הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (5 צופים)

[אידך גיסא]

יש מפרשים שהצפרדע שבעשרת המכות היא מין דג שנמצא במצריים ויקרא בלשון ערב אלתמס"ח ויוצא מן הנהר וחוטף בני אדם (שנקרא בימינו תנין) (אבן עזרא שמות ז-כז).

 

[אידך גיסא]

בכתבי יד ובדפוסים ישנן 83 צורות שונות לכתוב במקום שם ה', כגון: שני יו"דים, שלושה יו"דים, יוי, י, ו, ב שבתוכה שלושה יודים (תורה שלמה פרשת בא ח"ב מילואים ד).

 

[אידך גיסא]

כשאומר "מרור זה שאנו אוכלים", יש מנהג בעולם שהאיש מורה על האישה, משום שנאמר "אישה רעה מר ממוות" (הגדת פראג רפ"ז).

 

[אידך גיסא]

אם האישה דברנית ופטפטנית יכול לגרשה (ספר החיים - ספר חיים טובים פרק ג, עמוד נט).

 

[אידך גיסא]

בציורי מנורות עתיקים יש גם מנורות בנות 3, 5, 6, 8, 9, 14 קנים. כי חששו בטעות לאיסור לצייר מנורה של שבעה קנים (אך רובן של שבעה קנים) (כלי החרס בתקופת התלמוד עמודים שה, שו).

 

[אידך גיסא]

רבינו בחיי (בפרשת וארא) כותב שהיכן שנאמר במקרא "מימי" הכוונה היא למים הראויים לשתיה, ואילו "מי" הכוונה למים שאינם ראויים לשתיה. בעל התורה תמימה בספרו תוספת ברכה (פרשת תזריע) מעיר שאמנם כן הוא על הרוב, אבל יש יוצאים מן הכלל.

 

[אידך גיסא]

סוגי הניקוד הם ארבעה: טברני (כמו שאנו משתמשים היום, והוא מסוף האלף הראשון), בבלי, ארץ ישראל, טברני ארץ ישראל (מקראות גדולות הכתר, מבוא (בסוף הספר), עמוד 7, 57).

 

[אידך גיסא]

הרב ישראל מאיר לאו סיפר על רבו, הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, ענה לתלמיד שרצה לנסוע לקברות צדיקים בצפון: "למה לך לנסוע לקברי צדיקים בצפון? - פה, מעבר לכביש, בהר הרצל, קבורים הרבה צדיקים, שמסרו נפשם למען עם ישראל". כשנשאל הרב לאו שליט"א למקור הסיפור נענה אמר שסיפור זה ידוע בין בוגרי קול תורה (הרב יוסף אליהו, אורו של עולם, עמ' 380, ע"ש).

 

[אידך גיסא]

המצווה הראשונה שנצטוו ישראל היא שהעשירים שבהם ישחררו את עבדיהם (תורה שלמה פרשת וארא מילואים ג).

 

[אידך גיסא]

ע"פ חז"ל המולד הממוצע הוא 29 יום 12 שעות 44 דקות 3.3 שניות (כ"ט י"ב תשצ"ג), ולפי המדע הוא 29 יום 12 שעות 44 דקות 2.8 שניות, דהיינו הפרש של ½ שנייה לחודש. יתכן שהשינוי חל במשך השנים ע"י האטת סיבוב הירח (השמיים מספרים עמוד 48).

 

[אידך גיסא]

רבי חיים פלאג'י תיקן באיזמיר שאסור להתמכר לעישון, מפני שהמעשן, כאשר צריך להתאפק מלעשן בשבת, מצטער ונגרם לו מזה ביטול מצוות עונג שבת. (ארזי הלבנון, אנציקלופדיה לחכמי הספרדים ערך ר' חיים פאלאג'י).

 

[אידך גיסא]

יש דעות שונות כיצד נהרג בר כוכבא: חכמי ישראל הרגוהו כי ראו שאינו משיח, נחש הכישו, או כותי הרגו (כלי זכוכית בתקופת התלמוד עמוד 269).

 

[אידך גיסא]

זאב אחד יש שקורין לוף גארו והוא בן אדם ומשתנה לזאב (רבינו אפרים (אחד הראשונים) בראשית מט-כז). וכן ספר חסידים מזכיר שיש בריה שנקראת וורוולף (אדם-זאב) (ספר חסידים תסד).

 

[אידך גיסא]

כאשר הכניסו את לימוד המוסר לישיבת טלז, רבים מהתלמידים התנגדו לכך בתוקף, ערכו "הפגנות", כיבו את האור בבית המדרש, הפסיקו את הלימוד, היכו תלמידים ורבנים, שברו חלונות, שפכו עביט של שופכים על ר' שבתי רובל, ועוד (ספר פולמוס המוסר פרק טז).

 

[אידך גיסא]

רבי אברהם פינסו (אב"ד שאראיי שבבוסניה, שו"ת 'עזרת מצר' סימן ח) דן אודות יהודי שברך ברכת המזון והוציא אחרים ידי חובתם, ולאחר הברכה הפך לסוס והתברר למפרע כי היה שד, האם יצאו ידי חובתם או לא, ומכריע כי יש לחזור ולברך שוב את שלוש הברכות הראשונות.

הלכות ברכות - אם יד"ח בברכות מאדם שנהפך אח"כ לסוס? | הלכה ומנהג

בשאלה זו דן רבי אברהם פינסו (אב"ד שאראיי שבבוסניה, שו"ת 'עזרת מצר' סימן ח) אודות יהודי שברך ברכת המזון והוציא אחרים ידי חובתם, ולאחר הברכה הפך לסוס והתברר למפרע כי היה שד, האם יצאו ידי חובתם או לא, ומכריע כי יש לחזור ולברך שוב את שלוש הברכות הראשונות.

forum-otzar-hatorah.co.il

 

[אידך גיסא]

יש נוהגים לקבור את חבל הטבור

 

[אידך גיסא]

יש אומרים שלעתיד לבוא תחזור העבודה (בבית המקדש לבכורות, אך אף הכהנים ימשיכו בעבודתם (אור החיים במדבר ג, מה; ועוד).

 

[אידך גיסא]

יש מי שכתב שאין לעשות ביום חמישי מילה שלא בזמנה (- ברית מילה שלא ביום השמיני ללידה, כשהתינוק היה חולה מסוכן, ולא היה אפשר למול אותו קודם), כדי שלא יצטרכו לחלל שבת לצורכו. וכמה מגדולי האחרונים נחלקו עליו וסוברים שיש למול גם ביום חמישי או שישי (אורחות שבת, מאת הרב שלום יוסף גלבר והרב יצחק מרדכי רובין שליט"א, חלק ב, ירושלים ה'תשס"ט, פרק כ סעיף סח והערה ק, עמ' רנג).

 

[אידך גיסא]

מתוך שלא לשמה בא לשמה
יש מי שאומר שכל סוגי 'שלא לשמה' הם עבירה. רק ש"אותה עבירה הותרה, [מחמת] שסופה לבא לידי מצוה... אבל מי שמקשה ערפו [ו]לעולם לא יעשה מצוה [- לשמה] - נוח לו שלא נברא". שו"ת מהר"ח אור זרוע סוף סי' קסג.

 

[אידך גיסא]

נהגו לקדש אִשה בטבעת (רמ"א אה"ע רס"י כז), אף שמעיקר הדין אפשר לקדש אשה בכסף או בכל שווה כסף שהוא.
ישנם כמה טעמים למנהג (מתוך 'מעדני יום טוב' - קונטרס הנישואין, ח"ב, ב"ב תשס"ט, סי' יא, עמ' ע):
עפ"י הקבלה (ר' רמ"א שם שהטעם הוא בתיקוני זוהר).
כדי שהטבעת תהיה לידה תמיד למזכרת, כדי ש"תתן אל לבה לעולם שהיא קנויה לאותו האיש, ולא תזנה תחתיו ולא תמרוד בו, ותתן לו יקר והוד לעולם כעבד לאדוניו, ובכן יהיה שבתם וקימתם בשלום לעולם" (ספר החינוך מצוה תקנב).
'טבעת' בגימטריה שווה 'קידושין' (תשב"ץ קטן סוף סימן תסה).