מאמרים חדשים

ב"ה במאמר הזה נדון: באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב כשלא בא לבקש סליחתו כשמחל בלי שבא לבקש ממנו מחילה מחילה במזיק בגרמא באופן שלא יכול לפייס את חבירו האם מעכב ונראה להכריח שאין מעכב עבירות שבין אדם לחברו לעבירות שבין אדם למקום ולעולם נמחל לו עכ"פ כששב מהן גם אם בפועל לא פייס חבירו...

שתי חלקים בעבירות שבין אדם לחבירו ידועים דברי האחרונים שהיות והעובר בינו לבין חברו עובר גם בינו לבין המקום וצריך לעשות תשובה גם לפני המקום. כך כתב הרב מהר"ש גארמיזאן והביאו הפר"ח (סימן תרו) דבעבירות שבינו לחבירו איכא נמי חלק גבוה. וכן כתב במנ"ח סוף מצוה שסד "כי שתים רעות עושה אם חוטא לחבירו...

רב-קו בהלכה המציאות בעבר: בעבר, [עד תשע"ד לערך] חברות האטובוסים היו חברות פרטיות והם מכרו את הכרטיסיות שלהם וא"כ לכאו' אין בכלל נידון על אי תשלום על קבלת שרות. הנידון היחיד היה בעבר לגבי הטענה של זה נהנה וזה לא חסר כיון דמ"מ האטובוס נוסע וא"כ כופין על מידת סדום שיתן לו שרות. אך טענה זו נדחתה...

אכילה בערב יום כיפור "ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב" (ויקרא כג, לב), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (ברייתא ברכות דף ח עמוד ב, פסחים דף סח עמוד ב, ראש השנה דף ט עמוד א, יומא דף פא עמוד ב) והמגיד משנה...

בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א' כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...

הבסיס הראשון לביטחון בהקב"ה: (כמו שמבאר "החובת הללבות" בפרק ג בשער הביטחון בעינן הראשון מתוך שבעה שצריך הבוטח להאמין שישנם בהקב"ה) "רחמיו של הקב"ה גדולים יותר מכול רחמים שיכולים להיות מבני אנוש ומכל מרחם בכלל." המקור לזה שהקב"ה מרחם עלינו מוזכר בעשרות או מאות פעמים בתורה על הטובים ואף על בעלי...

וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. (דברים לא, א) ובכלי יקר כתב לבאר להיכן הלך משה, שרצה משה לזרזם על התשובה אשר עיקרה בדברים כמו שנאמר (הושע יד, ג) 'קחו עמכם דברים ושובו אל ה', לכך נאמר 'וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל', ואם כן אחר כך כשאמר 'ויאמר...

חמשה עינויים הנה ביום הכיפורים נצטוונו על חמשה עינויים, על אכילה ושתיה ענוש כרת, ועל רחיצה וסיכה נעילת הסנדל ותשה"מ אינו ענוש כרת. וכידוע נחלקו הראשונים ז"ל במדריגת חומרתם, דברמב"ם נראה דשאר עינויים דאורייתא, ודעת רבינו תם שהם דרבנן. ויש עוד ראשונים רבים לכאן ולכאן, אך קיצרנו בזה. ראיה לרבינו...