הידעת שאחד מהראשונים בשם ר' שם טוב אבן שפרוט הוציא ספר בשם ''פרדס רימונים'' לבאר את כל אגדות הש''ס ע''פ דרך הטבע.
וטוען שאליהו שנגלה לחז''ל אינו אליהו הנביא אלא חכם אחד, ושרוב בסיפורים המופלאים שכתובים היו בכלל בחלום.
הידעת שאחד מהראשונים בשם ר' שם טוב אבן שפרוט הוציא ספר בשם ''פרדס רימונים'' לבאר את כל אגדות הש''ס ע''פ דרך הטבע.
וטוען שאליהו שנגלה לחז''ל אינו אליהו הנביא אלא חכם אחד, ושרוב בסיפורים המופלאים שכתובים היו בכלל בחלום.
"איסור עישון סמים. הנה בדבר אשר התחילו איזה בחורים מהישיבה לעשן חשיש פשוט שהוא דבר אסור וכו' וצריך להשתדל בכל היכולת להעביר טומאה זו מכל בני ישראל ובפרט מאלו שלומדין בישיבות" (אגרות משה יו"ד ח"ג לה).
"בעלי מקרא בעלי משנה בעלי גמרא" - משמע דאפשר שיהיו בעלי משנה או בעלי גמרא ולא בעלי מקרא וכו'. ודלא כאותן ששופכין בוז על מקצת גדולי זמנינו בש"ס ופוסקים ואין להם יד כ"כ במקרא (רש"ש בבא בתרא ח. ד"ה יכנסו).
צריך באמת כל אדם להתבונן ולחפש דרכיו אולי הוא מאותן שאין להם חלק לעולם הבא ח"ו וכו', כי אף העוסקים בתורה תמיד אולי עברו עליהם כמה שעות ביום (בכת"י: שעה אחת) שהיו יכולים לעסוק בתורה ולא עסקו, והוא ח"ו בכלל די דבר ד' בזה. עכ"ל (דרשת מהר"ח מוולוז'ין, הובא בבניין עולם יג-ב ד"ה כתב).
אחרי שרשב"י יצא מהמערה הוא חזר בו מדבריו (שאסור לעבוד משום ביטול תורה) ואמר שאדם יוצא ידי חובה בקריאת שמע שחרית וערבית, ומחבב את המלאכה (שדי חמד מערכת ו כלל טו ד"ה ולי).
יש כ"ד דברים שהחרים רבנו גרשום (חוץ מלשאת אישה שנייה, לגרש אישה בעל כורחה ולקרוא מכתב בלא רשות). ביניהם: שלא לבטל שידוכין, שלא לבייש בעלי תשובה, שלא להרחיק שום אדם מבית הכנסת אלא לפי שעה אבל לא עולמית, שלא יצא מבית הכנסת ויבטל המניין (התקנות בישראל כרך ד עמוד צד והלאה).
חכמי אשכנז וצרפת גזרו חרם על הנושא שתי נשים כי חיו בין הנוצרים שאסרו את הדבר, אך חכמי ספרד לא קיבלו את החרם כי חיו בין המוסלמים שהתירו הדבר (שאילת יעב"ץ ח"ב טו).
טעמי איסורו הם עשרה: (א) מטמטם את הלב ומוליד גסות, (ב) הרחקה מעבודה זרה שכך היו עושים לעבודה זרה, (ג) דרכי האמורי, (ד) איסור כישוף, (ה) שלא לערב כח הדין בכח הרחמים, (ו) אכזריות לבשל את בשר הגדי בחלב אימו, (ז) רמז נגד מחשבות כוזבות, (ח) מחמת הרפואה, (ט) חוק בלא טעם, (י) על דרך הקבלה והסוד (תורה שלמה חי"ט מילואים כא).