האזינו תתקנ"ה פסוקים בספר דברים (1 צופה)

[געגועים]

רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא

אי' בספר מעשה רקח (ואתחנן): והקרה ה' לפני דבר נפלא בזה, דאיתא בס' גלאנטי דיש תתקנ"ה רקיעים כמנין 'השמים', כשתחשוב המ' סתומה במספר ת"ר כפי החשבון מנצפ"ך כידוע, הרי עולה תיבת השמים תתקנ"ה, ובתת"ק יש רשות למטטרו"ן להעלות תפילתם של ישראל, ובנ"ה רקיעים אין לו רשות לעלות כלל, וזהו הכוונה בפסוק הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים, כמנין ה"ן רקיעים לה' אלקיך, שאין רשות אף למט"ט לילך שם, וע"ש באריכות, וידוע הגמ' דחגיגה (טו.) דאחר טעה בזה שראה למט"ט יושב וכותב זכויות של ישראל והיה סבור שתי רשויות הן כדאיתא שם, נמצא עד תת"ק רקיעים אפשר לטעות ח"ו כמו שטעה אחר במט"ט דעד שם יש לו רשות לילך, אבל משם ואילך אי אפשר לטעות כלל, דה"ן רקיעים לה' אלקיך לבדו ואין בלעדו, ובזה מבואר דבספר משנה תורה שאמר משה קודם מותו המה תתקנ"ה פסוקים כמנין הרקיעים, וצריך ג"כ טעם למה מכוון זה המנין, אלא ודאי כידוע דדיבורו של משה היה בוקע כל הרקיעים כדאיתא במדרשים, לכך אמר בדוקא תתקנ"ה פסוקים במכוון כדי שיפתחו כל תתקנ"ה רקיעים ויראו שאין אלקים זולתו, וידוע דרוב אזהרות שבמשנה תורה היה הכל על ע"ז, ומזה מבואר הפסוק בטוב נועם, דצא וחשוב ותמצא עד אותו פסוק ראו עתה וכו' המה תת"ק פסוקים, ומאותו הפסוק ואילך עד גמר התורה המה נ"ה פסוקים, לכך קאמר ראו עתה דוקא אחר תת"ק רקיעים ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים עמדי, דעד כאן יש רשות למט"ט לכנוס שם והיו יכולין ח"ו לטעות אחריו כמו שטעה אחר, אבל עתה בנ"ה רקיעים אלו שאין אלקים עמדי, וידוע בזוהר דמט"ט נקרא ג"כ בשם אלקים כשם רבו, ובזה מדוקדק ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלקים דווקא עמדי, והוא רמז נפלא ונכון, וה' יראני נפלאות בתורתו הקדושה. עכ"ל.

ואפשר להוסיף שנרמז באומרו 'מחצתי' מה שאמרו שם בחגיגה אפקוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא א''ל מ''ט כי חזיתיה לא קמת מקמיה, וביאר רבינו חננאל: ח"ו שיש עליו דין, אלא להראות לאלישע שיש לו אדון שהוא עליו. וזהו ראו עתה כי אני אני הוא האדון, עתה כאשר מחצתי שיתין פולסי דנורא למלאך מט"ט תראו שאני האדון.

[ואולי רק מאז המעשה עם אחר גזרו שלא יהיה רשות למט"ט להיות בנ"ה רקיעים, וזהו ואין אלהים עמדי מאז שמחצתי. 'אני אמית' אולי רמז על בן עזאי, 'מחצתי' רמז על בן זומא].​