• אנא הקדישו כמה רגעים לתפילה ולאמירת תהילים לרפואת אחד מחו"ר הפורום, הרב שלמה ברוך בן רבקה, לרפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל.
    קריאת תהילים  |  כל פרק תהילים, כל תפילה וכל חיזוק - לזכותו ולרפואתו

זיז שדי

משתמש רשום
gemgem
פרסם מאמר
הודעות
67
תודות
276
נקודות
86
האם יש איסור כל שהוא להקריב מחוץ לבית המקדש דברים שאין בהם הקרבה בפנים.
לשון הגמרא על המקריב אווזים ותרנגולים בחוץ פטור, אך לא מבואר אם פטור אבל אסור או שפטור ומותר?
אם אין איסור, האם יש בזה משום מצווה (שכלית) וכמו קין שהקריב מפרי האדמה.
האם יהיה איסור מיוחד של לא ציוויתי ולא דיברתי ולא עלתה על ליבי? או שזה איסור רק בקרבנות אדם.
לסיום אותם אדמו"רים שאמרו שהעישון שלהם הוא כקטרת בבית המקדש, האם אכן ניתן לעשן לשם שמים ויחשב לקרבן או לא?
 
לסיום אותם אדמו"רים שאמרו שהעישון שלהם הוא כקטרת בבית המקדש, האם אכן ניתן לעשן לשם שמים ויחשב לקרבן או לא?
כתוב בגמ' שלומד פרשת חטאת כאילו מקריב אע"פ שעומד בחוץ והיינו דרק הקרבה ממש נאסרה ולא מה שהוא כאילו הקריב והכא נמי שרי.
 
האם יש איסור כל שהוא להקריב מחוץ לבית המקדש דברים שאין בהם הקרבה בפנים.
לשון הגמרא על המקריב אווזים ותרנגולים בחוץ פטור, אך לא מבואר אם פטור אבל אסור או שפטור ומותר?
אם אין איסור, האם יש בזה משום מצווה (שכלית) וכמו קין שהקריב מפרי האדמה.
האם יהיה איסור מיוחד של לא ציוויתי ולא דיברתי ולא עלתה על ליבי? או שזה איסור רק בקרבנות אדם.
לסיום אותם אדמו"רים שאמרו שהעישון שלהם הוא כקטרת בבית המקדש, האם אכן ניתן לעשן לשם שמים ויחשב לקרבן או לא?
אם כבר יש בזה 'עבירה שכלית' כעין קדשים בחוץ...
 
שתים עשרה טענות לשלול הקרבה בזמן הזה:
א. אין יודעים בדיוק את מקום המקדש לדעת היכן אסור להכנס.

ב. אף שהרמב"ם פסק שקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא, הראב"ד חולק על כך, ולשיטתו אסור להקריב בזמן הזה (אך מותר להכנס, וצע"ג האם יש בעיה להקריב על סתם הר כי לשיטתו הותרה הבמות עפ"י זה ועין כסף משנה שם)

ג. אין מקריבין רק על מזבח בנוי, והרי אי אפשר לבנות את המזבח כשכולנו טמאי מתים, ולא נאמר טומאה הותרה בציבור להיכנס שם לבנותו.

ד. אבני המזבח צריכים להיות בתולדותם אבנים שלמות בלי שום חריץ אפילו כחגירת ציפורן, והיכן ישיגו בזמן הזה כזאת.

ה. המזבח צריך להיות סתום עד התהום בלי מחילות תחתיו (, וזהו דבר שאי אפשר לברר בזמנינו אם אין מחילות.

ו. יש אומרים שטומאה רק 'דחויה' בציבור וצריך להיות הציץ מרצה והיום אין לנו ציץ.

ז. בימינו אין לנו דין ציבור אלא כולם כיחידים, וטומאה הותרה רק בציבור.

ח. אי אפשר לאסוף שקלים מכל ישראל להקריב קרבן ציבור.

ט. אין מחנכין מזבח חדש אלא בקרבן תמיד, ואי אפשר להקריב רק קרבן פסח ולא תמיד.

י. יש הרבה מחלוקות ושיטות בפוסקים כיצד לעשות את כל עבודות הקרבנות, ואין בידנו להכריע בהם.

יא. קרבנות צריכים להישחט 'לשם ניחוח', ובזמן הגלות נאמר 'ולא אריח בריח ניחוחכם'.

יב. קרבן ציבור קרב רק בהסכמת כל ישראל וזה קשה להשיג בימינו.
 
נערך לאחרונה:
בנושא קרבנות בזמן הזה
 

קבצים מצורפים

התשובות על טענות אלו, בקיצור נמרץ:
א. אין יודעים בדיוק את מקום המקדש לדעת היכן אסור להכנס.
לדעת רוב העוסקים בתחום, כיום יודעים.
ב. אף שהרמב"ם פסק שקדושה ראשונה קדשה לעתיד לבוא, הראב"ד חולק על כך, ולשיטתו אסור להקריב בזמן הזה (אך מותר להכנס, וצע"ג האם יש בעיה להקריב על סתם הר כי לשיטתו הותרה הבמות עפ"י זה ועין כסף משנה שם)
סתמא דמתני' ותלמודא ברוב מקומות כדעת הרמב"ם, וכן דעת רוב הראשונים (ור"י מפריש והכפו"פ אף רצו לחדש בפועל את העבודה).
ורבינו @ישעיהו מנחלת דן חולק ע"ז, ואבקשנו להתווכח ע"כ באשכול מיוחד לעניין לזה, ולא כאן.
ג. אין מקריבין רק על מזבח בנוי, והרי אי אפשר לבנות את המזבח כשכולנו טמאי מתים, ולא נאמר טומאה הותרה בציבור להיכנס שם לבנותו.
מפורש ברמב"ם (בה"ב סוף פ"ז) שבעת תיקון הבית אם אין טהורים ייכנסו טמאים, כ"ש בבניינו. ועי' בכס"מ שם.
ד. אבני המזבח צריכים להיות בתולדותם אבנים שלמות בלי שום חריץ אפילו כחגירת ציפורן, והיכן ישיגו בזמן הזה כזאת.
היכן שהשיגו בזמן הבית (נהר הירדן למשל).
ה. המזבח צריך להיות סתום עד התהום בלי מחילות תחתיו (, וזהו דבר שאי אפשר לברר בזמנינו אם אין מחילות.
אפשר לברר, ע"י צילומי אינפרא אדום.
ו. יש אומרים ש [להלכה] טומאה רק 'דחויה' בציבור וצריך להיות הציץ מרצה והיום אין לנו ציץ.
כמבואר בסוגיא דפסחים ויומא, ואכן זו טענה אלימתא.
ז. בימינו אין לנו דין ציבור אלא כולם כיחידים, וטומאה הותרה רק בציבור.
מדוע ולמה?
ח. אי אפשר לאסוף שקלים מכל ישראל להקריב קרבן ציבור.
אין צורך לאסוף כסף מכל ישראל ממש, שהרי הקרבן קרב גם על נשים וקטנים שפטורים משקלים. אלא מקריבים מכספים שמקצת הציבור זיכה לכל הציבור.
ט. אין מחנכין מזבח חדש אלא בקרבן תמיד, ואי אפשר להקריב רק קרבן פסח ולא תמיד.
טומאה הותרה בציבור גם בתמיד, מג"ש "במועדו" "במועדו".
י. יש הרבה מחלוקות ושיטות בפוסקים כיצד לעשות את כל עבודות הקרבנות, ואין בידנו להכריע בהם.
ביטול עבודת הקרבנות לגמרי חמורה יותר, ולכן היכא דאפשר מחמירים, והיכא דא"א מכריעים (כפי שנעשה במח' על קו התאריך, ושבת חמורה יותר מקרבנות).
יא. קרבנות צריכים להישחט 'לשם ניחוח', ובזמן הגלות נאמר 'ולא אריח בריח ניחוחכם'.
[א] גם בזמן בית שני לא תמיד ירדה אש מן השמיים, ואעפ"כ הקריבו.
[ב] בקללות נאמר גם "ואכלתם בשר בניכם", אך אי"ז דין אלא מציאות, שיכולה להשתנות.
[ג] בידינו לבטל את הקללות, כפי שרבינו תם ביטל את קללת "ותם לריק כוחכם".
יב. קרבן ציבור קרב רק בהסכמת כל ישראל וזה קשה להשיג בימינו.
גם בזמן הקמת בית שני לא היתה הסכמת כל ישראל (טוביה העבד העמוני, למשל).
 
נערך לאחרונה:
התשובות על טענות אלו, בקיצור נמרץ:

לדעת רוב העוסקים בתחום, כיום יודעים.

סתמא דמתני' ותלמודא ברוב מקומות כדעת הרמב"ם, וכן דעת רוב הראשונים (ור"י מפריש והכפו"פ אף רצו לחדש בפועל את העבודה).
ורבינו @ישעיהו מנחלת דן חולק ע"ז, ואבקשנו להתווכח ע"כ באשכול מיוחד לעניין לזה, ולא כאן.

מפורש ברמב"ם (בה"ב סוף פ"ז) שבעת תיקון הבית אם אין טהורים ייכנסו טמאים, כ"ש בבניינו. ועי' בכס"מ שם.

היכן שהשיגו בזמן הבית (נהר הירדן למשל).

אפשר לברר, ע"י צילומי אינפרא אדום.

כמבואר בסוגיא דפסחים ויומא, ואכן זו טענה אלימתא.

מדוע ולמה?

אין צורך לאסוף כסף מכל ישראל ממש, שהרי הקרבן קרב גם על נשים וקטנים שפטורים משקלים. אלא מקריבים מכספים שמקצת הציבור זיכה לכל הציבור.

טומאה הותרה בציבור גם בתמיד, מג"ש "במועדו" "במועדו".

ביטול עבודת הקרבנות לגמרי חמורה יותר, ולכן היכא דאפשר מחמירים, והיכא דא"א מכריעים (כפי שנעשה במח' על קו התאריך, ושבת חמורה יותר מקרבנות).

[א] גם בזמן בית שני לא תמיד ירדה אש מן השמיים, ואעפ"כ הקריבו.
[ב] בקללות נאמר גם "ואכלתם בשר בניכם", אך אי"ז דין אלא מציאות, שיכולה להשתנות.
[ג] בידינו לבטל את הקללות, כפי שרבינו תם ביטל את קללת "ותם לריק כוחכם".

גם בזמן הקמת בית שני לא היתה הסכמת כל ישראל (טוביה העבד העמוני, למשל).
אין לי שהות עכשיו לפרט ולענות המתן אך מעט, ובעז"ה עד יום שני הבעל"ט אשתדל לענות בפירוט רחב,
 

חברים מקוונים לאחרונה

חזור
חלק עליון
✖ ❓