ידע הנצרך לתורה

מהדורת אלול תשפ"ה

ידע הנצרך לתורה[1]​

ברשות הקוראים אציע כמה דברים בענין ידע חיצוני הנצרך לתורה. כפי הנראה צריך האדם הרוצה להבין כראוי את התורה, ללמוד כמה דברים הנצרכים לתורה, ובעיקר צריך לידע מה הם המאכלים וההתנהגות הבריאים לגוף ולנפש, וכן צריך לידע מעט היסטוריה וגיאוגרפיה, וכפי שאפרט. במאמר זה איני בא להשלים את כל הידע אלא רק לפתוח צוהר לצעירי הצאן.

ישנה אמונה רווחת שכל החכמות כלולות בתורה ודרך התורה אפשר לידע הכל, וכדוגמא לדבר מביאים ראיה מזה שהחזון איש שרטט צורת ניתוח סבוך, אמנם גם אם אכן כל החוכמות כלולות בתורה שניתנה למשה רבינו, מכל מקום מהספרות התורנית שנשארה בידינו אי אפשר להוציא את כל החוכמות, והאמת יורה דרכו שכל חכמי ישראל שהיה להם ידע בשאר חכמות שאבו את עיקר הידע ממקור חיצוני, החל ברמב"ם שהעיד כן על עצמו במפורש וכלה בגר"א שביקש מתלמידו שיתרגם לו את ספרו של אוקלידס על הגיאומטריה, ואם החזון איש ידע לשרטט צורת ניתוח בעצבי המוח (נוירוכירורגי) אין לנו להסיק מזה אלא שהוא הגה מעט בספרי רפואה, כי בכל מסכת חולין ושאר הספרות הכתובה בידינו אין זכר לצורת עצבי המוח, (וספק אף אם חז"ל היו בקיאים בכך היות שאין זה נצרך לתורה כל כך, ובתורתם של הגאונים והראשונים אנו מוצאים שסברתם היתה שחז"ל לא היו בקיאים בכל המדעים וגם במה שהיו בקיאים היה ברמה של מדעני זמנם או קרוב לכך, ומי לנו גדול בהבנת דברי חז"ל מרב שרירא גאון שאמר על דברי הרפואה המוזכרים בתלמוד שרבותינו אינם רופאים ולא בהכרח שצדקו בענינים אלו, ובלשונו "רבותינו לאו אסותייהו אינון", וכיוצא בזה כתב הרמב"ם וכן עוד ראשונים, ובאמת כך מסתבר דהלא אף בתורה נפלו מחלוקות ונשתכחו הרבה דברים מהתורה וא"כ כל שכן שבמדעים לא ידעו הכל, ומה גם שלא היה להם זמן מיותר ללמוד שאר המדעים), ויש שמלמדים לצעירי הצאן את הטענה הנזכרת שדרך התורה אפשר לידע הכל, כדי להרבות באהבת התורה אצל הילדים, אמנם מדבר שאינו נכון לא יוצא דבר טוב, ואם יגדל ויראה שאין זה נכון זה יחליש אצלו את האמונה במה שחונך, ואם גם כשיגדל ימשיך להאמין בטענה הזו הוא עלול להישאר בור בכמה מדברי התורה שאי אפשר להבינם כראוי בלא ללמוד מעט מחכמות אחרות.

בריאות הגוף​

עניני בריאות ומאכלים ודאי נצרכים לקיום הגוף והנפש כדי שיהיה אפשר ללמוד ומה גם שיש בזה מצות ונשמרתם, וחז"ל כתבו בגמרא כמה עניני בריאות. ראוי לידע שהרפואה המודרנית של זמנינו דרכה לרפאות בדרך כלל על ידי התערבות חיצונית בתפקוד הגוף, אמנם הרפואה האמיתית הקדמונית היא בעיקר מסייעת לגוף לרפאות בעצמו את המחלה ומה גם שבעיקר היא מונעת מהאדם לחלות וכדכתב הרמב"ם בהל' דעות, שמי שישמע לדבריו הוא ערב לו שלא יחלה, ע"כ, ועיקר רפואה זו היא על ידי מאכלות בריאים ושמירה על בריאות הנפש, והנה המדע בזמנינו נוהג שכל דבר שלא מוכח בהוכחות חותכות הרי הוא כתאוריה בעלמא וכל עוד הדבר כתאוריה לא עושים מעשה על פיו, ועל ידי דרך זו המדע נעשה אמין מאוד כי כל דבר מדבריו שאינו תאוריה הוא מוכח, אמנם החיסרון בזה שאין המדע סומך על סברות גם אם הן מוכרחות, ומחמת כן בעניני מאכלים לא בריאים המדע ניצב מאחור, ראשית מחמת שקשה מאוד להוכיח מה מועיל ומה מזיק וצריך בשביל זה לעשות בדיקה מקיפה על הרבה אנשים, וכך צריך לעשות על כל מאכל ומאכל ודבר זה צריך השקעה של הרבה כסף, אף דא עקא שהדברים הבריאים הינם רק הדברים כצורתם בטבע שלא פגעה בהם יד אדם כגון פירות וירקות והם אינם משווקים על ידי חברה מסויימת שתעשה עליהם מחקר כדי לפרסם את תוצאות המחקר לצורכי ריוח, והמוצרים המתועשים אין לשום חברה ענין להשקיע מחקר לבדוק את בריאותם, כי מסתמא תוצאות המחקר יהיו שהם מזיקים מעט או הרבה וא"כ בתוצאה זו אין ריוח למשווקים, ועל כן מחקרים כגון אלו נעשים רק על ידי גופים אובייקטיבים שאכפת להם מבריאות הציבור, אבל כיון שגופים אלו לא מרויחים מזה ממילא המחקרים האלו מועטים וממילא הרבה מוצרים שאינם בריאים לא 'מוכחים מדעית' שאינם בריאים, אבל החכמים ואנשי תזונה למיניהם שמחשבים את סברתם בנושא רואים בעליל על פי המחקרים שכן נעשו שכל דבר שהוא בצורתו הטבעית והוא נברא לאכילת אדם הרי הוא בריא וככל שיד אדם שינתה את המוצר בצורה מתועשת וכל שכן כל מיני תרופות למיניהם שאין להם ולטבע ולא כלום, הרי הם מזיקים, וכל איש תזונה אומר כן וספרים רבים נכתבו בנושא אע"פ שזה לא 'הוכח מדעית'.

בזמנינו המאכלים משווקים לא לפי רמת בריאותם אלא לפי כמה הם רווחיים למשווק, ולדוגמא חומרים משמרים הם כעין חומר אנטיביוטי (אנטי-נגד, ביו-חיידקים) שמונעים מהמאכל להירקב כי עיקר הריקבון הוא מחמת חיידקים ופטריות, ועל ידי חומר זה המאכל משתמר ויכול להיות משווק יותר זמן וכך מרויח המשווק, אבל חומר זה הוא מזיק לבריאות כמו כל אנטיביוטיקה שמזיקה לחיידקים הטובים שבמערכת העיכול, וזו דוגמא קטנה מתוך רבבות, שאנו אוכלים מה שמשווק ועיקר מה שמשווק הוא מה שיותר רווחי בלא להתייחס לבריאות הציבור ואין הצר שווה בנזק המלך כי לא אכפת למשווקים שום דבר מלבד הריוח, וכן מרבים לשווק דברים שהם טעימים יותר בלא להתייחס לכמה הם בריאים, ולדוגמא מאכלים עתירים בסוכר, שהוא אויב האנושות ואב המחלות, ומי שלא יקרא וידע מה בריא ומה לא עלול הוא להזיק לעצמו נזקים גדולים בבריאות הגוף והנפש, ולא באתי אלא לעורר לקרוא בענין זה, אבל רק אכתוב ב' כללים בסיסיים בזה, שככל שהדבר יותר טבעי כלומר שלא שינתה אותו יד אדם על ידי התעשיה והטכנולוגיה כגון פירות וירקות וכיוצא בזה כך הוא יותר בריא, ומאידך ככל שהדבר יותר משונה מטבעו ונגעה בו יד אדם והוא יותר מתועש כך הוא יותר לא בריא, או מחמת שאין בו דברים מזינים או מחמת שיש בו דברים מזיקים, ואף בפירות וירקות עצמם ככל שלא נגעה בהם יד אדם על ידי התעשיה כגון שיש בהם דישון אורגני וטבעי ולא דישון כימי וכן לא מרססים את הצמח בריסוסים של חומרים רעים כך יהיה בריא יותר וטוב, וככל שנגעה בו יד התעשיה כך הוא פחות טוב, וכן בביצים ועופות ובשר שאם נגעה בהם יד אדם כגון שחיים בעלי החיים האלו בתנאי מחיה קשים ומקבלים כל מיני זריקות כדי להגדיל את תפוקתם למטרות ריוח כספי כך הם יהיו פחות בריאים לאדם, וכלל שני שבכל פרי וירק יש ויטמינים ויתרונות משלו והאדם זקוק שלא יהיה לו חסר בשום ויטמין (ויטא בלועזית הוא חיים, ומכאן המילה ויטאמין כי הם נצרכים כדי לחיות), ועל כן ככל שהאדם יאכל בצורה מגוונת יותר מהפירות והירקות כך לא יהיה לו חסר בחומרים טובים וממילא פחות יחלה.

המעיים הם כמין צינור ארוך מגולגל והמאכל עובר בהם עם הנוזלים והנוזלים נספגים בדפנות המעיים, וככל שישתהה המאכל במעיים כך יספגו יותר נוזלים ותיהיה הפסולת הנשארת בלא נוזלים והמעיים יהיו קשות, וככל שימהר המאכל במעיים כך יספגו פחות נוזלים ויהיה בפסולת הרבה נוזלים והמעיים יהיו רכות מאוד, ועל כן צריך שיהיה עיכול בינוני לא מהיר ולא איטי, וישנם מאכלים הממהרים את המאכל במעיים כגון מאכלי חלב ושזיפים וגם עגבניה קצת ויש מאכלים שעושים להיפך, וזו דוגמא אחת מיני רבות שעל ידי שאדם יהיה בקי בטיב הפירות והירקות והתבלינים ושאר צמחים המרפאים כך יסייע לעצמו לבריאות גופו, וישנם אנשים המרבים לאכול אוכל מתועש ואוכל שאינו בריא ויש להם כאבי עיכול או חולשה כללית או חוסר מרץ או חוסר צלילות הדעת או כעס או נדודי שינה וסבורים שכך הוא דרכו של עולם ואינם יודעים שהדבר תלוי הרבה בתזונה. כמו כן חשובים לבריאות שינה של שעות מרובות בלילה, ופעילות גופנית מאומצת באופן תדיר, אמנם מי שהוא חלוש וחולה אדרבה צריך לנוח עד שיחזור כוחו לאיתנו. שמיעה של רעש בחוזק גבוה כגון שירים באירועים למיניהם מזיקה מאוד לשמיעה, ועל כן יש להימנע מלהרבות בשהיה במקומות כאלו או להניח צמר גפן וכיוצא בזה באוזניים.

בין בצינורות המעיים ובין בורידים ועורקים עוברים בכל עת חומרים למיניהם ועם הזמן ועם ריבוי מאכלות לא טובים נדבק בדפנותיהם שיירי חומרים והם מזיקים להם, בין מחמת שמזיקים לעצם שכבת העורק ובין שמצירים את המעבר ופוגמים בפעילות התקינה של הגוף, ואדם הממעט באוכלים מזיקים והאוכל דברים טובים מועיל לעצמו בדבר זה. העינים הם כשאר שרירים, וכשנכנס דרכם ריבוי אור או כשמאמצים אותם לקרוא כתב קטן הרבה שעות הם מתעייפים, ועל כן מי שמאמץ את עיניו הרבה במשך היום עליו ליתן להם מנוחה בלילה שלא יכנס אליהם שום אור, וכיון שאף אם אדם סוגר את עיניו עדיין נכנס מעט אור דרך העפעפיים כי הם שקופות מעט ואינם שחורות על כן מי שרגיל לאמץ את עיניו הרבה, ישן במקום חשוך ויקשור מטפחת כהה על עיניו בלילה כדי שעיניו ינוחו היטב.

בריאות הנפש ​

ריבוי כעס נובע בדרך כלל מחוסר מנוחת הנפש כגון לחץ מתמשך או ריבוי רעש ברקע, ולפעמים יכול האדם לסייע לעצמו על ידי שיוריד מעצמו מטלות או ינוח קמעא במקומות שקטים ויעשה הרפיה לנפשו, ולפעמים אף כאבי עיכול או כאבים אחרים מרבים את הכעס, כמו כן מאכלים עתירי קפאין מרבים לחץ דם וכעס (קפאין יש בצמח התה, בקקאו ובקפה), ולעומת זה חליטה מעלים של צמחי מרפא כגון עלים של נענע (המכונה בלעז מנטה), לואיזה, רוזמרין, נענע, מליסה וכיוצא באלו מרגיעים את הנפש, כמו כן כשאדם כועס גופו מתחמם, ואפשר להשקיט את הכעס על ידי קירור הגוף, כגון בשתיית מים קרים או להרחץ במים קרים או לשהות במקום רוח. כשאדם לחוץ הוא נוטה לכעוס כי מערכת העצבים שלו שאחראית להעביר למוחו התראות על דברים שנקלטים בחושיו מעבירה בשעת לחץ כל מסר קטן בצורה חזקה, ודבר זה הוא טבוע באדם כדי שיוכל להתגונן בשעת צרה פתאומית ויהיה עירני ומהיר מחשבה, אמנם כשאדם לחוץ במשך זמן רב ברצף או שלחוץ הרבה פעמים בתוך תקופה ממושכת, מערכת העצבים שלו נעשית אט אט יותר מתוחה וכל בדל מידע מועבר למוחו בצורה חזקה יותר והוא נעשה רגיש לכל דבר הקורה סביבו והוא נעשה כעוס ומתוח מאוד, ובמצב כזה הוא חייב למצוא לעצמו דרך להסיר את הלחץ המתמשך כדי שינוח לחצו ויתרפאו עצביו, ואדם שעצביו מתוחים הרבה זמן בצורה קיצונית יכול לחלות במחלת עצבים שאף יכולה להביאו בימי זקנתו לידי חולי בנפש והתמוטטות מעט משפיות דעתו, כמו שמי שדואג כל הזמן בליבו עלול לקבל התקף לב או שאר מחלות לב. אדם שהוא לחוץ ומתוח מאוד עלול להיכשל בהרבה עבירות של בין אדם לחבירו וכן לא יהיה בכוחו עוד הרבה כוח לקיים מצוות שבין אדם למקום כתיקנם, ועל כן חובה עליו להרגיע עצמו וליקח לעצמו מנוחה, ומנוחה היא ראשית כל הסרת כל שטף מידע הנכנס לתודעתו, ובפרט מידע המלחיצו, וכן הסרת כל המטלות המוטלות עליו, למשך פסק זמן, וכן שישהה בחיק הטבע כגון בקרבת עצים וצמחים רחוק משאון האנשים יחד עם שמיעת ציוץ ציפורים או בסמוך לים במקום שקט מאוד, ואף אדם בריא שיש עליו ריבוי מטלות או דאגות צריך להקפיד על מנוחה מידי פעם, ומנוחה טובה אינה באה בדרך כלל על ידי יציאה למקום הומה אדם ומלא ברעש, אף אם המון האדם באו לשם כולם לצורך מנוחה, (ועל כן שומה על האחראים על ערי בני התורה לדאוג הרבה גם לצרכים הגשמיים של בני התורה, ובכלל זה להימנע מלצופף את הערים בריבוי תושבים כי צפיפות האנשים מקשה על מרגוע הנפש ואף מביאה לפעמים לכמה קשיים בקיום מצות ואהבת לרעך כמוך בין אדם לרעהו, ואכן נראה שככל שהאנשים דרים בעיר פחות צפופה כך הם יותר מאירים פנים כלפי כל אדם).

באופן כללי העולם נברא בהתאם לצורכי האדם ואם אדם ינהיג עצמו שלא על פי טבע העולם הרי הוא כקונה מכשיר ומשתמש עמו שלא על פי כללי השימוש בו, שסופו להתקלקל, ולדוגמא לפי טבע הבריאה כשמחשיך הערב האדם צריך ללכת לישון וכשמאיר הבוקר הוא קם, ובתקופות שהלילה ארוך כגון לילי טבת הגוף צריך שינה מרובה יותר מאשר בתקופות שהלילה קצר, ואדם שהולך לישון כשש שעות אחר השקיעה, אם רצונו לישון כפי צורך גופו הרי הוא צריך לקום מאוחר, ומלבד מה שלפעמים זה פוגע בזמני התפילה וק"ש, הרי הוא מטה עצמו מדרכי טבע העולם, וכשמגיע הלילה הוא עדיין עירני כי קם מאוחר (או מחמת שישן בצהריים), וכן כשמאיר הבוקר הוא עדיין עייף מאוד, ונמצא שגופו מרגיש שהעולם אינו מתנהג לפי מצבו, וזה מפריע לתפקוד הגוף כי הרבה מערכות בגוף כגון מערכת העיכול ועוד מערכות עובדים לפי מצב השמש, וכשהגוף חורג הרבה מזמן השמש זה פוגע בגוף, וכן בלילות החורף שהם מוקדמים והאדם מרגיש עירני מאוד בזמן השקיעה, הוא מרגיש כאילו חשך העולם באמצע יומו וזה מביאו לידי עצבות, ולפעמים הוא מנסה לשמח את עצמו עם כל מיני דברים המבזבזים את זמנו ולבסוף הוא מרגיש יותר עצוב כי גם כואב לו על בזבוז זמנו, ולעומת זאת אדם הישן מוקדם הרי הוא קם בתחילת הבוקר והוא עירני ומרגיש את גופו הולך ומתעורר יחד עם השמש שהולכת ועולה והוא מרגיש התחדשות ורעננות בכל בוקר ובוקר וכשהלילה יורד הוא מרגיש גם שכוחו הולך ומתעייף ואז מערכות גופו מתנהגות לפי השמש בעיתם ובזמנם, והוא מרגיש בנפשו שהוא יציב בעולם ולא שכל עצמותו נלחם נגד טבע העולם הסובב אותו, ועל ידי זה הוא מונע מעצמו הרבה צער.

הגוף מושפע מ'הורומונים', דהיינו מין חומר המופרש בגופו ומביא את גופו לידי מצב המתאים לאותו הורמון, כגון הורמון השינה (מילוטונין בלעז) מביא את השינה, והורמון השמחה (סרוטונין) מביא את השמחה וכן יש הורמון המרץ (אנדרנלין) והורמון ההיריון ועוד הורמונים, וישנם מאכלים או התנהגויות המביאות או מרחקות את פעילות ההורמונים, כגון העדר חשיפה לשמש זמן רב מחסיר את הורמון השמחה, וזו אחת הסיבות שיותר אנשים עצובים בחורף, וכששותים משקה עתור בקפאין הוא מרחיק את הורמון השינה, ולפעמים בשביל שיבוא הורמון השינה צריך שיהא האדם רגוע בתוך נפשו, וישנם דברים המביאים את הורמון השמחה כגון הליכה מהירה ובפרט במקום פתוח וכן אכילת בננות מביאה מעט את הורמון השמחה וכן שתיית משקה שיש בו אלכוהול, וכן כל דבר חיצוני המביא שמחה כגון בשורה טובה, אמנם השותה ריבוי אלכוהול ומביא עצמו לידי 'שמחה יתירה' כגון שיכרות, הרי הוא כאילו לווה מגופו הורמון שמחה אף על חשבון יום המחר, ועל כן כשיקום למחרת ויסור יינו מעליו יהיה במעין עצבות במשך כמה שעות.

כל סבל שהוא מתמשך הרבה זמן הוא מזיק לנפש ובהתחלה זה מזיק מבפנים ואינו ניכר לסביבה ולבסוף זה מגיע לרמה שזה ניכר לסביבה ואז כבר קשה מאוד לשנות את המצב, על כן אין לאדם לסבול זמן רב ואם יש לאדם סבל מתמשך הוא צריך ליתן דעתו כיצד לשנות את צורת חייו כדי לא לסבול, ואפילו אם יוותר בכך על כמה עקרונות או חומרות שלו, כי נזק נפשי סופו לגזול ממנו אף את גופי התורה, ואף מי שאינו רואה שום דרך כיצד לפתור לעצמו את הסיבה לסבל, הוא צריך ליתן לעצמו זמן להירגע מהסבל על ידי שיצא לנשום אויר צח בגינות ובפרדסים או לצאת לאיזה מקום מנוחה, ואז הוא יצבור כוחות חדשים להתמודד עם הבעיה, וכך יש לאדם לבדוק ולהיות עירני שאין בבני ביתו מי שיש לו סבל זמן ממושך ואם רואה שישנו אדם כזה, יוציאנו למקום מנוחה וכיוצא בזה כדי שתיהיה לו אתנחתא והסבל לא יהיה ברצף, ומלבד המצוה הגדולה שיש בזה לסייע לזולת יש בזה ריוח גדול כי כשהסטיה מהשורה היא קטנה קל לתקנה אבל כשהסטיה כבר גדולה קשה מאוד לתקנה.

מי שמרגיש שהוא לחוץ מאוד שמא אינו מקיים מצוה פלונית כשורה ואין זה נותן לו מנוח, וכן מי שלחוץ מאוד בתקופת הימים הנוראים ומרגיש שזה לא נותן לו מנוחה כלל עד כדי שלחצים אלו פוגעים בבריאותו הנפשית ובשמחתו, תקנתו היא להפחית מעליו את היראת שמים היתירה שיש לו בדבר זה כי היא מזיקה לו יותר ממה שהיא מועילה, ועל כן עליו לילך לפעמים למקום של יהודים שומרי מצוות עממיים שלא רגילים לחשוב, וכשיראה איך שהם מקיימים את המצוות בלא לחצים מרובים זה ישפיע עליו עד שיחזור לדרגה הראויה.

הציבור היהודי מחולק למגזרים ואף הציבור החרדי מחולק למגזרים רבים, יש מגזרים מגוונים דהיינו שיש בתוך המגזר גיוון בדרכי הלבוש והדיבור והתנועות והחשיבה וההתנהגות והמלאכה, ויש מגזרים שהם פחות מגוונים, ויש מגזרים שהם כלל לא מגוונים אלא כולם שוים במלבוש ובדיבור ובתנועות ובחשיבה ובהתנהגות ובמלאכתם, ובמגזרים כאלו הרבה יותר קשה לחיות כי לכל אדם יש את אופיו שלו וכן יש לו תקופות של עליות וירידות ואם היה במגזר מגוון היה יכול להתנהג כפי מה שמתאים לו, אבל כשהוא במגזר שכולם שוים בו הוא חייב על כרחו להתנהג לא לפי מה שמתאים לו, וכן במגזר כזה הרבה אנשים טרודים מה יאמרו עליהם אחרים, וכן במגזר כזה אם נשתרשו בו טעויות במעשים או בדעות הטעיות יכולות להשאר שנים רבות מאוד, מה שאין כן במגזר מגוון מי שסבור שדבר מסויים הוא טעות אינו פוחד לנהוג אחרת וכך הדבר מתפשט והטעות נעלמת, ועל כן בכל הנוגע לשמירת דיני דאורייתא ודרבנן אנו אמנם ערבים זה לזה, אבל בכל הנוגע לדבר שאין בו איסור מדאורייתא או דרבנן, כגון גיוון בלבוש ובדיבור ובתנועות ובהתנהגות ובמלאכה שומה עלינו לשאוף שניהיה כמה שיותר מגוונים למען ניהיה יותר חופשיים לעבוד את ה' בשמחה.

היסטוריה וגיאוגרפיה​

חשוב לנו לידע ידע היסטורי על קדמונינו גדולי התורה ויש בזה כמה רווחים, וראשית צריך לידע שישנם כמה וכמה 'אסכולות' אצל קדמונינו, כלומר שיש שיטות לימוד שונות ובתי מדרש שונים זה מזה והרבה דרכי לימוד, ועל כן צריך לידע היכן חיו ופעלו גדולי הדורות ולאיזה קבוצה וזרם כל אחד משתייך, ובשביל זה צריך לידע גם את הגיאוגרפיה (גיאו- אדמה, גרפיה-כתב) של מקומם, ובעיקר מה שצריך לידע זה את זמן הראשונים ומקומם, וזה בעיקר באירופה. בקצרה אכתוב שהתורה עברה כמה מסעות בזמן הראשונים, ועיקר ממלכות התורה היו באיטליה, צרפת, אשכנז (היא גרמניה של זמנינו), ספרד ופרובינצא (בזמנינו פרובנס, והוא דרום צרפת). באיטליה היו גדולי תורה ופייטנים עוד לפני זמן הראשונים וכבר כתב ר"ת בספר הישר חלק התשובות סוף סי' מו, שהיו אומרים על גדולי איטליה, כי מברי תצא תורה ודבר ה' מאוטרנטו (ברי ואוטרנטו הן שתי ערים באיטליה), ולאחר מכן עברה התורה בראשית זמן הראשונים לאשכנז ושם היו רבינו גרשום מאור הגולה ותלמידיו ובעיקר היתה התורה בג' ערים במערב גרמניה הנקראים בראשי תיבות שו"ם, שפירא ורמייזא (או גרמייזא, בזמנינו וורמס) ומגנצא (בזמנינו מיינץ), ובזמן ההוא היו שם גם חסידים ואנשי מעשה שהחמירו על עצמם הרבה חומרות ובכללם רבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים, ולאחר מכן עברה התורה לצרפת על ידי רש"י וחתניו ונכדיו וניניו שהניחו את יסודות התוס', ובזמן ההוא עדיין היו באשכנז גדולי תורה כגון ריב"א ורבינו אפרים הגיבור מרגנשבורג, ובזמן ההוא התורה פרחה גם בספרד וכן בפרובנס, פרובנס היא חבל ארץ בדרום צרפת, וכיום נחשבת לחלק מצרפת אבל דרך הלימוד שם היה ספרדי כמו בספרד, והם לא ראו עצמם כצרפתים, ולדוגמא הראב"ד שהיה מגדולי פרובנס מכנה את רש"י בשם "הצרפתי", ומבואר שהראב"ד לא ראה עצמו צרפתי. עם הדורות חרבה התורה באשכנז וצרפת ונשארה עדיין בספרד בזמן הרא"ש, ובגירוש ספרד כלתה גם מספרד ועברה למזרח, לאיזור החיבור בין אסיה לאירופה ופרחה שם עד אשר החריבה ה' ביום חרון אפו ואז עברה התורה לארץ ישראל ולצפון אמריקה, וכך הוא בזמנינו.

ישנם חכמים גדולים מאוד שלא חיברו ספרים ולכן אינם מפורסמים בזמנינו, אמנם ישנם גם כאלה שחיברו ספרים אלא שספריהם אבדו, למשל גדולי פרובנס חיברו הרבה ספרים והרבה מהם אבדו, ואפילו הראב"ד מגדולי פרובנס רוב תורתו הכתובה אינה בידינו, ועל כן צריך לידע שפרסום על גדול מסויים שחי בדורות עברו לא משקף תמיד את גדלותו אלא את התפשטות ספריו, למשל המאירי לא היה מפורסם במאות שנים האחרונות וכיום כשהודפסו ספריו נתגלה שהיה ענק שבענקים, וכיוצא בזה טובא.

כל אחד מהראשונים יש לו דרך לימוד האופיינית למקום לימודו, דרך משל מקובל לומר שהראב"ד הוא בר פלוגתתו של הרמב"ם, אמנם האמת היא שדרך לימוד הראב"ד היתה ספרדית והיא קרובה ללימוד הרמב"ם, ודוקא משום כך התפשטה תורת הרמב"ם בעיקר בספרד ובפרובנס והעיר לוניל היא בפרובנס ועל כן הם שקדו על ספרי הרמב"ם ושלחו אליו שאלות, לעומת זה בצרפת לא התפשטו כל כך ספרי הרמב"ם, וגם דרך לימודם שונה מזו של הרמב"ם, ואילו ר"ת הצרפתי היה כותב השגות על הרמב"ם, אין ספק שהיה כותב הרבה יותר השגות ממה שכתב הראב"ד, אמנם ספר המצוות הגדול הביא את פסקי הרמב"ם בהמוניהם לצרפת, אלא שלא ציין שמקור לשונו מהרמב"ם (מלבד בהקדמה או במקומות מסויימים), וכך התפשטו פסקי הרמב"ם בצרפת כשהם מיוחסים אצל ההמון לסמ"ג. שיטת הלימוד הספרדית וכן בפרובנס היא בראש ובראשונה לחתור לידע מה פסק ההלכה, ומחמת כן עיקר חיבוריהם נסובו רק על המסכתות שנוהגות בזמן הזה, לדוגמא חידושי הריטב"א והרשב"א והרמב"ן וכן עוד ספרדים, לא נתחברו על סדר קדשים כי אינו נוהג בזמן הזה, ולעומת זה בעלי התוס' חיברו על כל סדר קדשים, כי הלימוד הצרפתי לא שם בראש מעייניו את הפסק אלא את העיון, והפסק ממילא יצא מהלימוד. זו דוגמא מיני רבים על שוני בצורת הלימוד בין המקומות, וישנם עוד הרבה חילוקים גדולים בצורת הלימוד בין המקומות ולפעמים אף חילוקים מהותיים.

סוף דבר​

עיקר מאמר זה בא לעורר ללמוד דברי חכמה הנצרכים לתורה ולא לחכות שממילא הוא יבוא מהתורה, וישנם סוגיות רבות שאי אפשר להבינם מבלי לידע את המציאות, ורש"י ושאר הראשונים טרחו הרבה כדי לידע מה הוא כל צמח או חפץ המוזכר בתלמוד, ולדוגמא הלכות טריפות נחשבות בזמנינו להלכות מסובכות מאוד, אמנם עיקר הקושי הוא מחמת העדר ידע מציאותי של צורת ריאת הבהמה וצורות הבהמות, וכיוצא בזה צריך לידע איך תפרו בעבר בגד כדי להבין כמה ממלאכות שבת, כמו כן חשוב מאוד לידע את צורת איברי האדם הפנימיים ודרכי העיכול והנשימה ושאר איברים, ומה גם שזה מביא להתפעלות בחכמת הבורא, כמדומני שטוב היה אם החכמות הנצרכות לתורה היו נגישים יותר ללומד, ואולי לא אגזים אם אומר שטוב שיתלו על קירות מקומות הלימוד של הצעירים תמונות של ריאת בהמה, ובהמות וקיני עופות ואריגת בגד בדרך הקדמונית וגת של יין ובית הבד ומיני עצים וצמחים המוזכרים בחז"ל, למען יוחדר הדבר לילדים ויקל עליהם מאוד לימוד כמה סוגיות לכשיגדלו, וכבר אמר הגר"א 'כאשר יחסר לאיש משאר חכמות, כן יחסר לו עשר ידות מחכמת התורה'.

---

[1] בהזדמנות זו אני מציין שחיברתי (ואני עדיין עוסק בחיבורו) ספר שהוא כעין הרחבת הבית יוסף, ונאספו בו רבבות שיטות ראשונים שלא נזכרו בב"י, והוא מסודר על סדר כל סימני הטוש"ע בד' החלקים, וניתן לקבל מהדורה דיגטלית על ידי בקשה במייל- A0583234688@GMAIL.COM