מאמרים חדשים| דף 11 | פורום אוצר התורה מאמרים חדשים| דף 11 | פורום אוצר התורה

מאמרים חדשים

מה חדש תוכן מומלץ הודעות חדשות באוצר מאמרים חדשים תגובות חדשות למאמר פוסטים חדשים בבלוג פעילות אחרונה
ר
נושאים נוספים
הכנסת ספר תורה
רבי
מעודכן
4 דקות זמן קריאה
צפיות
308
תודות
6
"עיקר ההכנסת ספר תורה" הוא להכניס את התורה בעצמותנו לקבל עלינו את עולה ולא רק להכניס אותה לארון קודש או לעשות לה פרוכת יפה אלא העיקר לקבל עלינו ללמוד וללמד לשמור ולעשות בעיון התורה בטהרה בניצול הזמן כמה דאפשר בלי הפסק בכלל. ואז באמת יהיה זה הכנסת ספר תורה אמיתית. וראיתי סיפור נפלא מהבא"ח זצ"ל...
ר
דיני ממונות ונזיקין
שכירות רשות בזמננו חלק ה -ו למי מועיל השכירות - דעת האחרונים שצידדו להקל בעיקר השכירות בזמננו
רוצה להיות יהודי פשוט
מעודכן
5 דקות זמן קריאה
צפיות
183
תודות
1
חלק ה -ו למי מועיל השכירות א] והנה למי מועיל השכירות משר העיר, לגוי וודאי מועיל, וכן למחללי שבת בפרהסיא, אמנם למחללי שבת בצנעא או לתינוקות שנשבו בפשטות אינו מועיל [דאף אם מועיל שכירות בישראל, אבל לא נתחדש בזה קולא לשכור משכירו ולקיטו], אמנם אין בזה חשש כי מעיקרא דדינא מערבין הן על מחלל שבת בצנעא...
ר
דיני ממונות ונזיקין
שכירות רשות בזמננו חלק ד. אם יש חשש מצד רגל האסורה אוסרת
רוצה להיות יהודי פשוט
מעודכן
5 דקות זמן קריאה
צפיות
165
תודות
1
א] והנה כלפי הרחובות יותר פשוט לומר שיש לעיריה ולמשטרה זכות ואולי אף בעלות, עד שיכולים להשכיר את הרחובות, [וכדעיל בענף ב], אלא שבספר עירובי חצירות העיר בזה הערה גדולה שאף אם אפשר לשכור את הרחובות, ואף אם אין דעתנו לטלטל בבתים של הגויים והמחללי שבת, עדיין יש בזה איסור אם יש בניינים המשותפים בין...
ר
דיני ממונות ונזיקין
שכירות רשות בזמננו חלק ג. דעת גדולי ההוראה שמצאנו גילוי דעתם בנידון זה
רוצה להיות יהודי פשוט
מעודכן
15 דקות זמן קריאה
צפיות
162
תודות
1
מרן החזו"א – בחזו"א [סי' פב ס"ק ח] מפורש שנוהגים לשכור משוטר העיר, אלא שיש שטענו שכתב כן רק על חו"ל ולא בהכרח שסובר כן גם על אר"י, אבל אינו דבר ברור, כי לא מצאנו בשום מקום שהעיר בזה גם בסימנים המאוחרים שנכתבו כשכבר היה באר"י, ומסתבר שאם היה דעתו להחמיר בזה היה מזכיר מזה בפרט שסתם בסימנים הקודמים...
ה
שבת ויום טוב
פרק ד' - מקור וסדר אמירת המזמורים של קבלת שבת
הכהן הגדול
מעודכן
5 דקות זמן קריאה
צפיות
200
תודות
2
פרק ד' מקור וסדר מזמורי קבלת שבת כמו שביארנו לעיל שאת אמירת המזמורים תקנו לומר במאות שנים האחרונות ובכל קהילה נהגו לומר מזמורים מסוימים, ובהרבה מקומות פותחים את סדר קבל"ש במזמורים הבאים: א. "לכו נרננה לה", ב. "שירו לה' שיר חדש", ג. "ה' מלך תגל הארץ", ד. "מזמור שירו לה' שיר חדש" ה. "ה' מלך...
ה
שבת ויום טוב
פרק ג' - ענין היציאה אל השדה בקבלת שבת
הכהן הגדול
מעודכן
8 דקות זמן קריאה
צפיות
267
תודות
3
פרק ג' "ענין היציאה אל השדה" הנה השתרש אצל גדולי ומקובלי צפת המנהג לצאת בקבלת שבת אל השדה בכדי להקביל את שבת המלכה, מקור המנהג בפשוטו הוא ע"פ הגמ' בשבת [קיט:] שמבואר שם על ההכנות האמוראים לכבוד שב"ק, ואמרו שם ר' חנינא מיעטף וכו' כמ"ש לעיל ומשמע בגמ' דאף מה שעשה ר"ח לכבוד שבת אינו מעיקר הדין...
ה
שבת ויום טוב
פרק ב' - תוקף סדר קבלת שבת
הכהן הגדול
מעודכן
4 דקות זמן קריאה
צפיות
281
תודות
6
קבל"ש במזמור שיר ליום השבת הנה באמרינו סדר קבלת שבת מקבלים אנחנו עלינו את איסורי ודיני שבת, וכמו שבעצם נקרא 'קבלת שבת', וכ"נ בשו"ע [רסא'] לגבי 'מזמור שיר ליום השבת שהיו אומרים בזמנו לשם קבלת שבת שבאמירה זו חלים על האומרו דיני ואיסורי שבת, ציינו דברים אלו לעיל ונרחיב הדברים, דבבית יוסף [רסא']...
ה
שבת ויום טוב
פרק א' - מקור מנהג קבלת שבת
הכהן הגדול
מעודכן
5 דקות זמן קריאה
צפיות
459
תודות
7
הערות
7
בגמרא שבת [קיט.] איתא רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה', רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה' ע"כ. ופירש"י מתעטף בבגדים נאים ואמר בואי כלה הכי קרי ליה לשביתת שבת מתוך חביבות. והביאו הרי"ף והרא"ש להלכה. מבואר בגמ' דכבר מזמן האמוראים היה מנהג...
מ
  • תוכן מומלץ
חומש בראשית
על הלויתן וסעודתו
משורר
מעודכן
7 דקות זמן קריאה
צפיות
348
תודות
6
הערות
1
וַיִּבְרָא אֱלֹקִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹקִים כִּי טוֹב: (א, כא) חכמינו זכרונם לברכה פירשו כי התנינים הגדולים הם לויתן ובת זוגו, וכדברי רש"י בפירושו כאן, "ובדברי...
א
סוגיות בש"ס
ענייני שעבודי בע"ח ונזקין - שומת בשל עולם
אוהב ספר
מעודכן
5 דקות זמן קריאה
צפיות
206
תודות
2
א. ב"ק ז. בגמ' בעא מיניה רב שמואל בר אבא מאקרוניא מרב אבא כשהן שמין בשלו הן שמין או בשל עולם הן שמין, ויש לחקור אם גם להצד דבשלו הן שמין הויא בשל עולם שומא קיימת אלא דאין שמין בה או דאינה קיימת כלל, והנפק"מ והצדדים יבוארו אי"ה לקמן [ואמנם בדברי החזו"א (ליקוטים סי' י"ט) מבואר בהדיא דחשיב שומא...
א
סוגיות בש"ס
ענייני שעבודי בע"ח ונזקין - סילוק בקרקע שאינה משועבדת
אוהב ספר
מעודכן
11 דקות זמן קריאה
צפיות
156
תודות
2
א. הנה נסתפק הגרע"א בחידושיו לגיטין מ"ח ע"ב אם יכול הלוה לסלק את הבע"ח לקרקע שאינה משועבדת או שיכול לומר לו מאחר שאינך מסלקני בזוזי אקח רק את הקרקע המשועבדת לי, עייש"ה, [ויעוי' בחזו"א (ב"ק סי' ט"ו סקי"א) דפשיט"ל ג"כ מסברא דאינו יכול לסלקו לקרקע שאינה משועבדת, ועיי"ש שצידד להוכיח לא כן], ולכאו'...
א
סוגיות בש"ס
ענייני שעבודי בע"ח ונזקין - הגדרת עידית ובינונית
אוהב ספר
מעודכן
4 דקות זמן קריאה
צפיות
140
תודות
1
האם כל עידית נחשב גם בינונית דבכלל מאתיים מנה במאמר הקודם דנתי על סתירה בדברי המהרש"א בסוגיא דבשל עולם הן שמין. כאן נבוא לדון בכיוון נוסף, רק נחזור בקצרה על הקושיא. א. הנה המהרש"א כתב (ב"ק ז. בתוס' ד"ה אליבא) דלרבי ישמעאל דס"ל עידית דניזק, אף היכא דלית ליה כעידית דניזק ואהני קרא ליתן מעידית...
י
חומש בראשית
עם ישראל כורת ברית אמיצה עם אלוקיו
יודע רזי תורה
מעודכן
3 דקות זמן קריאה
צפיות
392
תודות
7
מה מיוחד במילת יצחק (עם ישראל) יותר ממילת ישמעאל. אחד מהיסודות שלנו עם ה' זה המילה. רש"י כותב על הפסוק "ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני" (בראשית כב א). אחר הדברים האלה - יש מרבותינו אומרים (סנהדרין פט) אחר דבריו של שטן שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם...
ה
  • תוכן מומלץ
ספירת העומר
ספירת העומר ח"ג זמן ספירת העומר ומדוע אין מברכים שהחיינו
הכהן הגדול
מעודכן
5 דקות זמן קריאה
צפיות
319
תודות
8
הערות
2
זמן קיום המצווה בגמ' במנחות דף סו. מיום הביאכם... תספרו - יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור? תלמוד לומר: מהחל חרמש בקמה תחל לספור, אי מהחל חרמש תחל לספור, יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא? ת"ל: מיום הביאכם, אי מיום הביאכם, יכול יקצור ויספור ויביא ביום? ת"ל: שבע שבתות תמימות תהיינה, אימתי...
ה
  • תוכן מומלץ
ספירת העומר
ספירת העומר ח"ב שומע כעונה בספיה"ע
הכהן הגדול
מעודכן
7 דקות זמן קריאה
צפיות
172
תודות
3
שומע כעונה בספירת העומר השו"ע [תפט ס"א] "ומצוה על כל אחד לספור לעצמו", ורצו חלק מהאחרונים לפרש את דבריו שא"א לקיים מצוות ספירת העומר ע"י שמיעה מש"צ, ולכאו' דבר זה נלמד מדרשת הגמ' במנחות סה: 'וספרתם לכם שתהא ספירה לכל אחד ואחד', דהיינו שכל אחד סופר לעצמו ולא ע"י שמיעה ממישהו אחר, דלא כמו שאר...
חזור
חלק עליון