מאמרים מאת גרינפלד
בהלכות ציצית – חלק ג'
בדין תליית הציצית בבגד ע"י אשה או קטן
ט. שו"ע הל' ציצית סימן י"ד סעי' א' ציצית שעשאן אינו יהודי פסול דכתיב דבר אל בני ישראל לאפוקי אינו יהודי, והאשה כשרה לעשותן.
הגה: ויש מחמירים להעריך אנשים שיעשו אותן, וטוב לעשות כן לכתחילה.
וטעם הרמ"א שמחמיר להעריך אנשים שיעשו...
בהלכות ציצית – חלק ב'
מהו ללבוש בגד של ארבע כנפות בלא ציצית בזמן שאסור לו לעשות בהן ציצית?
ד. המרדכי בהלכות קטנות רמז תתקמ"ד הביא בזה מחלוקת ראשונים האם יש איסור ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציצית בשעה שאסור לו לעשות בהן ציצית.
דעת ה"ר שלמה מדרוש שהלובש בגד של ארבע כנפות ואינו מטיל בו ציצית...
בהלכות ציצית – חלק א'
הקדמה קצרה:
על איזה מצוה חביבה וגדולה נאמר בה וראיתם אותו... וזכרתם את כל מצוות השם...
מצות ציצית חיובה מן התורה גם בזמן הזה אע"פ שאין לו פתיל תכלת, כמסקנת הטור ושו"ע ושאר פוסקים בהלכות ציצית סימן י"ג סעי' ב' דקי"ל דתכלת ולבן אין מעכבין זה את זה, ומצוה יקרה היא וחשובה...
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ג'
חמשה וששה טעמים לאיסור ישיבה בתוך ארבע אמות של המתפלל
ט. מצינו כמה וכמה טעמים לבאר מדוע אסור לישב בתוך ד"א של מתפלל?
א. רב האי גאון (בשבלי הלקט סימן כ"ה ובה"ג ברכות ד' כתבו שנראה כאפיקורס שזה עומד בתפלה וזה בטל.
ב. הטור ביאר שנראה כאילו חבירו מקבל...
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק ב'
ד. יש לדקדק מלשון הגמ' ושמע מינה אסור לעבור כנגד המתפללין, שהאיסור הוא דוקא "לעבור" אך לעמוד לפניו מותר, כי אין הפרעה אלא כשעובר מצד לצד.
וכן נקט בספר עולת תמיד שמותר לעמוד לפני המתפלל, ואף שלכתחילה אסור לבא לשם אחר שכבר החל להתפלל שמו"ע, אבל אם בא...
בעניין האיסור לעבור כנגד המתפלל – חלק א'
א. ברכות כ"ז א' רב איקלע לבי גניבא וצלי של שבת בערב שבת, והוה מצלי רבי ירמיה בר אבא לאחוריה דרב, וסיים רב ולא פסקיה לצלותיה דרבי ירמיה.
שמע מינה תלת, שמע מינה מתפלל אדם של שבת בערב שבת, ושמע מינה מתפלל תלמיד אחורי רבו, ושמע מינה אסור לעבור כנגד...
ליקוט מקצת מדיני פסוקי דזמרה
ח. כתב השו"ע סימן נ"א סעי' ד' צריך ליזהר מלהפסיק בדיבור משיתחיל ברוך שאמר עד סוף שמונה עשרה, והטעם ביאר המ"ב הואיל וברכת ברוך שאמר הוה ברכה שלפני פסוקי דזמרה וברכת ישתבח הוי ברכה שלאחריה פשוט שאסור להפסיק ביניהן, וכן בין ישתבח ליוצר אסור להפסיק, ומברכת יוצר והלאה...
בדיני פסוקי דזמרה – חלק א'
דברים אחדים: עיקר מצות תפילה בציבור היא שיתפללו תפילת שמונה עשרה עשרה אנשים כאחד בשדה ממש, ולכן מצוה להשכים ולבא לבית הכנסת כדי שיוכל לומר בנחת את כל ברכות השחר ופסוקי דזמרה, וימנע מעצמו להגיע למצב בו הוא מחויב לדלג מקצת מברכות השחר ומקצת מפסוקי דזמרה כדי להגיע...
עצה אחרת למי שעומד בתחילת אתה גבור ונזכר שלא כיוון בברכת אבות
יא. והנה מחמת דברי החיי אדם שמיאן במה שצידד המ"ב להורות דכשעומד בתחילת ברכת אתה גבור יחזור להתפלל על ברכה ראשונה משום חסרון כוונה, פנה הביאור הלכה להורות עצה אחרת.
וזה לשונו, ויותר נראה לי עצה אחרת באופן זה, שלא יאמר עוד עתה כלל...
עוד בזה מתשובת הרשב"א ח"א סימן תכ"ג – קולא גדולה בכונה בתפילה שהכל יכולין לעמוד בה!
ז. וזה לשונו, ועל ענין התפלה שאמרת כי בלתי הכוונה נחשבת כמאומה לעובד באמת כי הכונה יסוד הכל, אבל הכונות רבות ונחלקות למדרגות רבות זו לפנים מזו כפי רבוי הידיעות והשגות, מן הקטן שבאישים ועד משה רבינו עליו השלום...
בהלכות תפילה – חלק א'
בכונת תפילת שמונה עשרה ובפרט ב"ברכת אבות" שמעכבת!
נוסח תפילת שמו"ע אנשי כנסת הגדולה תיקנוה על הסדר
א. מגילה י"ז ב' אמר רבי יוחנן ואמרי לה דבמתניתא תנא מאה ועשרים זקנים של אנשי כנסת הגדולה ובהם כמה נביאים תיקנו שמונה עשרה ברכות – על הסדר.
איתא בנפש החיים להגר"ח...
ו. כתב השל"ה במסכת תמיד ראה ראיתי מהחרדים את דבר ד' שמשימין סידור פתוח לפניהם בשעת חזרת שליח צבור התפילה, ויהיה עיניהם ולבם שם, ולא יראו חוצה, ואז מכוונים על כל מלה ומלה ועונים קדושה ואמן ומודים בשבח ותהילה, היא העולה למעלה עד רום מעלה, ופותח המקור העליון ומקשר את השתלשלות של העולמות כולה.
ז...
במעלת חיוב הקשבה לחזרת הש"ץ ולקדיש וחומר העוון של השח שיחת חולין – חלק א'
עיקר תקנת "חזרת הש"ץ" מתקנת אנשי כנסת הגדולה: שלאחר שסיימו הציבור את תפילתן חוזר הש"ץ ומתפלל בקול רם כל התפילה.
סיבת התקנה: כתב הרמב"ם בשו"ת פאר הדור סימן קמ"ח תיקנו חכמים ז"ל שירד ש"ץ לפני התיבה להוציא את מי שאינו...
יא. למדנו שאם לפניו פרי העץ ופרי האדמה, ופרי האדמה חביב עליו יותר מברך על החביב תחילה ואח"כ מברך בורא פרי העץ.
יל"ע מה הדין אם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם האם ג"כ יקדים החביב תחילה או שמא ברכת העץ עדיפא?
כתב המ"ב בשעה"צ סי' רי"א סק"ה בשם ספר דרך החיים שאם פרי העץ שלם ופרי האדמה אינו שלם...
ה. מיהו כיון דמ"מ נחלקו ב' דעות בשו"ע בשאין ברכותיהן שוות האם אין דין קדימה כלל לא למין שבעה ולא לחביב אלא איזה מהן שירצה יקדים או דמ"מ צריך להקדים החביב.
כתבו הפוסקים דלמעשה יתנהג כך: תחילה יברך על המין שרגיל להיות תמיד חביב עליו ויטעום קצת ממנו ואח"כ יאכל המין שחפץ עכשיו לאכלו, ואחר גמר...