קברי קדמונים בגליל

בגליל שבצפון הארץ ישנם קברי קדמונים רבים, אמנם בין מאות הקברים האלו ישנם כמה וכמה קברי קדמונים שיש לחשוד שאינם נכונים, מחמת שאותו אדם לא חי באיזור זה ולא מת באיזור זה ואין שום טעם שיקבר שם, במאמר זה אסקור כמה מן הקברים החשודים, וכמו כן אכתוב מאיזו תקופה יתכנו יותר שקברו בגליל גדולי ישראל.

באיזור צפת יש קברים רבים שהם חשודים, כגון קברי בניהו בן יהוידע שר צבאו של דוד ועדינו העצני מגיבורי דוד, שכנראה קברום בקברות חשובים סמוך לעיר המלכות ירושלים ולא בגליל הרחוק במקום שמם, וכן אוריה הכהן הגדול בימי אחז המוזכר במלכים ב,טז,טו, ובישעיה ח,ב, שחי במלכות יהודה בירושלים, וכנראה נטמן בקברות חשובים בסביבות ירושלים ולא בגליל הרחוק שהיה אז במלכות ישראל, וכן יואל בן פתואל שנבואותיו הם על ציון ובית המקדש, וודאי היה נביא במלכות יהודה, ולא נטמן סמוך לצפת בצפון מלכות ישראל, ולא עוד אלא שקבעו את קבורתו של יהוידע הכהן בצפת נגד פסוק מפורש בדברי הימים ב,כד,טו-טז, ויקברוהו בעיר דוד עם המלכים, וכן אלקנה אבי שמואל שהיה גר ברמתיים צופים בהר אפרים שמצפון לירושלים, וודאי נקבר בסביבות נחלת אבותיו בהר אפרים, ולא במקום רחוק סמוך לצפת בנחלת נפתלי שהיא צפונית לנחלת יששכר ולנחלת מנשה, כמו כן יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן מחכמי הזוגות שהיו נשיא ואב בית דין בסנהדרין בירושלים, וודאי נקברו סמוך לירושלים כגון בקברי הסנהדרין ולא סמוך לצפת, וכן אדמון שהיה אחד משני דייני ירושלים כדתנן בכתובות קד:, מי הוליכו לצפת? וכן אנטיגנוס איש סוכו שהיה תלמיד של שיירי כנסת הגדולה ורבם של הזוג הראשון שהיו נשיא ואב בית דין בסנהדרין בירושלים, וודאי חי עד סוף ימיו בירושלים, ומי הוליכו לצפת? וכן רבי דוסא בן הרכינס ואחיו יונתן בן הרכינס, שביבמות טז., מבואר שבאו חכמי יבנה רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא, לבית רבי דוסא בן הרכינס כי היה זקן ולא יכל לבוא לבית המדרש, ואחר שיצאו מביתו פגש רבי עקיבא את אחיו יונתן בן הרכינס, ומשמע שהם היו דרים בסביבות יבנה או ירושלים, ואין טעם שיקברו בסביבות צפת.

כמו כן רבי יהושע אחר שהיה בירושלים וביבנה הלך בסוף ימיו לפקיעין ושם היה בית דינו, וכן רבן יוחנן בן זכאי בסוף ימיו הקים בית דין בעיר ברור חיל (שהיא כנראה בדרום קרוב לעזה) כדאיתא בסנהדרין לב:, ומסתבר שנקבר רבי יהושע שם בפקיעין ורבן יוחנן בברור חיל, ואין טעם שיקברו סביב צפת, כמו כן רבי חוצפית המתורגמן שהיה מהרוגי מלכות וכנראה לא ניתן לקבורה ואלישע בן אבויה ראה את לשונו מוטלת באשפה כדאיתא בקידושין לט:, ולא נקבר סמוך לצפת, וכן עוד תנאים קדמונים כגון בן הא הא שהיה בזמן הלל הזקן, ועקביה בן מהללאל שהיה בזמן בית המקדש, שמסתבר שהיו דרים בערים הסמוכות קצת לירושלים כגון לוד וכיוצא בה, כי בזמן ההוא גדולי התורה היו סמוך לירושלים ולא בגליל, ואין טעם כל כך שיקברו סמוך לצפת, ובאמת גם מה שאומרים העולם שחוני המעגל קבור בחצור שבגליל, אינו נראה שהרי חוני היה גר בירושלים שהרי בתענית יט., כשביקשו ממנו שיתפלל על הגשם אמר להם שיכניסו תנורי פסחים כדי שלא יזיקם הגשם, ותנור לצלות בו את הפסח יש רק בירושלים כי אסור להוציא את הפסח מחוץ לירושלים, וכן יוסף בן מתיתיהו בספרו קדמוניות היהודים יד,א-ב, כותב שכשצרו אנשי הורקנוס על אנשי אריסטובלוס בירושלים ביקשוהו אנשי הורקנוס לקלל את אנשי אריסטובלוס וכשלא הסכים רגמוהו באבנים ומת, ע"כ, וודאי הוא קבור סמוך לירושלים ולא בגליל, וכן יונתן בן עוזיאל שאומרים העולם שקבור בעמוקה שבגליל, אינו נראה שהרי הוא גדול תלמידי הלל כדאיתא בסוכה כח., והלל היה נשיא הסנהדרין בירושלים ושם היה בית מדרשו ובזמן ההוא עוד לא היו גדולי התורה בגליל, ובב"ב קלד., איתא ששמאי בן זוגו של הלל בא אל יונתן בן עוזיאל להתווכח עמו בדבר הלכה, ושמאי ובית מדרשו היו בירושלים שהרי הלל היה הנשיא ושמאי אב בית דין של הסנהדרין שבירושלים כדתנן בחגיגה טז:, ומבואר שיונתן לא חי בגליל וכנראה נקבר סמוך לירושלים או בערים הסמוכים לה קצת כגון לוד וכיוצא בה, וכן המסורת הישנה ששמאי והלל קבורים במירון, ושמעיה ואבטליון קבורים בגוש חלב אינה מסתברת כלל, שהרי בזקנתם הם היו ראשי הסנהדרין בירושלים כדתנן בחגיגה טז..

בגיטין נו., איתא שרבי אליעזר ורבי יהושע תלמידי רבן יוחנן בן זכאי הוציאוהו מירושלים במיטה בזמן החורבן, וביקש רבן יוחנן בן זכאי מהרומאים שישאירו את יבנה וחכמיה, ובברכות כז:, איתא שביקשו התנאים להעביר את רבן גמליאל מנשיאותו כי הוא ציער את רבי יהושע ולא מצאו מי למנות ומינו את רבי אלעזר בן עזריה שהיה צעיר, ע"כ, ומאורע זה לא יתכן שהיה בירושלים לפני החורבן בזמן רבן יוחנן בן זכאי, כי אם כן היו נמלכים ברבן יוחנן בן זכאי או שהיו ממנים אותו לנשיא במקום רבן גמליאל, אלא ודאי מאורע זה היה ביבנה אחר החורבן, וביבנה היו רבי עקיבא ורבי יהושע ורבי אליעזר (עד שנידוהו והלך ללוד) ורבי אלעזר בן עזריה ושאר התנאים, ובסנהדרין לב:, אמרינן לך אחר בית דין יפה, אחר רבי עקיבא לבני ברק, אחר רבי אליעזר ללוד, אחר רבן יוחנן בן זכאי לברור חיל, אחר רבי יהושע לפקיעין, ע"כ, ודבר זה ודאי היה אחר שחרבה יבנה ונתפזרו החכמים מחמת הצרות וכל אחד הקים בית דין בנפרד, ולכאורה מבואר שרבי יהושע הקים בית דין בפקיעין שבגליל, אמנם בתוספתא דסוטה ז,ו, מבואר שפקיעין זו היתה בין יבנה ללוד ולא בגליל, ומכל מקום לפני החורבן ודאי היו עיקר גדולי התורה בירושלים והערים הסמוכות לה, ואמנם היו גם אז מעט תנאים במקומות רחוקים כגון רבי יהודה בן בתירא שהיה גר בנציבין בזמן הבית כדאיתא בפסחים ג:, מכל מקום תנאים שהיו בזמן הבית שידוע לנו שחיו בירושלים בזקנתם אין טעם כלל שיקברו בגליל, ואמנם אם היינו מוצאים רק קבר אחד של קדמון כזה בגליל, היינו אומרים יש דברים בגו וכנראה היה איזה מאורע חריג שגרם לו להיקבר שם, אבל כשנמצאים כל כך הרבה קברים של קדמונים שלא מסתבר כלל שנקברו בגליל, יש לנו להסיק מכך שעם הגלויות ועם הדורות שהיתה ארץ ישראל חריבה ושוממת, נפלו טעיות רבות בענינים אלו.​