מאמרים מאת אחד יחיד
כלים המצופים במתכת
בגמרא מבואר שרק כלי מתכות צריכים טבילה, מפני שנלמד מדין כלי מדין – ששם כתוב כסף וזהב.
והגמרא מחדשת שגם כלי זכוכית חייבים בטבילה – מפני שאפשר להתיכם ככלי מתכות.
ויש לדון מה הדין בכלי חרס שמצופים במתכת, האם הם חייבים בטבילה.
ובגמרא עבודה זרה דף עה: איתא, וזה לשון הגמרא...
כלים החייבים בטבילה
איתא בגמרא מסכת עבודה זרה דף עה: - וזה לשון הגמרא:
מבואר בגמרא כמה כללים לכלים החייבים בטבילה – ונבארם בקיצור, ואחר כך נפרט אחד אחד לפרטיו ודקדוקיו:
כלים לקוחים מגוי – בין חדשים ובין ישנים, והגמרא מוכיחה זאת מזה שהפסוק כותב זאת אחרי הליבון – שאז הם כמו כלים חדשים.
רק...
מקור הדין
איתא בגמ' מסכת עבודה זרה דף עה: – וזה לשון הגמרא:
היינו שלומדים מהפסוקים לגבי השלל שלקחו ממדין, שכל כלי שלוקחים מבעלות גוי צריך טבילה.
טעם הדין
מבואר בירושלמי מסכת עבודה זרה פרק ה' הלכה ט"ו, וזה לשון הירושלמי:
היינו שטעם הטבילה הוא להוציא את הכלים מטומאת העכו"ם, ולהכניסם...
במאמר הקודם הבאנו את שיטות הראשונים שסוברים שזה שהגמרא מביאה את המעשה של רבה ור' זירא, כוונתה לומר שנדחים דברי רבא שחייב איניש לבסומי, ואסור להשתכר בפורים.
אך מאידך יש ראשונים שסוברים שדברי רבא שחייב איניש לבסומי הם להלכה, וחיוב גמור להשתכר בפורים.
ראש וראשון לסוברים כך הוא הרי"ף (מגילה דף ג...
בנושא זה – האם יש חיוב להשתכר בפורים, מצאנו מחלוקת ראשונים; ומקורה מהגמרא במגילה דף ז' ע"ב, וזה לשון הגמרא:
היינו שרבא אומר שיש חיוב להשתכר בפורים, ומיד אחר כך מביאה הגמרא מעשה שרבה הרג את ר' זירא בגלל שהשתכר.
והראשונים נחלקו איך להבין מה כוונת הגמרא.
הר"ן מבאר בשם רבינו אפרים, שכוונת הגמרא...
הרי"ף בראש השנה דף ז: הביא רק את דברי ר' זירא שצריך שיתכוון השומע והמשמיע, והשמיט את שיטת רבא, וז"ל:
משמע שפוסק כר' זירא – שמצוות צריכות כוונה.
וכך הבין בעל המאור, והוא חולק על הרי"ף – וסובר שהלכה כרבא שמצוות לא צריכות כוונה, וזה לשונו (בד"ה לפום):
היינו שהיה צד לומר שר' זירא לא פליג על...
איתא בגמרא מסכת ראש השנה דף כח. – כט. וזה לשון הגמרא:
תורף הסוגיא הוא כך:
הגמרא מביאה את דעת אבוה דשמואל שאם כפו על אדם לאכול מצה – יצא ידי חובתו.
משמע שאפילו שלא נתכוון לצאת ידי חובתו – יצא, וכמו שמבאר רש"י שם – וז"ל:
ומזה מסיק רבא, שאם אדם תקע בשופר בראש השנה כדי לשיר – ולא כדי לצאת ידי...
במאמר זה נסקור את המנהגים שהונהגו בתפוצות בית ישראל בימי השובבי"ם.
מנהג א' - תענית:
מנהג זה נחלק לשתי דרכים:
א. להתענות בכל שנה מעוברת, בכל יום חמישי מפרשיות שובבי"ם ת"ת.
מנהג זה הובא בלקט יושר (ונזכר במאמר הקודם בסדרה), וז"ל:
וכך גם מובא במהלכות ומנהגי מהר"ש (אות תמ"ד), וזה לשונו:
וכן...
נהגו ישראל קדושים לנהוג תוספת קדושה וטהרה בימי פרשיות שמות – משפטים, ובשנה מעוברת אף בפרשיות תרומה ותצווה, בין בחיזוק בטהרת וקדושת הבית, ובין בלימוד ברציפות, וכן כל חיזוק בשמירת התורה והמצוות.
ויש הנוהגים אף להתענות בו.
ושומה עלינו לברר מאין הגיע ענין זה, ומה ביאורו ושורשו.
המקור הראשון שבו...
הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת
האם מברכים על ההדלקה בבית הכנסת
כתב הריב"ש בתשובותיו (סימן קי"א), וזה לשונו:
היינו שס"ל שצריך לברך על ההדלקה בבית הכנסת, ואין זה ברכה לבטלה – כי מברכים על מנהג, חוץ מאשר מנהג קל.
וכן פסק המחבר בשולחן ערוך שצריך לברך, וזה לשונו (סימן תרע"א סעיף ז'):
ולכאורה...
הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת
מקור המנהג
האזכור הראשון למנהג הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת נמצא בתשובת הגאונים ("תשובות הגאונים החדשות" סימן קע"ז). בתשובה זה מוזכר כמנהג פשוט ומקובל והתשובה דנה כמה נרות צריך להדליק.
אך כפי שנראה אין זה פשוט, ויש מרבותינו הראשונים שהתנגדו למנהג זה, ומאידך יש...
חלק א' - שיטת האוסרים
איתא בגמרא בנדרים דף לז. – וז"ל הגמרא:
משמע מהגמרא שיש איסור ללמד תורה בשכר – שכמו שהקב"ה למדנו בחינם כך גם צריכים אנו ללמד בחינם.
אמנם יש שלמדו בגמרא שהאיסור הוא רק בלימוד דאורייתא, אך בדברים דרבנן מותר.
ואיתא במשנה (מסכת אבות פרק ד' משנה ה') שגם ללמוד תורה בשכר אסור...
איתא בגמרא קידושין (דף כט: - דף ל.), וז"ל הגמרא:
בתחילת הסוגיא מביאה הגמרא מחלוקת בין רב יהודה בשם שמואל לר' יוחנן. רב יהודה אוחז שקודם צריך לשאת אשה, ואחר כך ללמוד תורה. ור' יוחנן סובר שאחר שנשא אשה כבר יש ריחיים על צווארו, ואיך יעסוק בתורה, ולכן קודם ילמד תורה ואחר כך ישא אשה. ומסיקה הגמרא...
חלק ב' - דעות הראשונים
איתא בגמרא במרובה (בבא קמה דף עא.), וזה לשון הגמרא:
והנה טעמו של רבי יוחנן הסנדלר הוא מהתורה, ואחר כך מביאה הגמרא מחלוקת רב אחא ורבינא אם מעשה שבת הוא מהתורה כרבי יוחנן הסנדלר, או מדרבנן.
וקיי"ל שרב אחא ורבינא הלכה כדברי המקל, ולכן פשוט לכל הדעות שאין הלכה כרבי יוחנן...
זמן קריאת המגילה, ואופן קריאתה
המקור הראשון שנוהגין לקרוא את מגילת איכה בתשעה באב, הוא במסכת סופרים (פרק י"ח, ד') – וז"ל:
על אף שזהו המקור הראשון שנוהגים לקרותו, מצאנו רמז לכך אף בתלמוד ירושלמי (מסכת שבת, פרק ט"ז, הלכה א' – דף ע"ט.), וזה לשונו:
חזינן שישבו וקראו במגילת איכה בערב תשעה באב...