הגנת התורה והגנת כלי מלחמה

הגנת התורה והגנת כלי מלחמה[1]​

יש הטוענים שלפי דעת התורה אם הציבור עוסק בתורה, התורה לבדה מגינה ואין צורך בצבא ובכלי מלחמה, והראיה לזה שהרי בדורו של חזקיה כולם היו עוסקים בתורה ועל כן היה סיוע משמים שהובס צבא סנחריב, ועל כן הכל תלוי רק בלימוד התורה וקיום המצוות, ומחמת כן אין לומדי התורה צריכים לשמוח במעשי אנשים שטורחים להגן על ישראל, כי הכל תלוי רק בלימוד התורה ואם אותם אנשים לא יטרחו להגן ריוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר, ע"כ. בדברים שאכתוב בסמוך, לא אדון בשאלה האם יש לאדם שומר תורה ומצוות להתגייס לצבאות שיגרמו לו שיפרוק עול שמירת תורה ומצוות שזה דבר פשוט שבארצות שהמציאות היא כזו יהיה אסור לו להתגייס, ולא אכנס לדיון מה המצב בזה בכל ארץ וארץ. בדברים שאכתוב בסמוך, אני רק מעורר שהטענה הנזכרת שהכל תלוי רק בלימוד התורה ולא תלי כלל בכלי מלחמה ולוחמים, אינה נכונה.

בשבת לב., אמרינן לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה ויאמר שעושים לו נס, שמא לא יעשו לו נס, ואם עושים לו נס מנכים לו מזכויותיו כדכתיב ביעקב קטנתי מכל החסדים ומכל האמת שעשית את עבדך, ע"כ, והא פשיטא שלפי גודל הסכנה כך צריך זכויות גדולות כדי להינצל, וסכנה זו היא כל סכנה בין סכנת רעב ובין סכנת אויבים, ולפי זה אדם שאינו משתדל לפרנסתו או שאינו מכין לעצמו כלי נשק למלחמה באויבים שיכולים לבוא עליו, צריך יותר זכויות כדי להינצל ושישלחו לו מזונותיו, ולעומת זה אדם שמשתדל לפרנסתו ומשתדל להכין כלי נשק נגד האויבים, ככל שהשתדלותו טובה יותר ומועילה יותר לפי מנהג הטבע שטבע ה' בעולם כך מתמעטת הסכנה ועל ידי זה יהיה די לו במעט זכויות ותפילות כדי להצליח, ועל כן יעקב לא בטח בזכויותיו כשבא עשיו לקראתו והכין עצמו למלחמה וחצה את העם לשני מחנות, וטרח לשלוח דורון כדי למעט הסכנה והתפלל, כדי שעל ידי כל זה יהיה סגי ליה במעט זכויות כדי להינצל, וכן בימי השופטים והמלכים עשו ישראל תחבולות במלחמותיהם וטרחו להילחם כמבואר בספר שמואל ובספר מלכים, ולא אמרו נתפלל ונעסוק בתורה ועל ידי זה ננצל, כי במקום סכנה צריך זכויות גדולות מאוד כדי להינצל, ועל כן טרחו להילחם ובנו חומות לעריהם כדי שעל ידי זה תתמעט הסכנה ויהיה סגי במעט זכויות להינצל.

במכות י., אמרינן עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, עומדות היו רגלינו במלחמה מחמת שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה, ובסנהדרין מט., אמרינן אלמלא דוד שעסק בתורה לא הצליח יואב במלחמה, ואלמלא יואב שעסק במלחמה לא עסק דוד בתורה, ע"כ, ומבואר מזה שבזכות התורה והזכויות ניצלים מאסונות, אבל לא סגי בעוסקים בתורה בלבד אלא גם צריך שיהיה צבא שילחם ובזכות לומדי התורה מצליח הצבא, ובסנהדרין צד., אמרינן שחזקיה מלך יהודה נעץ חרב בבית המדרש ואמר מי שאינו עוסק בתורה ידקר בחרב ועל כן בדורו כולם היו בקיאים בתורה, ומחמת כן כשבא סנחריב להילחם מתו חייליו מפני שמנו של חזקיה שהיה דולק בבתי מדרשות, ע"כ, אמנם בדברי הימים ב,לב, כתוב שכשעלה סנחריב על יהודה ציוה חזקיה לסתום את כל המעיינות אשר סביב ירושלים כדי שלא יבוא סנחריב וימצא מים, ויקבצו עם רב ויסתמו את כל המעיינות, ובנו את כל החומה הפרוצה ועשו חרבות ומגינים לרוב ויתן שרי מלחמות על העם, ובפסחים נו., תנן שחזקיה סתם מי גיחון העליון ולא הודו לו חכמים, ופירש רש"י שם, שסתם את הגיחון כדכתיב בדברי הימים שסתם כדי שלא ימצא סנחריב מים, ולא הודו לו חכמים כי כבר הבטיח לו ה' על ידי ישעיה הנביא שיגן על ירושלים מפני סנחריב כדכתיב במלכים ב,יט, ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת, ע"כ, ומבואר מכל זה שאף בדור שעוסקים כולם בתורה צריך שיהיה גם צבא וחומות להינצל מפני האויבים, וזה שלא הודו חכמים לחזקיה הוא מחמת שיש לו הבטחה מפורשת על ידי נביא להינצל ממלחמה זו, אבל לולי הבטחה זו ודאי היה לו לעשות כל מה שיכול כדי להינצל מהמלחמה אף על פי שבדורו עסקו הרבה בתורה.

על כן אם באים גוים או ישראלים שאינם שומרים תורה ומצוות וטורחים להכין נשק כדי להגן על עם ישראל ונלחמים באויבי ישראל, יש לנו להתפלל שיצליחו בדבר זה ולשמוח במעשיהם אלו, כי על ידי זה מתמעטת הסכנה וסגי לן במעט זכויות כדי להינצל, והא דכתיב בתהילים לז,ה, גול על ה' דרכך ובטח עליו והוא יעשה, והוציא כאור צדקך ומשפטיך כצהרים, ושם נה,כג, השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק, אין פירוש הדברים שישב אדם בביתו ולא ישתדל לפרנסתו ולהגנתו מסכנות ויבטח בה' שיעשה לו צרכיו, ואדם שיעשה כן יבואו עליו כל הפגעים הבאים על העצל, והתנאים והאמוראים עבדו לפרנסתם בנגרות ובסנדלרות ובפחמים ובחטיבת עצים ושאר עבודות כי אין לסמוך על הנס, ואדם לעמל יולד כדכתיב באיוב ה,ז, ובברכות לה:, איתא דאמר רבא לרבנן שבימי ניסן ותשרי שהם זמנים הראויים להתעסקות בשדות ובכרמים, לא יבואו ללמוד תורה אלא יתעסקו בשדותיהם כדי שלא יטרדו במזונותיהם כל השנה, ע"כ, והמשך הפסוקים הנזכרים מוכיח שהם עוסקים בצדיק שנמצא בסכנה ואין בידו לעשות מעשה שיסייע הרבה להצלתו, ועל כן תקנתו היא שישליך על ה' משאו וידבק בה' ועל ידי זה ינצל ולא יתן ה' מוט לצדיק וה' יוציא לאור צדקו ומשפטו כצהרים.

---

[1] אגב, אני מציין שחיברתי ספר בשם 'אור חדש' שהוא הרחבת הבית יוסף לאורך כל הבית יוסף, ונאספו בו רבבות שיטות של ראשונים שלא נזכרו בבית יוסף, וניתן לקבל מהדורה דיגיטלית על ידי שליחת בקשה למייל – A0583234688@GMAIL.COM