גניבה אחת נשמה אחת - המסע של גבריאל

הסיפור שנכתב בידו המיומנת של הספרן, מציג דרמה מרתקת על בחירות גורליות - שבדיעבד מתברר שהכל היה מכוון מלמעלה, ועל מהפך רוחני משמעותי שמתחולל בעקבות זה. הסיפור עוקב אחר שני קווי עלילה מקבילים: צעיר בשם גבריאל, שבוחר לעזוב את דרך התורה להתחתן עם גויה ולחיות חיי הוללות, ואיש עסקים חרדי שנקלע לאירועים שמובילים לאובדן חפץ הקרוב ללבו שלמפרע מתברר כבעל משמעות בעלילה.
הכתיבה משובחת ביותר. הדמויות מעוצבות באופן אמין וסוחף, והספרן מצליח ליצור עניין לאורך כל הסיפור ולהחזיק את הקורא במתח עד לסופו.
הדובדבן שבקצפת זו נקודת המפגש בין שני האירועים שמתרחשת בצורה מפתיעה ומרגשת, ומעניקה לסיפור משמעות יהודית עמוקה. משמעות על כוחה של אמונה, ועל היכולת לחזור בתשובה בין רגע, גם ברגעים הקשים ביותר.

הארה קטנה (שבדיעבד אינה כזו...)
אמנם הסיפור מתאר אירוע שהתרחש בעולם האמיתי, אך חשבתי -בהתחלה- להציע לכותב להדגיש עוד יותר את הלבטים שליוו את גבריאל לאורך כל הדרך. כדי לצקת בסיפור עוד קצת תחושת אמינות בנוגע למהפך החד שעבר על גבריאל וממילא חיבור עמוק יותר אצל הקורא. והיה מי שכבר העיר על כך באשכול.
עם זאת, במחשבה שנייה, אני בהחלט מסוגל להאמין שמקרה מטלטל מסוג זה יכול לחולל מהפך חד כל כך - במיוחד כשמדובר באירוע טעון רגשית, של נכד שהיה קשור לסבו ומרגיש שהוא מקבל ממנו רמז משמים. מה גם שאדם שגדל בבית שומר תורה ומצוות מודע למשמעות החמורה של נישואי תערובת, ומסתבר שבפנים הוא היה אכול ספיקות גם על הצעד החמור שבחר להתחתן עם גויה וגם על ההחלטה להתנתק ממשפחתו. כך שאפשר להבין איך ברגע דרמטי כזה - כפי שתיארת יפה: "גופו רטט מבכי, בכי איום שהרעיד את נימי נשמתו. אין זה אלא מסר עבורי מסבי הצדיק כאומר וכו" - חל מהפך חד אצל גבריאל שהחליט לחזור לצור מחצבתו. ולכן בשורה תחתונה, אינני מוצא כאן חוסר אמינות, אלא להפך, דרמה סוחפת שנקודת השיא בה, מתחוללת בין רגע.