הידעת!!! דברים מרתקים בתורה בחז"ל ובספרות התורנית שלא כ"כ מוכרים (9 צופים)

[מאירי]

מהר"ץ חיות על בבא מציעא דף כה עמוד א: "אמר רבי יצחק מגדלאה והוא שעשויין כמגדלין. נ"ב הרבה אמוראים אם לא נזכרו דבריהם בבית המדרש רק בהלכה אחת היו מכנים שמם בבית המדרש בתואר שם הלכה זו כמו ברכות נג עמוד ב רבי זהומאי אומר כשם שמזוהם פסול לעבודה כך לברכה הנה גם כן נקרא על שם הלכה שלו שאמר הדין במזוהם שפסול לברכה וכן בכאן רבי יצחק אמר האוקימתא והוא שעשויין כמגדלין לכך נקרא בבית המדרש בשם מגדלאה וכן מצינו בירושלמי פ"ק דמגילה ואליהו מקריב באיסור במות אמר רבי שמלאי דיבורא מפני שהיא ראיה מקרא דובדבריך עשיתי וכן בתנחומא ומדרש פרשת מטות כל הרים שבמקרא הרים הם וכאן אמר רבי אבא רומניא לשון רוממת ע"ש במפרשים וזה אמת".

 

[מאירי]

בשו"ת נודע ביהודה (או"ח מהדו"ת סי' קיג) כתב: "ואני לחולשת זכרוני אינני זוכר בשום מקום בש"ס שום תנא או אמורא שהיה נזכר בשני שמות ושניהם שם העצם זולתי אבא שאול ואבא יוסי וגם זה אינו שני שמות כי אבא לדעתי אינו שם העצם רק שם התואר לשון חשיבות . ועיין ברכות טז ב. וכמדומה שלא היו רגילין להקרא בשני שמות ואף במקרא לא היו רגילים כל כך בשני שמות. ועיין פסחים דף קיז א ובחולין סה א. אבל בימי התנאים ואמוראים לדעתי לא היו רגילים כלל".

 

[מכנדבי]

רש''י כת''י על מו''ק (הנדפס הוא לרבנו גרשום כמדומה) מביא שהצורה שאיכה נכתבת היא ברוח פרשה בין פסוק לפסוק (וכן הוא בנוסח כת''י קדמונים של איכה) והטעם שדרך המקונן לעצור לבכות בין קינה לקינה כך בערך כתוב שם לא בדקתי כעת = מבחן לבעלי קורא על משקל התנאים שכתבו הפוסקים לגבי חזן לימים נוראים

לחץ כדי לכווץ...

 

[אידך גיסא]

על אף שצום גדליה נקבע בג' בתשרי כדברי הגמרא ראש השנה יח ב שבו נרצח גדליה בן אחיקם, יש הסוברים שרצח גדליה היה כבר בראש השנה עצמו. הרד"ק ירמיהו מא א והאבן עזרא זכריה ח יח פירשו שגדליה הותקף בסעודת ראש השנה, וחז"ל דחו את הצום לאחר החג. למחלוקת זו ייתכן גם משמעות הלכתית משום שיש האומרים שניתן להקל יותר בצום זה כצום נדחה.

 

[אידך גיסא]

למרות שרוב הראשונים פירשו שטעם האכילה בערב יום הכיפורים הוא להקל על הצום או כסעודת חג יוה"כ, בעל שיבולי הלקט ‏[סימן שז] פירש שמטרת האכילה היא דווקא להגביר את העינוי. ככל הנראה, הוא מסתמך על האמור בגמרא תענית כו א לא היו צמים בימי ראשון, מאחר שיש קושי לצום יום לאחר האכילה המרובה בשבת וכדברי הגמרא- "כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית".

 

[אידך גיסא]

על אף שבמשנה ובשולחן ערוך נפסק כי כלה תוך 30 יום לנישואיה מותרת לרחוץ פניה ביום כיפור כדי שלא תתגנה על בעלה, המשנה ברורה פוסק כי בימינו שהחתן נמצא רוב היום בבית הכנסת אין חשש לגינוי הכלה ואין לה היתר מיוחד בנושא.

 

[אידך גיסא]

אני והו הושיעה נא

על אף שאנו גורסים בתפילה אני והו הושיעה נא, בירושלמי גורסים והוא ומסבירים שהדבר מוסב על הפסוק "והוא אסור באזיקים" ירמיהו מ א. הריטב"א מסביר שלפירושם "אני"- הכוונה לעם ישראל הנמצאים בצרה עמם שרוי גם הקב"ה כביכול כאשר הוא אסור עמם באזיקים. ממילא אנו מבקשים מה' שיוציא אותנו וגם אותו (שאסור עמנו) מצרותינו.

 

[אידך גיסא]

האדם היחיד זכה לתואר "אדם חכם מאוד" בתנ"ך הוא יונדב בן שמעה, חבירו של אמנון, שהשתמש בחכמתו לרעה והשיא לאמנון עצה שבעקבותיה הוא אנס את תמר אחותו וכדברי הגמרא סנהדרין כא א היה "חכם לרשעה".

 

[אידך גיסא]

לשכת הפרווה

בגמרא יומא לה א מובאת דעה כי לשכת הפרווה נקראה על שמו של "פרווה" שהיה מכשף. רבים תמהו כיצד ייתכן שקראו למקום במקדש על שם מכשף והביאו לכך מספר תירוצים. יש מי שאמר שהמכשף נכנס לבית המקדש וניסה לצפות בעבודת הכהן הגדול ונתפס, ובשביל להרתיע אחרים קראו על שמו את הלשכה ‏[רמב"ם פירוש על המשנה]. מנגד, יש מי שאומר שמדובר ביצירה טכנולוגית שנראתה כמעשה כישוף ולכן נקראה כך ‏[תפארת ישראל, שם].

 

[אידך גיסא]

שאילת שלום

מי שאמרו לו "שלום", מוטל עליו להשיב "שלום". במסכת ברכות ברכות ו ב מובא, שמי שאומרים לו "שלום" והוא אינו משיב - נקרא "גזלן". לדעת רבים מן המפרשים, מצות הקדמת שלום לכל אדם, אין פירושה לומר "שלום" לכל אדם הנקרה לו בדרכו, אלא פירושה להקדים ולומר "שלום" לכל אדם שרגיל לומר לו "שלום".

 

[אידך גיסא]

ברכת מחיה המתים בימינו

הגמרא בברכות ברכות נח ב מביאה את דברי רבי יהושע בן לוי: "כל הרואה את חבירו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו, ואם ראהו לאחר שנים עשר חודשים, מברך מחיה המתים". הפוסקים קבעו שבימינו לא נהגו לברך ברכה זו מכיוון שעם אמצעי התקשורת המודרנים אם היה קורה לחבר דבר היינו שומעים על הדבר.

 

[אידך גיסא]

הרמב"ם מוזכר בתוספות בשלוש מקומות: ברכות מד א כתובות פו א מנחות מב ב. דורשי רשומות נתנו סימן למיקום במנחות כראשי תיבות בשמו של הרמב"ם- ר'אה מ'נחות מ"ב.

 

[אידך גיסא]

הניקוד של משיב הרוח ומוריד הגשם

ישנה מחלוקת גרסאות בנוסח משיב הרוח ומוריד הגשם. מי שסובר שמכיוון שמדובר בסוף המשפט יש להטות את המילה כגָּשֶׁם משום שמדובר בסוף המשפט כדוגמת "ויצאה חינם אין כָּסֶף" (שמות כא יא) וכן שזהו עניין בפני עצמו שמתווסף לברכה. מאידך יש מי שסובר שיש לומר "הגֶּשם" בסגול כמו צורתה המקורית של המילה וכי מדובר באמצע הברכה ולא בסוף עניין.

 

[אידך גיסא]

הפקעת מחירי ארבעת המינים

בגמרא מתואר כיצד שמואל איים על סוחרי ארבעת המינים שאם יפקיעו מחירים הוא יפסוק לעם להקל במצווה. גם מאות שנים לאחר מכן הרב רפאל אנאקווה ממרוקו איים על הסוחרים שבמידה ויפקיעו מחירים הוא יפסוק שכל בית כנסת יקנה שני סטים של ארבעת המינים ויעבירו מאחד לשני במתנה על מנת להחזיר.

 

[אידך גיסא]

דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה הוא האיסור לומר בעל פה פסוקים מהתנ"ך. יש האומרים שטעם האיסור הוא משום הצורך לשמור על המסורת המדויקת של הכתיב והקרי ‏ומנגד יש האומרים שהאיסור הוא רק כשמוציאים אחרים ידי חובה, ושהדבר קשור לכך שלא יאמרו שהספר חסר ‏[אבודרהם].

 

[אידך גיסא]

אביי הוא אחד האמוראים המפורסמים ביותר בתלמוד, אך למעשה שמו כלל אינו אביי. אביי התייתם מהוריו מגיל צעיר ‏[קידושין לא,ב] וגדל אצל דודו רבה בר נחמני. מכיוון ששמו של אביי היה גם הוא נחמני, ורבה בר נחמני לא רצה לקרוא לו בשם אביו, קרא לו אביי- כלומר "אבא קטן", או "שמו כשם אבי". יש המסבירים שפירוש שמו הוא ראשי התיבות של הפסוק "אשר בך ירוחם יתום" ‏[מהרש"א בקידושין שם].

 

[אידך גיסא]

בדורו של הרמב"ן ע"ה, היו האנשים חיים כשבעים שנה, והרופאים לא החשיבו זוקן אלא עד לאחר גיל ששים (רמב"ן על התורה, בראשית מו, טו).

 

[אידך גיסא]

על אף שחותמו של הקב"ה אמת, ישנם מקרים מסוימים בהם מותר לשנות מן האמת בבא מציעא כג ב כאשר אחד מהם הוא ב"אושפיזא" ונחלקו הראשונים בדין זה. רש"י פירש כי מדובר במי שואלין אותו אם מסכת פלונית סדורה בפיו, ומותר לו לענות שלא מפני הענווה, אך הרמב"ם קבע כי מותר לשנות גם במידה והוא לא יודע את המסכת על מנת שלא יתבייש הלכות גזלה ואבדה יד יג.

 

[אידך גיסא]

יש נוסחים בהם נוסח "יעלה ויבוא" המתווסף לשמונה עשרה שונה מהנוסח המתווסף לברכת המזון כך שבברכת המזון משמיטים את המילה מלך מן הנוסח "כי אל מלך חנון ורחום אתה". הסיבה לשוני זה הוא מפני שבברכה זו מתפללים על מלכות בית דוד, ואין ראוי להזכיר את מלכות שמיים יחד עם מלכות בשר ודם אבודרהם, דיני ברכת המזון בשם הראב"ד

 

[אידך גיסא]

יש אומרים דהמריח בפת חם יש לו לברך שנתן ריח טוב בפת (אבודרהם ובית יוסף סימן רצ"ו בשם אורחות חיים) ויש אומרים דאין לברך עליו (בית יוסף) לכך אין להריח בו אורח חיים רטז יד