מאמרים מאת גרינפלד
בדין שומע כעונה – חלק ב'
יל"ע האם גדר דין "שומע כעונה" היינו שהשומע נחשב כמדבר ממש בפיו או"ד אינו כמדבר ממש אלא שהלכה מיוחדת היא שהשומע יוצא ידי חובה בדיבור חבירו מדין "שומע כעונה"?
ז. תו' ברכות כ' ב' ד"ה כדאשכחן כו', כדאשכחן בסיני דהיה שם דיבור והיו צריכין לטבול ואע"פ שהיו שותקין "שומע...
בדין שומע כעונה – חלק א'
מהו המקור לדין "שומע כעונה"?
א. סוכה ל"ח ב' אמר רבא הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא כו' הוא אומר "ברוך הבא" והן אומרים "בשם ד'" מכאן לשומע כעונה.
ביאור הגמ', מכך שהוא היה אומר "ברוך הבא" והן אינם חוזרים על דבריו רק משלימים אותם ואומרים "בשם ד'" למדנו דין...
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק ב'
אם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן
התוספות (זבחים דף טז עמוד ב ד"ה הגה"ה) כתבו להסתפק לדון אם איסור ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא או מדררבנן[1].
והנה רש"י בסנהדרין (דף קא עמוד ב ד"ה גמירי) כתב "גמירי דאין ישיבה – הלכה למשה מסיני ולא מקרא", והובא בכסף משנה (הלכות...
בעניין אין ישיבה בעזרה – חלק א'
כתב הרמב"ם (הלכות בית הבחירה פרק ז הלכה ו): ואסור לכל אדם לישב בכל העזרה ואין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד שנאמר (שמואל ב' ז, יח) ויבא המלך דוד וישב לפני ה', ע"כ.
הטעם לאיסור זה
ומצאנו כמה טעמים לאיסור זה:
א. רש"י ביומא (דף סט עמוד ב ד"ה אין, וכ"ה בדף...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ג'
יא. מי שעדיין לא יצא ידי חובה ומכוין להוציא את השומע ולא את עצמו, בזה נמי בעינן לדין יצא מוציא, דכל שלעצמו לא חל שם מצוה על המעשה הרי אנו צריכים שיחול שם מצוה רק משום שהשומע מכוין למצוה, והיינו חידושיה ד"יצא מוציא", חו"ב ר"ה כ"ט א'.
יב...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק ב'
בכמה וכמה נושאים יש לדון אם יש בהן דין "יצא מוציא" או לא
ד. דעת הרמ"א בסי' קע"ב סעי' א' דאם בלע משקין בלא ברכה חייב לברך ברכה ראשונה לאחר בליעתן, ולכאורה אע"פ דבכל ברכת הנהנין אמרי' בגמ' שאין דין "יצא מוציא" לפי שאין לרוצה לצאת ידי חובה...
בעניין תוספת מבעוד יום בתשעה באב
דעת הרמב"ן (תורת האדם, שער האבל, ענין אבלות ישנה) שבתשעה באב אין דין תוספת מבעוד יום. וכן היא דעת תוס' (פסחים דף נד עמוד ב ד"ה לקביעא)[1], תוספות רבינו פרץ (עירובין דף מא עמוד א ד"ה בתשעה באב), נמוקי יוסף (הובא בקובץ שיטות קמאי תענית דף ל עמוד א ד"ה גרסינן...
בעניין קריאת מגילת איכה
בהגהות מיימוניות (הלכות תעניות פרק ה הלכה ג, אות ב) מבואר שנהגו לקרוא מגילת איכה בתשעה באב, וכן פסק הרמ"א (סימן תקנט סעיף ב). והוא במסכת סופרים (פרק יח הלכה ד).
ברכה
בהגהות מיימוניות (שם) הביא בשם רבינו שמחה שיש לברך על קריאת המגילה, ושכן נהג המהר"ם (הובא במנהגיו...
בדין "יצא מוציא" מתי אמרינן ומתי לא אמרינן – חלק א'
א. מתני' ראש השנה כ"ט א' חרש שוטה וקטן אין מוציאין את הרבים ידי חובתן, זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן.
הך מתניתין שנינו בדיני שמיעת קול שופר מאדם אחר, וחרש האמור במשנה זו הוא חרש שאינו שומע אף אם הוא מדבר, כך...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ג'
יא. כתב החיי אדם כלל ה' סעיף א' צריך האדם ליזהר מאוד שיברך ביראה ובכונה רצויה, ושלא יברך חס ושלום שום ברכה לבטלה, כגון שאין צריך כלל לברכה זו, או אפי' לגרום ברכה שאינה צריכה כגון שיכול לפטור בברכה אחת וגורם לברך עוד ברכה, כגון שהניח...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק ב'
האם איסור "ברכה שאינה צריכה" הוא מן התורה או מדרבנן
ט. שו"ע סי' רט"ו סעי' ד' כל המברך ברכה שאינה צריכה הרי זה נושא שם שמים לשוא והרי הוא כנשבע לשוא כו', והוא העתק לשון הרמב"ם, משמע שהוא מן התורה.
והמקור לזה כנ"ל אות ו' מגמ' ברכות...
בגדר מוציא שם שמים לבטלה ובענין ברכה שאינה צריכה – חלק א'
א. תמורה ד' א' מוציא שם שמים לבטלה אזהרתיה מהיכא כו' את השם אלוקיך תירא ואותו תעבוד, מכאן כתב המ"ב בסי' רט"ו סק"כ דאם אדם מזכיר שם שמים חלילה וחס לבטלה "בלא ברכה" לכולי עלמא יש בו "איסור תורה" שהוא עובר על מצוות עשה ד"את השם אלוקיך...
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ג'
יל"ע אם דיני בין המצרים מתחילין מליל י"ז תמוז או מבוקרו של י"ז
יל"ע האם דיני בין המצרים הנוהגים מי"ז תמוז ואילך מתחילים כבר מליל י"ז או רק מבוקרו של י"ז תמוז, כתב החיד"א בשו"ת חיים שאל חלק א' סימן כ"ד דאין לברך שהחיינו בליל י"ז תמוז או לאכול בשר לאלו הנוהגים...
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק ב'
פירוט מנהגי "בין המצרים"
איסור ריקודים ומחולות: כתב המ"א בסימן תקנ"א סק"י ונראה לי דאסור לעשות ריקודין ומחולות מי"ז בתמוז ואילך, והובא במשנה ברורה שם ס"ק ט"ז.
ובכלל זה האיסור הוא גם לנגן בכלי זמר כמו שנראה מדברי הפמ"ג באשל אברהם סק"י, או לשמוע נגינה מנגן או...
בדיני ומנהגי בין המצרים – חלק א'
כבר אמרו בגמ' תענית ל' ב' "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אוהביה שישו איתה משוש כל המתאבלים עליה", מכאן אמרו כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה, ושאינו מתאבל על ירושלים אינו רואה בשמחתה... חלילה וחס!
ואנו מצפים ומקוים ומתפללים כי צום הרביעי יהיה לבית יהודה...