נחום

משתמש רשום
gemgem
הודעות
50
תודות
164
נקודות
33
הסתפקתי זמן רב האם ראוי שאעדיף תפילה ביחידות כאשר אני חש שאז אצליח לכוון יותר ולהתחבר באמת למילות התפילה או שמא אף על פי כן עדיפה תפילה בציבור, שאז תפילתי מתקבלת מכוח הציבור.
נ.ב. אם ניתן, אבקש לציין מקורות בנושא. יישר כוח גדול.
 
נידון זה של תפילה בכוונה לעומת תפילה בציבור, מבואר בדברי הרדב"ז (ח"ג סי' תע"ב), שכתב בפשיטות כי תפילה בכוונה עדיפה, שהרי הכוונה היא עיקר התפילה, ואילו תפילה בציבור אינה אלא מעלה נוספת.

אמנם הגר"מ פיינשטיין זצ"ל (או"ח ח"ג סי' ז) כתב, שאף אם אדם מרגיש שיוכל לכוון יותר בתפילתו כשהוא מתפלל ביחידות, כל עוד בכוונתו בציבור יש את המידה ההכרחית כדי לצאת ידי חובתו, עדיף שיתפלל בציבור. כן העלה גם בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ז ה"כ).

ומכל מקום ידוע שבתקופות מסוימות נהגו כמה מגדולי ישראל להתפלל ביחידות, כגון החזו"א (קודם שנבנה בית הכנסת בביתו), הגרי"ז מבריסק ובניו (על פי רוב), הרה"ק מבעלזא זצ"ל (לעיתים), והרמ"מ מלעלוב (כעדות בנו).
 
כתב הביאור הלכה סימן ק"א ד"ה אתי למיטרד וז"ל: אלא אם אינו יכול לכוין בלחש ילך ויתפלל בביתו בקול [פרישה] וההיא דס"א ע"כ מיירי שגם בביתו ובקול אינו יכול לכוין מרוב טרדותיו. ומ"מ האידנא אין לנו להורות היתר זה להתפלל ביחיד ולעורר הכונה שילמדו ממנו אחרים אם לא גדול הדור ומפורסם שכל מעשיו לש"ש כ"כ הפמ"ג עכ"ל.
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון