות השימוש שלו בשונה משוכר שכל קבלת זכות השימוש שלו מותנית בהעמדת תמורה לקבלת זכות השימוש.
ובהא דלא הוו מוחזקין היורשין י"ל כמו שכתב הרב עוזי ומגני.

​

​

 

[ליבי בתורתך]

אכן ישר"כ על הדברים.
אך מ"מ לפי זה מאי שנא ממה דאם האב השכיר כן חשיב מוחזק? משום דהוא מימש כבר את זכותו? והרי עדיין אין חוב רק כשידור בדירה בפועל?

 

[צריך ביאור]

אכן ישר"כ על הדברים.
אך מ"מ לפי זה מאי שנא ממה דאם האב השכיר כן חשיב מוחזק? משום דהוא מימש כבר את זכותו? והרי עדיין אין חוב רק כשידור בדירה בפועל?

לחץ כדי לכווץ...

רק מחמת שהוא השכיר ממילא חשיב האב מוחזק כיון שהתמורה כבר קיימת לו.

 

[ליבי בתורתך]

רק מחמת שהוא השכיר ממילא חשיב האב מוחזק כיון שהתמורה כבר קיימת לו.

לחץ כדי לכווץ...

כיצד היא קיימת?
והאם החליפו היורשים את המוצר עצמו לא יהיה לבכור פי שניים

 

[צריך ביאור]

כיצד היא קיימת?
והאם החליפו היורשים את המוצר עצמו לא יהיה לבכור פי שניים

לחץ כדי לכווץ...

כי חיוב התמורה לא נובע מחמת מימוש זכות השימוש אלא נובע מעצם קבלת הזכות.

 

[ליבי בתורתך]

כי חיוב התמורה לא נובע מחמת מימוש זכות השימוש אלא נובע מעצם קבלת הזכות.

לחץ כדי לכווץ...

וכאן עדיין לא היה קבלה כי השני עדיין לא נתחייב לשלם רק לאחר ירידתו לממון

 

[צריך ביאור]

וכאן עדיין לא היה קבלה כי השני עדיין לא נתחייב לשלם רק לאחר ירידתו לממון

לחץ כדי לכווץ...

מדוע החיוב הוא רק לאחר ירידתו לממון?

 

[ליבי בתורתך]

מדוע החיוב הוא רק לאחר ירידתו לממון?

לחץ כדי לכווץ...

כי בכך נעשה חליפיו דאם לא כיצד נתחייב השוכר ממון כל כחליפי החפץ כל עוד שלא זה בשימוש הזמן ההוא?

 

[צריך ביאור]

כי בכך נעשה חליפיו דאם לא כיצד נתחייב השוכר ממון כל כחליפי החפץ כל עוד שלא זה בשימוש הזמן ההוא?

לחץ כדי לכווץ...

משום שכל זמן שקיבל השוכר את זכות השימוש ממילא הוא מחוייב בתמורה.