ברכות על ריח
דינים כלליים
הקדמה
חז"ל תקנו שקודם[3] שהנשמה תהנה יברך, כמ"ש "כל הנשמה תהלל קה" והנאת נשמה שייכת בריח טוב שמריחה.[4]ברכת הריח חשובה פחות מברכות מאכל, ועם זאת, דוקא על ריח תקנו ברכה, אך בשאר דברים שאין בהם ממש, ואינם הנאות שנכנסות לתוך הגוף לא תקנו ברכה.[5] ונ"מ לקדימה.
מתי מברך
- אסור להריח בלי לברך קודם[6].
- קודם- אבל סמוך.[7] ולכן צריך להחזיק ביד.
- אם יריח גם בלי שיצטרך להרים, נקרא "קודם" גם בלי לתפוס ביד[8].
- כשלא היה הפסק- בדיעבד יצא גם כשלא היה סמוך. [9]
- בדיעבד- מברך כל זמן שמריח.[10]
- אם ממשיך להריח[א] או הפסיק ולא הסיח דעת- ברכה אחת.[11]
- הפסיק והסיח דעת/ ריח חדש שלא פטרו בברכתו[12]- מברך שוב. [13]
- לא הסיח דעת- רק בהפסק קצר.[14]
- לא הסיח דעת- אפי' יצא מהבית.[15] [ב]
- לא ברך עד שגמר להריח- הפסיד הברכה.[16]
- אין ברכה אחרונה על ריח.[17] [ג]
על מה מברך
- מברך גם על מחובר בארץ[18].
- הברכה על מה שנשרף כדי שיתפזר ריחו- כמו אם היה קיים בלי שריפה.[19]
- מברך גם כשנשרף כל העיקר, ומחמת השרפה מוציא ריחו.[20]
- גם כשבישם משקה אם המינים בתוכו, נשארה אותה ברכה.[21]
- דבר/ חדר, שקלטו ריח- אין ברכה[22].[ד]
ייחוד לריח
- צריך שיהיה מיועד לריח טוב[ה], ולא סתם שהריח ונהנה.[23] [ו]
- כשאינו מיועד להפיץ ריח, רק לתת ריח למשהו אחר- אין מברך.[24]
- ריח שבא למנוע ריח רע- לא מברך.[25]
- מעבר לתחומי הריח הרע, שיש שם רק ריח טוב- גם לא מברך[26].[ז]
- אפי' כשאותו מין משמש לריח טוב, כשייחדו לטיהור סרחון- אין ברכה.[27]
- אם נטל בידו להריח, גם דבר שלא מיוחד- נהפך למיוחד[28].
- אמנם, ב"מנטרל סרחון", גם אם נטל ביד- לא מברך.[ח][29]
- כוונה בלי נטילה ביד- לא מייחדת.[30]
- בדבר מיוחד רק לריח- מחל' הפוסקים אם צריך כונה להריח, או מספיק שנהנה.[31]
- ולכן כדי לצאת מספק- שיכוין.[32]
- מיועד גם לאוכל- ראה ברכת ריח טוב.
- מיועד גם למצוה (כשלא הקצהו מריחו, כמו הדס בסוכות[33])- ראוי לא להריחו[ט].
- הריח בכל זאת- לא מברך.[34]
- לקחת שלא לשם המצוה, רק לשם ריח- להמנע. [35]
- בדיעבד- מברך.[36] [י]
האסורים מלהריח ומלברך
בדברי ריח מסויימים, הטעם שאין מברך עליהם כיון שאסור להריח בהם.[38]- בשמים של אשה שאסורה לו בערוה- לכו"ע אסור.[39]
- האיסור, אם יודע שבושם זה [ממש][40] שמה עליה- גם כשאינם עליה.[41] [יא]
- גם בשמים של אשתו כשאסורה עליו.[42]
- אשה פנויה שאינה ערוה- מחל'[יב].
- כיום- כל פנויה בחזקת ערוה־ נדה.[43]
- בשמים מתקרובת ע"ז- ג"כ אסור.[44]
- בשמים בסעודה של עובדי ע"ז- סתמן של ע"ז.[45]
- סתם עובד ע"ז, לא במסיבה- מותר.[46]
- ריח שיוצא מעיר שרובה עע"ז- סתמא של ע"ז.[47]
- שאר איסורי הנאה כערלה, כלאי הכרם וחמץ- ג"כ אסור להריח. [48]
ברכות הפוטרות והברכה בספקות
- עצי/ עשבי- אינן פוטרות זו את זו.[49]
- ברך עצי/ עשבי על דבר הראוי לריח טוב- מחל' פוסקי זמננו.[50]
- מיני- בדיעבד יוצא בה בכל ריח, ובכל תערובת ברכות ריח.[51]
- בהבדלה מברך תמיד- מיני.[52][יג]
- בתערובת, "מיני" פוטרת רק כשמכוין לפטור.[53]
- ספק אם חייב ברכה- לא להריח.[54]
- ספק מה הברכה, בגלל שיוצא ודאי- מיני.[55]
- מאותו הטעם מברך "מיני" אחרונה- כי כוללת הכל.[56] [יד]
- ה"ה בספק אם הדבר מוגדר מין עץ.[57]
- בא להריח כמה מינים לא יפטרם בברכת "מיני", אלא יברך בנפרד.[58]
- תערובת- להפריד ולברך בנפרד. [59]
- כשאי אפשר- מיני. [60]
- ברך "שהכל" על ריח- מחל'.[61]
סדרי קדימה בברכות הריח
- בכל מקום צריך להחזיק בימין את הדבר שמברך, ואת האחר בשמאל.[62]
- לפניו מאכל שבא לאכלו ודבר ריח- מקדים אוכל (אפי' ברכתו שהכל).[63][טו]
- בא לאכול מאכל שנותן ריח[טז]- כיון שנהנה מהריח קודם- הריח קודם.[64]
- הפתרון: לא לייחד לריח, עד שיברך ויאכל קודם. [65]
- כאמור לעיל בברכות הפוטרות, "מיני" אחרונה כיון שכוללת הכל.[66]
- עצי ועשבי- חביב קודם.[67]
- אין חביב- עצי, שהברכה מבוררת. [68]
- שמן ערב יותר מבוררת מעצי, וקודמת לה[69].
- דבר שריחו מחמת עצמו קודם לדבר שרק ספג ריח.[70]
- דבר שריחו מברייתו, קודם לדבר שריחו רק לאחר שעוּבד.[71]
- הקדימה- גם אם לשני הדברים אותה ברכה.[72]
- בדברים אלו שהקדימה מחמת חשיבותם ולא מחמת חשיבות הברכה, צ"ע אם יקדים חביב.[73]
[א] שאז נקרא שלא הסיח דעת.(שעה"צ ריז סק"י)
[ב] ואי"ז הפסק כמו באוכל, כי אין מעשה חדש כשחוזר. (שעה"צ ריז סקי"ג)
[ג] גם שאינה הנאה חשובה (מ"ב סק"ד) ועוד שעד שיברך כבר נגמר הנאתו, שבכה"ג גם באוכל אין מברך (שעה"צ סק"ג)
[ד] אמנם לגבי השבת הנשמה במוצש"ק, יקחם ללא ברכה. (שעה"צ ריז סקכ"ד בשם פמ"ג)
[ה] וכשייחד הבעלים לריח, זה מספיק, גם אם לא ייחד שיפיץ ריח להמונים.(שעה"צ ריז סק"א)
[ו] חנות (ביה"ל ריז ד"ה הנכנס חכך לגבי בית מרקחת), למרות שלא הונחו שם כדי שיפיצו ריח, אבל מאחר ונהנה הבעלים מהפרסומת שבזה, נקרא שייעד לכך. [מה שלא שייך במחסן של חנות כזו.](שו"ע ריז ס"א ומ"ב סק"א) אמנם כלפי עצמו לכאורה הוא מעולם לא ייעדם לריח, ולכן ראוי שיכוין בפירוש. (מ"ב ריז סק"ד ושעה"צ סק"ז)
[ז] ראה ביה"ל ריז ד"ה על.
[ח] סב"ל, דייחדו בפי' להעביר ריח ולא לריח, ועוד שגם כשנטלו נשאר לייעוד זה.(ביה"ל ריז ד"ה של)
[ט] כדי שלא להכנס לספק. (מ"ב רטז סקנ"ג) שאולי מחמת שייעודו גם למצוה אינו עשוי לריח. (שו"ע רטז סי"ד ומ"ב סקנ"א וסקנ"ב)
[י] ולמרות שהקצה האתרוג מאכילה בסוכות מצד עצמו הוי אוכל. (ביהל רטז ד"ה המריח.
[יא] לכוין להריח אסור בודאי, ולדידן שצריך כונה להריח אין נפקותא. אמנם גם לדעות שמספיק שהריח בלי שהתכוין לכך, ג"כ למעשה אין לברך. (שעה"צ ריז סקכ"ז)
[יב] שאמנם אין איסור עריות, אבל בא להרהור אסור. (מ"ב ריז סקט"ז) וודאי ראוי להמנע מלהריח. הריח- סב"ל. ולדינא כאמור בפנים אין נ"מ כיון שכל הפנויות בחזקת נדות.
[יג] ומנהג ע"מ שמברך כפי מינו. ואף בני אשכנז, כתב המ"ב (רצז סק"א) שראוי שיקחו דבר שברכתו מיני לכתחילה.
[יד] וככל שהברכה מדברת בפירוט יותר, היא שבח גדול שמראה על השגחת ה' לפרטים, וראוי להקדימה(לבוש).
[טו] כיון שאינה נכנסת לגוף. (מ"ב רטז סק"ד)
[טז] וייחדו גם לכך. (שו"ע רטז ס"ב ביה"ל שם ד"ה כשנטלו ומ"ב שם סק"י וסקי"א ושו"ע ריז ס"ב)
[1] שו"ע רטז ריז
[2] שו"ע רטז ס"א
[3] שו"ע רטז ס"א ומ"ב סק"ג
[4] מ"ב רטז סק"א
[5] מ"ב רטז סק"ד
[6] שו"ע רטז ס"א ומ"ב סק"א
[7] מ"ב רטז סקמ"ח
[8] שו"ע רטז סי"ב וביה"ל ד"ה קדם
[9] מ"ב רטז סקמ"ח
[10] מ"ב רטז סקמ"ז
[11] שו"ע ריז ס"א ומ"ב סק"ד
[12] וראה שעה"צ ריז סקי"ב
[13] שו"ע ריז ס"א ומ"ב סק"ד וסק"ה
[14] מ"ב ריז סק"ו
[15] שו"ע ריז ס"א ומ"ב סק"ו
[16] מ"ב רטז סק"ג
[17] שו"ע רטז ס"א ומ"ב סק"ד
[18] ביה"ל רטז ד"ה מריח
[19] שו"ע רטז סי"ג ומ"ב סקמ"ט
[20] שו"ע רטז סי"ב וביה"ל ד"ה משיעלה
[21] שו"ע רטז ס"ו ומ"ב סקכ"ו
[22] שו"ע רי"ז ס"ג מ"ב סקט"ו ביה"ל ד"ה אלא וראה בשעה"צ סקכ"ד שלדעות מסוימות יש ברכה אם קלט בכונה.
[23] שו"ע רטז ס"ב וביה"ל שם ד"ה כשנטלו ומ"ב שם סקי"א, שו"ע ריז ס"ב
[24] שו"ע ריז ס"ג ומ"ב סקי"ב- סקי"ד ושעה"צ סקכ"ג
[25] שו"ע ריז ס"ב ומ"ב סק"ח- סקי"א
[26] מ"ב ריז סק"י וביה"ל ד"ה על
[27] מ"ב ריז סקי"א
[28] ביה"ל רטז ד"ה כשנטלו ומ"ב ריז ססק"א ושעה"צ סק"ב
[29] שעה"צ ריז סקט"ז וסקי"ט ביה"ל ד"ה של.
[30] ביה"ל רטז ד"ה כשנטלו
[31] מ"ב ריז סק"ב וסקכ"ד שעה"צ סק"ג- סק"ד
[32] פשוט, ווזה"ב
[33] שו"ע תרנג ס"א ומ"ב סק"א
[34] מ"ב רטז סקנ"ג
[35] ביה"ל רטז ד"ה המריח
[36] מ"ב רטז סקנ"ב וביה"ל ד"ה המריח
[37] שו"ע ריז ס"ד- ס"ח
[38] מ"ב ריז סקי"ט
[39] שו"ע ריז ס"ד מ"ב סקט"ז
[40] מ"ב ריז סקט"ז מדבר על הבשמים שתולים בצואר וראה שם בהערת דרשו בשם הגרב"צ א"ש.
[41] מ"ב ריז סקי"ז
[42] מ"ב ריז סקט"ז
[43] מ"ב ריז סקט"ז ושעה"צ סקכ"ו
[44] שו"ע ריז ס"ה ומ"ב סקי"ח
[45] שו"ע ריז ס"ו מ"ב סק"כ סקכ"א
[46] מ"ב ריז סקכ"א ושעה"צ סקכ"ח
[47] שו"ע ריז ס"ז מ"ב סקכ"ב סקכ"ג
[48] שו"ע יו"ד קח ס"ז וראה ביה"ל תמג ד"ה ואפילו
[49] מ"ב רטז סקל"ט
[50] וזה"ב
[51] שו"ע רטז ס"ב רמ"א ס"י ומ"ב סקי"ב סקי"ג וסקל"ח
[52] מ"ב רצז סק"א
[53] מ"ב רטז סקל"ט
[54] רמ"א ריז סקי"ד
[55] שו"ע רטז ס"ב
[56] מ"ב רטז סקל"ז
[57] ביה"ל רטז סוד"ה עצי
[58] שו"ע רטז ס"י ומ"ב סקל"ו וסקל"ז
[59] מ"ב רטז סקל"ז
[60] מ"ב רטז סקל"ז שו"ע ריז ס"א ומ"ב סק"ג
[61] מ"ב רטז סקי"ג
[62] מ"ב רטז סקמ"ג
[63] מ"ב ריא סקל"ה רטז סק"ד ושעה"צ סק"ד
[64] מ"ב רטז סק"י ושעה"צ סק"ז
[65] מ"ב רטז סק"י ושעה"צ סק"ח
[66] מ"ב רטז סקל"ז
[67] מ"ב רטז סק"מ
[68] מ"ב רטז סק"מ
[69] שעה"צ רטז סק"מ
[70] שו"ע רטז סי"א ומ"ב סקמ"ג וסקמ"ד
[71] מ"ב רטז סקמ"ה ביה"ל ד"ה מברך ושעה"צ סקל"ה וסקל"ט
[72] שו"ע רטז סי"א ומ"ב סקמ"ג
[73] ביה"ל רטז ד"ה מברך וראה שעה"צ סקל"ו
- המאמר הבא בסדרה 'קיצור הלכות ברכות': ברכות הריח ח"ב
