אכסנאי בנר חנוכה

בטעם דאכסנאי חייב בנר חנוכה והנפק"מ

איתא בגמ' [שבת כג.] "אמר רב ששת אכסנאי חייב בנר חנוכה, אמר ר' זירא מריש כי הוינא בי רב משתתפנא בפריטי בהדי אושפיזא, בתר דנסיבי איתתא אמינא השתא ודאי לא צריכנא דקא דליקי עלי בגו ביתאי עכ"ל, מבואר בגמ' שר' זירא אמר שכשלמד בישיבה בהיותו בחור והתארח באכסניא יצא יד"ח הדלקת נר חנוכה במה ששילם כמה פרוטות לבעל הבית כדי להשתתף בהדלקתו, אבל לאחר שהתחתן והיה מגיע ללמוד בישיבה חוץ לביתו לא היה צריך להשתתף עם בעל האכסניא בה לן באותו זמן כי יצא יד"ח במה שאשתו הדליקה עליו נרות בביתו, וצ"ב מה ר"ש היה צריך לחדש דאכסנאי חייב מה"ת דאכסנאי יפטר הרי סוכ"ס לא הדליק נר חנוכה, ומבואר בראשונים כמה טעמים.

טעם א' - הר"ן מבאר דהחידוש כאן באורח שאע"פ שאין לו בית והיה מקום לומר שאין לו דין נר חנוכה דין מזוזה דאדם שאין לו בית פטור ממזוזה קמ"ל שחייב בנר חנוכה וצריך להשתתף עם בעה"ב.

טעם ב' - מבואר ברא"ש דהיה בכלל הו"א דאכסנאי יהיה פטור לגמרי מנר חנוכה משום שנכלל בהדלקת בעה"ב וזה החידוש בגמ' דאכסנאי אינו נכלל בנר איש וביתו ולכן חייב בהדלקת נר חנוכה.

טעם ג' – בתוס' סוכה [מו. ד"ה הרואה] הק' מדוע רק בנר חנוכה תקנו ברכת הרואה משא"כ בשאר מצוות, ועונים תוס' ג' תי', א. בנר חנוכה תקנו לברך על ראיית נ"ח משום חביבות מצוות נ"ח, ב. מכיון שיש כמה בני אדם שאין להם בית ואין בידם לקיים את המצוה לכך תקנו שיברכו על הראיה וזה שייך דווקא בנר חנוכה ולא בשאר מצוות שאין המצווה תלויה בבית אלא שהוק' לתוס' לפי"ז מהדין של מזוזה שהיא חובת הדר ולמה לא תקנו בזה ברכה עבור אלה שאין להם בית, ג. לא תקנו ברכת הרואה אלא בנר חנוכה שגם המדליק עצמו מברך ברכה זו אבל בשאר מצוות שהעושה את המצווה בעצמה אינו מברך אלא ברכת המצוה לא תקנו ברכה חדשה להרואה.

והנה מהתי' הב' בתוס' נראה להוכיח שס"ל שהבית הוא תנאי בחיוב ההדלקה ורק מי שיש לו בית חייב בהדלקה, ולפי"ד צ"ב מדוע אכסנאי חייב בהדלקה והרי מי שאין לו בית אינו מחוייב כל עיקר בהדלקה, אלא דצ"ל שתוס' הבינו שהחיוב של אכסנאי אינו מצד זה שמוטל חיוב על הגברא כמו שנראה בד' הרא"ש והר"ן, אלא ס"ל שהחיוב על הבית אבל החיוב מתפשט לכל מי שנמצא בבית ולאו דווקא לבעה"ב ומשו"ה אכסנאי חייב, ועוד התחדש בדין זה שאכסנאי הוא נחשב חלק מהבית ולא כבני הבית ממש אלא כאורח ולכן בכדי לצאת בהדלקה הוא מוכרח להשתתף.

לסיכום מבואר מה"ט שאכסנאי חייב בנ"ח לר"ן והרא"ש הוי חובת גברא, ולתוס' הוי הבית תנאי בחיוב הגברא.

והנה נחלקו הראשונים מה נכלל בגדר אכסנאי החייב בהדלקת נ"ח, ויסוד מחלוקתם לגבי בן גדול ונשוי הסמוך על שולחן אביו יוצא בהדלקת בעה"ב או"ד שהוא בכלל הדין של אכסנאי החייב בהדלקת נ"ח וצריך להשתתף בפריטי, הנה המאירי בסוגי' כתב בשם חכמי הצרפתים שגם הבן חייב להשתתף ונחלק עליהם המאירי וז"ל: חכמי התוספות כתבו ששני בעלי בתים הדרים בבית אחד וסמוכים על שולחן א' אפי' בן גדול ונשוי בבית אביו צריך להדליק או להשתתף, וזו השניה מיהא אינה נראית כלל שלא נאמרו הדברים אלא בזרים שאינם מכלל בני הבית אבל כל שהוא מכלל בני הבית אינו צריך כלום, וכ"ה באורחות חיים [ח"א הלכות חנוכה] וז"ל: "וכן גדול בבית אביו ואינו סומך על שלחן אביו הרי הוא כאכסנאי וי"א דאפי' סומך הרי הוא כאכסנאי דאין ידו כיד אביו", ומבאר הפמ"ג [תרעז' ג' א"א] שאין חילוק בין גדול לנשוי לבין אדם זר הסמוך על שולחן בעה"ב מפני שכל הטעם שחייבו אכסנאי בהדלקת נ"ח מכיון שמצוי בבית בעה"ב בתור אורח ולמחר ילך לביתו ומשום כך אינו נחשב בכלל בני הבית ואינו יוצא בהדלקת בעה"ב.

וצ"ב מה נחלקו חכמי הצרפתים והמאירי בבן הסמוך על שולחן אביו, ולכאו' אפשר לתלות פלוג' זו במה שכתבנו לעיל בטעם חיוב אכסנאי האם זה חובת גברא או שחובת הבית תנאי בהדלקה, ולכן מצוין דחכמי הצרפתים שס"ל שגם בן צריך להדליק ס"ל שיש חובת הבית והחובה מתפשטת לכולם ולכן גם הבן צריך להשתתף בפרוטה משא"כ המאירי אחז כהרא"ש והר"ן דהוי חובת גברא וממילא כולם צריכים להדליק.

עוד ניתן לתלות בפלוגתא הנ"ל דיש לדון האם השתתפות האכסנאי בהדלקת בעה"ב הינה דין לכתחילה או דין דיעבד כלומר שלכתחילה עדיף שידליק לבד ובדיעבד שישתתף, דהנה לשון הטור [סי' תרעז] "אכסנאי חייב להדליק בפ"ע ואינו יוצא בשל בעל הבית ומיהו בפרוטה שיתן לו וישתתף עמו סגי", מד' מבואר שלכתחילה ודאי עדיף שידליק לבד אבל אם אינו יכול להדליק לבד סגי בזה שיתן לו פרוטה, אמנם בר' ירוחם [תולדות אדם וחוה נתיב ט חלק א] כ' "אכסנאי שמתאכסן בבית בעל הבית צריך לפרוע שו' דבר בשמן של נר חנוכה" וכ"ה ברוקח עי"ש, ומשמע שאין חיוב להדליק אלא מועיל לכתחילה להשתתף בפרוטה, וצ"ב מה שורש מחלוקתם.

ונראה לתלות ג"כ בהנ"ל שר' ירוחם והרוקח ס"ל כתוס' בתי' ב' שעיקר חיוב ההדלקה הוא על הבית שבה הוא דר ורק במידה והאכסנאי הוא בן בית אינו מתחייב בהדלקה, אולם אם האכסנאי אינו בן בית אלא אורח אין לו חיוב בהדלקה ממש אלא רק להשתתף עמו בפריטי כדי שתחול המצוה גם עליו, ולכן מהני לכתחי' שישתתף, אולם א"נ כד' הרא"ש והר"ן שנתחדש כאן שחובת ההדלקה היא על הגברא ולא מצד הבית וא"כ אין הבדל בין אכסנאי לאחר ולזה נתחדש שהשתתפות בפרוטה מועילה ופוטרת אותו ונחשב כמדליק בעצמו אבל ודאי שזה רק בדיעבד ואם יכול לכתחי' להדליק בעצמו נפלא.