כיצד ייתכן שהקב"ה ימנע מאדם את הבחירה? וכיצד ניתן להענישו על כך?

[אור חדש]

ואני אקשה את לב פרעה וגו' (ז, ג)
הקב"ה מודיע למשה, "ואני אקשה את לב פרעה". לכאורה הכוונה היא, שהקב"ה שולל מפרעה את הבחירה, וכבר התחבטו ראשונים בשאלה הידועה, כיצד ייתכן שהקב"ה ימנע מאדם את הבחירה? ואם נמנעת ממנו הבחירה, כיצד ניתן להענישו על כך? וכידוע, נאמרו על כך מספר תשובות על ידי מחברים שונים לאורך הדורות [עיין ליקוט וסיכום השיטות בספרו של הרב דסלר, מכתב מאליהו חלק ב', עמ' 235-238].

הרב דסלר מתייחס אף הוא לשאלת הכבדת הלב (בחיבורו מכתב מאליהו, חלק ב', עמ' 238), ומסביר שהקשיית לב פרעה לא באה לשלול מפרעה את הבחירה, אלא להיפך, הקשיית הלב באה להחזיר לו את יכולת הבחירה, שאבדה ממנו כתוצאה מהמכות. דהיינו, המכות היו כואבות וקשות כל כך, שהן שללו מפרעה בחירה אמתית האם להוציא את בני ישראל ממצרים (כי בדרך רגילה, אין אדם שמסוגל לעמוד בפני מכות כאלה ולהמשיך בהתעקשותו), ולכן חיזק הקב"ה את לב פרעה, באופן שהייתה לו יכולת בחירה, על אף המכות הקשות, בשאלה האם להוציא את ישראל ממצרים. ובלשונו:
"…שם הקב"ה חוק בבריאה, שמשקל הבחירה לא יתבטל אצל האדם לעולם, ובכל פעם שיזכה ליתרון אור, מיד גם צד ההסתר עולה כנגדו זה לעומת זה…
כיוון שפרעה ראה את המופתים שעשו לפניו משה ואהרן, ואת נסי המכות, הגדילו כנגד זה את יצרו – הוקשה לבו – כדי לאזן את משקל הבחירה, כדרך חוקי היצר והבחירה…

סיכומו של דבר, לא היה שום דבר יוצא מהכלל בחיזוק לב פרעה. התהליך היה כסדר טכסיסי היצר הרע בכל אדם. ביאור זה למדנו ממה שתרגם יונתן, 'ואני אקשי ית יצרא דלבא דפרעה וכו", וכן תרגם שם הרבה פעמים, הרי שדוגמה הוא לכל מלאכתו של היצר הרע".

דברים דומים (באופן שונה מעט) כותב הרב זווין, בספרו "לתורה ולמועדים" (בחידושיו לפרשת בא): על אף אחת ממידות הנפש (חכמה, גבורה, זריזות וכו'), לא ניתן לומר שהיא טובה באופן מוחלט, או רעה באופן מוחלט, שהרי בכל מידה ניתן לעשות שימוש לטוב או לרע; כלומר, המידה עצמה אינה רעה או טובה, אך אופן השימוש בה יכול להיות לטוב או לרע, והדבר נתון לבחירתו החופשית של האדם.

וכך הדבר גם ביחס לתכונת קשיות העורף, העקשנות: ניתן לעשות בה מצד אחד שימוש חיובי – חוסן מוסרי, עמידה בפני פיתויים וכיו"ב, אך מאידך גם שימוש שלילי – הליכה בדרך הרע מבלי להקשיב לקול ההיגיון, לשכנועים או לתוכחות. ואופן השימוש במידת קשיות העורף, נתון כאמור לבחירת האדם.

וכשהקב"ה חיזק את לב פרעה, העניין הוא שנטע הקב"ה בלב פרעה את תכונת קשיות העורף כשלעצמה, אך בידי פרעה נותרת הבחירה כיצד להשתמש בתכונה זו של קשיות עורף זו, לטוב או לרע (כי בידו לנצל תכונה זו להתעלמות ממסריו של הקב"ה על ידי המכות, והיצמדות לדרך רשעתו, או להיפך, לנצל את הכוחות החיוביים שבתכונה זו). נמצא שלא נשללה ממנו הבחירה, כי אמנם נטע בו הקב"ה קשיות עורף, אך הייתה בידו הבחירה מה לעשות בה. פרעה הוא שבחר להשתמש בה כדי להתעקש ולא להוציאם ממצרים חרף המכות.