האם קריאת שמע דאורייתא

ק"ש דאורייתא או דרבנן​

האם מצות ק"ש דאורייתא או כולה דרבנן ​

מדברי הטוש"ע באו"ח סי' סז, מבואר דהוי דאורייתא, וכן הביא הב"י מהרמב"ם והרי"ף ומהרא"ש בפסקיו דהוי דאורייתא, ויש להעיר דהרא"ש בתשובה כלל ד אות כא, כתב דקריאת שמע דרבנן, וכ"כ תוס' במנחות מג: ד"ה ואיזו, וכן ראב"ן בהל' ק"ש בדרך השיר שורה שסא, ובסי' קנה, כתב דק"ש דרבנן וספיקו להקל, ומאידך היראים בסי' רנב, כתב דהוא דאורייתא, וכ"כ האשכול בהל' תפילה ד"ה אמר רב יהודה (יג.), וכ"כ המנהיג בדיני תפילה סי' לט, וכ"כ סמ"ג בעשה יח, ובעשה ג, וכן מבואר מדברי המאירי בברכות יג: ד"ה אמר שמע, ושם ב. ד"ה אמר המאירי מאימתי, וכן הביא האור זרוע בהל' תפילה סי' צד, מר"ח, וכן הביא להלכה ראבי"ה בסי' סד ד"ה ועוד, מר"ח, וכ"כ החינוך במצוה תכ, וכ"כ הרא"ה בברכות ה. ד"ה יעלזו, וכ"כ ריא"ז בברכות ג,ב,ג, וכ"כ תלמידי רבינו יונה בשם רבינו יונה בברכות כד ד"ה ומתוך, וכ"כ הרשב"א בברכות יג: ד"ה וכן נראה, ובד"ה אמר ליה, ושם טו. ד"ה והני, ושם ב. ד"ה ומה שהקשה, ומדברי הרשב"א שם ב. ד"ה ונשאל, מבואר דכן דעת רב האי גאון, וכן דעת הרא"ה שהביא הב"י בסי' מו,ט ד"ה ומ"ש כדאיתא, וכ"כ הראב"ד בהשגותיו על המאור בברכות יז ד"ה ופי' ההלכה, וכן נראה עיקר דהוא דאורייתא ככל הנך.

מדברי רש"י בברכות יז: ד"ה ואלו, ומדברי תוס' שם ד"ה אלו, ומדברי רש"י בשבת יא. ד"ה חברים, ומדברי הר"ן בשבת שם, מבואר דק"ש דאורייתא, אמנם כיון דבברכות כא., מבואר שיש מחלוקת אמוראים אם ק"ש דאורייתא, על כן אין מדבריהם ראיה לדינא דאפשר דפירשו הסוגיא לפי מאן דאמר דאורייתא.

לסוברים דק"ש דאורייתא עד היכן חובה לקרוא מדאורייתא ​

הב"י בסוף סי' סג, כתב דרק פסוק ראשון דאורייתא, ומאידך הביא דרבינו יונה חולק וסובר דכל פרשה ראשונה דאורייתא, ע"כ, ויש להעיר דתלמידי רבינו יונה שם בברכות כד, כתבו כן אף בדעת הרי"ף, והיראים בסי' רנב, כתב דפרשה ראשונה דאורייתא, ומאידך כתב שם שמי שקרא פסוק ראשון בלבד אינו עובר על מצות התורה, ע"כ, ונראה דכוונתו דשאר הפרשה היא כעין שיירי מצוה מהתורה או הוי מצוה מן המובחר אבל אינה מעכבת, ומדברי סמ"ג בעשה יח, נראה דהקורא רק פסוק ראשון יצא בדיעבד, והמאירי בברכות יג: ד"ה אמר שמע, ושם יא: ד"ה ולענין, כתב דפסוק ראשון בלבד דאורייתא, וכ"כ החינוך במצוה תכ, וכ"כ הרא"ה שהביא הב"י בסי' מו,ט ד"ה ומ"ש כדאיתא, ומדברי הרמב"ן במלחמות בר"ה כב, אין ראיה אם ס"ל דק"ש דאורייתא, ומ"מ מבואר מדבריו דלאחר פסוק ראשון אינו דאורייתא, ורש"י בברכות ב. ד"ה עד סוף, וכן הראב"ד בתמים דעים סי' קיח, כתבו דבפרשה ראשונה שאדם קורא על מיטתו יוצא ידי חובה, ע"כ, ומבואר דס"ל דפרשה שניה אינה דאורייתא, ומדברי ראבי"ה בסי' נו ד"ה ונ"ל, ובסי' א ד"ה ורבינו האלפסי, מבואר דס"ל דפרשה שניה אינה דאורייתא, אמנם אין הכרע מדבריו דכל פרשה ראשונה דאורייתא, ומדברי הרשב"א בברכות ב. ד"ה ומה שהקשה, מבואר דפרשה שניה אינה דאורייתא, ומשמע שם דכל פרשה ראשונה דאורייתא, אמנם מדבריו שם יג: ד"ה וכן נראה, וד"ה אמר ליה, מבואר להדיא דדעתו דרק פסוק ראשון דאורייתא, ומאידך הרי"ד בפסקיו בברכות יג: ד"ה ת"ר, כתב דלמאן דאמר ק"ש דאורייתא היינו כל ב' הפרשיות הראשונות, ע"כ, ונראה עיקר ככל הנך דפרשה שניה אינה דאורייתא.

עד מתי זמן ק"ש של שחרית מדאורייתא​

המג"א בסי' נח,ו ס"ק ז, הביא את דברי הכסף משנה שכתב דמדאורייתא זמן ק"ש כל היום כמו שק"ש של ערבית כל הלילה, והקשה עליו המג"א, ויש להעיר דהחינוך במצוה תכ, ס"ל דמדאורייתא הוא עד ג' שעות, וכן מבואר מדברי המאירי בברכות ב. ד"ה אמר המאירי מאימתי, וביאר דלשון קימה אינה על כל זמן שהאדם עומד אלא רק על שעה שקם ממיטתו, וכן מדברי היראים בסי' רנב אות ו, מבואר דמדאורייתא הוי רק עד ג' שעות, והיראים שם הקשה את קושיית הכסף משנה מאי שנא מק"ש של לילה שהיא כל הלילה, ותירץ באופן אחר, וכן מדברי הרשב"א בברכות ח: ד"ה איכא דמתני, מבואר דס"ל דמדאורייתא לא מהני אחר ג' שעות, וכן מבואר מדברי הרי"ד בפסקיו בברכות ד: ד"ה פיס' וחכמ', דכתב דבין בשכבך ובין ובקומך היינו תחילת זמן שכיבה וקימה והטעם דבשכבך הוא כל הלילה כיון דיש אנשים המתעכבים לישן עד עלות השחר מה שאין כן גבי קימה, ע"כ, וכן מהרא"ה בברכות ב. ד"ה וחכמים, מבואר דמדאורייתא לא מהני אחר ג' שעות, מדכתב דגבי ובקומך כולהו מודו דהוא תחילת זמן קימה, ע"כ, ובאמת כן מוכח בברכות ט:, דאמרינן הקורא ק"ש מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם הקורא בתורה, ופירש רש"י בברכות י: ד"ה הקורא, וכן הרמב"ם בפירושו למשניות והר"ע מברטנורא, דנהי דאין לו שכר כקורא ק"ש בזמנה מ"מ יש לו שכר על קריאתו כאדם העוסק בתורה, ע"כ, ולדברי הכסף משנה הא לא הוי כקורא בתורה גרידא אלא מקיים מצוה דאורייתא, אלא ודאי מדאורייתא מהני רק עד ג' שעות, ונראה עיקר דמדאורייתא הוא עד ג' שעות וככל הנך.

---

[1] מאמר זה מקורו מסיפרי 'אור חדש' שהוא כעין הרחבה לבית יוסף לאורך כל הבית יוסף, וניתן לקבל מהדורה דיגיטלית על ידי בקשה למייל