השימוש בפילטרים למקוואות

החשש שמים זוחלים בעת הטבילה למקום שאינו מושק כדינו עם המקוה נחשבים כזוחלין - הוא הסיבה שמזהירים את הבלניות לשים לב שמפלס המים במקוה גבוה מנקב ההשקה כדי שיחשב שהמקוה מושקת עם האוצר - שאז מעבר המים מהמקוה לאוצר בעת הטבילה הוא כמעבר למקום המושק למקוה, שאינו פוסל. מאותה סיבה היו שעוררו נגד השימוש בפילטר לסינון המים:

חלק מהפילטרים נמצאים מחוץ למקוה, ומשאבה מוציאה את המים החוצה לפילטר חיצוני, והמים מוחזרים נקיים דרך אוצר הזריעה [כדי להכשירם מפסול שאובין], וחששו כמה פוסקים שיציאתם נחשבת כזחילה מחוץ למקוה [אף שיוצאים מכח האדם ולא מחמת פגם בכתלי המקוה - כלשון הטור שכל המים ננערים לצאת, ופסול 'זוחלין' הוא גם מחמת פגם במים ולא רק במבנה (כשיטת הריב"ש,, ישועות מלכו יו"ד ל"ה, תשובות והנהגות ה' רס"ח)], ולכן הפעילו את הפילטר הזה רק שלא בשעת הטבילה, וכדי שלא יבואו לתקלה, סידרו שהחשמל המפעיל את הפילטר יתנתק כשהאור דולק במקוה. אמנם מצאנו שכתב החזו"א (שו"ת וחידושים קע"א) שאין לטבול במקוה בעת השאיבה מחשש זוחלין [והוסיף שאפשר להשתמש במשאבה בשעה שאין טובלים, ואין צריך לחוש שישכחו ויפעילו אותה בעת שטובלים], אך בסוף נשאר בצ"ע שמא אין זו 'זחילה' "דאפשר זוחלין ע"י כח חיצוני לא מקרי זוחלין, וצ"ע בזה", כלומר זחילה היא כשהמים יוצאים מחמת פגם באשבורן, אך יציאתם מחמת כח חיצוני דומה להוצאת מים בדלי בעת שאדם טובל - שבפשטות איננה בגדר זחילה[א]; וכתב (דינים והנהגות יו"ד ב' ט"ז) בשמו בהנהגה למעשה להכשיר לדינא שאינו נחשב טבילה בזוחלין מחמת כח חיצוני "העידו משמו שבשעה ששואבין המים מן המקוה בצינור המרוקן את המקוה על תכונת גישתא ובת גישתא לא הוו המים שבמקוה זוחלין - דהו"ל כמו שאדם שואב את המים". אף שניתן לפקפק מעט בדמיון בין הוצאת המים במשאבה ובין הוצאתם בדלי - שאז מי המקוה לא ננערים לצאת כמו במשאבה (ראה ע"ז ע"ב: 'דכולי חמרא אגישתא ובת גישתא גריר'), מ"מ החזו"א דימה אותם [וצ"ע בכוונתו המדוייקת, שהרי החזו"א עצמו (מקואות תנינא ט' ח') פסל כשמים יוצאים מחמת הטבילה]; אמנם, אין סוגיא מפורשת שאפשר לטבול במקוה בשעה שמוציאים ממנו כלי מלא מים, אך עכ"פ אם היה בזה חשש זחילה ברור שהגמ' או הראשונים היו צריכים להזכיר חשש מצוי זה כאשר אדם יוצא מהמקוה בשעה שחברו טובל [שהרי אף שאין חשש במה שמים ניגרים מאדם שעדיין עומד במקוה - כי המים מגופו עתידים לחזור למקוה (כמ"ש ר"ת בתוס' גיטין ט"ז. ד"ה הנצוק "דכיון שהמים שעל הראשון סופן ליפול ולירד למקוה - הוי קטפרס חבור"), אבל כשהוא יוצא מהמקוה לא היה להם להתיר] (הערת מו"ר הגרז"מ קורן שליט"א).

עוד כתב החזו"א שלא צריך לחוש שישכחו את הפילטר פועל, מאחר ותחילת ההרגל הוא לטבול רק כשהחשמל המזין את המשאבה כבוי, והוא ענין הנקבע בזכרון ["ואמנם לטבול כשמפסיק זרם החשמלי נראה דאין לחוש לשכחה כיון שהדבר בגלוי ותחילת הרגלם יהיה שאין הכשר אלא בהפסק החשמל, והרי עדיין לבם נוקפם ובאין לפני חכמים לשאול ויקבעו שצריך להפסיק הזרם - הוא ענין נקבע בזכרון הרבה ואין לחוש לשכחה"].

חלק מהפילטרים נמצאים בתוך המים. יש שחששו בפילטר הפנימי כמה חששות: א'- משום שאובין במים שנכנסים ליריעת הפיברגלס המשמשת כמסננת (כדעת הר"ש שהמים שבסגוס נחשבים כשאובים, דלא כראב"ד), וגם עוררו שבשימוש בפילטר עלולים להוציא את היריעה כדי לשוטפה, ולהכניסה מטפטפת מים שאובין לפני שיש במקוה מ' סאה (קונטרס הרב י.מ. מורגנשטרן שליט"א); ב'- משום זחילה, מאחר והחשיבו את מקום הפילטר כמקום עצמאי קבוע וחשוב שמטרתו להפריד בין המים שבפילטר ובין מי המקוה, וגם למנוע נגיעת הטובל ביריעת הפיברגלס הלא נקיה, וממילא הוא כאילו חילקו את המקוה למקום נפרד כדוגמת המשנה של חלוקת מקוה בסל וגרגותני, וממילא מאחר ומי המקוה זוחלים ל'מקום אחר' הרי שכדי שלא תחשב כזחילה הפוסלת - מקום הפילטר צריך להיות מושק למקוה כשפוה"נ, והרי בחלק מהצינור שבתוך הפילטר יש היצרות משיעור כשפוה"נ (קונטרס הרב י.מ. מורגנשטרן, עפ"י קונטרס הגר"י שרייבר שליט"א, המובא בתשובות והנהגות ה' ער"ב); ג'- יש שטענו טעם לאיסור בשל תנועת המים בתוך המקוה מחמת הפילטר [הרב י.ע שליט"א, עפ"י סברת ריב"א (בתוס' שבת ק"ט.) שהימים הם זוחלים 'דכל שעה הולכים ושבים מכאן לכאן']; ד'- מפורסם החשש של כמה מגדו"י, כגון הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאם יתירו את השימוש בפילטר שאין בו חשש - עלולים להתיר למעשה גם סוגים אחרים שיש בהם חשש [המציאות היא שאין פיקוח רבני הדוק על ייצור והתקנת הפילטרים המצויים, וחלקם אפילו לא פתוחים כשפוה"נ מלמעלה, וחלקם מיוצרים ע"י שאינם שומרי מצוות]; ה'- ויש שהתנגדו להכנסת הפילטר מהעיקרון שאין עושים דברים חדשים במקוה כי לא יכולים לצפות אלו תקלות יגיעו מכך בהמשך הזמן. מבין האוסרים יש שהתיר מעיקר הדין לטבול במקוה בשעה שהפילטר איננו פועל ולא חשש לזחילת המים לתוך הפילטר מחמת הטבילה (תשובות והנהגות ה' ע"ר-ער"ב), ויש שחשש שלא לטבול לכתחילה אף כשהפילטר איננו פועל בשל זחילת המים לפילטר מחמת הטבילה עצמה (הגר"י שרייבר שליט"א).

יש שהתירו את השימוש בפילטר הפנימי [שהמים לא מוצאים מהמקוה החוצה!] אף בשעה שפועל: א'- לחשש שאובין לא חששו שהרי גם הר"ש שחשש שהמים שבסגוס נחשבים כשאובים - הוא רק כשמוציא את הסגוס לגמרי מהמים (ש"ך) שאז מימיו נותקו מהמקוה, ואילו יריעת הפיברגלס המשמשת כמסננת שבפילטר נמצאת בתוך המים, ואין כלל 'שאובין' בכלי שנמצא בתוך המקוה [ואף שיתכן פסול אם היריעה תטפטף מים שאובין למקוה חסרה - אך לא יעלה על הדעת לגזור נגד השימוש בפילטרים מחמת חשש זה, כפי שלא גזרו שלא לנקות מקוה בסמרטוט או לשטוף את כתליו בצינור אף שיש חשש מעשי שמחמת כן יהיו ג' לוגין מים שאובין במקוה לפני שתתמלא (הגרז"מ קורן שליט"א)]. בנוסף, יריעת הפיברגלס עשויה סיבי זכוכית שאינם בולעים כלל מים - וכלל לא ניתן לדון על המים שבהם כשאובין.

ב'- 1) לחשש זחילה לא חששו מאחר ולא החשיבו את הפילטר כמקום בפני עצמו אלא רק ככלי המונח במים - שכניסת המים לתוכו אינה כיציאה למקום אחר, בדומה לחורי המערה הבטלים למקוה (מקואות ו' א'), ולכן גם מה שהפתח קטן מכשפוה"נ אינו מפריע - כי שיעור השקת 'חורי המערה' הוא בכלשהו; החילוק העקרוני בין עוקת המערה לחורי המערה הוא שעוקה היא מקום עצמאי, ואילו חורים הם מקום טפל [הגדרות הראשונים של חפירה תחת המקוה וחור הפתוח מעל מ' סאה - הן רק דוגמאות ל'עוקה' שאינה טפלה]; בפשטות, תוך הפילטר הוא מקום טפל למקוה, שהרי כל מימיו הם מי המקוה שבאים ממנו ואליו הם שבים, וכשהמקוה ללא מים - גם בפילטר אין מים, והוא פתוח למקוה מלמעלה ומלמטה, והוא מיועד כדי לשרת את המקוה, ואין בו שום צורך אלמלא המקוה, ולמקוה אין צורך אמיתי בו - וממילא הוה כמקום טפל למקוה, כחריצים שבין הקרמיקה, וכמרווחים שבין צלעות הרדיאטור, וכחלל של צינור השאיבה, וכחבילי עצים המונחים במקוה כדי להגביה את המים - שמותר לטבול אף שהמים נכנסים ביניהם, וכל כיו"ב.

2) בנוסף, רק מתקן הפלסטיק נחשב כקבוע - אך הוא מנוקב כשפוה"נ, ואילו פנים הפילטר עצמו נחשב כתלוש כי עומד להסירו בכל ניקוי - ויש מקום לומר שלא ימעט את השפוה"נ שיש לאורך הפלסטיק, בדומה לשק וקופה שניתן לטבול בהם כלים כשהם שקועים במי המקוה - וממילא אינם מבטלים את הנקב [אמנם, להגדרת החכ"צ 'שק וקופה' הם כלים שסיביהם סופגי מים, משא"כ בפיברגלס], ובדומה לטבילת כלים הנמצאים בתוך כלי שפתוח כשפוה"נ - שאין אומרים שהם ממעטים את הפתח מכשפוה"נ, אלא די להם בחיבור טופח להטפיח [ראה חזו"א (יו"ד קל"ו ג') שהסל מתבטל כי אין לו קביעות ואינו מקבל] (אור מאיר סוף חלק ב', מו"ר הגרזמ"ק שליט"א).

3) הביאור הפשוט בריב"ש הוא שהיתר עשיית גל על מחט שעל מעלות המערה מותנה לא רק במה שהמים יחזרו למקוה, אלא גם במה שכעת הם נמצאים במקום שמחובר למקוה [בכקליפת השום, שזה שיעור החיבור הנצרך בחיבור עליון, וא"צ כשפוה"נ], החיבור של מי הפילטר למקוה הוא חיבור עליון בשל המגרעות שיש ב'כובע' העליון, ודי בכקליפת השום כדי שהמים שבתוך הכובע יחשבו כמחוברים למקוה, ולכן כניסת המים מהמקוה לתוך ה'כובע' אינה בגדר זחילה פוסלת, ומעתה אף שבהמשך הפילטר כבר אין חיבור כשפוה"נ בשל ההיצרות - אבל לא ניתן לומר שפנים הפילטר הוא 'מקום אחר' מחלקו העליון של הפילטר.

4) לא מסתבר לדמות את מקום הפילטר למחיצות שבנו בתוך המקוה כדי לחלקו [שאז צריך חיבור כשפוה"נ], וקשה להגדיר שיש כוונה להפריד בין מים למים באמצעות הפילטר, שהרי אין שום ייחוס למים שבתוך הפילטר, אלא כלי זה רק מיועד ליצור לחץ שיחדיר את המים לבין נקבי הפיברגלס [באמצעות תנועת הפרופלור והנפח הצר], ומה שלא רוצים להתלכלך מהיריעה - הוא לא סיבה לראות זאת ככוונה לחלק בין מים למים; יריעת הפיברגלס דומה יותר לשק וקופה מאשר לסל וגרגותני, כי שק וקופה אינם מקום עצמאי אלא שקועים במים, ומימיהם בטלים למקוה [אמנם אין זה מוסכם, כי אליבא דהחכ"צ שמחלק שבשק הסיבים בולעים מים ובסל לא - הרי שהפיברגלס כסל ולא כשק], וכל הרעיון לדמות את הפילטר ל'מקום אחר' הוא חידוש של הגר"י שרייבר שליט"א, ואין לזה מקור ברור, אלא צריך לזה ראיות חזקות.

5) בנוסף, לעיל הובא בשם החזו"א שיתכן שיציאת מים לפילטר חיצוני כלל לא נחשבת כזחילה מאחר והמים יוצאים מחמת המשאבה, שהיא כח חיצוני - וכ"ש שהיה אומר כך בפילטר הנמצא בתוך המקוה.

ג'- את החשש שתנועה פנימית בתוך המקוה נחשבת כזחילה דחה הגר"נ גשטטנר זצ"ל.

ד'- ומה שחששו שמא יכניסו מכשירים פסולים - אינו גזירת חז"ל אלא הכל לפי הענין, ולפי גודל המכשלה, וגודל התועלת שבדבר; וכפי שהתבאר כאן אין חשש חזק למכשלה, ואילו תועלת גדולה יש בנקיון המים, הן כדי למנוע זיהומים מזיקים, והן כדי שלא להרחיק ולדחות טובלים רגישים, והרי החזו"א עמד על כך שיבטלו את אוצר ההשקה מאחר ואוצר זה גרם לטינוף המקוה, ויש לשקול בפלס אם חשש מפני עתיד בלתי ידוע אמור לדחות תועלת מיידית ומוחשית.

ה'- ומה שחששו מהכנסת חידושים למקוואות הוא לא שיקול בעל משקל הלכתי מוחלט, אלא רק ציון כיוון שלא לחדש חידושים מפליגים שאין בסיס הלכתי חזק להתירם, אך במה שלא פוגע בעיקר אופן מבנה המקווה – בוודאי שאין קפידא אמיתית שלא לשכלל, ומצאנו מקרים רבים שהכניסו חידושים למרות שבכולם היה מקום לפקפוקים: 1) החת"ם סופר עצמו שהנהיג מבנה חדש של האוצרות שלא התבסס על מי תהום, 2) החזו"א ביטל את השימוש באוצר השקה מפני הלכלוך המצוי בו, למרות החשש שלא ינגבו את רצפת המקוה, 3) שיכללו את אופן ריקון המים למשאבות למרות שכעת יש במקוה צינורית שאינה פתוחה כשפוה"נ, 4) החלו לצקת מקוואות מבטון למרות שדימו לכלי תלוש, וגם עומד ע"י ברזל המק"ט, 5) החלו לחמם את המקוואות למרות החשש בהכנסת מים חמים שאובים ובועות קיטור, והחשש מכניסת המים למרווחים שבין צלעות הרדיאטור, 6) שינו את ציפוי כתלי המקווה לאריחי קרמיקה למרות שדומה לכלי קיבול, ולמרות הזחילה לבין האריחים, 7) כ"ש ששינו כמה וכמה פעמים את מבנה האוצרות כדי לאצור את מי הגשם זמן רב.

הפילטר של חברת 'מקוה ריין' נמצא בתוך המים, והוא פתוח כולו כשפוה"נ - כך שאין שום חשש בשימוש בו גם בעת הטבילה; במקואות נשים חברת 'מקוה ריין' מציעה 'סקימר' שהוא מכשיר נייד שמוצא מהמים לאחר השימוש - ואין חשש שיטבלו בעודו במים [מאחר והוא מגושם ומפריע], והוא רק מלקט את הלכלוך שבשכבת המים העליונה - ואין בו שום חשש מאחר והוא נייד ובודאי לא נחשב שקובע מקום לעצמו.

​

[א] ומה שהחזו"א (מקוואות תנינא ט' ח') התרעם על הש"ך שהתיר טבילה בעת שהמים יוצאים בשל עליית המפלס מחמת נפח גוף הטובל - מדובר במקוה ששיעור המים שבה מצומצם, והמים הנזחלין החוצה נצרכים להשלמת מ' סאה [שעל זה מדבר הריב"ש], וקמ"ל שאף שהם יוצאים מחמת הטבילה או מסיבה חיצונית אחרת כגון הטובל, שאיבה בדלי או משאבה, ולא בשל פגם במבנה [כגון סדק, ויתכן שגם מחמת השלכת אבן הגורמת שלמים כבר לא יהיה מקום במקוה והמקוה לא תחזיק את מימיה] - הזוחלין שיצאו מהמקוה [וכן המים שכבר נשאבים בתוך המשאבה] - כבר לא נחשבים כחלק מהמקוה, ונמצא שטובל במקוה חסר, וגם אי אפשר להטביל בהם כלים [אא"כ יוצאים למקום שיחזרו ממנו מעצמם למקוה, כגון שהקרקע שמעל המקוה משופעת למקוה, לאפוקי המים שנשאבו החוצה ויחזרו רק מכח לחץ שנוצר באמצעות חשמל המתחדש בכל רגע]; אבל כשיש במקוה שיעור מים ברווח, אין בכח המים היוצאים מחמת הטובל או המשאבה לפסול את המקוה כשבור המקוה איננו סדוק כי הרי יש כתלים המחזיקים את המים.​