מאמרים מאת גרינפלד
אכילה בערב יום כיפור
"ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחדש בערב" (ויקרא כג, לב), וכי בתשעה מתענין? והלא בעשרה מתענין! אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי – מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי (ברייתא ברכות דף ח עמוד ב, פסחים דף סח עמוד ב, ראש השנה דף ט עמוד א, יומא דף פא עמוד ב)
והמגיד משנה...
בדין היתר טלטול מוקצה "בעודו בידו" – חלק א'
כבר נכתב דכלי שמלאכתו לאיסור כגון פטיש או מברג מותר לטלטלו לצורך גופו או מקומו בלבד אבל לא מחמה לצל, וכעת נכתוב בס"ד חידוש נוסף בהלכות מוקצה, דכלי שמלאכתו לאיסור שכבר התחיל לטלטלו לצורך גופו או לצורך מקומו אין מחייבין אותו להניחו מידו מיד עם גמר...
ראש השנה – חלק ב'
יש רגע אחד בתוך ג' שעות הראשונות של יום ראש השנה שכל העולם כולו נסקרין בו בסקירה אחת!
ה. וכולן נסקרין בסקירה אחת, יל"ע היכי משכחת לה שיהא יום ראש השנה אחד בכל העולם כולו, והנה מובא בשו"ע סימן תקצ"א סעי' ח' לא יתפלל ביחיד תפילת מוסף בראש השנה עד אחר ג' שעות היום, וכתב המ"ב...
ראש השנה – חלק א'
בארבעה פרקים העולם נידון כו', יל"ע דעל ג' פרקים אכן נתפרש מקור בברייתא, אבל על שבראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון כו' לא נתפרש בברייתא מקור!
א. ראש השנה ט"ז א' מתניתין בארבעה פרקים העולם נידון, בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין...
בדיני מוקצה מחמת "חסרון כיס"
הגדרת מוקצה מחמת חסרון כיס: ענינו שמחמת הפסד של פגם או קלקול מקפיד שלא לטלטלו אלא מייחד להם מקום ומקצה אותם מדעתו, לא שנא מה יהיה שויו של החפץ יקר או זול.
הדין: דחשיב מוקצה גמור ואסור לטלטלו אפי' לצורך גופו, היינו אפי' אם צריך את גוף הדבר למלאכה אחרת של היתר, או...
בפרטי דיני "כלי שמלאכתו להיתר"
כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו בשבת אף מחמה לצל
א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ד' כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב, אבל שלא לצורך כלל אסור לטלטלה, כתבי הקודש ואוכלין מותר לטלטלם אפי' שלא לצורך כלל.
הגדרת "מלאכתו להיתר" הוא גם כאשר...
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ג'
יג. ב' אופנים מחודשים להגדרת טלטול לצורך גופו?
א. כתב החו"ב סימן י"ב סק"ה נראה דשרי לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור לכסות בו כלי שמלאכתו לאיסור אחר מפני החמה, שזה נחשב טלטול לצורך גופו, וכך לי לכסות כלי שמלאכתו לאיסור כמו לכסות כלי שמלאכתו להיתר או אוכלין, ויש...
אמירת סליחות
כתב הרמ"א (סימן תקפא סעיף א) לגבי מנהג אשכנז: ועומדים באשמורת לומר סליחות ביום ראשון שלפני ראש השנה. ואם חל ראש השנה שני (או) שלישי, אז מתחילין ומיום ראשון שבוע שלפניו (מנהגים).
הטעם לזה הוא משום שיש להתחיל לכל הפחות ארבעה ימים קודם ראש השנה, כיון שתקנו חכמים להתענות ארבעה ימים...
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק ב'
ז. רוצה לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל כדי שלא יפסד, ולכן חושב עליו גם לתשמיש מותר לטלטלו, וזה קרוי בפי הלומדים הערמה בכלי שמלאכתו לאיסור לטלטלו לצורך גופו ג"כ מותר, מ"א בשם הירושלמי, והובא במ"ב שם ס"ק ט"ז.
יתר על כן כתב החו"ב בסי' י"ב סוף סק"ה דאפשר...
בפרטי דיני כלי שמלאכתו לאיסור – חלק א'
כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בשבת לצורך גופו או מקומו
א. שו"ע סימן ש"ח סעיף ג' כלי שמלאכתו לאיסור מותר לטלטלו בין לצורך גופו כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים, קרדום לחתוך בו דבילה, בין לצורך מקומו דהיינו שצריך להשתמש במקום שהכלי מונח שם...
פתיחה להלכות מוקצה – חלק ב'
מעט מושגים במוקצה:
א. מוקצה מחמת חסרון כיס – היינו כלי שאדם מקפיד עליו שלא יפגום ולא יתקלקל, כגון סכין של שחיטה או סכין של מילה וסכין של סופרים, מובא בסי' ש"ח סעי' א'.
ב. מוקצה מחמת גופו – דבר שאינו כלי ולא מאכל אדם ולא מאכל בהמה כגון אבנים וקנים ומעות ועצים...
פתיחה להלכות מוקצה – חלק א'
ד' טעמים מדוע גדרו חז"ל ואסרו איסור מוקצה
המשנה ברורה בהקדמה לסימן ש"ח הביא את דברי הרמב"ם סוף פרק כ"ד מהל' שבת וז"ל אסרו חכמים לטלטל מקצת דברים בשבת כדרך שהוא עושה בחול, ומפני מה נגעו באיסור זה, אמרו ומה אם הזהירו נביאים וצוו שלא יהא הילוכך בשבת כהילוכך בחול...
בל תשחית – חלק ב'
בהפקר
בנודע ביהודה (תניינא, יורה דעה סימן י) נראה שהסתפק אם יש איסור "בל תשחית" בהפקר[1]. ובכלילת שמואל (כלל ב אות כב) הביא בפשיטות את דברי הנודע ביהודה שבהפקר לא שייך איסור "בל תשחית".
והנה במשנה במידות (פרק א משנה ב) תנן, איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות...
בל תשחית – חלק א'
כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ, לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ...
בדין שומע כעונה – חלק ג'
"שומע כעונה" לענין פרטי דיני המתפלל ועומד לפני המלך
יא. נראה פשוט דאע"פ שנסתפק הביאור הלכה הנ"ל אות ט' גבי שומע כעונה הנצרך לנקביו אם צריך לחזור ולהתפלל, מ"מ בדין "שומע כעונה" גבי תפילת שמו"ע צריך גם השומע לכוין בלבו פירוש המילות שחבירו מוציא בשפתיו, ויחשוב כאילו...