בהעלותך תקיעות לחטאות המוספין (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יש לעיין בהך קרא, דכתיב ביה "ותקעתם בחצוצרות על עולותיכם ועל זבחי שלמיכם", מ"ט לא נזכרו ג"כ החטאות של המוספין, שגם הם מקרבנות יום שמחתכם ומועדיכם.

ונראה פשוט, כיון דקי"ל "אין אומרים שירה אלא על היין", דהיינו בשעת ניסוך היין, א"כ זה שייך רק בעולות ושלמים שיש להם נסכים, משא"כ חטאות שאין להם נסכים. וזהו מקור מן התורה להך דינא דאין אומרים שירה על היין, שאסמכוהו אקרא דדברי קבלה "ותאמר הגפן החדלתי את תירושי וגו' המשמח אלקים ואנשים". ולהנ"ל מצינו לזה סמך מן התורה, שלכן דוקא העולות והשלמים נזכרו.

אלא שיש לעיין דבספרי זוטא מרבינן מדכתיב "זבחי" שלמיכם, לרבות גם קרבן פסח שטעון תקיעת חצוצרות. וכן הוא בפסחים סד. דתוקעין בשעת הקרבת הפסח. ופירש בתוס' רי"ד שם, משום דקרבן פסח קרבן ציבור הוא וטעון שירה. ומבואר דכל קרבן ציבור שקבוע לו זמן טעון שירה, ולאו דוקא עולה ושלמים.

ואע"פ שלקרבן פסח ליכא נסכים, הא אמרו בירושלמי שם דקרבן פסח שאין לו נסכים תוקעין לשחיטתו. וא"כ כמו שנתרבה קרבן פסח, למה לא יתרבו ג"כ חטאות המוספין, שהרי הם קרבן ציבור שקבוע לו זמן, ולא בעינן דוקא עולות ושלמים, כדחזינן דאף קרבן פסח נתרבה, ואע"פ שאין נסכים לחטאות, יהיו כדין קרבן פסח שתוקעין לשחיטתו.

ולפי מה שנתבאר לעיל, היה מקום לומר דאה"נ, אלא דאין כ"כ נפק"מ בזה, כיון דהחיוב על כל קרבן מוסף כאחד, א"כ כבר חייבין בשיר על העולות והשלמים, ובודאי לכתחילה המצוה על הנסכים של היין, ושוב אין שיר על החטאות. אמנם עדיין נפק"מ היכא שהקריבו רק את החטאות, ולא שמענו שיהיה שיר על שחיטת החטאות בכה"ג, כמו בקרבן פסח, והוא חידוש לומר שיהיה שיר, וצ"ע.
​

◆ ◆ ◆​

ואולי י"ל, דנראה דבקרבן עולה שיש לו נסכים, ודינו שתוקעים לנסכיו, אף אם יזדמן שלא יהיו לו נסכים, לא נתקע לשחיטתו, דרק קרבן שאין לו כלל נסכים דינו שתוקעים בשחיטתו. א"כ י"ל דכיון דדין התקיעה הוא אחד על כל המוסף, ובמוסף יש נסכים של העולות, אם יזדמן דליכא נסכים אין תוקעין לשחיטת החטאות, דהוי כמו עולות בלא נסכים, כיון דבעלמא יש להם נסכים, אף כשלא קרבו הנסכים אין תוקעים לשחיטתו, כך חטאות המוספין כיון דלמוספין איכא נסכים, אין תוקעים על שחיטתן בלא נסכים, וצ"ע בסברא זו.​

 

[גרינפלד]

א"כ י"ל דכיון דדין התקיעה הוא אחד על כל המוסף, ובמוסף יש נסכים של העולות, אם יזדמן דליכא נסכים אין תוקעין לשחיטת החטאות, דהוי כמו עולות בלא נסכים, כיון דבעלמא יש להם נסכים, אף כשלא קרבו הנסכים אין תוקעים לשחיטתו, כך חטאות המוספין כיון דלמוספין איכא נסכים, אין תוקעים על שחיטתן בלא נסכים, וצ"ע בסברא זו.​

לחץ כדי לכווץ...

והוסיף ה'מגדלות מרקחים' בהערה:
ושוב ראיתי באור שמח ק"פ פ"א הי"ב שנקט דאם ליכא נסכים תוקעין לשחיטתו גם בעולות, וזה דלא כדברינו. ועי' בחידושי הגר"ש רוזובסקי פסחים סי' י"ז שכתב לבאר בזה לשיטת התוס' דלמ"ד לא קרבו נסכים במדבר, גם בקרבנות ציבור לא קרבו נסכים, והקשה במקד"ד דא"כ איך אמרו שירה במדבר. ותירץ לפי"ד האו"ש הנ"ל דהיכא דליכא נסכים תוקעים לשחיטתו.​