- הודעות
- 9,579
- תודות
- 17,476
- נקודות
- 1,280
בשנים האחרונות פשט המנהג לעשות סעודות ביומא דהילולא של הבת עין זיע"א.
והמהדרים נוהגים לעשות סעודה בשרית כיד המלך.
ותמוה הוא, שהרי הבת עין עצמו כתב בריש פרשת וישלח - שבדרך כלל חל בו היארצייט את הדברים הבאים:
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום וגו':
יש לפרש הפסוק ע"ד המוסר הנה יעקב ועשו מרמזים לבחינת יצה"ט ויצה"ר שיש באדם ושר של עשו הוא המקור של היצה"ר היינו הבחינה שממנה מקבל היצה"ר תוספת כח ועוז והוא בחינת גסות הרוח ובחינה זו בא מ"י מותרות היינו שמתנהג האדם בבחינת מותרות אכילה ושאר תענוגים ועי"ז נתרומם לבו של אדם כמאה"כ פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת כו' פי' שע"י בחינת שביעה ביותר בא לבחינת שכחה בה' ולבחינת גסות הרוח ובזה ניתוסף כח ועוז להיצה"ר אבל צדיק אוכל לשובע נפשו בלבד בבחינת הסתפקות בבחינת מועט וזהו מרומז בפסוק כדיתא בספרים הק' לב חכם לימין ולב כסיל לשמאל פי' החכם מתנהג באותיות שהמה לימין של אותיות ל"ב היינו אותיות א"ך שמרמז לבחינת מועט כמאחז"ל אכין ורקין מיעוטין הם, והכסיל מתנהג באותיות שהמה לשמאל של אותיות ל"ב היינו אותיות ג"ם בחינת רבוי ומותרות כמאחז"ל אתין וגמין רבוין כדאיתא בסה"ק. ולזה רמזו רז"ל על פסוק כי אתם המעט מכל העמים שאתם ממעטים עצמיכם לפני פי' שאתם מתנהגים לפני בבחינת מיעוט בחינת הסתפקות כנ"ל כדי שלא יהיה מקום לכחו של עשו הוא היצה"ר".
וצ"ע גדול בזה.
והמהדרים נוהגים לעשות סעודה בשרית כיד המלך.
ותמוה הוא, שהרי הבת עין עצמו כתב בריש פרשת וישלח - שבדרך כלל חל בו היארצייט את הדברים הבאים:
"וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום וגו':
יש לפרש הפסוק ע"ד המוסר הנה יעקב ועשו מרמזים לבחינת יצה"ט ויצה"ר שיש באדם ושר של עשו הוא המקור של היצה"ר היינו הבחינה שממנה מקבל היצה"ר תוספת כח ועוז והוא בחינת גסות הרוח ובחינה זו בא מ"י מותרות היינו שמתנהג האדם בבחינת מותרות אכילה ושאר תענוגים ועי"ז נתרומם לבו של אדם כמאה"כ פן תאכל ושבעת ורם לבבך ושכחת כו' פי' שע"י בחינת שביעה ביותר בא לבחינת שכחה בה' ולבחינת גסות הרוח ובזה ניתוסף כח ועוז להיצה"ר אבל צדיק אוכל לשובע נפשו בלבד בבחינת הסתפקות בבחינת מועט וזהו מרומז בפסוק כדיתא בספרים הק' לב חכם לימין ולב כסיל לשמאל פי' החכם מתנהג באותיות שהמה לימין של אותיות ל"ב היינו אותיות א"ך שמרמז לבחינת מועט כמאחז"ל אכין ורקין מיעוטין הם, והכסיל מתנהג באותיות שהמה לשמאל של אותיות ל"ב היינו אותיות ג"ם בחינת רבוי ומותרות כמאחז"ל אתין וגמין רבוין כדאיתא בסה"ק. ולזה רמזו רז"ל על פסוק כי אתם המעט מכל העמים שאתם ממעטים עצמיכם לפני פי' שאתם מתנהגים לפני בבחינת מיעוט בחינת הסתפקות כנ"ל כדי שלא יהיה מקום לכחו של עשו הוא היצה"ר".
וצ"ע גדול בזה.