-
כולל בין הזמנים – "מסכתא דכלה"
אנו שמחים לבשר לחו"ר בית מדרשנו על פתיחת "כולל בין הזמנים – מסכתא דכלה" שבו ילמדו בצוותא חברי הפורום סוגיא נבחרת בעיון עם מראי מקומות מסודרים.
להשתתפות>>> ◀
מאמרים חדשים
ענין אמירת היום יום וכו' קודם שיר של יום
אמירת היום יום מצד מצות זכירה
כתב הרמב"ן (שמות פ"כ פ"ח) ועל דרך הפשט אמרו (במכילתא כאן) שהיא מצוה שנזכור תמיד בכל יום את השבת שלא נשכחהו ולא יתחלף לנו בשאר הימים, כי בזכרנו אותו תמיד יזכור מעשה בראשית בכל עת, ונודה בכל עת שיש לעולם בורא, והוא צוה אותנו...
כשמגיע חודש אלול, זה החודש בו עלה הרצון של הקב"ה לברוא את העולם, ועל רצון זו מתבטה האריה"ק: כשעלה ברצונו לברוא את העולם וכו', וכמו כן בכל חודש אלול מתעורר רצון זו מחדש לברא את העולם לעוד שנה, ועל כן נקרא החודש ימי הרצון. וכמו שנתעורר אצל הקב"ה הרצון הקדמון לחדש את עולמו, מתעורר אצל האדם, שהוא...
ביסוד דיני רוצח בשגגה [חיוב גלות, הריגת גואה''ד, וכפרת מיתת כה''ג]
א} יל''ע בעיקר גדר חיוב גלות ומיתה בידי גואל הדם, דהנה דיני הרוצח בשגגה דהוא גולה לעיר מקלט ואם יצא מהעיר מקלט הרי הוא נהרג ע''י הגואה''ד [ברשות או במצוה וכמה דמצינו מחלוקת תנאים בזה], וקודם שנכנס לעיר מקלט ג''כ יכול גואל הדם...
מקום ד' וקלוטה כמי שהונחה
הצעת הסוגיא
שבת דף ד. פשט העני את ידו, ומק' בגמ' אמאי חייב והרי בעי עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד' וליכא, אמר רבה הא מני ר"ע דאמר לא בעינן מקום ד' על ד' וכו',
והא דבעי מקום ד' פליגי ר"ת ור"י, דר"ת ס"ל דטעמא דאין רגילות להניח חפצים בפחות מד', ור"י ס"ל דכתיב אל יצא...
בס''ד פרשת שופטים: על מה סמך הרמב''ם כאשר הלך לגור במצרים
פתיחה
בפרשת השבוע מצווה התורה על איסורים שונים למלך, ביניהם האיסור להרבות לו סוסים (יותר מכדי מרכבתו או צרכיו המלחמתיים): ''רַק֘ לֹא־יַרְבֶּה־לּ֣וֹ סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבּ֣וֹת ס֑וּס''. נחלקו...
הנה בפ"ק דשבת שאלה הגמ', מאן תנא נתינת מים לדיו זוהי שרייתן, אמר רב יוסף רבי היא. ואביי אמר, אולי כל מה שנחלקו רבי ורב יוסי בר יהודה הוא רק בדבר שהוא בר גיבול אבל בדבר שאינו בר גיבול לא נחלקו. ולא איפשיטא.
ובפ"ב דשבת, איפליגו רבי ורבי יוסי בר יהודה לגבי נתינת מים למורסן שרבי אוסר ורבי יוסי בר...
ב''ב דף לא' פליגי רב ורב יוסף אי אמרי' מיגו נגד עדים, וביאר הרמב''ן שם דאינו מצד מה שמיגו יותר חזק אלא משום דמתרצי' לדבוריה ע''ש.
וצ''ב הרי עד כמה שיש עדים אז אין כלל מיגו ול''ש לקיים את המיגו ע''י שמתרצי' לדיבוריה דבמקום עדים לא קיים כלל טענה דזה ודאי שכל ענין מיגו זה רק כשטוען רק טוען באופ'...
מהו, בעצם, סוד המרקם של ימי הרחמים והסליחות? מדי שנה, עם דמדומי חודש אב ונשיבת רוחות אלול הראשונות, מתעוררת בלב אש עמומה, תערובת משונה של כמיהה עזה וירדה חרישית. אנו מביטים קדימה אל ימי הדין, נחושים לחולל את השינוי המיוחל, להמריא, להשתנות מן המסד עד הטפחות. אולם, מהר מאוד נתקלת הנפש בחומה בצורה...
אנו עומדים עתה ממש סמוך ונראה לימי הרחמים והרצון, חודש הרחמים והסליחות, שסגולתו נודעת כבר מימות משה רבינו במדבר, כידוע שאחר חטא העגל, עלה משה רבינו אל המרום, וז"ל הטור (או"ח) בסי' תקפ"א תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקב"ה למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר...
כמה עניינים בקנייני שטר שיש בזה פחות ידע, בס"ד. [קצת חסר, ואשמח להוספות]
א. בבא בתרא עה,ב ר' נתן אומר ספינה ואותיות נקנות במסירה ובשטר, ומק' בגמ' שטר לספינה למה לי הא מטלטלין הוי, וביארו שם הר"ן והריטב"א דכוונת הגמ' להקשות דלא שייך שטר במטלטלין ורק בקרקעות ובעבדים דאפשר לסיים מקום הקרקע ושמו של...
המשנה אומרת השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר ומתה כדרכה ישבע השוכר שמתה כדרכה (שהרי שוכר פטור מאונסים) והשואל ישלם לשוכר (שהרי שואל חייב באונסים) אמר רבי יוסי כיצד עושה הלה סחורה בפרתו של חבירו אלא תחזור פרה לבעלים הראשונים (והיינו שהשואל ישלם לבעלים)
ובהקדם דברי רבנן ור"י צריך להקדים את מהותו...
בס"ד
הגיטרה – והלקחים החשובים לקראת חודש אלול הבעל"ט
יש כלי שנקרא בלע"ז "גיטרה" והוא כמין כלי עשוי עץ עם תיבת תהודה או משהו כזה המשמיע קולות זמר נעימים לפורטים עליו, ונהוג בעויילם הישיביעס להשתמש בו בזיצים וכל כיו"ב.
ובכל אופן ברשותכם היו לי כמה תובנות מכלי זה, וכמדומה שאחד מהם קריטי לגמרי...
איתא בגמרא חולין (צז.): ההוא כחוש הוה רב הונא בר יהודה אמר כוליא בחלבה הוה ושריא רבין בר רב אדא אמר כילכית באילפס הוה ואתו שיילוה לרבי יוחנן ואמר להו ליטעמיה קפילא ארמאה וכו', ע"כ. ופי' רש"י, ליטעמיה קפילא. נחתום עובד כוכבים ואשמועינן דמותר לסמוך עליו לפי תומו ולא יודיעוהו שצריכין לו לדבר איסור...
חנ"נ במשהו
מוקדש ללומדי דף היומי בעיון
חולין דף ק.
דרש רבה בר בר חנה חתיכה של נבלה ושל דג טמא אינה אוסרת עד שתתן טעם ברוטב ובקיפה ובחתיכות, אוקי רב אמורא עליה ודרש, כיון שנתן טעם בחתיכה חתיכה עצמה נעשית נבלה ואוסרת כל החתיכות כולם מפני שהוא מינה.
פלוגתת התוס' והרמב"ן אי איסור משהו עושה חנ"נ...
בביאור יסוד וגדר הדין דאין שליח לדבר עבירה והמתבאר בעיקר גדרי שליחות מעשה
סברא ד''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'' ואם הוא מסברא או מילפותא
יסוד הדין שאין שליח לדבר עבירה הריהו מבואר בגמ' [קידושין מ''ב ב'] מצד ''דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין'', ולכאורה הינו מצד סברא דלא מהני...